ניו אורלינס ניצחה את סן אנטוניו והארדן סיים עם עוד טריפל דאבל של 50 נקודות – סיקור משחקי שישי / רועי ויינברג

הלילה ב-NBA: ניו אורלינס הפתיעה כשמשחק נהדר של דיוויס הוביל אותה לניצחון מרשים מול סן אנטוניו. קליבלנד וטורונטו חזרו לנצח, מיאמי ניצחה את שיקגו המתוסבכת, אבל מעל הכל היה ג'יימס הארדן עם 51 נקודות, 13 ריבאונדים ו-13 אסיסטים. היו עוד 5 משחקים אחרים הערב.

*

פילדלפיה 76' 118 (28-17)-יוסטון רוקטס 123 (15-35)

פילדלפיה התקררה קצת אחרי הפסד ביתי צמוד ליוסטון, שנהנתה ממשחק עצום של ג'יימס הארדן.

יוסטון פתחו טוב ועלו ליתרון מוקדם, אבל הספסל החזק של הסבנטי סיקסרס הצליח לסגור אותו במחצית. ברבע השלישי ג'יימס הארדן נכנס למצב מפלצתי וקלע 19 נקודות ב-50% מהשדה עם 5 אסיסטים, כשבכל הרבע פילדלפיה עם 21 נקודות ב-40% מהשדה ו-6 אסיסטים. הוא המשיך את הזון לרבע האחרון (סיים את המחצית השנייה עם 36 נקודות) כשבעצם הוא לא נותן לפילדלפיה הזדמנות לחזור כל המשחק. ברבע האחרון הם צמצמו את ההפרש, אבל לא היה להם סיכוי ממשי לקחת את ההובלה בשום שלב.

הארדן הפך לשחקן הראשון בהיסטוריה שעושה פעמיים טריפל-דאבל עם 50 נקודות באותה עונה, כשבערב השנה החדשה הוא קלע 53 נקודות עם 17 ריבאונדים ו-16 אסיסטים מול הניקס. הארדן הצטרף לוילט צ'מברליין ואלג'ין ביילור כשחקנים שעשו זאת יותר מפעם אחת בקריירה. גם ראסל ווסטברוק עשה זאת העונה.

לרשימה הזאת מצטרפים קארים עבדול ג'באר וריצ'י גוארין כשחקנים שעשו את הטריפל דאבל הנכסף הנ"ל. הארדן השווה את השיא של אוסקר רוברטסון עם 5 טריפל-דאבלים של 40 נקודות לפחות בעונה. הוא הגיע העונה ל-14 טריפל דאבלים, אותה כמות שחאכים אולג'ואן הגיע אליה בכל הקריירה עם יוסטון.

ביוסטון, הארדן קלע 51 נקודות (6 מ-11 מהשלוש, 13 מ-14 מהעונשין) עם 13 ריבאונדים ו-13 אסיסטים. הוא היה אחראי (דרך קליעה או אסיסט) ל-80 נקודות. ננה קלע 21, קפלה 17 וראיין אנדרסון 11. אריק גורדון לא שותף.

בפילדלפיה, אמביד חזר אחרי כמה משחקים בהם היה בחוץ וקלע 32 נקודות עם 7 ריבאונדים. מקונל (8 אסיסטים) והנדרסון קלעו 13 כל אחד, סאריץ' ולואו-קברוט 12. קובינגטון סיים גם הוא בדאבל פיגרס עם 10 נקודות.

לעמוד המשחק.

https://www.youtube.com/watch?v=TGGWopnRJ88
*

ניו אורלינס פליקנס 119 (28-19)-סן אנטוניו ספרס 103 (10-36)

קוואי לנארד וטוני פארקר חזרו, אבל זה לא היה מספיק.

לנארד היה טוב במחצית הראשונה והעלה את הספרס ליתרון 57-48 בסיומה. נראה שהם בדרך לעוד ניצחון חוץ, אבל השילוב האפקטיבי של אטואן מור במקום באדי הילד בחמישייה ברבע השלישי שיפר מאוד את ההתקפה של ניו אורלינס, סייע להם לקלוע 37 נקודות ב-12 דקות ולהוביל בנקודה עם סיום הרבע.

הספרס לא תפסו את ההובלה מחדש החל מהנקודה הזאת. ניו אורלינס עברה לסמול בול שלה, עם הולידיי, מור, אוואנס, היל ודיוויס, כשהאחרון שולט מתחת לסלים כל המשחק (סיים עם 22 ריבאונדים). הקווינטט הזה עצר את סן אנטוניו על 30% מהשדה ו-19 נקודות, כשכל מי שפופוביץ' מעלה מהספסל לא מצליח לשנות את התוצאה. זה נגמר בניצחון, מפתיע יחסית, של המארחת על הקבוצה במקום השני בליגה.

בניו אורלינס, הולידיי קלע 23 נקודות עם 11 אסיסטים. ג'ונס קלע 21 עם 7 ריבאונדים, דיוויס (22 ריב') וסולומון היל קלעו 16 כל אחד, מור 13, אוואנס 11 ומוטיונאס 10.

בסן אנטוניו, לנארד קלע 23 נקודות עם 6 ריבאונדים ו-6 אסיסטים. ברטנס (5 מ-7 מהשלוש) קלע 17 מהספסל, אולדרידג' 14 עם 14 ריבאונדים ולי הוסיף 13 עם 10 כדורים חוזרים.

לעמוד המשחק.

https://www.youtube.com/watch?v=w-d6su14qXM
*

פורטלנד טרייל בלייזרס 112 (27-21)-ממפיס גריזליס 109 (21-27)

33 נקודות של דמיאן לילארד הובילו את פורטלנד לניצחון במשחק טוב.

שלושת הרבעים הראשונים היו של הטרייל בלייזרס. ממפיס לא הובילה פעם אחת, פורטלנד שלטה בהפרשים קטנים עד שנכנסה לרבע האחרון כשהיא מובילה בנקודה (84-85), הודות לימי קליעה טובים של אלן קראב, דמיאן לילארד, מייסון פלומלי וסי ג'יי מקולום. אבל מול ממפיס, זה לא נגמר עד שזה נגמר. אתם מוזמנים לשאול את גולדן סטייט, מולה ממפיס חזרה מפיגור 24 נקודות מוקדם יותר העונה.

ברבע האחרון ממפיס העלתה את וינס קרטר וזאק רנדולף לצד קונלי, אלן וגאסול. החמישייה המבוגרת הזאת, גיל ממוצע 34, עלתה ליתרון ראשון עם תחילת הרבע. מיירס לנארד וטרנר קלעו שלשות חשובות, אבל ממפיס הצליחה להחזיר לעצמה את היתרון ולהוביל 94-93, 07:44 דקות לסיום.

באותו רגע הגיע זמן לילארד. הלא-אול-סטאר קלע 15 מ-17 הנקודות האחרונות של קבוצתו והעלה את הבלייזרס ל-105-110, שבלעדיו סביר להניח שהם היו מאבדים את המשחק. גאסול וקונלי צמצמו ל-109-110, ומקולום העלה ל-3 נקודות דקה לסיום. הותיקים של ממפיס לא הצליחו לייצר סל כשקרטר מחטיא (ונחסם בפוזישן האחרון), טוני אלן מפספס פעמיים מהקו וקונלי מחטיא שלשה, כאשר הוא אמר אחרי המשחק שהוא הרגיש שעשו עליו פאול במהלך הזריקה הזאת. זה נגמר בניצחון של פורטלנד, באחד המשחקים הטובים של הערב.

בפורטלנד, לילארד (5 מ-11 מהשלוש, 10 מ-11 מהקו) קלע 33 נקודות. אלן קראב קלע 23, מקולום קלע 18, פלומלי 13 עם 10 ריב' ופארוק-אמינו הוסיף 12. הקבוצה פתחה עם נואה וולנה ואוון טרנר בעמדות הפורוורד.

בממפיס, גאסול (12 מ-21 מהשדה) קלע 32 נקודות עם 8 ריבאונדים ו-5 אסיסטים. קונלי (10 אס') ורנדולף (13 ריב') קלעו 17 כל אחד, קרטר קלע 13 וג'מייקל גרין הוסיף 10.

לעמוד המשחק.

https://www.youtube.com/watch?v=1pPB2ZJIStk

*

שיקגו בולס 88 (25-23)-מיאמי היט 100 (30-17)

ניצחון שישי ברציפות למיאמי, הערב בלי חסן וויטסייד.

שיקגו פתחה את המשחק עם חמישייה שונה כמעט לחלוטין – ג'ריאן גרנט, דאג מקדרמוט ופול זיפסר פתחו במקום מייקל קרטר-וויליאמס, דווין וויד וג'ימי באטלר. מיאמי הצליחה לקלוע על החמישייה הזאת 33 נקודות ולעלות ליתרון דו ספרתי, אבל דקות טובות של ראז'ון רונדו ברבע השני, רובן לצד מקדרמוט וכריסטינו פליסיו, אפשרו לבולס להגיע למחצית בשיוויון.

לאחר מכן החמישייה הפותחת של מיאמי (דראגיץ', וויטרס, מקגרוגר, באביט וריד) עצרה לחלוטין את הבולס ברבע שלישי בו המארחים קלעו 14 נקודות בלבד. באטלר נעצר על 0 מ-5, וויד על 0 מ-4 וההיט עלו ליתרון של 77-67. מכאן המשחק היה גארבג' טיים מובהק, וההיט הפכו עם סיומו לקבוצה עם רצף הניצחונות הארוך ביותר בליגה.

במיאמי, דראגיץ' היה נהדר עם 26 נקודות ו-11 אסיסטים. ריד, שפתח בחמישייה בהעדרו של וויטסייד, קלע 20 נקודות, וויטרס קלע 19 עם 5 ריב' ואלינגטון הוסיף 14 מהספסל.

בשיקגו, וויד הוביל עם 15 נקודות (6 מ-17) מהספסל. זיפסר וגיבסון קלעו 14 כל אחד, רונדו (6 מ-8 מהשדה) קלע 13 עם 7 ריבאונדים, 7 אסיסטים ו-3 חטיפות. באטלר נתן את אחד ממשחקיו הרעים ביותר העונה עם 1 מ-13 מהשדה, 3 נקודות, 2 אסיסטים ו-3 איבודים.

לעמוד המשחק.

https://www.youtube.com/watch?v=xvJSypvNhic
*

ניו יורק ניקס 110 (27-21)-שרלוט הורנטס 107 (24-23)

משחק צמוד שנגמר בניצחון של הניקס על קבוצת פלייאוף.

פורזינגיס פתח מעולה והיה האיש של ניו יורק במשך המחצית הראשונה, במהלכה הניקס הובילו ב-11 נקודות. בסופו של דבר הם סיימו את המחצית עם יתרון קטן, 51-54, בגלל חזרה מרשימה של מרווין וויליאמס וקמבה ווקר. הצמד הזה היה שם גם ברבע השלישי כדי להעלות את שרלוט ליתרון של שמונה נקודות, כשנראה ש-19,812 צופים במדיסון סקוור גארדן (גם עידן עופר שלנו היה שם וסיקר את המשחק) בדרך למפח נפש נוסף.

ברבע האחרון ג'ף הורנסק העלה את ברנדון ג'נינגס במקום דריק רוז ואת קייל אוקווין במקום ג'ואקים נואה. זה עבד והם הצליחו לעשות ריצת 6-0 שהשוותה ל-99-99, 03:27 לסיום. ווקר העלה את שרלוט ליתרון, אבל לי, ג'נינגס ופורזינגיס היו שם בשביל להעלות את קבוצתם ליתרון משמעותי, 101-107. הגנה טובה מנעה מהם לחזור, כשהשילוב של אוקווין הוכיח את עצמו מהבחינה הזאת. זה נגמר בניצחון ניו יורקרי, במשחק שאולי יהיה אחד האחרונים של כרמלו אנטוני במדי הקבוצה.

בניו יורק, אנטוני (11 ריבאונדים) ופורזינגיס (3 חסימות) סיימו עם 18 נקודות ו-0 אסיסטים כל אחד. קורטני לי קלע 16, ג'נינגס 15, רוז 13 ואוקווין 10 עם 7 ריבאונדים.

בשרלוט, ווקר קלע 31 נקודות עם 10 ריבאונדים ו-5 אסיסטים. וויליאמס קלע 17, באטום (11 ריבאונדים, 9 אסיסטים) ובלינלי הוסיפו 15 כל אחד, קיד-גילטריסט קלע 12 וקודי זלר הפצוע לא שותף.

לעמוד המשחק.

https://www.youtube.com/watch?v=dxnp5Z_iI1s

*

קליבלנד קאבלירס 124 (14-31)-ברוקלין נטס 116 (37-9)

משחק במעמד צד אחד. קליבלנד הגיעה ליתרון 23 נקודות מול ברוקלין נטולת ברוק (לופז), לין ולברט.

הרבע הראשון עוד היה צמוד, אבל הקאבלירס ניצלו את הסגל הקצר והחולשה של הנטס כדי לעלות ליתרון של שמונה נקודות ברבע השני. רבע שלישי אדיר של ג'יימס ואירווינג (30 נקודות משותפות) נתן להם יתרון של 21 נקודות בסיום הרבע. ברבע הסוגר שחקני הספסל קיבלו דקות (ומסיבה מסויימת גם לברון, למרות שהמשחק היה גמור) והנטס צמצמו את ההפרש ל-8 נקודות, אבל לא התקרבו ליותר מזה.

בקליבלנד, לברון קלע 31 נקודות עם 11 אסיסטים. אירווינג קלע 28, קורבר 14, לאב 13 עם 10 ריב' ותומפסון 10 עם 10 כדורים חוזרים. במהלך המשחק לברון השתווה לטרי פורטר במקום ה-14 ברשימת מלכי האסיסטים של כל הזמנים עם 7,160 כאלו. הוא מרחק 877 אסיסטים מהמקום העשירי ו-51 מהמקום ה-13.

בברוקלין, קילפטריק קלע 18 נקודות. בוגדנוביץ' קלע 17, וויטהד ופוי (8 ריבאונדים, 5 אסיסטים) קלעו 16 כל אחד, המילטון קלע 12 ודינווידי 10.

לעמוד המשחק.

https://www.youtube.com/watch?v=gFK6_kfI7W4
*

אטלנטה הוקס 86 (20-27)-וושינגטון וויזארדס 102 (20-26)

וושינגטון הובילו לכל אורך המשחק וניצחו.

זה התחיל בהתקפה נהדרת שקלעה 37 נקודות ב-60% ברבע הראשון. אטלנטה נראתה כקבוצה בלי כוח האש המתאים כדי להשתוות אליהם, והמכשפים קלעו 67 נקודות במחצית הראשונה, שנגמרה ביתרון מוחץ שלהם. משם לא היה משהו מעניין מדי במשחק החד-צדדי הזה, שנתן לוושינגטון יתרון בקרב על ראשות הבית.

בוושינגטון, פורטר ג'וניור קלע 21 נקודות עם 11 ריבאונדים. וול קלע 19 עם 6 אסיסטים, ביל, גורטאט (12 ריב') ומוריס (9 ריב') קלעו 15 כל אחד.

באטלנטה, בייזמור קלע 15, הווארד (13 ריב') והארדוואי ג'וניור 12 כל אחד ומייק סקוט הוסיף 11.

לעמוד המשחק.

https://www.youtube.com/watch?v=9-djTYTkKjo

*

טורונטו ראפטורס 102 (18-29)-מילווקי באקס 86 (25-21)

טורונטו יצאו מהמשבר בסטייל.

פתיחה טובה של לאורי ופאוול העלתה את הראפטורס ליתרון 17 נקודות אחרי 12 דקות. למרות רבע שלישי טוב מילווקי לא באמת הצליחה לחזור למשהו ששווה להרחיב עליו את הדיבור, וזה היה משחק עם גארבג' טיים ארוך במיוחד. קורה.

בטורונטו, לאורי קלע 32 נקודות (11 מ-14 מהעונשין) עם 6 אסיסטים, פאוול קלע 19 ופטרסון 10. הקבוצה סיימה רצף של 5 הפסדים.

במילווקי, פארקר קלע 21 נקודות עם 13 ריבאונדים. הגריק פריק קלע 19 עם 6 ריבאונדים ו-8 אסיסטים, דוולדובה הוסיף 11.

לעמוד המשחק.

https://www.youtube.com/watch?v=TOyHbEBbcEM

*

בוסטון סלטיקס 128 (18-28)-אורלנדו מג'יק 98 (30-18)

מההתחלה זה היה של הסלטיקס.

הדקות הראשונות של הרבע הראשון היו, מן הסתם, צמודות, ו-6:26 לסופו היה 15-15. הרבע נגמר ב-24-39 בוסטוני, ומשם הסלטיקס רצו לכל אורך המשחק. הם הובילו ב-40 נקודות בצורה מסויימת והציגו רוטציה סופר רחבה. אף שחקן לא עבר את ה-30 דקות (מלבד ג'יילן בראון, ששיחק 30:22), מסרו 39 אסיסטים והיו שלושה שחקנים שקלעו בין 19 ל-21 נקודות.

בבוסטון, תומאס קלע 21 נקודות עם 8 אסיסטים בפחות מ-25 דקות. בראון קלע 20 עם 8 ריבאונדים, קראודר 19 עם 6 כ"ח, אונלינק 16, זלר וג'ונסון קלעו 10 כל אחד.

באורלנדו, דמיאן רודז וניקולה ווצ'ביץ' הובילו עם 14 נקודות כל שחקן. גורדון קלע 13, פייטון קלע 12 עם 7 אסיסטים וביומבו הוסיף 10 נקודות.

לעמוד המשחק.

https://www.youtube.com/watch?v=gXAjrFEfyuM
*

אינדיאנה פייסרס 115 (22-24)-סקרמנטו קינגס 111 (28-18) (הארכה)

באינדיאנה, פול ג'ורג' (16 מ-17 מהעונשין) קלע 33 נקודות. מיילס קלע 18, טיג 17 עם 8 ריבאונדים ו-8 אסיסטים וטרנר תרם 14.

בסקרמנטו, קאזינס (16 ריב', 5 אס') וקוליסון (5 אס') קלעו 26 נקודות כל אחד. לאוסון קלע 16 עם 6 אסיסטים, אפללו 15 וטוליבר 10.

לעמוד המשחק.

https://www.youtube.com/watch?v=Q88tjc4jmBU

רועי ויינברג

אחד מעורכי הופס. אוהב את מיאמי וגבוהים שמוסרים מעל 4 אסיסטים במשחק.

לפוסט הזה יש 42 תגובות

  1. לילה מעולה, הארדן היה המצטיין במשחק נגד פילי אבל אי אפשר שלא להתלהב ממה שאמביד עושה, סופרסטאר! תודה רועי.

  2. ידענו שהמצב בשיקגו נפיץ עוד מלפני תחילת העונה,
    אבל מה שקורה שם, זה מרתק.
    (ח"ח גדול במיוחד לדאלאס מבריקס, שכאשר הם הבינו שהם בבעיה, הם חתכו ללא היסוס. להם, להבדיל מהבולס, היו פחות תמרורי הזהרה בדרך.)

    תסמונת ינואר. מסתבר שגם על קבוצות וותיקות ומנוסות, היא לא פוסחת.
    (אם לפחות הספרס היו נותנים לטוני עוד קצת זמן לנוח, ההפסד היו פחות מציק.)

    הוויזרדס.
    פורטר, לדעתי, צריך להיות גבוה ברשימות "השחקן המשתפר".
    הוא קולע העונה 14.2 נק' ב-62.6% אפקטיבי מהשדה!
    השיפור במשחקו זו הסיבה המרכזית בשיפור ביכולתה של וושינגטון.
    הנוכחות של קלע כמוהו בפרימיטר (45.6% מה-3) מקלה על יכולתו לתקוף את הטבעת, והופכת גם אותו, וגם את ביל, ליעילים בהרבה.

    תודה רועי, אחלה סיקור.
    ועוד ביום שבת בבוקר.

    1. מסכים בקשר להכל, כרגיל. חשבתי ששיקגו תסיים ככה גם לפני שהעונה התחילה. הויברג חייב ללכת לדעתי, לספסל את וויד ובאטלר ולנהל את כל הבלאגן בחוץ מראה חוסר שליטה בקבוצה.

  3. הארדן היה פשוט ענק הלילה.
    המשחק הזה פשוט בסיכום הסיקסרס כקבוצה נגד הארדן כוכב עליון.
    פילי יודעים לחנוק בהגנה ולא הצליחו למצוא פתרון להארדן שתפס ערב גדול.
    MVP

  4. תודה רועי סיקור מעולה.
    מה שהארדן עושה העונה זה פשוט לא יאומן. אין מילים. ויחד עם ההופעות של ווסטברוק זה אולי מירוץ ה-MVP הכי גדול שהיה בכדורסל המודרני.
    אבל אני לא יכול בלי כמה מילים על פילי.
    אני לא רוצה לשמוח בשבילם. באמת שלא מגיע להם. אבל אני לא יכול שלא. יוסטון היתה צריכה היום התעלות של הארדן כדי לנצח. אמביד הוא תופעה. ההגנה שלהם ממש אנדרייטד, בטח כשהענק הקמרוני שם באמצע, פשוט אי אפשר לקלוע עליו. היום הארדן לימד אותם כמה שיעורים איך להגן על פיקנרול ועזרה בוויקסייד אבל הם ילמדו. וואללה שאיתו העתיד שלהם וורוד. רק שישאר בריא. מדהים איך שחקן אחד משנה פרנצ'ייס שלם. נותן את כל הסיבות שבעולם לטנקינג.

    1. לגבי הטנקינג
      במקרה של אמביד הבחירה הייתה הימור מסויים
      הוא נפל ל 3 אחרי וויגנס ופארקר
      בסך הכל הטנקינג של פילי הביא להם את חליל אוקפור ( השנוי במחלוקת ) , בן סימונס ( פצוע עם סימני שאלה ) , אמביד ( לא שיחק שנתיים )
      דווקא סאריץ מתברר כיציאה נהדרת

      1. זה לא סתם טנקינג, זה טנקינג מפואר. זה באמת מה שמכרו האוהדים כ-'תהליך'. טנקינג מתוכנן ל4-5 שנים.
        הסיכוי להשיג את הפרנצ'ייז פלייר בטנקינג של עונה או 2 הוא לא גדול. אבל ב-4-5 שנים זה כבר מגדיל את הסיכוי משמעותית.
        גם אמביד עדיין לא מבטיח הצלחה מיידית. הוא צריך להראות עמידות לאורך זמן ויכולת לשחק 36 דקות בערב, אבל עדיין, ברטרוספקטיב, הם עשו בשכל ומכריחים את הליגה לחשוב טוב טוב על שינוי שיטת הדראפט

        1. השיטה בסדר
          אף אחד לא חשב שמישהו יהיה כל כל מופרע כמו הינקי
          אגב הטנקינג הטוב בהיסטוריה היה של הספרס , החארות האלו מצליחים בכל מה שהם עושים 😉

        2. פילי מכרו לאוהדים טנקינג של שנתיים. בפועל הם עשו טנקינג של 3 שנים. כשהשנה האחרונה מזעזעת ועל כך הינקי קיבל בעיטה ( בשיטת הכושי עשה את שלו )
          ההבדל היחיד משאר הקבוצות זה שהם היו פתוחים ואמרו שהם עושים זאת – הליייקרס עושים את זה שלוש עונות רצופות ואף אחד לא וירד עליהם. מינסוטה בטנקינג של עשור ( טוב נו , נגיד שהם מנסים).
          תרצו או לא תרצו הינקי צדק במה שאמר
          להשיג כוכב על אחד כשיש לך אפס כוכבים בקבוצה זו משימה כמעט בלתי אפשרית.
          כשיש לך כוכב על אחד לשכנע עוד כוכב או שנניים להצטרף זה הרבה פחות מסובך. כל המסע שהינקי הנחיל בפילי היה להשיג את הכוכב הראשון. ואמביד כנראה ( טפו טפו ……) הפרס שהינקי השאיר

          1. מזל משחק פה תפקיד גדול בכללי, יכול להיות שאחרי שנה של טנקינג קבוצה תקבל את הבחירה הראשונה ודווקא בשנה הזאת ייצא שחק כמו אמביד. או לחילופין אנתוני בנט.,,

        3. מעט מאוד קבוצות יכולות להרשות לעצמן לסיים בתחתית הליגה 4-5 שנים רצוף בלי תקווה לעתיד. ותקווה לעתיד רואים ע"י נצחונות.
          מניח שהכנסות הקבוצה ב 4-5 שנים האחרונות ירדו לא מעט, עד השנה שפתאום התחילו קצת נצחונות והעתיד נראה ורוד

  5. תודה רועי על סיקור יום שבת זריז.
    שיקגו – פול זיפסר בחמישיה. סיריוסלי?
    אמביד ענק.
    מרק קובן גאון. למרות קשרי האחווה המיוחדים שלו עם פארסונס הוא ידע לחתוך ולשלוח את הסחורה הפגומה לממפיס. פארסונס בריא הוא שחקן מצוין, אבל איפה הוא? אף פעם לא בריא
    גאסול לקאבס, מייד ובדיעבד.

  6. ערב עמוס. עיקריו:

    1. מהומת אלוהים בשיקגו. סבוטאז'ה של באטלר?

    2. אין ספסל לקאבס – הפלוס-מינוס מספר הכל. חמישיה חיובית מאוד, חמישיה שלילית בלבד. כמו היצור הזה, קנטאור.

    3. אפרופו, אמביד עוד יהפוך לשאלה, את מי קליבלנד ומילווקי העדיפו בדראפט על פני ג'ואל אמביד.

    4. כרגיל, לא כדאי להחמיץ משחק בית של הניקס. למה עשינו טעות וחזרנו.

    5. מט בארנס נתן במו ידיו הפושעות נצחון לאינדיאנה, במקום לקבוצה שלו שנראית באופן מפתיע (או לא) טוב מהמצופה אחרי הפציעה של גיי.

    6. הווידאו-ריביו מכשיר מצוין, אבל אם כבר אז כבר. לא יכול להיות שבזמן הכי מכריע, אפשר רק לבדוק למי יש פוזשן, ולא לתקן טעות נוראית של עבירה שלא נשרקה. כנראה עלה לממפיס במשחק. זה היה ריביו ממש מביך לכולם – רואים איך קונלי מוכה, אבל מכיוון שהכדור יצא מידיו, הוא יילך לבלייזרס.

    7. דז'ונטה מוריי כנראה כבר במעמד בכיר בספרז, אם כבר עכשיו הוא קיבל משחק מנוחה. 2 דקות בלבד. למה? הוא אחת הסיבות המרכזיות להתעוררות הספרז, ולזה שאנשים כמוני שדי איבדו קשר עם המשחקים שלה – ה-7 הפרש הקבוע, וכו' – חוזרים לגלות עניין.

    8. הוויזארדס בוערים, פורטר מעולה, והם נצמדים לחצי העליון של המזרח. השאלה עד מתי תספיק חמישיה אחת. כי הנפילה יכולה להיות מהירה באותה מידה.

    9. רוצים כבר טרייד עסיסי. יאללה.

    1. אמביד היה הכישרון הגדול עוד לפני הדראפט, כשיש כזה כישרון כם אם פצוע חייבים לקחת אותו, כל GM שהיה משאיר אותו עוד על השולחן היה כנראה מפוטר באותו יום.

  7. תודה על הסיקור!

    מי היה מאמין שמיאמי ופילי יחזרו להיות בתמונת הפלייאוף?
    וגם ניו אורלינס חזרו לכושר טוב, וביחד עם פורטלנד שחזרו קצת לנצח, המאבק על מקום 8 במערב יהיה עיקש מאוד.

    אפלטון – יש לך מושג למה גורדון והראל לא שיחקו הלילה? לא הצלחתי למצוא דיווח על פציעות לגביהם.

    1. גורדון מתמודד עם נקע חוזר באצבע ברגל. לדעתי יתנו לו לנוח עד אחרי האולסטאר. לגבי הראל, אני חושב שזה עניין של מצ'אפ. הוא לא יכול להתמודד מול גבוהי פילדלפיה.

  8. הטנקינג של פילי היה ביזיון לליגה, לתחרותיות ולכדורסל באופן כללי. לא מגיע להם שום פרס על זה. מצחיק שיורדים על ג״ס שמנסים לשחק טוב ומשבחים את פילי שעשתה הכל כדי לשחק רע.

    1. לא משבחים אותה אלא את אמביד.
      ועוד מציינים שאם אמביד באמת יהיה טוב כמו שזה נראה אז הטאנקינג המביש עוד יתברר ככדאי

  9. זה לא שפילדלפיה 'התקררה'. זה היה הארדן באחד הימים המטורפים (ומצויינים) שלו.
    ממש הייתי גאה במיאמי כיצד הופיעו עם שחקנים חזסרים וניצחו את דוויין בביתו.
    הספארס במיני משבר ברור כשמש.
    סקירה מצויינת ואובייקטיבית ביותר!

  10. וחבורת הללל המקומית תמשיך למצוא את הסיבות להצלחה של וושינגטון בפורטר, במאמן ואולי בקמע כשהסיפור הרציני בקבוצה הוא כמובן ג'ון וול שנמצא בתקופה מדהימה. ככה זה אצלם כשלברון וול מלו ושות' מצליחים- השופטים, פורזינגיס, פורטר ריי אלן הליגה ושאר חייזרים. כשנכשלים- כמובן רק הסופרסטארים אשמים וגם היכולת החלשה של שחקני המשנה היא כי הכוכבים גורמים לאווירה רעה בחדר ההלבשה וכו'

  11. פילי קבוצה עם שלושה סנטרים…
    אוקפור שחקן מצויין שכל קבוצה בליגה תשמח לקחת….טרייד טוב עליו יעיף את פילי קדימה , תוסיפו גם את סימונס ויש כאן קבוצת פלייאוף.
    נרלנס נואל גם שחקן טוב , אולי יותר מדי טוב בשביל להיות סנטר מחליף. יכול להיות סנטר פותח בחצי מקבוצות הליגה .

  12. זילות הטריפל דאבל.
    המספרים של ווסטברוק והארדן מעידים על חולשת ההגנות …
    אני רוצה לראות אותם קולעים 50 נקודות על הראש של ברוס בואן או מול הבאד בוייס של דטרויט.

    1. ממש לא נכון ההגנות היום הרבה יותר חכמות מאשר בשנות ה90, המשחק כל כך שונה שלהשוות זה מגוכח,כן חוק הנדצק פגע בהגנה וכך גם חוק הקשת הקטנה שנתן כוח לגארדים אבל השחקנים היום כל כך יותר טובים וחכמים (אבולציה).

  13. הליגה רצתה משחקים של הרבה נקודות.
    אני אישית מעדיף משחק פיסי חזק עם הגנות ברזל והרבה מכות.
    הגנות חכמות זה מונח שאומר שבעצם לא שומרים אישית חזקה יותר , אלא כל מיני קומבינציות.
    השחקנים אולי יותר אתלטיים ….שחקן כמו ווסטברוק הוא פול גז בניוטרל . הוא רכז שלפי הגדרה לא יכול להוביל קבוצה לכלום. כמו ניק ואן אקסל של פעם רק יותר גדול וחזק .
    משחק השלשות מגעיל אותי , זה כמו כדורסל נשים.
    סטף קרי כזה שקולע כמו משוגע לא שווה שקל בפלייאוף שם ההגנות קצת יותר חזקות …וזה הוכח בשנתיים האחרונות.
    אפילו לברון גיימס שהוא השחקן הגדול של ימינו לא מתפקד במאני טיים בפלייאוף …מתכווצים לו השרירים מרוב לחץ.

    נכון שהמשחק השתנה – לדעתי השתנה לרעה.

    1. אתה באמת מעדיף את הפיזיות של שאקיל? בתור אוהד לייקרס נהניתי מכל דקה ולמרות שהלייקרס סיפקו הייליטס לעשור המשחק היום הרבה יותר יפה לצפייה. השחקנים הרבה יותר טובים מפעם זה לא רק האתלטיות שעלתה פלאים, זה הקליעה הכדרור יכולת המסירה…. השחקנים היום טובים יותר בכל האספקטים מהשחקנים של פעם בגלל אבולציה של המשחק (תוציא ממשוואה זו את שאקיל אוניל בשיאו שהיה השחקן הטוב ביותר שראיתי ואני צופה קרוב ל50 שנה) זו אבולציה של המשחק. לגבי הערה של לברון היא לא קשורה למציאות הוא נתן את סדרץ הפלייאוף אחת הגדולות מאז ומעולם, (נכנס לרשימה עם הסדרות של שאקיל, והסיוטים שיש עדיין לאוהדי הסאנס מגורדן).ההופעות מול בוסטון דטרויוט מול הספרס וכמובן הגמר האחרון…כולם זוכרים את השלושה של ריי אלן אבל מי שהביא למצב שהשלשה תהיה רלוונטית זה לברון עם רבע רביעי מדהים, לברון שחקן קלאץ מדהים.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט