קארי התעלל בקליפרס, בוסטון ניצחה בהארכה במילווקי ורצף הניצחונות של מיאמי נמשך – סיקור משחקי שבת

שבעה משחקים היו להם הלילה והם כללו הפתעות, מתח, הארכה אחת ותבוסה אחת כואבת ואכזרית.

גולדן סטייט ווריירס 144 (7-40) – לוס אנג'לס קליפרס 98 (18-30)

במשפט אחד: 43 נקודות וקליעה אחת מהחצי היו רק חלק מהבידור של הווריירס הלילה, השעשוע היותר גדול היה היריבה שלהם שחזרה הביתה עם 46 הפרש…

ולחדשות בהרחבה:  מאז הצטרפותו של קווין דוראנט לשורות הלוחמים, היה נראה שסטף קארי, MVP שנתיים ברצינות, לוקח צעד אחורה. ההתאקלמות של דוראנט בסגל של הקבוצה מהמפרץ, דרשה הרבה התאמות וקארי, שבשנתיים הקודמות סיפק שלשות ומהלכים וירטואוזים אינספור, נראה כמי שמפנים שבשביל הניצחון צריך להקריב קצת. הלילה, לעומת זאת, קארי כבר הזכיר את הסקורר המטורף שהוא היה בעונה הקודמת. זה התחיל עם באזר-ביטר ראשון העונה בסיום החצי הראשון, זה המשיך עם התפוצצות ברבע השלישי עם 25 נקודות וזה הסתכם ב-43 נקודות סה"כ, תשע שלשות וניצחון קליל על הקליפרס מעוררי הרחמים.

"אני צריך להיות יותר אגרסיבי" אמר חתן השמחה בסוף המשחק, "זה העניין איתנו, יש לנו המון כשרון בסגל ואנחנו צריכים לתת לשמור על איזון". "סטף הבין היום שהוא פשוט יכול להיות מי שהוא ולתת לעצמו לעוף" היגג מאמנו סטיב קר "הוא לא צריך לדאוג לקווין או לאף אחד אחר. אנחנו ניזונים מהאנרגיה והזריקות שלו". קארי וקר אולי צודקים אבל הלילה הווריירס ניזונו גם מהיריבה שלהם, לוס אנג'לס קליפרס שבלי כריס פול נראית כמו עדר ללא רועה. "הבכנו את עצמנו בשידור חי בטלוויזיה הארצית ואף אחד מאיתנו לא מרגיש טוב לגבי זה" סיכם דוק ריברס את התבוסה בצורה הטובה ביותר.

אז מה היה לנו חוץ מקארי? גולדן סטייט נכנסה לעניינים מהר מאוד, הובילה 7-16 אחרי חמש דקות ונתנה רמז לבאות כשדריימונד גרין חסם את בלייק גריפין בצד אחד והפיל אותו בצד השני כשהטביע מעליו. רבע שני עם 41 נקודות הוריד אות הדאבס למחצית ביתרון 21 נקודות (51-72) וסל מהחצי שהבהירו יחד שלא יהיה פה מקום לקאמבק. הרבע השלישי היה כאמור הרבע של קארי שקלע 25 מתוך 45 הנקודות של הווריירס ברבע הזה. הקליפרס, דרך אגב, קלעו 2 פחות מקארי כל הרבע שהסתיים ב74-117 לקבוצה הביתית. הרבע האחרון כבר הוקדש למחליפים כשתוצאת הסיום מהווה את יתרון השיא של הווריירס במשחק כולו.

ומה נגיד עוד על המשחק 'המרכזי' של הערב. אנדרה איגוואדלה הגיע לריבאונד ה-5,000 שלו בקרירה. מו ספייטס קיבל המון מחמאות ועידוד כשחזר לשחק לראשונה באורקל ארינה מאז שעזב את הלוחמים (המהלך הראשון שלו היה קארי עושה עליו סל בקלות. אולי בגלל זה הוא לא משחק שם יותר?) ולסטיב קר היה כ"כ משעמם שהוא יכל להרשות לעצמו להתבטא בנוגע החוקים החדשים של דונלד טראמפ ולומר ש'זה מדאיג מאוד'.

הרבו לווריירס: קארי 43 (9 ריב', 6 אס', 9/15 מה-3), דוראנט 23, תומפסון 16, מקאדו 10, איגוואדלה ומגי 9 כ"א, ליבינגסטון 8.

הרבו לקליפרס: גריפין 20, רדיק 13, ריברס ופלטון 10 כ"א, באס 9.

לבוקס סקור המלא

https://youtu.be/6Jodsts5rpQ?list=PLD8amBJiZ9dx0IXEDHJVhdzHkaPBeEHXi

שארלוט הורנטס 106 (25-23) – סקרמנטו קינגס 109 (28-19)

במשפט אחד: דמרקוס קאזינס לא ראה בעיניים ועם 35 נק', 18 ריב' וסל שהבטיח את הניצחון הוביל את הקינגס לניצחון חוץ נאה בשארלוט.

ולחדשות בהרחבה: זה שלדמרקוס קאזינס היה ערב ענק, זה בטח לא עניין חדש. בכל זאת הכוכב של הקינגס בהא' הידיעה עומד על ממוצעים של 27.9 נק' ו-10.4 ריב' למשחק. אלא שבוגי לא מקבל תמיד עזרה מהחברים שלו וכשהיא באה, כמו שקרה הלילה במשחק החוץ של המלכים בשארלוט, אז אין פלא שהקינגס רושמים את ניצחונם השלישי בארבעת המשחקים האחרונים.

ומעבר לעובדה שקאזינס קיבל הרבה סיוע מחבריו, הייתה עוד סיבה לניצחון הנאה של הקינגס – נחישות. הקינגס אמנם ספגו 29 נקודות ברבע האחרון (ו-62 סה"כ בחצי השני) אבל אף לא אחת מהנקודות ברבע המכריע לא הייתה של קמבה ווקר כשהאולסטאר של ההורנטס זורק רק פעם אחת לסל בכל הרבע האחרון. "שחקנים בממדים קטנים, לא אוהבים שדוחקים אותם לחללים קטנים" הסביר המאמן המנצח דייב ייגר את הטקטיקה בה קבוצתו נקטה ברבע האחרון "אז ניסינו להיצמד אליו בפיק אנד רול ולמנוע ממנו מבט פנוי אל הסל. הוא לא האיש שרצינו שיהכדור יהיה אצלו ברגעים האחרונים". ואכן, אחרי ש14.3 שניות לסיום קלע קאזינס ליי-אפ שהעלה את סקרמנטו ליתרון 106-108, ווקר לא הצליח להגיע למצב זריקה ומצא את פרנק קמינסקי ששנייה לסיום זרק אירבול מקצה הצבע שנייה לסיום. קאזינס השתלט על הריבאונד וקבע את תוצאת המשחק מהצד השני עם קליעת עונשין אחת לאחר העבירה שנעשתה עליו.

המשחק שהוכרע בשניות האחרונות, היה צמוד לכל אורכו. אחרי רבע ראשון צמוד (22-24 לאורחים) פתחו הקינגס יתרון קטן בן 8 נקודות במחצית (44-52) כבשורות המלכים בולט אנתוני טוליבר עם 11 נק' (3 שלשות). הרבע השלישי היה כולו של קמבה ווקר שעם 20 נקודות ברבע החזיק את שארלוט במשחק מול ההתקפה המוצלחת של קאזינס, קוליסון ואפללו. לרבע האחרון עלו הקבוצות כשהקינגס עדיין מובילים בשמונה נקודות אבל מרווין וויליאמס, מק"ג ותרומה מפתיעה מצד ספנסר הוז, אקס קינגס, צמצמו את הפער כשדאנק של מק"ג אף מעלה את הצרעות ליתרון 105-106, 1.38 לסיום. משם ההורנטס לא קלעו וסקרמנטו לקחה את מה שבהחלט הגיע לה.

הרבו לקינגס: קאזינס 35 (18 ריב'), קוליסון 17, טוליבר 14, אפללו וקולי-סטיין 13 כ"א, טמפל 7

הירבו לשארלוט: ווקר 26 (7 אס'), באטום 19 (7 אס', 7 ריב'), מרווין וויליאמס 14, הוז 12 ( 7 ריב'), מייקל קיד גילכריסט 9, קמינסקי 8, בלינלי 7.

לבוקס סקור המלא

https://youtu.be/OcRDI9Z94H4?list=PLD8amBJiZ9dx0IXEDHJVhdzHkaPBeEHXi

 מיאמי היט 116 (30-18) – דטרויט פיסטונס 103 (26-21)

במשפט אחד: ניצחון שביעי ברציפות של ההיט, הגיע בזכות בליץ ברבע האחרון ולא הזיק שהיריבה הייתה דטרויט האנמית.

ולחדשות בהרחבה:  כלל גדול ביהדות אומר 'שהכל הולך אחרי החתום', דהיינו, מה שקובע זה מה שקורה בסוף. את הכלל הזה, לאו דווקא במילים הללו, למדה על בשרה דטרויט פיסטונס שנצמדה אל מיאמי שלושה רבעים ואף עלתה לרבע האחרון ביתרון נקודה ואז קלעה 12 נקודות בלבד ברבע המכריע (אל מול 26 של ההיט) ורשמה לעצמה עוד הפסד מתסכל לאוסף שהולך ומתמלא בפריטים…

אבל לצד העובדה שדטרויט הפסידה את המשחק, הייתה גם מי שניצחה אותו. מיאמי היט כבר עם שבעה ניצחונות רצופים ולא ברור האם פט ריילי מעשן במשרדו סיגר ואומר לעצמו ש'הנה הוא עשה זאת שוב' או שמא הוא חובט את ראשו בקצה השולחן ותוהה מה במילה 'טנקינג' השחקנים שלו לא הבינו. כך או כך, עושה רושם שההיט נורא נהנים לשחק ביחד לאחרונה, דבר המתבטא גם בחלוקת הנקודות ביניהם וגם ובעיקר בהישגים על המגרש. "פשוט כיף לנו לשחק כדורסל" סיכם דיון וויטרס עוד ניצחון של הקבוצה שלו "אנחנו בריאים ואנחנו נהנים לשחק יחד".

המשחק הלילה הפגיש שתי קבוצות שמשחקות בסגנון שונה לחלוטין. חסן וויטסייד עלה אמנם לשחק לאחר שנעדר מניצחון אמש בשיקגו אבל היה חלש יחסית בהגנה ליד הסל והפיסטונס טחנו את ההיט דק עם 40-62 בצבע. ההיט מצידם השיבו בתצוגת שלשות וקלעו 14 כאלה בדרך לניצחון 12-42 בנקודות מחוץ לקשת במה שכנראה סגר את העסקה. וחוץ מזה, שקבוצה מחלקת 11 אסיסטים במשחק בלבד (כן דטרויט, אני מדבר אליכם) אין ספק שיהיה לה קשה מאוד לנצח.

וחוץ מזה, היה כאמור הרבע האחרון. אם היינו אומרים לכם מראש שקבוצה אחת נחה מאז יום שני האחרון וקבוצה שנייה שיחקה בליל אמש, הייתם מניחים שהקבוצה שנחה תגיע רעננה לרבע האחרון. ובכן, לא ולא. דטרויט הייתה חסרת אנרגיות ברבע האחרון ולא מצאה את היידים והרגליים מול הנמרצות של דראגיץ' וחבריו. שלשה של ווין אלינגטון שפורח לאחרונה 4.38 לסיום שמה את ההיט על 13 נקודות יתרון (101-114) ונתנה את האות לתום הטקס. "הדקות הכי קשוחות ומחויבות שלנו היו ברבע האחרון של המשחק" סיכם אריק ספולסטרה "וזה מה שכל מאמן רוצה לראות".

ואנקדוטה אחרונה להערב – אם תהיתם למה מיאמי כל-כך טוב לאחרונה אז מסתבר שמאז שהקבוצה זימנה לסגל את אוקארו וויט מקבוצת הדי-ליג שלה, ההיט רק מנצחים. מי צריך מזוזה שיש את אוקארו, הא?

הרבו להיט: דראגיץ' 23, אלינגטון 19, ג'יימס ג'ונסון 18 (8 ריב'), וויטרס 17, מק'גרודר 12, באביט וויטסייד (12 ריב') 9 כ"א, אוקארו וייט 7 נק'.

הירבו לדטרויט: ג'קסון 24, דראמונד 17 (20 ריב'), האריס 16, מוריס 14, איש סמית' 8, סטנלי ג'ונסון 7.

לבוקס סקור המלא

https://youtu.be/ThcQoX52Neg

מילווקי באקס 108 (26-21) – בוסטון סלטיקס 112 (18-29)

במשפט אחד: 37 נקודות של איזיאה תומאס וקליעות עונשין של קראודר נתנו לבוסטון ניצחון חוץ נאה במילווקי מול הבאקס הפראיירים.

ולחדשות בהרחבה:  הדבר האחרון שקבוצה מותשת ששיחקה ארבעה משחקים בחמישה לילות צריכה זה הארכה. אלא שהסלטיקס העייפים לא הצליחו לסגור את העניין מול מילווקי באקס למרות יתרון 16 נקודות במהלך הרבע השלישי. למזלם, חוסר הניסיון של היריבה, קבלת החלטות טובה מצידם וקור רוח מהקו של ג'יי קראודר, נתנו לבוסטון את הניצחון ואת הכותרת 'עייפים אך מרוצים'.

המשחק הערב עמד מהרגע הראשון בסימן של הקבוצה היריבה. בוסטון בראשות איזיאה תומאס השתלטה על המשחק מהרגע הראשון וקצת יותר משתיים וחצי דקות בתוך המשחק מצאה את עצמה ביתרון 2-13, בדרך לרבע ראשון של 27-42. מילווקי אולי צמצמה את הפער קצת ברבע השני (53-64) אבל 5 נקודות רצופות של הסלטיקס בתחילת המחצית השנייה גרמו לאוהדי הבאקס להפנים שהקבוצה שלהם שמאכזבת מאוד לאחרונה הולכת לארגן להם עוד מפח נפש. לשמחתו של הקהל בברדלי סנטר, השחקנים של ג'ייסון קיד חשבו אחרת ונגסו בהפרש לאט אבל בטוח. בסוף הרבע השלישי התוצאה עמדה על 73-81 לבוסטון ודקות טובות של מלקולם ברוגדון, מייקל ביזלי ואפילו ג'ייסון טרי קשישא קירבו את הבאקס מרחק יריקה (מרחק ירוקה?) מיריבתם. החמישיות הראשונות חזרו אבל המגמה נמשכה. 4:54 לסיום קלע גרג מונרו סל וסחט עבירה בשביל להעלות את מילווקי ליתרון ראשון במשחק 94-95.

לצערם של אוהדי הבאקס זה היה גם היתרון האחרון של הצבאים במשחק. איזיאה תומאס, שהיה מצוין כהרגלו עם ל"ז נקודות, הגיב מייד בשלשה, דקותיים אח"כ שלשה של ג'יילן בראון העלתה את הסלטיקס ל97-102 אבל 5 נקודות רצופות של מונרו  (שגם החטיא שתי קליעות עונשין מכריעות) השוו את התוצאה, 37 שניות לסיום. בזמן שנותר אף קבוצה לא הצליחה לקלוע וג'יילן בראון החטיא ניסיון קליעה מזריקה קשה ושלח את המשחק להארכה.

בתוספת הזמן בוסטון שוב פתחה מרחק בטחון עם 6 נקודות רצופות אבל שלשותיים רצופות של טוני סנל החזירו את מילווקי בפעם המי יודע כמה מהקבר כשעל השעון 1:13 לסיום. פה לקח ג'יי קראודר אחריות. קראודר, ששיחק במכללת מרקט המקומית, הרגיש בבית בויסקונסין קבר בקור רוח שתיים מהקו, ביג יאניס החטיא מהצד השני, קראודר השתלט על הריבאונד ובנונשלנטיות קלע עוד צמד זריקות עונשין שמהן מילווקי כבר לא התאוששה.

הירבו לבוסטון: איזיאה תומאס 37 (11/21 מהשדה, 8 אס'), קראודר 20, אוליניק 17 (7 ריב'), אמיר ג'ונסון 11 (7 ריב'), סמארט וג'יילן בראון (8 ריב') 9 פר קפיטה.

הירבו למילוקי: אנטטקונמפו 21, ביזלי 17 (8 ריב'), דלבדובה ומונרו (13 ריב') 14 כ"א, סנל 12, ברוגדון 11, הנסון 8.

לבוקס סקור המלא

https://youtu.be/2duz9SjvHhc

 יוטה ג'אז 95 (19-30) – ממפיס גריזליס 102 (21-28)

במשפט אחד: זאק רנדולף עם שיא עונתי של 28 נקודות הוביל את ממפיס לניצחון חוץ מול יריבתם במערב יוטה שלא מוצאת את עצמה התקפית לאחרונה.

ולחדשות בהרחבה:  היה ברור שמשחק הלילה בין יוטה ג'אז לממפיס, שתי קבוצות מערביות קבוצתיות ויעילות שמתמחות בהגנה, יוכרע על ידי הקבוצה שתמצא את היד החמה. וזה בדיוק מה שקרה. שתי הקבוצות אכן הצליחו להצר את הצעדים אחת של השנייה בהגנה אבל  לממפיס היה את זאק רנדולף שחידש את ימיו כקדם עם 28 נקודות והוביל את הקבוצה שלו לניצחון חשוב, על יריבה במאבקי המיקום במערב (הניצחון גם נתן לגריזליס 1-3 עונתי על יוטה שמי יודע, אולי יהיה בו שימוש בעתיד).

הג'אז מצידם חווים מיני משבר בשבוע האחרון כשבארבעת משחקיהם האחרונים הם מפסידים שלוש פעמים ויתרה מכך לא עוברים אפילו פעם אחת את ה-100 נקודות למשחק. הג'אז קלעו ב26.3% אחוזים מהשדה ברבע השני, רבע הבריחה של ממפיס וגם מחצית שנייה משופרת התקפית לא הספיקה להם בשביל לחזור למשחק כשממפיס שומרת על מרחק סביר מהמארחת לכל אורך החצי השני. "עשינו כמה דברים לא אינטליגנטים שגרמו לדברים להיות קשים יותר עבורנו" תירץ המאמן המנוצח קווין סניידר "פשוט היינו לא ממושמעים". למרות התצוגה ההתקפית המוגבלת סניידר התלונן דווקא על ההגנה של קבוצתו "אנחנו לא ננצח הרבה משחקים אם הגנה כזאת. יש סיבה למה רציתי דאבל-טים במקרים מסוימים וחבל שלא קיבלתי אותם".

ממפיס מצידה עשתה את העבודה הגנתית והתקפית כשהגווארדיה הוותיקה של הדובים מובילה אותם לניצחון ומראה שלפעמים ניסיון זה הכל בחיים. הרבע הראשון היה צמוד וכך גם חלק גדול של הרבע השני אבל החמישייה הפותחת של הדובים רצה 2-13 בדקות האחרונות של הרבע השני וסידרה לעצמה יתרון 43-52 במחצית שהספיק לה לשאר המשחק. זאק רנדולף מצא את דרכו בתוך הצבע של הג'אז וקלע 10 נקודות ברבע השני תוך שהוא מנצל את היעדרו של דרק פייבורס שנח (טרי ליילס פתח במקומו והיה, איך נאמר, לא משהו… שחקן השנה השנייה סיים עם 0 נקודות, ריב' אחד ו-2 אס' ב-21 דקות בהן שיחק).

"פשוט הנענו את הכדור וחיפשנו את המגן החלש דרכו נוכל להכות בהם" סיכם מייק קונלי את הניצחון של הדובים. "לזיבו היו כל-כך הרבה אפשרויות בצבע, שכל מה שרצינו לעשות זה לנצל כמה שאפשר מהן".

הירבו לממפיס: רנדולף 28 (9 ריב'), קונלי 23, גאסול 18, גרין 9, אניס 8.

הירבו ליוטה: הוד 20, היל 16, בורקס וגובר 15 ( 9 ריב'), היוורד 14 (8 ריב'), ג'ו ג'ונסון 8.

לבוקס סקור המלא

פיניקס סאנס 112 (32-15) – דנבר נאגטס 123 (25-21)

במשפט אחד: בדנבר אף פעם אין ואקום ולמרות היעדרו של ג'וקיץ', הקבוצה ממשיכה את רצף ההצלחות שלה תוך השלמת סוויפ עונתי על פיניקס, למרות 41 נק' של בלדסו.

ולחדשות בהרחבה:  "תשאל את השופטים" ענה אריק בלדסו כשנשאל על הסיבות להפסד הביתי של קבוצתו פינקס סאנס, למרות 41 נקודות אישיות. בדבריו התכוון בלדסו לרבע השלישי של המשחק אותו בילתה דנבר כולו, פחות או יותר, בקו העונשין שם קלעה 18 מ-19 זריקות ברבע האמור. "היום חיינו מהקו, מה שאפשר לנו לארגן את ההגנה שלנו, לשלוט בקצב ולהאט את הסאנס" הודה בסיום מייק מאלון המאמן המנצח.

הרבע השלישי במשחק שהסתיים בנוק אאוט של הנאגטס על המארחים הנדיבים שלהם 22-36, אכן היה נקודת המפנה במשחק שהתאפיין כהפכפך במחצית הראשונה. פיניקס התחילה את המשחק היטב, הובילה 3-19 וסיימה את הרבע הראשון ביתרון 12 נק'      21  -33 כשהיא מנצלת את היעדרו של ניקולה ג'וקיץ', הכוכב העכשווי של האורחת. אלא שדנבר, שהספסל שלה הוא אחד העמוקים בליגה (אם לא ה…) חזרה למשחק ברבע השני, רצה 5-15, השוותה את המשחק וסיימה את המחצית במינוס מינימאלי של  2 נקודות הפרש (59-61). אלא שאז הגיע הרבע השלישי ופיניקס נכנסה לבעיית עבירות. 8.41 לסיום הרבע מצאה את עצמה פיניקס כבר מעבר לתחום חמש העברות המותרות ודנבר התחילה לטייל לקו כאשר טי.ג'י וורן, מרקוס קריס ודווין בוקר נקלעים לבעיית עבירות ונאלצים לבלות דקות רבות על הספסל.

דנבר ניצלה את השפתיים הקלות על המשרוקית של השופטים בשביל לפתוח פער של 12 נקודות בסוף הרבע כשהרבע האחרון הצמוד, לא מיטיב עם פיניקס שלא הצליחה לחזור למשחק. בסך הכל הגיעה דנבר 42 פעמים לקו במהלך המשחק כשהיא קולעת 37 מתוך הזריקות (בכל זאת קבוצת התקפה מהטובות בליגה). פיניקס, מצדה יכולה להתלונן אם כי הנתונים מראים שגם היא בילתה על הקו לא מעט. 32 זריקות מהקו היו גם לפיניקס והסאנס קלעו רק 75% מהם (למתקשים: 24). בלדסו עצמו קלע 14 מתוך 15 זריקות העונשין שלו.

הירבו לדנבר: גלינארי 32 (11/11 מהקו, 8 ריב'), פאריד 21 (13 ריב'), מוריי 18, נלסון 17, האריס 15.

הירבו לפיניקס: בלדסו 41 (8 אס'), בוקר 23 (משחק 12 ברציפות עם 20 נקודות ומעלה), צ'נדלר 15 (13 ריב'), טאקר 12, ברבוסה 9

https://youtu.be/qRN_Zq98ruo?list=PLD8amBJiZ9dx0IXEDHJVhdzHkaPBeEHXi

לבוקס סקור המלא

 מינסוטה טימברוולבס 129 (29-18) – ברוקלין נטס 109 (38-9)

במשפט אחד: 37 נקודות של טאונס ויריבה שקוראים לה ברוקלין עזרו לטימברוולבס לרשום ניצחון קליל נדיר.

ולחדשות בהרחבה:  בזמן ששאר חבריו לקבוצה התחממו לקראת משחק הלילה מול ברוקלין, ישב קרל אנתוני טאונס בחדר ההלבשה מנסה לנוח ולהתאושש מהצינון שתפס אותו לא מוכן וכמעט השבית אותו מהמשחק. בסופו של דבר, הצליח טאונס להתגבר על ההתקררות, עלה למגרש והטיח 37 נקודות על ראשה לצד 13 ריבאונדים על ראשה של ברוקלין נטס, תוך שהוא מוביל את חבריו לניצחון מכובד.

"זה היה יום ארוך בשבילי" אמר טאונס בקול מאנפף בסוף המשחק "אני שמח שהוא הסתיים טוב בשבילנו". נו, בטח, כשהיריבה היא ברוקלין נטס שהפסידה 15 מתוך 16 המשחקים האחרונים שלה (וגם קודם היא לא הייתה בדיוק גולדן סטייט), אין שום סיבה שזה לא יסתיים טוב, בטח כשטאונס מוותר על ימי מחלה. מינסוטה, בניגוד להרגלה הדוגל באי-יציבות בין רבעים, ניצחה בכל אחד מרבעי המשחק והיתרון שלה הלך והצטבר עד שנעמד על 20 נקודות בסוף המשחק בדרך לניצחון שביעי בעשרה משחקים (שגם זה בניגוד להרגל של מינסוטה…).

הזאבים קלעו ב51% אחוז מהשדה מול ההגנה הגרועה בליגה וניצלו יום טוב של וויגינס ולאבין לצידו של טאונס. "כנראה שנעשה כמה שינוים בהרכב הפותח" אמר המאמן המפסיד קני אטקינסון בסיום המשחק ולא פירט. כשהספסל שלו קולע 50 נקודות (לעומת 23 של היריב) זה נשמע באמת כמו רעיון טוב. וחוץ מזה, מה יש לו להפסיד? (עוד משחק…).

הירבו למינסוטה: טאונס 37 (13 ריב', 15/126 מהשדה), וויגינס 23, לאבין 20, מוחמד 18 (7 ריב'), רוביו 14, ג'נג 12 (10 ריב'), דאן 7

הירבו לנטס: לופז 25 (7 ריב'), קילפטריק 14, דינוודי 13, לברט 11, וויטהד ובוגדנוביץ' 10 לאדם, המילטון 9.

לבוקס סקור המלא

https://youtu.be/39vwcdB6_5k

יאללה, לכו לראות טניס!

מנחם לס

בעל האתר ועורך ראשי

לפוסט הזה יש 49 תגובות

  1. ברגע שנותנים לדראגון לנהל את המשחק דברים טובים קורים להיט, למרות שבמשחק האחרון נגד הבולס 3 דקות לסוף הוא זז הצידה..

  2. לא הקליפרס מעוררת רחמים, אלא הליגה.
    וכל מה שנלווה לכך. כולל הבלוג החי של הופס בזמן משחק של גולדן סטייט –
    הבן הממזר עף על עצמו – וכל היתר הולכים לישון. או מקסימום חותכים לפיניקס-דנבר.
    הבלוג המת.

    וזוהי רק ההתחלה, לה-לה, לה-לה לה-לה לה-לה. הליגה הושמדה. יום השואה הבינלאומי, כל יום.

    נחכה לפלייאוף, ולכניסת הקללה לתוקף.

    1. בתור אחד שליווה את המשחק בפיניקס לכל אורכו, אני חייב לציין שמי שחתך למשחק הזה במקום ללכת לישון – פרייר…

      (ואם כבר מדברים על קללות –
      בכל פעם שאני כותב תגובה בזמן משחק של הסאנס, הם מידית מאבדים את היתרון שהיה להם, ומפסידים את המשחק.)

      (מה שנקרא – win/win
      קוראי הופס לא ייאלצו לקרוא את השטויות שלי, והסאנס ינצחו…)

      1. באופן מוזר נדמה לי שראיתי את כל מפגשי פיניקס-דנבר העונה – כמה היו, 17 בערך, כל יומיים יש – וזה תמיד בידור.
        האמת שהיה גם יוטה-ממפיס. שני דרבים טיפוסיים, מה רע.

  3. * KAT היום בלילה עם 37 נ"ק, 13 כ"ח, 4 חסימות וחטיפה. לא רע.
    * יוטה-ממפיס – סקור גבוה מהמצופה. רנדולף השיל 10 שנים מגילו.
    * מיאמי הרבה יותר טובה ממה שהמאזן שלה מראה.

    קאטו הזקן היה מדינאי רומאי ידוע. מספרים שכל נאום שלו היה מסיים ב"חוץ מזה אני סבור שצריך להרוס את קרתגו" גם אם זה לא היה קשור לעניין. (קרתגו התבלטה כמעצמה ים-תיכונית מאיימת וחניבעל והמלחמות הפוניות הצדיקו את טענתו).

    גרסת 2016: חוץ מזה אני סבור שיש לפרק את ג"ס

    1. אהבתי!

      'קאטו הזקן' זה תרגום לא מוצלח במיוחד (לא באשמתך, זו העברית שלוקה בחסר).
      בעברית אנחנו מתרגמים 'סיניור' כ-'האב', אבל במקרה של קאטו, מי שלקח את שמו, וזכה לתוספת 'ג'וניור', זה הנין שלו. כך ש-'קאטו האב', ו-'קאטו הבן', לא ממש תופס
      (בלטינית הכינוי הוא – Cato Major).

      אהבתי גם שהוספת את ה-'חוץ מזה', בגלל שהציטוט עם השנים הפך ל-"יש להרוס את קרתגו" (קרתגו דלנדה אסט).
      רק תיקון קטנטן, זה לא "חוץ מזה אני סבור", זה צריך להיות "יתרה על כך/בנוסף אני מציע…" (המקור הלטיני: ceterum censeo)

      ופריט מידע אחרון ולא חשוב לתגובה הבאמת טרחנית ומיותרת שלי (שהייתה צריכה להסתכם ב-"אהבתי!") –

      קאטו הזקן הוא השראה חלקית ל-"Toc the Elder" מסדרת הספרים malazan book of the fallen.

      ! ceterum censeo aureus res publica esse delendam
      (יתרה על כך אני מציע שצריך להרוס את גולדן סטייט!)

      1. מעולה.
        לקחתי את משפט המחץ שיכנס מעתה לכל תגובה.
        בהשראתו של ת'ורו הגדול (זה שעקץ את דוראנט)- אי ציות אזרחי.

      2. ידעתי שתאהב את זה, גנבתי לך את פינת ההיסטוריה היומית.
        קיבלתי את התיקון לניסוח "יתרה על כך אני מציע שצריך להרוס את גולדן סטייט"

  4. תודה יאיר. הדבר העצוב מבחינת הקליפרס זה שהם לא נראים טוב יותר עם גריפין ובלעדיו. מדהים כמה הם תלויים בפול, ועדיין קוראים להם- הרביעייה הגדולה.
    ממפיס ויוטה שתי הקבוצות הכי מוזרות בליגה, ישר אחרי מילווקי.
    ואני אמרתי שהניצחון על הרוקטס יהיה נקודת המפנה שלהם. לא מפנה ולא נעליים. מה נסגר שם? כל כך מאכזבים בהגנה על הצבע.

  5. ובעולם האמיתי,
    דטרויט חייבת שינוי דחוף. הקצר בין סטן ון גנדי לרג'י ג'קסון ברור. אני מניח שגם הדיבורים על שופינג לפוינט המוביל ולמנהיג שלנו, לא מוסיפים בריאות.
    אני שונא את המילה הזו, מאז האובר-דאז שעשו לה מימי שירים ושערים והלאה –
    אבל בחיי, דטרויט נהייתה קבוצה נאיבית. הפראיירית של הליגה. משהו כל כך נרפה, חיוור, וזה לא קשור רק לרמת המשחק. לא בושה להפסיד למיאמי בחוץ, כשהיא בפורמה מצוינת ומנצחת 7 רצוף.
    זה משהו כבוי בפיסטונז. כזה שכרגע הופך דיבורים על פלייאוף – והוא בטח עוד אפשרי – לחסרי טעם.
    מהר, שינוי מהותי.

  6. אתמול להארדן היה רבע מפלצתי של 19 נקודות ו50 אחוז מהשדה
    היום ראינו באמת מה זה רבע מפלצתי של 25 נקודות, 8 מ 11 מהשדה, 5 מ7 משלוש(אחת ההחטאות משלוש רבעי המגרש) 6 ריבאונדים ו3 אסיסטים, לא אותה רמה.

    1. כן רק שהארדן מביא את זה בכל ערב. לא פעם ב-10 משחקים. זה ההבדל בין עונת MVP של סופרסטאר לעונה טובה של סופרסטאר.

      1. קצת נסחפת ניב.הארדן בעונה באמת מדהימה ובהחלט נכון לעכשיו מבחינתי אפילו המועמד המוביל לMVP אבל כל ערב הוא מביא תצוגה כזאת???

        1. הארדן מביא תצוגה בכל ערב. קארי מגיע לפעמים.
          מן הסתם לא כל ערב הוא יעשה טריפל דאבל של 50+ נקודות. רק היחידי בהיסטוריה לעשות זאת פעמיים בעונה.

      2. קצת הגזמת אבל בגדול הארדן חייב לקחת השנה אלא אם תהיה לו נפילה וראסל יסיים עם ממוצע של ט"ד אבל אם הוא ישמור על הרמה אני בטוח שהוא יקח ולא משנה מה ראסל יעשה

  7. עוד כמה קוויקיז:

    1. דמרכוס קאזינס בתקופה מדהימה. אם לא היתה עונה פסיכית לבוגרי אוקלהומה סופרסוניקס, האיש MVP. לנצח כמעט לבד את הקאבס ואת שרלוט, בחוץ.
    כמעט לבד כי הפציעה של גיי, ואולי עוד מוקדם לקבוע, שחררה משהו אצל סקרמנטו. ארון אפללו למשל, חוזר להיות שוטר יעיל בזמן קלאצ'. מאוד מקווה שפני הקינגס לא לטנקינג, סופסוף קוצרים קצת פירות.

    2. אותו כנ"ל לגבי תקופה טובה, והלוואי לא טנקינג, וקבוצה שמתייצבת מחדש אחרי מכת פציעות – וזו מיאמי. חשבתי, ואני בטח לא היחיד, שהעתיד שלה שחור. ממש לא. לו אני אוהד ההיט (היי רועי), רואים משהו טוב בהמשך.

    3. עיסקת דלבדובה היתה בסופו של דבר טובה רק לו. היה יותר מתאים לקאבס, כמה שהוא חסר שם. וכרגע במילווקי הוא דורך לברוגדון על הבלטה.

    4. לואן גנדי ומרק ג'קסון היו בערך שלושה רבעים להעביר בדיבורי גרבאז'. מה שהספקתי לצוד זה את ההערכה שלהם, לגבי הסיכויים של ג"ס. "בשנה שעברה לא נתתי לה יותר מאחוז להפסיד בגמר", אמר ג'ף, וג'קסון הסכים, "אלא אם כן יקרה משהו מאוד דרמטי, והוא אכן קרה. אז השנה?".

  8. דבר ראשון תודה יאיר על סיקור נפלא ופריוויו אפילו יותר טוב..

    הקליפרס חלשה משמעותית מהלוחמים אבל זה שקול לקאבס משחקים בלי לברון אז לא מתרגש יותר מדי..

    לדעתי אם בערב של 64 נקודות מבלדסו-בוקר וכששני שחקני חמישייה של הנגאטס נעדרים נעדרים הם מפסידים אפשר להפיל את הסאנס מהמירוץ לסוויפ (סליחה גיא, עידו..)
    דנבר לעומת זאת ממשיכה להיות המועמדת המובילה. מאחוריהם סקרמנטו ופורטלנד בתנאי שלילארד יכנס ל"אני-אנדרייטד" שוב.

  9. אייזה תומאס חביבי רשמית קולע 29.1 בדיוק כמו להארדן רק באחוזים טובים יותר, המייטי מאוס הזה קלע הלילה 37.

        1. מה שהקליפרס צריכים לעשות זה להחליף את בלייק במלו.
          עם כל הפציעות של הג'ינג'י הזה, יש מקום יותר מתאים בשבילו מהניקס?

  10. סיקור מעמיק ונהדר שמשלים את הלילה מעולה.

    מה הבעיה של הבאקס? הפסד תשיעי בעשרת המשחקים האחרונים. אני חושב שהשילוב של מייקר בחמישייה הוא צעד בכיוון הנכון הגנתית. שילוב של ברוגדון ודוולדובה רק ישפר את הקבוצה, מניח שקיד יעשה את זה בקרוב, או שזה יהיה מאוחר מדי.

    מיאמי היא הדבר הכי טוב של 2017 עד עכשיו מבחינתי (במיוחד עם "ההצלחה" של ליברפול). וויטרס טוב, דראגיץ' אדיר והקבוצה נראית סוף סוף כמו קבוצה. משהו שלא היה הרבה זמן במיאמי, מבחינת הקשיחות הקבוצתית.

    מרשים שדנבר ניצחה בלי יוקיץ', זה מראה על עומק מסויים. ג'מיר נלסון ברנסנס בזמן האחרון (6.8 אסיסטים למשחק ב-6 האחרונים) ודנבר נראית הרבה יותר טוב כשהוא ליד מארי או האריס. מקווה שימשיכו ככה, נלסון מוסיף הרבה חוכמת משחק ובגרות להרכב.

    הקליפרס חייבת עוד מישהו שיוכל לתת נקודות ולהוביל. כנראה שהאפשרות הטובה ביותר היא כרמלו, אפילו אם זה יפגע בספסל על הנייר (הוא יכול להתאים לחמישייה השנייה).

    1. רועי בתור אוהד מיאמי לא היית מעדיף שהקבוצה דווקא תוריד את הראש השנה ותנסה למצוא יהלום בדראפט? אתה חושב שהסגל כמו שהוא בנוי נכון כהכנה לקבוצה חזקה בעתיד?

      1. תראה, הרצף הזה העלה אותנו מהמקום ה-14 למקום ה-14. לא התקדמנו יותר מדי ואני עדיין חושב שמיאמי תסיים בין 4 המקומות האחרונים במזרח, כשברוקלין ואורלנדו בודאות לפניה (אולי גם הניקס).

        אבל אנחנו רואים כדורסל, כיף וניצחונות. עדיף, אפילו במחיר של בחירה 5 ולא בחירה 4. אני לא אוהב את הפרוסס.

          1. אני נותן לו לסיים את העונה במיאמי, אבל כשיש את החוזה המטורף של טיילר ג'ונסון ומלא רכזים טובים בדראפט 2017 (פולץ, בול ושות') אין סיבה להשאיר אותו.

            לכן הייתי מעביר אותו בדראפט על איזה בחירת סוף לוטרי, אני חושב שהוא יצדיק את זה כי הוא מנפח מספרים העונה. מי יתנגד לרכז 20-7 על חוזה זול יחסית לתקרה החדשה?

    2. הבאקס היו חייבים להכניס את מייקר לחמישיה כי בקצב של הצווים שטראמפ מוציא הוא יהיה חייב להישאר על הספסל בעוד שבוע. מזל שהם הספיקו לחזור מטורונטו כי הייתה יכולה להיווצר סיטואציה מעניינת.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט