סיקור משחקי מאנדיי נייט ב-NBA (+ משחק פוטבול אחד) / גיא רוזן

 

אינדיאנה פייסרס 110 (13 – 12) – שארלוט הורנטס 94 (14 – 11)
ניצחון בהפרש דו ספרתי לפייסרס, בעיקר בגלל רבע אחרון מצוין בו ההתקפה של הקבוצה שטפה את המגרש, ואת שארלוט.
3 הרבעים הראשונים של המשחק דווקא ניו צמודים, כאשר היתרון מתחלף מקבוצה לקבוצה מפסר פעמים. למרות שהפייסרס פתחו קצת יותר חזק (5+ בסוף הרבע הראשון), שארלוט היו צמודים, ואף הובילו ב-4 הפרש, 3 דקות לסיום הרבע השלישי ( 66 – 62 ).
מאותו הרגע, ההתקפה של הפייסרס השתלטה על המשחק, כאשר ב-15 הדקות שנשארו למשחק, הפייסרס קלעו 48 נק' מול 28 נק' של שארלוט.
מיילס טרנר (22, 7, 7) ופול ג'ורג' (22 ,5, 5) הובילו את הפייסרס,
בלינלי (14 נק') היה הקלע המוביל בשארלוט, שסיימה את המשחק עם 33% מהשדה.

 

טורונטו ראפטורס 122 (17 – 7) – מילווקי באקס 100 (11 – 12)
יום מוזר בטורונטו. במשחק של ריצות (רובן של טורונוטו), כל אחד מ-4 הרבעים הסתיים כשאחת הקבוצות מנצחת אותו ב-10 נק' הפרש (חוץ מהאחרון – אותו הראפטורס ניצחו ב-12).
בראשון ובשני הרפטורס ניצחו ב-10 נק' כל אחד (20 נק' הפרש במחצית),
ברבע השלישי היה ניסיון קמבאק בראשותו של הגריק פריק, כאשר מילווקי מנצחת את הרבע ב-10 נק', ומתחילה את הרבע האחרון ב-10 הפרש בדיוק.
מילווקי קבוצה חסרת איזון, והלילה זו הייתה חוסר יכולתה לפגוע מבחוץ (4 מ-24 מה-3) שהייתה לה לרועץ, בעוד שטורונטו פגעו באחוזים נהדרים (14 מ-25 מה-3).
הגריק פריק (כרגיל, 30 נק', 8 רב', 5 אס', 3 חט') וג'ברי פרקר (27 נק', 65% מהשדה) הצטיינו במילווקי,
דרוזן (30 נק', 15 מתוכן מהעונשין), לאורי (18 נק', 7 אס'), JV (11 נק', 13 רב') ובמיוחד טרנס רוס מהספסל (25 נק', 4 מ-6 מה-3), הובילו התקפה מאוזנת של הראפטורס.

 

מיאמי היט 112 (8 – 17) – וושינגטון וויזרדס 101 (9 – 14)
10 הדקות האחרונות של המשחק היו רק של קבוצה אחת – מיאמי.
עד אותו הרגע, זה היה משחק צמוד, כאשר ההובלה מתחלפת בין הקבוצות, ו-10 דקות לסיום הוויזרדס מובילים בנק' (88 – 87).
זה היה דראגיץ' שהוביל את הריצה של מיאמי ברבע האחרון עם 11 נק' ו-2 אס' ב-10 הדקות האחרונות. את המשחק דראגיץ' סיים עם 34 נק', 5 רב', 5 אס'. לצדו הצטיין גם ווייטסייד (17 נק', 16 רב').
את וושינגטון הובילו כרגיל צמד הגארדים (וול עם 30 נק', 8 אס', 6 רב'. ביל עם 29 נק', 4 חט').

 

יוסטון רוקטס 122 (18 – 7) – ברוקלין נטס 118 (6 – 17)
זה היה צמוד הרבה יותר משניתן היה לדמיין,
אבל בסופו של לילה, הרוקטס נשארו עם הניצחון, הנטס עם המחמאות.
המשחק דווקא נפתח בדרך די צפויה, כאשר הרוקטס הופכים יתרון של 5 ברבע הראשון, ליתרון של 10 במחצית המשחק.
להרבה ביקורת זכתה הגנת הרוקטס, מאז הארדן הגיע לקבוצה, וברבע השלישי, היא הייתה מוצדקת (כמו גם המחמאות להן זוכה ברוקלין למרות מאזנה הגרוע) –
42 -37 לזכות ברוקלין, הייתה תוצאת הרבע השלישי.
מי שהוביל את הנטס בריצתם ברבע השלישי היה ג'רמי לין, שעלה מהספסל, וב-20 דקות של משחק השיג 10 נק', 7 אס', ו-(+/-) של 17+
גם הרבע האחרון היה צמוד לכל אורכו, כאשר 2 דקות לסיום טרבור בוקר מעלה את הנטס ליתרון 114 – 113, יתרון אותו ברוק לופז הגדיל מספר שניות אחר כך ,
116 – 113 לנטס, 1:57 לסיום.
שלשה של גורדון, וסל של הארדן, החזירו את היתרון לרוקטס, אבל הנטס לא נכנעו,
וליי אפ של האריס מאסיסט של לין, 39 שניות לסיום, השווה את התוצאה.
בצורה מפתיעה, מה שלבסוף הכריע את המשחק הייתה ההגנה של הרוקטס. גג של אריזה על האריס, וחטיפה של בברלי, מנעו מהנטס את היכולת להשוות את התוצאה,
והרוקטס סיימו משחק לא קל עם ניצחון דחוק.
הארדן סיים את המשחק עם 36 נק', 11 אס', 8 רב',
אבל המצטיין האמתי של הרוקטס היה גורדון מהספסל שסיים עם 24 נק', 6 מ-10 מה-3, ומספר סלי קלאץ' שהביאו את הניצחון לקבוצתו.
לופז (26 נק') וקליפטריק (17 נק') הובילו את קלעי הנטס.

 

דאלאס מבריקס 112 (6 – 18) – דנבר נאגטס 92 (9 – 16)
זה אפילו לא היה קרוב.
דאלאס החליטו שהלילה הם לא מפסידים, וזה היה ברור מהרגע הראשון.
9 הפרש בסוף הרבע הראשון, 23 הפרש במחצית.
הנאגטס, להבדיל, לא ממש הגיעו למשחק. הם אפשרו לדאלאס לסיים את המשחק עם 58.4% מהשדה, ואם לא הדומיננטיות ברב' ההתקפה (20 רב' התקפה לנאגטס במשחק), ההפרש היה גבוה בהרבה.
6 שחקנים בשורות המאבריקס סיימו עם דאבל פיגרס (מאתיוס 25 נק', בארנס 18 נק', ודרון וויליאמס 17 נק' ו-8 אס' היו הבולטים).
ג'וקיץ' (27 נק', 11 רב', 7 מתוכם בהתקפה) היה היחיד שהיה סביר בשורות הנאגטס.

 

לוס אנג'לס קליפרס 121 (18 – 7) – פורטלנד טרייל בלייזרס 120 (12 – 14)
2 קבוצות הפכפכות. בעיקר כאשר הן משחקות אחת נגד השנייה.
ברבע הראשון נראה היה שזה יהיה עוד ניצחון קל לקליפרס שסיימו את הרבע בפלוס 11 ,
אבל אז פורטלנד יצאו לרבע השני כמו קבוצה שנלחמת על חייה, ובשלוב של הגנה וטבה, והתקפה מצוינת, ניצחו את הרבע 33 – 18 , וירדו להפסקה ביתרון 4 נק'.
המשחק המשיך במגמת ההפכפכות, ובקליפרס חזרו לעצמם, וליתרון במשחק, כאשר את הרבע האחרון הם פתחו ביתרון 89 – 86 .

הרבע האחרון המשיך להיות צמוד, פורטלנד פתחו היטב את הרבע, ועלו ליתרון 5, הקליפרס הצליחו למנוע מפורטלנד לברוח, וחזרו לשוויון 103, 5 דקות לסיום.

פורטלנד קבלו הזדמנות לפתוח יתרון משמעותי אחרי עבירה בלתי ספורטיבית של כריס פול (פלגרנט 1),

הזדמנות אותה לא ניצלו.

הקליפרס, להבדיל, ניצלו את ההזדמנות לה זכו אחרי עבירה ששלחה את רדיק ל-3 זריקות עונשין + זריקת עונשין נוספת על טכנית של סטוטס, מאמנה של פורטלנד.

המשחק המשיך להיות צמוד כאשר על כל סל של הקליפרס, פורטלנד עונה בסל משלה.

את המשחק הכריעו בסופו של דבר הקליעות מקו העונשין,

כאשר בדקות האחרונות רידיק (ואפילו ג'ורדון) שמרו על היתרון עם דומיננטיות מהקו.

גריפין (26 נק', 12 רב', 6 אס'), כריס פול(21 נק', 14 אס'), ורדיק (19 נק', 8 מ-8 מהעונשין, רובן בדקות הסיום) הובילו את הקליפרס.

מקולם (25 נק', 5 רב') ולילארד (24 נק', 5 רב', 8 אס') הובילו את פורטלנד.

 

 

סקרמנטו קינגס 116 (9 – 15) – לוס אנג'לס לייקרס 92 (10 – 17)
לוק וולטון הורחק ברבע הראשון אחרי מחאה קולנית על שריקה לעבירה של קאזינס שלא נשרקה.
במשחק עצמו, אלו היו הקינגס ששלטו ברבע הראשון (7+ בסוף הרבע), והלייקרס ששלטו ברבע השני (ירדו להפסקה ביתרון 9) בהובלתו של ד'אנג'לו ראסל, לו זה היה המשחק השני מאז חזר אחרי פציעה.
ואז ברבע השלישי הקינגס התפוצצו. הם פתחו את הרבע עם 38 – 8 , ולמעשה הפכו את הרבע האחרון ל-"זמן זבל".
טמפל (16 נק') וכספי (13 נק) לקחו חלק חשוב בבריחה של סקרמנטו, כאשר קאזינס (31 נק', 16 רב', 5 אס', 3 חסימות) וקוליסון (20 נק') הובילו את הקבוצה בנק'.
ראסל (17 נק') ודנג (16 נק') הין היחידים שנתנו משחק סביר בשורות הלייקרס.

 

תוספת ליום ב', מאנדיי נייט פוטבול –

ניו אינגלנד פטריוטס 30 (11 – 2) – בולטימור רייבנס 23 (7 – 6)
כצפוי – כשהפטס פוגשים את הרייבנס, יש אחלה משחק.
שלא כצפוי –
הסקור הראשון במשחק – סייפטי של הפטס.
עוד יותר לא כצפוי –
דרייב אחר כך, הפטס מצליחים לחסום בעיטת שדה של טאקר מהרייבנס (ההחטה הראשונה העונה של טאקר. כנראה שזו הדרך היחידה שהוא מחמיץ…)
2 טאצ'דאונס של הפטס העלו אותם ליתרון 16 – 0 ,
אבל כן כצפוי –
הנק' הראשונות של הרייבנס מגיעות אחרי שער שדה, 16 – 3 לפטס בהפסקה.
2 פאמבלס של הפטס, לצד אינטרספשין נדיר של בריידי, עזרו לרייבנס לחזור לתמונת המשחק, כאשר הרבע האחרון נפתח בתוצאה 23 – 17 לפטס.
7 דקות לסיום, ושוב זה ג'סטין טאקר עם עוד פילד גול, שמצמצם את ההפרש ל-3 בלבד –
23 – 20 פטס.
אבל בריידי, הוא בריידי.
כל מה שהוא צריך זו שנייה אחת של חוסר ריכוז מצד הגנת היריבה, וזה מה שהוא קיבל.
מסירה ללוגן, לטאצ'דאון של 80 יארד, וההפרש צומח ל-10 , 6 דקות לסיום.
עוד פילד גול של טאקר, וההפרש צומצם ל-7, 2:03 לסיום.
אבל זה כל מה שהצליחו הרייבנס לעשות.
הם נכשלו באונסייד קיק, והפטס ניצחו את המשחק, כאשר הם מתקרבים להשגת המטרה של הבטחת המקום הראשון ב-AFC.

 

לפוסט הזה יש 105 תגובות

  1. תודה על הסיקור המהיר.
    ההפסד של פורטלנד מובן הפעם, אבל הקבוצה חייבת לצאת מהסלאמפ הזה לפני שתסתבך.
    בכלל, אם היא תסיים במקומות 7-8 במערב, אני לא רואה אותה מותחת יותר מדי את ג"ס או ס"א.

      1. הוא הפסיק להתבכיין אחרי כל שריקה שלא הלכה לכיוון שלו?
        הוא הפסיק כבר להשתחצן ולעשות שואו אוף?
        הוא הפסיק לזלזל ולמסור מאחורי הגב ברגעים מכריעים?

  2. תודה רבה לגיא התותח

    עוד משחק מחליא להארדן, משחק נטול הגנות בין יוסטון הצינית לברוקלין הנאיבית.
    הארדן רתם את עזרת השופטים להרוג את ניסיון הקאמבק של ברוקלין.
    כל עוד הם זורמים עם השטויות שלו זה לא ייפסק, ויתחיל מגיפה. הליגה פשוט מביכה בכל מה שקשור לשיפוט.
    הארדן בחסות השופטים לא מאפשר ליריביו לשחק כדורסל.

    הוא משחק אנטי-כדורסל – בכדורסל רגיל המטרה היא לקלוע לסל, ואם עשו עליך עבירה אתה מקבל בונוס של זריקות מהקו.
    הארדן משחק משחק הפוך – המטרה היא להוציא עבירה – וכשהוא משיג אותה הוא מנסה להוסיף בונוס של זריקה לסל.
    השומרים האומללים פשוט עומדים שם ופתאום הוא קופץ עליהם ומבלף ניסיון זריקה.
    גועל נפש

    1. מצחיק שאם שחקן הגנה נוקט בטקטיקה של סחיטת מגע מהתוקף הוא נחשב ל״גאון הגנתי״, אבל כששחקן נוקט בטקטיקה כזו בהתקפה הוא מגעיל.
      אז כן, זה אולי לא הכי יפה לצפייה, אבל זה עובד. חוץ מזה שהארדן יודע לתפור מספיק נקודות גם מבלי ללכת לקו. אבל כששומרים אותו חזק וההתקפה תקועה, הוא משתמש בזה וככה מצליח במידה מסוימת להתגבר על השומר.
      הארדן הוא תוקף מעולה, מה שגורם לכך ששמים עליו שומרים מעולים, מה שגורם לכך שהוא נוקט בטקטיקה הזאת. אתה מנסה לצייר את זה כאילו הטקטיקה הזו נוצרה יש מאין, וזה קצת מגוחך.
      צר לי שזה מגעיל אותך, אבל זה עובד, על אפם וחמתם שלך ושל כל שאר השונאים למיניהם.

        1. שום שקרים, ושום אמיתות.
          אתה הייטר, ואני אוהד.

          האמת נמצאת איפהשהו באמצע בין ״שחקן מגעיל שסוחט פאולים בלי הפסקה״ כמו שאתה טוען, לבין ״טקטיקה לגיטימית״ שאני טוען.

          אתה תמשיך עם כיפוף האמת בנוגע לאיכות ההתקפית של הארדן, אני אמשיך עם השקר העצמי על זה שהוא לא שחקן התקפה מגעיל. מבחינתי זה בסדר כל עוד טור הניצחונות של יוסטון ממשיך לצמוח בקצב הנוכחי, ואתה ושאר השונאים ממשיכים להיות מתוסכלים בגלל זה 😉

          1. לא אמרתי שאין לי אינטרס. בהחלט יש לי, וברור שכל מה שאני אכתוב על הארדן הוא מוטה.
            אבל אני כן חושב שאתה לא בדיוק ״צופה מן הצד״ תמים ואובייקטיבי. אולי אתה מתחיל ככזה, אבל ברגע ששיקן מסוים לא בא לך בטוב בעין, כמו לברון ועכשיו הארדן, הדעות שלך לגביו הופכות להיות מוקצנות.

            אז כן, אני אוהד יוסטון, ואני מוטה לטובת הארדן.

            האם אתה מוכן להודות שאתה, לפחות במידה מסוימת, מוטה לרעתו? או שגם אתה משתמש בטקטיקת השקר העצמי? 😉

          2. בואו נאמר שאם הייתי אוהד פורטלנד הייתי שונא את הארדן. בתור שחקן שלנו אני מרוצה שהוא מפיק את המקסימום ממה שהוא יכול. זה לא שהוא בועט לשחקנים באשכים כל יום שני. ונגד שומרי על זה גל לא מצליח לו כל כך (ע"ע כאשר לברון שמר עליו).
            אני מציע שנשמור את הביקורת על הארדן לדברים אחרים (ויש).

          3. תרדג מהגדר עגל. הארגן מנצל את ספר החוקים פר אקסלנס. שנ אולי רק לג'יסון קידד המלך.

            הלוואי והיה משחק בקבוצה שלי, מצד שני אני עולה על העגלה של יוסטון.

          4. בדיוק מה שעגל ומוריה אמרו, אם הארדן לא היה בקבוצה שלכם הייתם שונאים אותו גם.
            ואציין שבשנתו הראשונה ביוסטון דווקא אהבתי אותו והחזקתי ממנו וכן סימפטתי מאוד את יוסטון ואת הריצה שלה באותה שנה.

          5. וואלה אני לא ממש רואה את עצמי כאחד ש״שונא״ שחקן בגלל התנהגות כזו או אחרת. גם את דריימונד גרין, שעושה לא מעט דברים מלוכלכים (עוד לפני סאגת הבעיטות לאשכים) אף פעם לא שנאתי, ואני יודע להעריך את התרומה שלו לקבוצה בה הוא משחק.

            בכל מקרה, אנחנו כבר טוחנים פה מים.

            כמו שאומרים, פשוט –
            Lets agree to disagree.

            אולי במידה מסוימת אני צריך לשמוח על השנאה כלפי הארדן. שחקן שהוא לא טוב, לא יזכה לשנאה 😃

    2. הבעיה היא ממש לא של הרדן אלא של החוקים (שאותם באמת צריך לשנות). אני חושב שהוא עושה את הדבר הכי טוב על מנת לנצל את המצב וההזדמנויות שנוצרות לו.
      לכלוך לדעתי זה לנסות לגרום לפציעה של שחקן יריב, או לנסות להוציא אותו משיווי משקל סטיבנסון סטייל. כל השאר זה פשוט מקסום של היכולת שלך עד כמה שזה נראה מכוער לפעמים

    3. אי אפשר להקשיב לשטויות האלה יותר? במיוחד מאחד שלא מבין את החוקים? אתה יודע מהי הקשת הקטנה? לגבי השיפוט בליגה הוא באמת מגוכח אבל לכולם (אני ממליץ לך לראות את כמות הצעדים שעושים קרי ולברון בכניסה לסל….) מצחיק אותי שמאשימים את הארדן בגלל שהוא סוחט עבירות יותר מכולם (שזה חלק מהמשחק), אתה יודע מה מגעיל לבעוט ביריב בכוונה ללא קשר לספורט,

  3. תודה על הסיקור
    הלייקרס בסלאמפ של 7 הפסדים רצופים חוזרת למקומה הטיבעי
    אני צריך לבדוק מתי מאזן שלילי הספיק לפלייאוף במערב שאמנם מחזיק ב 3 מ 4 הקבוצות הטובות בליגה אבל סובל מצניחה חופשית
    מדהים שבתחילת דצמבר תמונת הפלייאוף במערב כבר סגורה
    במזרח בערב נתון כל קבוצה יכולה לנצח יש של צפיפות ,הוא קונפרנס מעניין ועדיין ברור שקליבלנד תצא משם כמנצחת

      1. מה הקשר?
        הוא לא טען שקבוצות במזרח חזקות יותר ביחס למערב, אלא שבמזרח מעניין יותר כי יש צפיפות ותחרות פנימית יותר שוויונית בין הקבוצות, פרט לקליבלנד.

  4. יום נטול הפתעות אבל לא נטול דרמות. המזרח לא יותר טוב, אבל קצת יותר מעניין בגלל המיקומים הלא ברורים. פטס רייבנס היה אחלה משחק, הפטס עדיין יגיעו לסופרבול גם בלי גרונק.

  5. בלי קשר לתוצאת אתמול, פורטלנד נמצאים אצלי ברשימת המאכזבות.
    לאור השנה שעברה, הייתי משוכנע שהם הולכים להיות בטופ 4 במערב.
    אני בהחלט רואה מצב שהם עלולים לגלוש מחוץ לפליאוף.
    מעניין מה קרה שם?

    1. קבוצה מאוד לא מאוזנת, הגנה אוורירית, והתחזקות של הקבוצות בלוול שלה – ממפיס היא לא הדי-ליג שסיימה את העונה (רק חצי), הקליפרס לא פצועים (עדיין?), יוטה התחזקה מאוד, יוסטון נעשתה קבוצה חדשה וטובה לאין שיעור, והיחידה שנחלשה מצליחה להישאר שם בזכות ההתפרעות של ראסל. פורטלנד היא לא 4-5 במערב, אני גם טעיתי. פשוט לא. באיזשהו מקום היא מזכירה את וושינגטון, עם הקומבו הקטלני מאחור, בהבדל שהוויזארדס אפילו יותר מאוזנים קדימה אבל עוד פחות הישגיים.

    2. אין סיכוי שיגלשו מחוץ לפלייאוף. הלייקרס, הקינגס, הפליקאנס והנאגטס מחזיקים בארבעת קצוותיה של רשת ביטחון מתוחה היטב.

  6. תודה גיא, גם על הפריביו הנהדר כתמיד.

    אחרי ליל מנוחה (הנה, גם אני ישן!) והשלמות אני מצטרף ליאיר, ומפסיק להמר על משחקים של וושינגטון. קבוצת ווילד-קארד. עם בק-קורט כזה של שני רוצחים שכירים היא היתה חייבת להיות יותר למעלה, היא לא, ונמאס לנסות להבין למה.

    השלמתי גם את יוסטון – נטס, ופה אני מצטרף לאדמו"ר אשטמ"ה. ג'יימס הארדן הוא כנראה השחקן שהכי קשה לשופטים להתמודד איתו (דרוזן הולך בעקבותיו), הלילה היו כמה מקרים, אחד מהם עמוק בקלאצ', שהוא פשוט מתנפל על המגן במהלך שאין לו קשר אמיתי לאיום על הסל, כדי לגרד שלוש זריקות. יותר פעמים מאשר לא, זה מצליח לו. מה שמעיב על הכישרון הבלתי ניתן למחלוקת שלו.

    פספוס של ברוקלין עם ריצה יפה מאוד בסוף. החזרה של ג'רמי לין אמורה לעשות אותם יותר קבוצה ופחות בלגן של outcasts, לא יודע אם זה דווקא לחיוב. על פניו, חמישיה של לין וקילפטריק המשוגע בבק-קורט, בוגדנוביץ' מהפרימטר, לופז על הנקודות ובוקר על הקרש, היא מוקש שאף קבוצה לא יכולה לקחת כמשחק קל.

    הארדן גנב אחד למערב, 68-74 בינתיים. צמוד. עוד 308 למנאייק.

    1. המערב חזק בגלל ריבוי הקבוצות החזקות בו. המזרח חלש כיוון שיש בו קבוצה אחת חזקה וכל השאר בינוניות ולא יציבות. מי מהמזרח (מלבד קליבלנד) יכולה להיכנס ל-4 הגדולות במערב ?

      1. מי ה-4 בכלל? ג"ס, ספרז, קליפרס ומי? אתה אוהד אוקלהומה ואני מניח שאליה כוונתך, אבל אל תיקח את זה קשה – אוקלהומה תהיה מרוצה להיכנס לפלייאוף רק בגלל שמקום 9 ומטה חלשים. היא לא ברביעיה. זו גם לא שלישיה, גולדן סטייט טובה הרבה יותר מכולן. הרבה יותר.

        חוץ מזה, לטעמי ריכוז העושר אצל בודדים במערב הוא לטעמי עוד סיבה להעדיף את המזרח. כן, גם אצלנו יש סופר-טים אבל אין מה להשוות, למרות דיבורי "הטיול השנתי של לברון במזרח". המאבק בתוך המזרח פנימה פי כמה יותר מעניין מקביעת המיקום בשמיניה הסגורה מראש של המערב. ואנחנו נראה את זה בהמשך העונה, כשהדנברים והדאלאסים והפיניקסים והסקרמנטוז יורידו עוד הילוך.

        המזרח פשוט הרבה יותר מעניין. שוב – לטעמי, יש אנשים שרק אוהבים קבוצות חזקות שמנצחות תמיד, ורק מחכים להכתרה הצפויה של ג"ס. סליחה, ל"תיקון המעוות" מהשנה שעברה.

        1. אני מציע משחק בין המגיבים המזרחיים (סומסום, גיא, אני) לבין המערביים (דה שוט, הייט ועדר אוהדי הלייקרס).
          ננחיל לכם תבוסה אחת ולתמיד שתשתקו קצת.
          🙂

        2. יש מצב שאוק' סיטי ייכנסו ל-4, אפילו למקום 3 ! נחכה בסבלנות. בלי קשר, במערב יש גם את יוסטון (כמובן) ואת ממפיס. מלבד לברון, כל הגדולים משחקים במערב (קיירי ולאב עדיין צריכים לעשות דרך כדי להוכיח את עצמם).
          הרפטורס הם טענה חזקה אך לטעמי ממחישים הכי טוב את הפערים בין הצדדים : קבוצה מאוד מוגבלת שנשענת על כוכב וחצי (יסלח לי לאורי), שבבית שלה משחקות ניו יורק, ברוקלין ופילי. לא רואה אותם נכנסים ל-4 במערב.
          המזרח אולי צמוד, אבל זה לא אומר דבר על איכותו. ציינתי את הפערים בין 8 הראשונות בכל צד, והן אלה שקובעות את דרגת הקושי בפלייאוף.
          אחזור על זה :
          8 הראשונות במערב מובילות על המזרח 47:26
          8 הראשונות במזרח מובילות על המערב בקושי, 36:34

          באשר לדבריך על ג"ס – אתה לא באמת רוצה לפתוח את זה עוד פעם, נכון ?
          🙂

        3. העניין סומסום שהמזרח נעול כבר שש שנים.כל "העניין" שאתה מוצא במזרח זה פיקציה כי מה זה משנה מי מסיימת שניה/שלישית/רביעית שתקרת הגג שלה זה להגיע לגמר האיזורי.במערב לפחות עד השנה הכל היה פתוח ולא היה לאף אחד מושג בתחילת השנה מי תסיים ראשונה ומי תסיים שמינית.מה עוד שהמאבקים היו גם מפחידים מבחינת מיקום כי קבוצות פחדו לקבל קבוצות אחרות,במזרח הפחד היחידי של לברון זה האם ייקחו לו משחק אחד או שתיים.
          קח אפילו את השנה.קח את גיא למשל שלא "מעיז" להמר שלברון לא שוב בגמר אבל כן "מעיז" לומר שגולדן לא יגיעו לגמר

          1. הבעיה היא שאתה מחמיץ את הפואנטה שלי.

            זה הכל שאלה של מאצ' אפ. טורונטו היא הקבוצה השנייה הכי טובה במזרח, ובהפרש.
            ועדיין, הקאבס יעדיפו לפגוש אותם מאשר את שיקגו.

          2. אני לא מחמיץ את הפואנטה שלך.אני רק אומר שאפילו אתה שתמיד מרצה לנו ומוכיח עד כמה המזרח חזק,לא מוכן לקחת הימור נגד קליבלנד.עכשיו אתה אומר זה עניין של מצ' אפ יכול להיות.אבל שורה תחתונה לא משנה מה יקרה במזרח(כמובן לא כולל פציעות ואם כן נפצעים אז רק פציעה של לברון יכולה למנוע מהם גמר) בסוף קליבלנד תנצחץואילו במערב אם כל כמה שגולדן חזקה יש לא מעט אנשים(כולל אתה) שמוכנים להמר שגולדן לא זוכה במערב שאם אני זוכר נכון אתה אפילו מוכן לקחת הימור שהם לא מגיעים לגמר המערב אפילו.
            כל החפירה הזאת באה לא לדבר על חוזק הקונפרנס או לא,אלא על האם יש עניין הוא אין עניין.
            לצורך העניין את סומסום מעניין שנגיד בשבוע האחרון של הליגה כל קבוצה תוכל לסיים בים מקום 2-9.לי סיטואציה כזאת לא כל כך מעניינת כי אני יודע שזה ממש לא משנה.כי אני יודע מי תזכה בסוף

          3. פתאום כולם הופכים את קליבלנד לקבוצה שאי אפשר מולה.
            הרי שנה שעברה הדיבור היה, "הגמר האמיתי יהיה במערב", דיברו על הספרז, על אוקלהומה, הספרז עם 67 נצחונות נדמה לי, שלא לדבר על ה-9-73 ההיסטורי (מוהאהאהא).

            אז אם המיטב של המזרח יותר נחות מכל צמרת המערב –
            והמזרח יותר צפוף ממילא –
            על כורחך שתגיד, שהמזרח יותר תחרותי, וכן, גם לגבי מקום 1.

            אז בינתיים קרה (שוב) לברון, ומה לעשות קשה נגדו, לכולנו. זו המשמעות של שחקן שחולש על הליגה. וזה לברון בעיקר, הרי בלעדיו – "קליבלנד לא עושה פלייאוף". בעוד שאם תוציא את דוראנט מגולדן סטייט – וול, תקבל קבוצה היסטורית (מוהאהאהא).

            אבל לברון לא בלתי מנוצח. הסיכוי במזרח לא גדול, אבל הוא לפחות קיים. שיקגו, טורונטו, בוסטון כשתתחבר, אני רואה גם את דטרויט עושה הפעם הרבה יותר נזק לקאבס. ואני לא רואה את לברון נותן שוב פלייאוף אגדי כמו בעונה הקודמת, כי כמה אפשר, ושוב, הוא הוכיח לנו אחרת. אבל על הסיכוי הזה משחקים.

          4. סומסום תדייק.כולם הופכים את קליבלנד לקבוצה שאי אפשר נגדה במ-ז-ר-ח.נכון כולם אמרו שנה שעברה שהגמר האמיתי יהיה גמר המערב אבל אין אחד(אני אשמח אם תמצא מישהו) שאמר שקליבלנד לא יהיו בגמר הליגה וינצחו את המזרח בקלות.אתה אומר שכמה אפשר שהוא ינצח את המזרח,אני אומר עד שלא יוכח ההיפך אז מצטער המזרח נעול.וכפי שאמרתי לגיא גם פציעות לקליבלנד(כל עוד זה לא לברון) לא ימנעו מקליבלנד הופעה בגמר נוסף.
            ואם כבר שחקן חולש על הליגה תרשה לי להמר שבמערב הוא לא היה מגיע ל6 גמרים רצופים.
            אז נכון המזרח התחזק והבטן ויש לא מעט קבוצות שיכולות לסיים בין 3-10(טורנטו נראים לי די נעולים על המקום השני) אבל שוב כל עוד אתה יודע את התוצאה הסופית אז כל העניין הזה זה בכאילו ובנדמה לי.
            אפרופו בהחלט יכול להיות שגם המערב אחרי השנה יילך לאותו כיוון עם גולדן סטייט

          5. לברון לא היה מגיע ל-6 גמרים רצופים במערב?
            זה "וואט איף" נחמד. לברון היה יכול לבחור כל קבוצה שבעולם, ובוא לא נלך רחוק עד תחתית המערב, אבל הוא היה מגיע כל שנה לגמר עם גולדן סטייט, הספרז, ממפיס, אוקלהומה, הקליפרס (במקום מבאה א-מוטה, תפקיד שנולד עבורו), אפילו פורטלנד של השנה שעברה, יוסטון המושמצת של הארדן והווארד (קבוצת חלומות הבלהה של האשך), דאלאס אפילו, ותיכף אגיע לסקרמנטו – עם מי הוא לא היה מגיע לגמר?
            he is THAT good

          6. אתה לוקח אותו ומוסיף אותו לאחת הקבוצות.אני יותר התכוונתי ב"וואט איפ" שתיקח את 2 הקבוצות שלו דהיינו מיאמי וקליבלנד והיית שם אותם במערב ואז הוא היה צריך להתמודד מול כל קבוצות המערב שציינת ואז הייתי מאוד שמח לראות אותו מגיע ל6 גמרים רצופים.

        1. הם באמת לא מקבלים מספיק קרדיט. קשה לי לראות אותם ממשיכים להיות כל כך יעילים בהתקפה בסגנון המשחק שלהם.

    1. כבר לא אותו דבר… לצערי ראסל עוד לא חזר לעצמו וגן ניק יאנג דופק נפקדות. יאללה כבר שנחזור לעצמנו.
      זובאץ גם פצוע או שסתם לא שותף?

  7. תודה על הסיקור תותח.
    לין היה מצוין לנטס אחרי שהפסיד 12 משחקים בגלל פציעה. איתו הם ינצחו הרבה יותר. קבוצה קשוחה שלא מוותרת בשום שלב. יוסטון עשו את זה צמוד בגלל שלא הצליחו לחבר כלום מהקו. 19-36 מהעונשין. פשוט עלוב.
    לגבי הארדן והעבירות. הי, אלו החוקים. אסור הנד צ'ק בימינו ואם שחקן ישים את הידיים שלו במקביל לפרקט ליד הארדן הוא יתפס, תקללו ותייללו כמה שבא לכם. כשקרופורד עושה את זה קוראים לו crafty.
    אינדיאנה הקבוצה הכי לא ברורה בליגה. פשוט לא מבין מה הולך שם. מישהו יכול להסביר?

    1. אגב מבחינת עבירות לכל אחד יש את השטיק שלו.
      קרי נופל אחורה בשלשות, ווסטברוק פותח רגליים בפישוק בעלייה לאוויר כדי לקבל מגע, כל שחקן טוב מנצל את כל סט הכלים כדי לתת יתרון לקבוצות, לא מבין מה אתם מתבכיינים על זה?

      1. ההבדל שווסטברוק או קרי לצורך העניין מנסים קודם כל לקלוע ואם אפשר להוציא מזה גם עבירה אז סבבה.הארדן קודם כל מנסה להוציא עבירה ואז מנסה לקלוע.עכשיו זה לגיטימי וכל עוד השופטים קונים את זה אז שיהיה לו לבריאות אבל כצופה מהצד זה נראה ממש לא יפה (בדיוק כמו שיטת ההאק דה)

    2. בכל פעם שמישהו מתקרב להארדן – הוא זורק את הראש אחורה. זה כבר הפך לתגובה לא-רצונית. בגלל הזקן, זה נראה דרמטי, כאילו שמישהו ירה בו. בקיצור – הזקן שווה לו 5 נק במשחק 🙂

  8. כל הדיון על חוזקו של הקונפרנס המערבי, מול הקונפרנס המזרחי החלש,
    הוא כבר פחות דיון ויותר התנצחות.
    המאזן בין קבוצות המערב לקבוצות המזרח קרוב מאוד לשוויון,
    וכל מדידה אפשרית של חוזק הקבוצות, מראה את אותו הדבר –
    הקונפרנס המערבי כבר לא חזק מהקונפרנס המזרחי.

  9. מה אתם אומרים על טרייד של דאמרקוס על אולדרידג ועוד איזה פיון
    יתן לסאן אנטוניו קפיצת מדרגה
    ולסקרמנטו איזה כמה שנים של שקט מלפחד להתחיל מאפס
    גם נראה לי
    לייןאפ של קוליסון טמפל גיי אולדריג וקופוס יכול להיות מאוזן ומעניין
    ועוד עם ספסל שלל כספי אפללו בארנס לאוסון קולישטיין. ועוד איזה עומק עשיק לתוספת
    אולדרידג יוכל לזרוק בכמויות כמו בתקופה של פורטלנד וכולם יהיו מרוצים

    1. זה בהחלט רעיון יפה.
      פופ כבר הראה בעבר שהוא מסוגל להוציא את המיטב משחקנים עם "אישיות מיוחדת",
      וסקרמנטו, הם לא יקבלו תמורה גדולה יותר מאלדרידג' תמורת קאזינס.

    2. אתה מצטרף לדעת קטנים (אני) – בעונה שעברה כבר ספיקלצתי, שפופ הוא אולי המאמן היחיד שיכול לאלף את קאזינס. אם זה עדיין אפשרי. או מנהל משחק סמכותי כמו לברון או כריס פול, קאזינס בקליבלנד היה הופך אותם למפלצת אימתנית ומוציא מבוגי יעילות מרשימה.

    1. אני בכנות לא רואה איך אנחנו מנצחים עוד משחק העונה.
      10 נקודות בלבד מול טנסי, זה גורם להתגעגע לפייטון של השנה שעברה…

      יש לנו את הפטס ואת אוקלנד בבית,
      ואת הצ'יפס בחוץ.

      לא נורא. היה לי ברור שאנחנו לא הולכים לשום מקום השנה, יש גבול עד כמה רחוק אפשר ללכת עם קווטרבק בינוני חסר ניסיון,
      עם קו התקפה חלש מאוד,
      וללא משחק ריצה.

      אבל אני עדיין חושב שה-GM שלנו עשה בשכל, כאשר בחר לא לזרוק יותר מדי כסף על קווטרבאק בינוני.
      אנחנו בשלב משעשע של העונה בו הרבה אוהדי פוטבול מפנטזים על טוני רומו.
      אני חושב שהוא בשיא הפופולריות אליה הגיע במהלך הקריירה שלו…

      1. אני גם חושב שהויתור על אוסוויילר היה נכון.
        אני לוקח את רומו בשתי ידיים בזה הרגע (רוצה את פאלמר?).

      2. אל תהיה פסימי, ב-538 נותנים לכם עדיין יותר מ-50 אחוז סיכוי לעשות את זה.
        חוץ מזה, אפילו הבילס לא גמורים! עם קליבלנד והג'טס, וראש בראש עם הדולפינס בבית – יעשו את זה לפי התכנון, עם 9 נצחונות. אני אופטימי.

        1. יפה שבאופן אוטומטי הוא עונה על הברונקוס כששואלים אותו על סיכויי הפלייאוף "שלכם". גם הוא מבין שרק כסיל גמור או הוזה היה שואל על הסאנס.

  10. מסכים לגמרי עם גיא.
    כתבתי את זה קודם, הלוואי שהיה לנו פלייאוף מעורב בסיבוב הראשון. מזרחית מול מערבית, 1 מול 8, 2 מול 7 וכו'. גם היינו מקבלים סדרות חד פעמיות שלא ייתכנו (פרט לגמר), במקום שוב ממפיס-ספרז.

    נכון להיום זה היה נראה ככה:
    גולדן סטייט – דטרויט (!)
    סן אנטוניו – אינדיאנה
    קליפרס – בוסטון
    יוסטון – שרלוט
    שיקגו – ממפיס
    ניקס – אוקלהומה
    טורונטו – יוטה
    קליבלנד – פורטלנד

    אחלה סדרות, האמת. וגם בהנחה שלא נפתיע את גולדן סטייט, נדמה לי שהמזרח היה עולה לשלב הבא עם יותר קבוצות.

    או שנלך ראש בראש:

    קליבלנד – גולדן סטייט
    טורונטו – סן אנטוניו
    ניקס – קליפרס
    שיקגו – יוסטון
    שרלוט – ממפיס
    בוסטון – אוקלהומה
    אינדיאנה – יוטה
    דטרויט – פורטלנד
    אטלנטה – סקרמנטו
    מילווקי – לייקרס
    אורלנדו – דנבר
    וושינגטון – ניו אורלינס
    מיאמי – פיניקס
    ברוקלין – מינסוטה
    פילדלפיה – דאלאס

    שוב, אני הולך כאן על נצחון בטוטאל למזרח.

    1. לעניות דעתי…

      לוחמים – בוכנות (1)
      דורבנות – מכוניות קצב (1)
      מפרשיות – קלטים (1)
      טילים – צרעות (1)
      שוורים – דובים גדולים (1) ?
      מתיישבים הולנדים – רעמים (2)
      דינוזאורים טורפים – נגנים (1) ?
      פרשים – חליפות ערב (2) סתם… (1)

      שתי היערות :
      הניחושים מתבססים על יתרון ביתיות בסדרות.
      המאזנים של הרעמים ושל הדובים הגדולים טובים מאלה של המקבילות במזרח (מצחיק שניו יורק, בלי להעליב, נמצאת במקום ה-3. במערב המאזן שלה טוב למקום ה-8).

    2. הבעיה בפורמט כזה שדירוג הקבוצות לפלייאוף עדיין נקבע באופן לא הוגן, שכן בכל איזור משחקים בעיקר אחד נגד השני ופחות מול קבוצות בקונפרנס האחר.
      אז המערביות טוחנות את עצמן אחת מול השניה ולכן יגיעו לפלייאוף כזה עם דירוג נמוך יותר, והפוך מכך בצד השני (בהנחה למשל שהמערב חזק יותר).

      1. זה נכון, אבל צריך לשלם איפשהו, כדי להוליד פלייאוף כזה. שאני ממש מחבב!
        אותם דברים נכונים לגבי פוטבול ובייסבול, תשאל את כל היריבות בבית של הפטס, שנטחנות פעם אחר פעם. שם ובייסבול זה עוד יותר גרוע, בגלל החשיבות הקריטית של אלופת הבית.
        בביסבול זה הרבה יותר בולט – בדיביז'ן שלך אתה משחק 19 (!) פעם מול כל קבוצה.
        ומה קרה שם לפני שנה?
        שלוש הקבוצות הכי טובות בכל הבייסבול, סיינט לואיס, פיטסבורג ושיקגו -אתרע מזלן להיות באותו בית. אתה יודע למה זה הוביל? רק אחת, הראשונה בבית, סיינט לואיס, עלתה היישר לפלייאוף. שתי האחרות, מס' 2 ו-3 בכל ה-mlb – הגיעו למשחק ווילד קארד ביניהן על הזכות להמשיך הלאה. מול אותה סיינט לואיס! מטורף ולא פייר. בזמן שאלפות בתים אחרים, עם רקורד חלש יותר, עלו קלי קלות. זה הפורמט.

  11. דראגיץ' באחד המשחקים הגדולים שלו במיאמי וסוף-סוף מיאמי מצליחה לקלוע ברבע האחרון!

    אם היה לנו שחקן נוסף שמסוגל לקלוע 15-20 נקודות במשחק, היינו בפלייאוף.

  12. מה יהיה עם מילווקי וחולשת הקליעה מרחוק אולי שיקחו את כספי?
    מן הון להון ליוסטון מתפתח ספסל לא רע בכלל, ויש עוד שני שחקנים שכמעט לא תרמו – הראל שיושב הרבה ודימו שהסאגה שלו נגמרה לפי הדיווח של אפלטון.
    אשטמ"ה – here we come

      1. כל עניין ה"שחקנים חופשיים, אבל מוגבלים" מזכיר יותר שממה מדברית אפוקליפטית שבה שורד מי שמכיר את השטח יותר טוב, מאשר מקום מוסדר עם חוקים ברורים.
        מה עוד נמשך בסאגה של די-מו? איך זה בכלל אפשרי?

        1. מאז הוא הגיע לבדיקות רפואיות שאחריהן נשלח הביתה במקום לקבוצה כמו שאמור היה להיות. הכל אפוף מסתורין ולא ברור.
          האם גילו משהו בבדיקות? האם הנטס התלוננו כי למעשה ברגע שיוסטון ביטלו את ההצעה המשווה כדי לנסח מחדש את החוזה די-מו חזר לשוק השחקנים החופשיים המוגבלים ואז הוא בעצם מחוייב לנטס? האם הסוכן שלו התלונן על משהו? האם די-מו אמר משהו או מסרב לשחק במדי הקבוצה?
          כרגע הדבר היחידי שנאמר הוא שהליגה ויוסטון מנהלים שיחות בנושא. אם הליגה התערבה כנראה שיש שם עניינים חוקתיים

          1. לא יודע לענות לגבי אשטמ"ה. אנחנו מדברים על הסיפור של יוסטון ודונטאס מונטיונאס שהיה שחקן חופשי מוגבל והתפתח לסרט דרמה משפטית עם נגיעות ביזאר

          2. יכול להיות שדי-מו גילה בבדיקות שהוא הבן האבוד של דריל מורי וזונה ליטאית שנטשה אותו בעריסה ליד אולם הכדורסל של ז'לגיריס. לך תדע…

  13. סיקור מדוייק מאד של הפוטבול.
    אני לא יודע מה קרה לבריידי שניכנס לטרוף ממש על הקו כשהוא מעודד את שחקניו כפי שלא ראיתיו אף פעם עם צריחות "LETS GO!".
    בן ה-39 הזה זרק ל-406 יארדס. לא יאומן

כתיבת תגובה

סגירת תפריט