הנבואה ניתנה לשוטים. ה-divisional weekend ב-NFL, חלק ב' / גיא רוזן

 

 

אז מה היה לנו?

 

אטלנטה פלקונס 36 (11 – 5) – סיאטל סיהוקס 20 (10 – 5 – 1)
אחלה משחק.
2 מהקווטרבאקים הטובים ביותר ששיחקו השנה נפגשו הלילה.
מאט ראיין, שהוביל את ההתקפה מס' 1 בליגה,
וראסל ווילסון, שהשנה ממשיך להראות שהוא לא קווטרבאק בינוני שרוכב על הגב של הגנת קבוצתו,
אלא קווטרבאק שמוביל את קבוצתו, למרות קו התקפה קרוב לחובבני, למרות הגנה מלאת פציעות.
נתחיל במנצחים –
תענוג היה לראות את המצ' אפ בין שרמן לחוליו ג'ונס. 2 שחקנים אדירים שתפקדו היטב תחת הלחץ של משחק פלייאוף.
שרמן הצליח להגביל את ג'ונס ל-6 תפיסות, 67 יארד,
אבל ג'ונס הגיע בגדול הכמה רגעי מפתח, ונתן את המהלכים שמצפים ממנו, מהלכים שעזרו לפלקונס לנצח.
חוץ מזה, אטלנטה היא ממש לא רק חוליו ג'ונס –
יש להם 2 ראנינג באקס שנתנו ביחד 102 יארד על הקרקע, 102 יארד בתפיסה, טאצ'דאון אחד בריצה, טאצ'דאון אחד בתפיסה.
מרשים.
יש להם אסופה של רסיברים מעבר לג'ונס – סאנו, גבריאל, הראדי, שסיפקו לראיין מגוון של מטרות איכותיות, וסיימו את המשחק עם 133 יארד, וטאצ'דאון (סאנו).
וכמובן, יש את מאט ראיין.
זה היה אולי המשחק הטוב בקריירה שלו, כאשר בפעם השנייה בקריירה הוא משיג ניצחון במשחק פלייאוף (גם בפעם הקודמת זה היה מול סיאטל, גם בפעם הקודמת הניצחון הביא את אטלנטה לגמר ה-NFC).
ראיין סיים את המשחק עם 338 יארד, 70% השלמה, 3 טאצ'דאונס, 0 אינטרספשינס,
ובעיקר –
המון קור רוח.
הוא שיחק בתוך הפוקט, הוא לא נלחץ כאשר ההגנה התקרבה, והוא הראה יכולת קבלת החלטות ברמה הגבוהה ביותר. משחק כמעט מושלם שלו.
מנגד, קשה שלא לתהות מה היה קורה אם סיאטל היו מגיעים עם הרכב מלא, כזה שכולל כם את ארל תומאס.
סיאטל התחרו עד לרגע האחרון, כאשר למרות שאטלנטה שלטו במשחק, לרגע לא נראה היה שווילסון מאבד את התקווה להשיג את הניצחון.
225 יארד, 2 טאצ'דאונס, 2 אינטרספשינס, היו לווילסון במשחק,
כאשר פעם אחר פעם הוא מצא את עצמו "בורח" מההגנה, אחרי ששוב קו ההתקפה שלו קרס –
הוא סיים את המשחק עם 49 יארד על הקרקע (הכי הרבה בשורות סיאטל),
וכאשר ווילסון מסיים משחק כמוביל של קבוצתו בריצה – זה הפך לסימן שמשהו לא טוב עבר על הקבוצה.
צריך לציין גם את דווין הסטר. 194 יארד הוא החזיר ב-5 קיק אופס. ללא ספק הוא היה הגורם המרכזי שהשאיר את סיאטל במשחק,
וללא ספק הוא היה ונשאר, אחד השחקנים המלהיבים ב-NFL.
סיאטל הולכים לאוף סיזן במצב לא רע –
אני משוכנע שהם חושבים לעצמם שבהעדר פציעות, הם היו אלו שממשיכים לשלב הבא,
וצריך גם לזכור – אלו הסיהוקס. לצד הפטס, זו הקבוצה הכי יציבה ב-NFL.

 

 

 

ניו אינגלנד פטריוטס 34 (14 – 2) – יוסטון טקסנס 16 (9 – 7)
וואו.
אם על המשחק של אטלנטה וסיאטל כתבתי "אחלה משחק",
אז על המשחק כל הפטס והטקסנס צריך לרשום "חלחלה של משחק"…
אין הרבה מה להרחיב –
זה היה המשחק בו אוסוויילר הוכיח סופית שאין לו מקום כקווטרבאק פותח ב-NFL.
57% השלמה, 4.9 יארד למסירה, טאצ'דאון אחד (ותודה ללואיס על הפאמבל שרק בזכותו יוסטון הצליחו להגיע לרד זון), ו-3 אינטרספשינס.
ההגנה של יוסטון דווקא היו לא רעים, והשאירו את יוסטון בתמונת המשחק עד לרבע הרביעי בו פיגרו מרחק טאצ'דאון בודד, כאשר הפוטבול בידם.
אבל ביום בו הקווטרבאק לא מסוגל להשיג דאון שלישי, אי אפשר לנצח. בטוח שאת הפטס בניו אינגלנד.
והפטס?
אני מקווה עבור האוהדים שלהם שזו הייתה נפילת מתח הנובעת מהיריבה החלשה.
לבריידי שסיים עם 2 טאצ'דאונס, היו גם 2 אינטרספשינס (אותה כמות של אינטרספשינס אותה השיג ב-14 מחזורים בעונה הרגילה),
הראנינג באקס לא הצליחו להגיע ל-100 יארד ביחד,
והקצב –
הוא לא היה הקצב הפטסי הטיפוסי. היו מסירות ארוכות מוצלחות שאדלמן (נפלא) והוגן הצליחו לתפוס,
אבל לא הייתה אותה התקפה שהפכה לסמל המסחרי של הפטס –
מסירה מדוייקת אחרי מסירה מדוייקת לטווחים של 5 – 15 יארד.
יוסטון צריכים לעשות חושבים, ולפתור את תסבוכת הקווטרבאק שלהם,
בגלל שברור שאוסוויילר זה לא זה.
והפטס?
הם ישחקו בשבוע הבא, שוב בבית, ושוב הם יהיו הפייבוריטים להעפיל לסופרבול.

 

משחקי יום א':

 

דאלאס (13 – 3) – גרין ביי פקרס (10 – 6)
(יום א', 23:40)
המשחק של הערב.
מצד אחד, המארחים. אולי הקבוצה הכי חזקה השנה ב-NFL –
דק פרסקוט הקווטרבאק הרוקי, אליוט הראנינג באק הרוקי, וקו ההתקפה, ה-MVP האמתי של הקבוצה השנה.
ממול הם פוגשים גרין חבולה (נלסון, הרסיבר המוביל של הפקרס, לא ישחק הלילה),
קבוצה עם קו התקפה רעוע, עם חוסרים במערך הרסיברים, ללא משחק ריצה משמעותי, ועם הגנה שכוללת סקנדי מחורר, ליינבקר מוביל שמשחק כבר כמעט חצי עונה עם כתף נקועה (מתיוס מתוכנן לעבור ניתוח בכתפו מייד ברגע בו הפקרס יסיימו את עונתם).
אבל גם קבוצה עם ארון רודג'רס, הקווטרבאק שמציג פוטבול שהדרך היחידה לתאר אותו במילים שיעשו עמו צדק, היא לכנותו "מעורר השראה".
שנה אחרי שנה רודג'רס עושה דברים ששאר הקווטרבאקים יכולים רק לחלום עליהם –
ההייל מארי בשנה שעברה מול אריוזה, ההייל מארי בסיום המחצית הראשונה במשחק בשבוע שעבר מול הג'איינטס,
הן רק דוגמאות ליכולתו המופתית.
ב-2 הקבוצות ההגנות הן לא החלק המשמעותי,
כך שהמנצחת, לדעתי, תהיה הקבוצה שההתקפה שלה תצליח לבשליט את סגנונה על המשחק.
אם דאלאס יצליחו לכתוש על הקרקע את גרין כמו שעשו במפגש האחרון בין ה-2 העונה (157 יארד לאליוט), וישלטו בשעון – קשה יהיה לעצור אותם.
אם קוב ומונגומרי יצליחו למלא בהצלחה את מקומו של נלסון, וארון רודג'רס יצליח להניע את התקפת קבוצתו,
אז היתרון יהיה שלהם.
התחזית:
אני מאמין שזה היה משחק מותח וצמוד,
שבסופו, הניסיון של רודג'רס, ויכולתו להתחמק מלחץ, יהיו מספיקים בשביל גרין ביי להשיג ניצחון דחוק.

 

 

קנזס סיטי צ'יפס (21 – 4) – פיטסבורג סטילרס (11 – 5)
(יום ב', 03:20 לפנות בוקר)
עוד משחק מרתק.
מצד אחד, קנזס היו השנה אחת הקבוצות הדומיננטיות ב-NFL, כאשר רק אחד מ-4 ההפסדים שלהם העונה היה בהפרש גדול מסקור בודד.
מצד שני, אותו הפסד בהפרש גדול מסקור בודד?
מול הסטילרס. 43 – 14 ניצחו הסטילרס את הצ'יפס באותו מפגש.
5 טאצדאונס היו לביג בן באותו משחק,
ולביאן בל, הראנינג באק מס' 1 בליגה, סיים את המשחק עם 178 יארד על הקרקע.

מאז אותו משחק, ג'סטין יוסטון חזר לשחק בשורות הגנתה הנהדרת של הצ'יפס,
וטייריק היל, הראנינג באק הרוקי של הצ'יפס הפך לשחקן משמעותי בליגה (5 טאצ'דאונס, ו- 70 יארד ריצה למשחק, יש לשחקן הצעיר ב-4 משחקיו האחרונים).
התחזית:
33 איבודים, גרמה הגנת הצ'יפס ליריבותיה השנה.
זה, לצד העובדה שלאנדי ריד היה הרבה זמן להתכונן לסטילרס,
ולצד היכול הבינונית של ביג בן לאחרונה, בעיקר במשחקי חוץ –
וההימור שלי הוא שהצ'יפס מצליחים לנצח בקרב על האיבודים, ובקרב על ההעפלה לגמר ה-AFC.

לפוסט הזה יש 213 תגובות

  1. תודה רבה גיא. מזמן לא ראיתי את התמונה הזו של אנדי ריד ג'וניור.
    התחושה שלי הפוכה משלך בשני המשחקים (למרות שאתמול טעיתי עם ההימור על סיאטל). הלוואי ואתבדה לפחות עם גרין ביי.

  2. לא שמאטי אייס נתן משחק רע אתמול אבל זה לא היה קרוב ללהיות המשחק הטוב בקריירה שלו בעיני. הוא פספס כמה מקרים של רסיברים פתוחים לגמרי עם מסירות רשלניות וגם ניצל מאיזה שתי חטיפות במזל.

    לגבי גרין-ביי. אנשים קצת שבויים בשנים עברו אבל קו ההתקפה שלהם העונה היה מהטובים בליגה בהגנה על הק"ב. זה יהיה מאד חשוב היום כי רוג'רס עם זמן זה הנשק הכי קטלני שיש.

    1. גם כשסיאטל פצועה, קשה להתמודד עם ההגנה שלה –
      והלילה היו מספר פעמים שהוא התמודד בצורה מעוררת כבוד עם הלחץ.
      היכולת להשלים את המסירה כראוי, מאית השנייה לפני שאתה נמרח על הדשא, זו יכולת שאפיינה את כל הקווטרבאקים הגדולים.

  3. אני לא כל כך מסכים עם מה שאתה כותב על סיאטל: ראשית, כל העונה הם נאבקו התקפית והציגו לא מעט משחקי נפל התקפיים. כך שהבעיה היא ממש לא רק בפציעה של תומאס.
    גם אתמול להציג כאילו עד הרגע האחרון התחרו? זה כבר היה 36-13. גם שנה שעברה עפו בצורה מרשימה מול קרוליינה, ובגלל המיניקאמבק במחצית השנייה הם חשבו שהכל בסדר.
    בכלל, אני חושב, שאחרי השנים הראשונות של קארול את שניידר, שכללו בחירות דראפט נהדרות וממילא חוזים נוחים, הכיוון שם הוא להשאיר כמעט כל כוכב כמה שאפשר. אז הסגל הראשון נהדר ממש, אבל מנגד הם חשופים הרבה יותר לכל פציעה אפשרית

  4. אגב ]עם רציתי לבדוק ולהשוות התפזרות שכר בין קבוצות, ולא יצאתי מזה ראש. מי שלא מכיר את חוקי השכר מאבד כל כיוון כשהוא רוצה להבין משהו.
    אשמח אם בפגרה מישהו י תנדב להסביר מונחים וכאלה כדי להבין איך לפרש נתוני שכר המופיעים באתרים השונים

  5. אוי אוי אוי איזה לילה!!!
    דאלאס- פאקרס. הקבוצה שהכי פחדתי לפגוש בפלייאוף. תודה לאל על יתרון הביתיות שזה מה שיתן את הניצחון היום לקאובויס.
    השליטה בקצב זה בדיוק הנקודה החשובה. אחד הדברים הכי מדהימים שפרסקוט בתור רוקי הצליח לעשות זה השליטה בקצב של המשחק. היו לו דרייבים מושלמים, וחצי מהכוח של ההגנה הגיע מההתקפה שפשוט ייאשה את הקבוצה השנייה.
    השאלה אם תרעד לרוקי היד במשחק הפלייאוף הראשון שלו. מתפלל שלא אבל כמו שעידו אוהב לקרוא לנו, אוהדי הצלחות שכמונו, נישאר פסימיים. יותר מדי כוויות רומו.

      1. רומו הוא אגדה בדאלאס. אני לא זוכר עוד ספורטאי שהיה הבדל כל כך גדול בין איך שהאוהדים הרגישו כלפיו וסטטיסטיקות החיוביות שהוא הציג.
        את רומו אי אפשר להגדיר במספרים, אלא ברגעים. זה אותו רגע ה'אוי רומו' הכל כך מוכר. כשיגידו לי את השם שלו בעוד 10 שנים זה מה שאני אזכור. לא את הקאמבקים הגדולים והיעילות במסירות, אלא את את ה'אוי רומו' הזה שגיא כל כך מקווה להכיר

        1. אז תן לי לגלות לך סוד.
          לכל ק"ב ירש רגעי "אוי רומו" לברייד למאנינג, לרוג'רס למי שלא תרצה.
          העניין הוא שלרומו זוכרים אותם בגלל אותה השמטה בפלייאוף מול סיאטל. מכאן לא משנה מה הוא יעשה. לא משנה כמה טוב הוא יהיה.
          קח לדוגמא את אתמול. הסייפטי של ווילסון לגמרי לא היה באשמתו אבל אם זה היה רומו וואי וואי ואיי איך כולם היו חוגגים.

          1. להה רומו זה אחר. אתה רואה לו בעיניים אני אומר לך. מאנינג ורוג'רס יתנו משחק זוועת עולם ואתה תגיד, או קיי בסדר. כשצריך הם יהיו שם בשבילך. רומו זה אחרת. זו כריזמה, אין מה לעשות. אי אפשר ללמוד את זה ואי אפשר לשים את זה על טבלת אקסל. אתה פשוט מרגיש את זה. תשאל 90% מאוהדי דאלאס והם יגידו לך.

          2. עם אמונה דתית אי אפשר להתווכח. אתם תנצחו היום אבל לא מגיע לכם. לא יודעים להעריך. תנסו להיות אוהדי קליבלנד או באפלו לאיזו עונה או שתיים.

          3. אפילו לא קרוב. מה קרה? גמר חטיבה לפני שנתיים לא מספיק טוב. או שזה שובר לכם את הלב שעברו 20 שנה מאז שלקחתם לנו שתי אליפויות?
            מה קרה היו שלוש שנים שלא עליתם לפלייאוף באמצע? ממש נקרע הלב.

          4. חחח אי אפשר להתחרות עם אוהד פיניקס והקרדינלס בכל מה שקשור לאהדת לוזריות.
            נשארנו אוהדי ההצלחה משנות ה-90 רק שעברו 20 שנה ונתקענו עם האהדה. מה אתם תגידו? אפילו לא היתה הצלחה להתחיל ממנה

          5. בדיוק. ולכן אין לי בעיה להעריך את הגופה הסכיזופרנית של קארסון פאלמר ובלי ספק אני אנשק את סוליות נעליו של טוני רומו.

  6. אני מאוד רוצה סופרבול של דאלאס מול הפטס. היום מול גרין ביי יהיה קשה מאוד, מקווה שיהיה משחק צמוד. מסכים עם ההימור שלך על קנזס סיטי, במיוחד שביג בן מגיע קצת חבול.

  7. תודה רבה גיא
    סגרת פינה הייתי עסוק אתמול מלקרוא את הפריוויו או לצפות במשחקים
    הבמה מוכנה לגמר בין דאלס לניו אינגלנד ?
    זה יכול להיות סופרבול שובר שיאי רייטינג

  8. תודה רבה.

    אטלנטה נראים כמו הדבר האמיתי. השטף בהתקפה שלהם וכמות השחקנים שיכולים להצע מהלכים גדולים פשוט מדהים. כמו כן הם הצליחו להגן על ריאן די בהצלחה.

    אני חושב שמה שרוג'רס עושה השנה הוא פשוט אפי ולדעתי זה ייגמר בעלייה לסופרבול מול בריידי. מסכים עם גילרי שקו ההתקפה שלו השנה מגן עליו לא רע בכלל ובנוסף הוא פשוט גאון בלמשוך את הזמן בתוך הפוקט. ההגנה של הקאובויז אנדרייטד אבל היא לא תספיק כי גם ההגנה של הפאקרס התייצבה בחלק האחרון של העונה. בקיצור הפאקרס ינצחו בדרך לסופרבול.

    המשחק הצמוד יהיה בכלל בקנזס לדעתי. לביאון בל משחק כמו mvp ויחד עם ביג בן ובראון זה יספיק לניצחון בדרך להפסד לפטריוטס.

    1. היתרון הגדול של הגנת הקאובויז הוא לא בלחץ על הקווטרבק אלא בהגנת הכיסויים. רוג'רס באמת יצטרך לתת משחק של למצוא מחט בערימת שחט כדי לעשות את זה. הבעיה שאם יש קווטרבק שמתמחה במציאת המחט הזאת זה רוג'רס.

      1. אני מסכים איתך לגבי ההגנה של הקאובויז אבל לא משנה כמה הכיסויים על הרסיברים טובים, בגלל שרוג'רס מושך כל כך הרבה זמן בפוקט אז בסוף הוא מוצא את החור. ההגנה של הג'איינטס יותר טובה משל הקאובויז בכיסויים ועדיין הוא הצליח בסופו של דבר למצוא את המחט בערמת השחת כמו שאמרת ולנצח (אפילו שאם ההתקפה של הג'איינטס הייתה מתפקדת בחצי הראשון זה היה בלואאוט לניו יורק כיי ההגנה של הג'איינס שלטה באופן מרשים ברוב החצי הראשון)

        1. הג'יאנטס זה משהו אחר לגמרי.
          מחצית ראשונה הם שלטו לחלוטין אבל ההתקפה שלהם פשוט זוועה.
          אם דאלאס ישלטו ככה בחצי הראשון הם יגמרו את המשחק מוקדם.

  9. רק לציין שהיום הזה ממש 1967 הסופרבול הראשון גרין בי פקרס מנצחת את קנזס סיטי צ'יפס. מעבר לפיקנטריה אילו שתי דברים שאני אשמח מאוד שיקרו הערב ומי ייתן ויתגלגל העבר בהווה.

  10. שני המשחקים משודרים בmetv ובפוקס ספורטס בטלוויזיה הישראלית. המשחק הראשון הוא בדאלאס ויתחיל ב23:40

  11. רואה הרבה מהמרים על גרין ביי היום,
    קצת מפתיע עם מצב ההגנה שלהם ובמיוחד הסקנדרי אחד הגרועים בליגה.
    ההתקפה תעבוד,זה רוג'רס,בכושר כזה,הוא יגרום לזה לקרות וגם במשחק רע הם צריכים לשים 20-25 נקודות.
    נראה איך ההגנה תחזיק,למזלם התקפת דאלאס לא כזאת דורסנית,במיוחד לא במהלכים גדולים.
    בקיצור יהיה משחק גדול ולדעתי צמוד,נקווה שגרין ביי יצליחו לעשות את זה,מחכה בקוצר רוח.

  12. השריקות הן חלק מהמשחק. אתמול באטלנטה ביתרון 3 לסיאטל הסטר החזיר את הכדור כמעט את כל המגרש אבל היה פאול והם התחילו קרוב לאנדזון שלהם וקיבלו סייפטי. משם זה היה רק אטלנטה. חלק מהמשחק

  13. וואו רוג'רס מזלזל בהגנה של דאלאס בטירוף, אפילו לא קושר את הקסדה. ההגנה גמורה. אובדי עצות וחסרי אונים. זה נראה כמו משחק אימון של הפאקרס

  14. פשוט לשפשף את העיניים ולא להאמין מה שרוג'רס עושה. וזה בלי קשר לרוקיס. ההגנה של דאלאס פשוט לא מתקרבת לרמה של רוג'רס ולך תרדוף אחריו

    1. רוג'רס ענק אין מה להגיד אבל ההגנה פשוט נותנת הכל. נראה שגם אם אני הייתי על המגרש הייתי מצליח למצוא מספיק רווח לקבל מסירה. שלא לדבר על הגנת הריצה הלא קיימת

  15. כמה טעויות אימון רציניות של דאלאס במחצית הזאת. גם בניהול החלפות ופסקי זמן וגם בדרייב האחרון שהיה צריך להשתמש בריצה לא השתמשו והלכו 3 פעמים על אותו תרגיל לוויטן באמצע.

    1. זה באמת נראה שההגנה של הקאובויז לא התכוננה לרוג'רס וזה גי מדהים. לגבי ניהול הזמן פרסקוט פישל ועלה להם בפסק זמן

      1. דיברתי על שני חילופים שעשו שרוג'רס תפס אותם לא מוכנים. בפעם אחת הצליחו לקרוא לטיים אאוט לפני שנשרקה עבירה. הפעם הראשונה גרמה לאיבוד של דרייב נהדר שנתן את המומנטום לפאקרס.
        אבל הכל בסדר. משחק של פוזשן אחד. הכל יכול לקרות

    1. ממש יצאו בזול. עצירה אחת בלבד להגנה בכל המחצית. כל השאר נגמרו בטאצ'דאונים. חייבים להתעורר דחוף במחצית השנייה. גם המאמנים.

      1. שתי עצירות אבל אתה צודק בעיקרון.
        מזכיר שגם הפאקרס שבוע שעבר יצאו "בזול" מול הג'איינטס וזה משך אותם למומנטום מדהים במחצית השנייה. ככה שדאלאס יכולה להיות מעודדת

    1. כי זאת זריקה עם מעט סיכוי ולא מכוונת בדיוק לרסיבר מסויים.
      לכן הוסיפו את הקטע של תפילה (איחול למשהו עם מעט סיכוי שיקרה).
      הייל מארי שם של תפילה מסויימת בנצרות ולכן השם.

  16. ני רואה את המשחק בחווה של בנה של אשתי בצפון קרולינה אבל החיבור לאינטרנא לוקח דקות על גבי דקות אז אני לא משתף. מקווה שגרין ביי תנצח

  17. הפאקרס חכמים. לקאובויס אין הגנת ריצה. הם יכולים למשוך ככמה זמן שהם רוצים על הדשא ועדיין להתקדם. רק שלא יגמר בשער שדה בחיאת זומזום. אם תנצחו אותנו תעשו את זה עם טאצ'דאון כמו גברים

  18. אני לא מאמין פספסתי את הדגל! מה קרה שם שהחזירו לפאקרס את הכדור? אני לא מאמין שניפול על שער שדה מקילומטר

  19. מתחילה להתקבל תחושה שזה כתוב למעלה שרוג'רס הולך לתת סיום מהאגדות לעונה אגדית. סוף סוף משחק פלייאוף ענק. התפיסה של קוק אחת הגדולות שהיו

  20. מקווה שלא יתחילו דיבורים על פרסקוט עכשיו. הוא נתן משחק ענק וכשרוג'רס משחק ככה זה לא בושה להפסיד.

  21. וואו, לא ראיתי הרבה משחקים, אני חדש בעסק. אבל זה היה משהו לא נורמלי. פשוט לא הגיוני. רוג'רס ממשיך לעשות ניסים ונקווה שהוא ילך עד הסוף.
    ושוב פעם וואו!!!

      1. אין ספק שזכיתי. בעיקר תודה לגיא שנראה לי הרבה גולשים באתר זכו לראות והתעניין בפוטבול בזכותו

      1. אתה הופך לאגדי אחרי שהאגדה נכתבת.
        הדפים של רוג'רס שופעים,
        בעוד שפרסקוט רק בתחילת דרכו.
        פוטנציאל יש לו בשפע, ואולי יגיע היום שנספר את האגדה שלו.
        הלילה הזה, כולו רודג'רס.

      1. אתה יודע מה..
        מסכים שהוא כמו פייטון ואם ינצח השנה אפילו מעל..
        וזה כואב לי להגיד, כי בגלל מאנינג התחלתי לאהוב פוטבול

  22. עונת פוטבול ראשונה שלי בזכות גיא ועוד לפני שהפלייאוף התחיל רציתי פטס נגד פקרס בגמר.בריידי נגד רןדגרס.נקווה שזה מה שיהיה

  23. אהרון רוג'רס הוא אל. אין מה לעשות רק לכרוע ברך בהכנעה. אם כבר להפסיד אז שזה יהיה לשחקן כזה וקבוצה כזו במשחק כזה.

  24. איזה משחק. יש! דאלאס תהיה בצמרת הרבה זמן.
    איזה כיף! נקווה לניצחון באטלנטה שבוע הבא הולך להיות קשה.
    אם ההגנה לא משתפרת הם ישימו 40 ושום ארל'ה לא יעזור.
    איזה משחק!

  25. אחרי 5 עונות רצופים עם שברון לב. ובשלוש האחרונות בהארכה או בשניה האחרונה. הגיע הזמן להילינג. איזה הרגשה של התעלות.
    אבל כמו שהפלקונס משחקים………..

  26. עכשיו ביג בן חורש בקנזס סיטי. לאט אבל באמינות. פשוט טוחן אותם לאט. זה נורא כשאינטרנט לוקח חמש דקות לשלוח מסר

  27. כמו כל העונה קנזס לא סופגת טאצ'דאונים. פיטסבורג עם 3 דרייבים טובים היו צריכים לפתוח פער משמעותי

    1. זה יהיה עצוב אם רומו יפרוש ככה,
      אני כאוהד הברונקוס הייתי שמח לראות אותו בדנבר.

      אבל גם למדתי לא לפקפק באלווי.

  28. קליי מתיוס וג'יימס האריסון יפתחו את משחקם הקרוב בשבוע הבא כאשר לכל אחד מהם 11 סאקס בפלייאוף בקריירה.
    זה סאק אחד פחות מלרג'י ווייט, 1.5 סאקס פחות מלטראל סאגס (מקומות 3 ו-4 ברשימת כל הזמנים)

  29. גיא, הכל כתוב מלמעלה.
    למרות שכמו שהפלקונס נראו, זו תהיה חתיכת משימה, גם לכהן הגדול.
    רק תגיד לי שאתה לא רוצה לראות אותו מקרקף את מר ד'-גייט בריקוד האחרון.

    1. הקבוצה שלי בכלל לא הגיע לפלייאוף –
      אני אשמח לראות עוד פוטבול כמו שראינו הלילה,
      אני אשמח כפליים אם פוטבול שכזה ינצח את הפטס.

  30. אני לא יודע אם גיא יעלה פוסט סיכום למחזור הפלייאוף.
    אבל אחרי כמה שעות שינה ועיכול ההפסד המאכזב כמה תובנות:
    1) העתיד וורוד בדאלאס. פרסקוט הראה משחק אחראי ולא נשבר אחרי האינטרספשן השטותי. יש לו עוד הרבה מה ללמוד במיוחד בהכנה להאדל ומשחק מהיר אבל יש לו זמן. אליוט הולך להיות הול אופ פיימר אם הוא נשאר בריא ומחוץ לכלא. פשוט שכפול של אמית סמית. קו התקפה נהדר כבר אמרנו ורק צריך עוד כמה טוויקים בהגנה, במיוחד בלחץ על הפוקט.
    2) כמה טעויות אימון חמורות. לא יודע אם זו המנוחה שהוציאה מהמומנטום שעלו ככה לא מוכנים למשחק אבל גם בניהול המשחק עצמו, בהחלפות ותרגילים היו שם אוף היום, בטוח בחצי הראשון.
    3) גם לגבי המאמן- ממש הייתי רוצה לראות את רומו בהתקפה האחרונה. כן ירדתי עליו בלי סוף. אבל כשיש לך דקה וחצי לסוף וצריך להגיע למצב של טאצ' דאון. אין כמעט קווטרבק שאני לוקח על פניו בכזו סיטואציה. פרסקוט עדיין חושב לאט מדי וגם כדי לתת לרומו הזדמנות אחרונה לגדולה- זה היה ראוי. לפרסקוט יהיו עוד הזדמנויות.
    4) רוג'רס אליל. מה שהוא עשה להגנה של דאלאס במחצית הראשונה זו התעללות לשמה. משחקי מוח בלי סוף, ניהול זמן מבריק, מסירות מטורפות. במחצית השנייה דאלאס התאפסו והראו שלפאקרס יש חולשות ברורות אבל ההופעה היום של רוג'רס תירשם לפנתיאון הפוטבול.
    משחק ענק ועכשיו אני עם העגלה של הפאקרס כל הדרך אל הסופרבול

כתיבת תגובה

סגירת תפריט