ניצחון 11 רצוף לווריורס, 102-115 על מינסוטה/אריק טל

 

קארי מתחמם

מתחילת העונה הקודמת ועד הערב, שיחקו הווריורס 122 משחקים, עונה רגילה ופלייאוף. מתוכם, דריימונד גרין החמיץ שני משחקים, ובשניהם הווריורס הפסידו. לשם השוואה, במשחקים בהם שותף גרין לווריורס יש 85% הצלחה. מי שעוקב אחרי גולדן סטייט, לא צריך את הסטטיסטיקה הזו כדי לדעת כמה גרין חיוני לקבוצה. הוא המנהיג הווקאלי, העוגן ההגנתי ושותף בכיר למשחק ההתקפה, למרות שאינו סקורר. גרין סובב את הקרסול במשחק נגד הלייקרס ולא היה כשיר הערב, אך הלוחמים הצליחו להתגבר על היעדרו ולנצח את החבורה המוכשרת של מינסוטה, שהנחילה לווריורס הפסד בביקורה הקודם באורקל. סוף סוף, ניצחון בלי גרין.

את החסר, בעיקר בהגנה, השלים קווין דוראנט הנפלא. תוך שהוא מפגין משחק התקפה יעיל כרגיל, עם 24 נקודות ב-60% מהשדה, כולל 3 מ-4 מעבר לקשת וחמישה אסיסטים, שם KD דגש על ההגנה הערב, ולדעתי נתן את המשחק הטוב ביותר שלו העונה, למרות שהיו לו כבר משחקים עם מספרים יותר מפוצצים. 10 ריבואנדים ו-6 חסימות (שיא קריירה) היו לדוראנט הערב, + הגנה נהדרת על טאונס. בדיוק מה שרשם הרופא כדי למלא את החלל שהותיר גרין.

מינסוטה היא ללא ספק אחת הקבוצות המאכזבות, לפחות בשלב הזה של העונה. הטענה הזו עלולה להשמע מוזרה את מסתכלים על הישגי הקבוצה בשנים באחרונות, בהן היתה מנמושות הליגה, אבל היתה תחושה שהשנה תבוא הפריצה הגדולה. לטימברוולבס שלושה שחקנים עם פוטנציאל בשמיים (טאונס, וויגינס ולווין) ועם הצטרפותו של תום ת'יבדו על הקווים, מאמן מצויין עם רזומה מרשים, הציפיות היו גבוהות. בינתיים החיבור לא מממש את הציפיות הללו, אבל לדעתי מוקדם להספיד את הטימברוולבס. אין צורך בשינוי קונספט, לפחות בשלב זה, ואין שום סיבה להכנס לפאניקה ולעשות טרייד – צריך סבלנות. בכל זאת, עדיין מדובר בשחקנים מאוד צעירים.

כשנכנסתי לארנה מצאתי את ג'וויל מגי עובד לבד עם עוזר המאמן קולינס. זה לא היה סתם חימום קליעות. מגי עבד קשה על שלל תנועות כשברור שהמטרה שלו היא להרחיב את הרפרטואר ההתקפי. מגי רחוק מלהיות קלע אך היד שלו יותר רכה ממה שניתן לחשוב כשרואים אותו משחק. הוא אפילו עובד על שלשות… לא ברור לי למה.

הכוכבים עולים מעט מאוחר יותר, וראשון עולה קארי. הפרטואר שלו מעט מגוון מזה של מגי… והוא כולל שלשות כמעט מחצי מגרש ו-FLOATERS מחצי מרחק, כולל ביד שמאל. את החימום קינח, כמו תמיד, בזריקה מהמסדרון ובחתימה על חולצות ומזכרות של אוהדים.

אחריו עולה דוראנט עם הריקוד-זריקות המיוחד מקו העונשין.

בשלב זה, כששומעים את הקהל מריע, יודעים שקליי עלה לפרקט. דוראנט המשיך בחימום בשלל קליעות תוך כדי תנועה, קליי התמקד בשלשות ודיוויד ווסט בחצי מרחק.

את המשחק פתחו הווריורס נהדר, כשכל שלושת הכוכבים קולעים היטב. לוני פתח בחמישייה במקום גרין ונתן דקות טובות. ההתקפה של מינסוטה מתבססת בעיקר בבידודים של אחד על אחד, ולמרות פתיחה טובה של וויגינס הווריורס עלו ליתרון מוקדם 4-12, ות'יבדו הזעיק פסק זמן. הווריורס המשיכו במשחק ההתקפה המשובח שלהם, אולם בהגנה התקשו לעצור את לווין, וויגינס, ובעיקר את טאונס הנהדר, שקלע 12 מתוך ה-18 שלו ברבע הראשון, והוביל את האורחים ליתרון 3 בסוף ברבע.

הרבע השני החל בהתקפות מבולבלות. למעלה משתי דקות לקח למינסוטה להשיג נקודות. לווריורס, שבעיקר בידדו את דוראנט לאחד על אחד, לקח למעלה מ-4 דקות. שני סלים קשים של KD הורידו את הפיגור לנקודה ות'יבדו לקח עוד פסק זמן. אט אט חזרו שחקני החמישייה הפותחת בשתי הקבוצות ואיתם השתפר משחק ההתקפה בשני צידי המגרש. התוצאה עצמה נשארה צמודה, עד שנכנס מגי, 3:40 לסיום החצי. מגי קיבל תשואות עם עלייתו למגרש. הוא הפך לחביב הקהל ואפשר היה לראות למה: מגי סיים שתי התקפות בדאנקים ונתן לווריורס הרבה אנרגיות. דוראנט התחמם ובשלוש וחצי הדקות האחרונות רצו הווריורס 4-13, כשדוראנט עושה קרוס-אובר לרוביו מעבר לקשת וקובר שלשה עם הבאזר. מימיי לא ראיתי שחקן בגובה הזה שמסוגל לעשות מהלך כזה. תופעת טבע. החצי בראשון הסתיים ביתרון 8 לווריורס: 48-56, כשהטימברוולבס קולעים 15 נקודות בלבד ברבע השני.

הרבע בשלישי היה שייך כולו לסטף קארי, שהתחמם וקלע מכל מקום ובכל צורה. במינוסוטה בלטו וויגינס ולווין, שני אתלטים נהדרים שיכולים לייצר לעצמם זריקה מתי שבא להם, אולם זה לא הספיק מול ההצגה של קארי.

וויגינס מטביע מעל מגי

34 נקודות היו לקארי במשחק, חצי מתוכן ברבע השלישי. 17 נקודות יתרון היו לגולדן סטייט בתום הרבע, ודקות טובות של קליי עזרו לשמור על היתרון בתחילת הרבע הרביעי. כשירד קליי לספסל ההתקפה קצת נעצרה, וזק לווין התחמם בצד השני והוריד את היתרון ל-9 בלבד, 6 דקות לסיום. הטימברוולבס הלכו שוב ושוב אל לווין המצויין, אך זה היה מעט מדי ומאוחר מדי. גם נסיון לשמירת לחץ על כל המגרש לא עזר. ניצחון 11 ברציפות ללוחמים של גולדן סטייט.

אחרי 17 משחקים הרוטציה של הכוכבים די ברורה ועקבית. דוראנט יורד לנוח ראשון, אחריו קליי, וקארי נח בתחילת הרבע השני. הרוטציה דומה בחצי השני. בכל מה שקשור לשחקנים המשלימים, בעיקר הגבוהים, הווריורס "PLAY BY EAR" כמו שאמר סטיב קר, כלומר: מקבלים החלטות בזמן אמת, ע"פ ההתפתחויות. היום קיבל וורז'או דקות לפני מגי, ולמרות המחמאות מסטיב קר, הגבוהים האחרים עשו עבודה טובה יותר: לוני, מגי ופצ'וליה. עקב העדרו של גרין, מצא את עצמו זזה מקבל דקות משמעותיות ברבע הרביעי. הוא לא פחד לצאת לשמור על קשת השלוש, אך אין לו את הזריזות הדרושה לכך, ואחרי כמה התקפות בהן מינוסוטה ניצלו את זה, הוא הוחלף ע"י איגודלה. בהתקפה, אגב, פצ'וליה כבר משתלב נהדר במשחק המסירות של הווריורס, גם כמסיים וגם כמוסר.

לקליי היה משחק מצויין. לא בכל יום הוא פוגש שחקן יריב אתלטי כל כך. זק לווין עוד יהיה כוכב גדול בליגה הזו. בינתיים הוא עדיין צעיר, וקליי ניצל את בצורה חכמה, כשהוא נע בלי כדור ומשתחרר לזריקות נוחות, משלוש או בחיתוך לסל. 23 נקודות קלע תומפסון באחוזים טובים.

נגמר עוד משחק מוצלח

בעוד יומיים דוויט הווארד ואטלנטה מגיעים לביקור. לצד הפסדים מביכים יש להם כמה ניצחונות יפים, ומעל כולם אחד מרשים במיוחד בקליבלנד. השמועה אומרת שהווארד בכושר טוב. את הרשמים מהמשחק אעלה לבלוג שלי:

http://www.israeliwarriorsfan.com
GO WARRIORS

לפוסט הזה יש 19 תגובות

  1. דוראנט היה עם 28 נקודות לא 24, היכולת ההתקפית שלו מדהימה (עילוי התקפי כבר ציינו), עוד לפני העונה ציפיתי שאחוזים שלו יעלו אבל 57% מהשדה 43% מהשלוש, מדהים.

  2. https://youtu.be/FwHuyhjsREg

    פרק נטוסף בסידרה העשירים ממשיכים להתעשר.

    שימו לב להבנת המשחק של הילד מק ראו לחסימה שלו ולהתקדמות שמגי עושה בהבנה שהוא אמור למסור את הכדור לקרי ולא לעשות פוסט אפ על השומר שלו.

  3. תודה רבה. יש מישהו שמחזיק בסטטיסטיקה של מר נפילה לדקה? תשאל את וורז'או פעם הבאה אתה רואה אותו מה יש בפרקט שהוא כל כך אוהב

כתיבת תגובה

סגירת תפריט