יומן הפיניקס סאנס (1) לאן נושבת הרוח? / גיא רוזן

 

 

(למי שלא מכיר – כותב היומן (אני) הוא אוהד שרוף של הסאנס כבר יותר מ-3 עשורים.)

 

 


(אוהד סאנס לשעבר)

 

על מנת לתאר את התחושות שמשאירים בי הסאנס השנה,
אתחיל בסיפור אישי קטן. כזה שנושק לסאנס בכמה נקודות –
השמש, המדבר, הדיכאון.

 

 

הסיפור מתרחש אי שם במדבר, לפני יותר מ-20 שנה.
חבורה של ילדים, בני 18 וקצת יושבים להם מתחת לרשת ההצללה ("צילייה", בלשון הילידים). זהו יום אוגוסט חם במיוחד,
כל כך חם, שסוף סוף נמצא שימוש יעיל לשקיות התה שמשום מה רובצות להן באריזות הישנות של מנות הקרב.
(המים במימיות כל כך חמים, ששקיות התה מנוצלות בשביל לנסות להעלים את טעם הלוואי העבש של המים)
השמש קופחת בשיא עוזה על ראשיהם של הילדים האומללים, והצילייה הבנויה מרשת הסוואה המתוחה על עמוד בודד (הגרסה החפיפניקית לאוהל בדואי), לא ממש מספקת מחסה ראוי מהשמש היוקדת.

בימים כתיקונם אותה חבורה לא עליזה הייתה אמורה לרוץ ולקפוץ במעלה הגבעות במדבר, בעודם מתרגלים את אותה פעולה שניתן לבצע רק כאשר לובשים ירוק זית – פזצט"א.
אבל זה לא היה יום כתיקונו . היה כל כך חם, שאפילו המ"פ המתלהב מדי, הגיע למסקנה שעליו להיענות לפקודות הדורשות עוצר אימונים.
(כמובן שהפקודות לא מנעו ממנו להחליט להוציא את הפלוגה להתאמן בכל מקרה, הן רק גרמו לו לאפשר לילדים "לנוח" בשעות שיא החום)
משבי רוח חמה מזדמנים, הנושאים אבק מדבר, היו הגורם היחיד שגרם לילדים להראות קצת יותר בחיים,

להחזיר רמז של ניצוץ לעיניהם.
אם אתה, הקורא, היית מתבונן מהצד, כנראה שהמסקנה שהיית מגיע עליה היא שמשבי הרוח ציננו קצת את אותה חבורה אומללה, ולכן נראו אותם סימני חיים מזדמנים.
אבל זו לא האמת –
האמת מעט שונה.
אותו אוהל "בדואי" נבנה על אדמת טרשים בלתי חדירה, כך שהמוט עליו השתרעה הצילייה, התנדנד בכל משב רוח כאילו היה חייל המבלה את חופשת הרגילה שלו באילת (שיכור במיוחד…),
ובאותו מוט מתנדנד, תלו הילדים האומללים את כל תקוותיהם –
אמונה עזה יקדה בלבם, שאם רק ייפול אותו מוט על ראשו של אחד מהם, אז אותו בר מזל בטוח יזכה לכמה גימלים., ואם מזלו ממש יזרח, אולי אפילו יאושפז, ויזכה לברוח מהמדבר הלוהט.

 

,

 

אין באמת הרבה מה לומר על הסאנס.
בעונה שעברה היינו קבוצה גרועה, אבל לפחות היה את התירוץ של מכת פציעות בלתי נגמרת, והייתה האופטימיות שאולי נזכה בבחירת דרפט שתפיל לחכינו איזה בן סימונס.
העונה?
העונה כבר יש פחות תירוצים.
דווין בוקר אמור להפוך לכוכב, יש לא מעט שחקנים צעירים שאמורים לשדרג את הקבוצה,
והשנה כולם בריאים.
אז בואו ונשווה תוצאות:

 

בעונה שעברה הסאנס ניצחו 28% ממשחקיהם, העונה 29%

 

בעונה שעברה הגנת הקבוצה דורגה 27 בליגה בנט רייטינג (כמות הנק' שהקבוצה קולעת ב-100 פוזשנים פחות הכמות שהיא סופגת ב-100 פוזשנים) עם נט רייטינג של 7.6-
העונה הקבוצה מדורגת 25 בליגה עם נט רייטינג של 4.5-

 

דראגן בנדר, שנבחר בדראפט עם הבחירה הרביעית, קולע 3.2 נק', וקוטף 1.3 רב' למשחק (ב-10 דקות למשחק).
עד כמה בנדר מאכזב?
47 רוקיס קלעו השנה נק' עבור קבוצות ה-NBA השונות. 32 מתוכם קולעים יותר מדראגן.

 

ה- TS%הממוצע לשחקן בליגה הוא 53.4% , העונה בשורות הסאנס יש רק 4 שחקנים שחצו את אותו רף ממוצע (כאשר בוקר, מי שאמור להיות העתיד של הקבוצה, וברנדון נייט, עבור אנחנו מקווים לקבל משהו נורמלי בטרייד, ה-2 לא מגיעים לאותו רף ממוצע.)

 

השורה התחתונה היא די פשוטה. היינו מסריחים, ואנחנו עדיין מסריחים.
וכמו אותה חבורת ילדים אומללה, אנחנו רוצים לחטוף זבנג מספיק חזק (בשלוב עם עזרה מאלילת המזל), כזה שאולי יביא לנו סוף סוף מישהו נורמלי מהדראפט…

 


(תמיד יש את השנה הבאה…)

לפוסט הזה יש 28 תגובות

  1. תשמע, שאפו על העמידות.

    אתמול, בעודי מוליך את כלבתי האהובה לטיול בין ערביים, נקרה בדרכי ג'יפ לבן ומרשים עם פרצוף מוכר מאחורי ההגה.

    אחרי שנופפתי לאמארה לשלום והמשכתי בדרכי, נדדו מחשבותיי לימים היפים של הסאנס ותהיתי, ביני ובין ג'ואי (כלבתי המהממת), עד מתי?

    בוקר (דווין, לא הבוקר) נהדר אבל עדיין מרגיש בוסר (אולי זה בגלל שהוא עדיין לא התגלח)

    בנדר רואה את הפורזינגיס ונכנס לדיכאון

    נייט עושה הכל ולא עושה כלום

    ואני מפנה את השאלה אליך, האוהד המסור אך הרציונלי – עד מתי? ואל תתן לי עכשיו משהו בסגנון "עד שתהיה לנו בחירה טובה" או "עד שהמפרצת (הלחם של מפרץ ומפלצת, וגם משהו לא נעים שקורה במוח ומשתק לך את הצורה) תתפרק".

    מתי תהיה לכם קצת נחת? תן לי הערכה מושכלת.

  2. מצוין ומדכא כאחד. בתור חייל בהווה מזדהה עם היאוש, אבל אל תשכח שכל 21 בשטח נגמר בבית בסופו של דבר, כל תקופת יובש סופה להסתיים, אם הילדים לא יקבלו גימלים, וטריידים סבירים עוד תעפילו לפלייאוף בשנים הקרובות, אינשאללה

  3. אוי גיא כמה שאני שונא את היומנים שלך (שנינו יודעים שזה לא בגלל הכתיבה).
    אני מוכרח להגיד שאני מאד מאוכזב ממה שווטסון עושה עם חומר השחקנים שבידו. עבור קבוצה שעל הנייר אמורה להיות מפוצצת ברכזים זה מכאיב לראות התקפה כל כך מבולגנת וחסרת תכלית. המחשבה על מה הורנסק היה עושה איתם רק מכאיבה לי עוד יותר.

  4. מה שמצחיק (עצוב?) הוא שאותם נערים בשיא כושרם הגופני נתונים לכל הגבלה אפשרית (ובצדק), בעוד שבמילואים, לא פעם, מצפצפים על אותן הגבלות, עבור אנשים שפחות כשירים לכך גופנית. יותר מדי מסתמכים עם הבגרות וכנראה על הרצון שלך לחזור לילדים, מה שיגרום לך לשתות/לאכול ולשמור על חום/קור הגוף
    אחלה יומן.

    1. אוי כמה זה נכון ינואר שעבר , שבוע אימון בצאלים בשטח סופות חול ביום וטמפרטורות נושקות ל-0 בלילה, זוועה חיה

  5. נדמה לי שזו יכולה להיות עונה במצב רוח יותר טוב –
    הדראפט הקרוב אמור להיות איכותי במיוחד, אבל אין בו את הסימונס/לברון/דאנקן ששווה טנקינג.
    זאת אומרת – הבחירה האיכותית מובטחת, ואפשר לשחק בלי שום מגבלה, להריץ את הקבוצה. וכל מה שמגיע, בונוס.

    בינתיים, מה עם טרייד עסיסי? או לחלופין – חמישיית הרכזים?

  6. אל תיפול רוחך גיא.
    בוקר בקושי בן 20 (בן 20 וחודש…) ולהגיש שהוא היה אמור להיות כוכב השנה זה קצת מוגזם. גם את בנדר בחר מי שבחר לא בשביל תוצאות היום אלא יותר כהשקעה שאולי עוד תתברר כמוצלחת עוד כמה שנים – הוא גם צעיר מפורזינגיס ביותר משנתיים אז בוא לא נקבור אותו.

    מה שכן, עושה רושם שאלכס לן כבר לא יהיה שחקן משמעותי בליגה. גם כל הסיפור עם המוריסים מתברר כטעות אדירה – הם היו מבסוטים ביחד והעזיבה שלהם סימלה את הנפילה של הסאנס יותר מהכל לדעתי. אם להמשיך לחבוט בכם, אז גם נראה שלמישהו שם לא נפל האסימון בקטע של הרכזים – הצליח יפה עונה או שתיים ומאז זה נראה כמו קטסטרופה.

    יודע מה, לוקח מה שאמרתי בהתחלה חזרה – שתיפול גם תיפול רוחך. הדרך היחידה למעלה זה דרך הדראפט, שיהיה בהצלחה עם הפרוסס.

  7. גיא ליבי ליבי עם הסאנס. נכון ששוב יש מצב שיתנו פוש בשליש האחרון כאשר הם כבר מזמן מחוץ לתמונה אבל לטווח הרחוק אני שותף לפסימיות. ארגון שיש לו הנהלה מסודרת ואיש רציני בעמדת הgm תצא מכל מצב. לפעמים זה שנה לפעמים 4 שנים אבל התהליך (לא ה-process) קורה. הסאנס בגלגול הנוכחי לא מבינה דבר וחצי דבר בבניית קבוצה. מספיק להקשיב להרצאה של פופוביץ' המפורסמת מול מאמני פיבא על בניית סגל כדי להבין איך הסאנס מפשלת פעם אחר פעם. מה שהכי מצחיק זה האובססיה הקבוצתית לקחת כל שחקן ששיחק תחת קאליפרי בקנטאקי (אבל אף פעם לא את כוכב הקבוצה של קנטאקי) ולהפוך אותו לפנים של הקבוצה.

    בלדסו היה אחלה שחקן והוא שיפר הרבה אלמנטים במשחק אבל את הבולדוג של קאווץ' קאל והקליפרס כבר לא יראו יותר בגלל פציעות. בנוסף הוא לעולם לא יהיה מעוניין לוותר על הסטטוס של כוכב הקבוצה (עע דרק רוז) כל עוד הוא שם. הכימיה שלו עם בוקר על הפנים.

    דווין בוקר היה כוכב תיכונים גדול אבל במכללות שיחק כרול פלייר. יש לו הרבה כלים להיות שחקן מצויין ואולי כוכב אבל כבר שמעתי אוהדי סאנס שהשוו אותו לקובי הצעיר. הוא נהנה מחוסר תשומת לב כפולה שנה שעברה. אף אחד לא לקח את הסאנס ברצינות ואף אחד לא שם עליו את הפוקוס. השנה יש לו לחץ משולש. יצא לו שם של שחצן והיריבים נותנים לו שמירה הדוקה, התקשורת והנהלה בנו עליו הרים ויש אף כאלה שדיברו על אולסטאר השנה וכמובן שחקני קבוצתו שחמים על תפקיד כוכב הקבוצה שנראה פתוח כל הדרך לחוזה המקס הבא. טי ג'יי וורן שהיה כוכב מכללות ענק פרץ על חשבונו בתחילת העונה וכעת בלדסו ונייט רבים על זריקות ותהילה. נכון שבוקר גם מחטיא זריקות טובות אבל הילד בין 20 ובגיל של מחזור הרוקיז. בגיל הזה צריך לשמור על הראש יותר מהגוף.

    בנדר וקריס מזכירים לי את הויכוח ההזוי מהסרט "מפיינפול אקספרס" על כך שלשחקן קולנוע אסור to go full retard. בסרט מדגישים ששחקני קולנוע שמשחקים אדם עם פיגור אמיתי לא זוכים באוסקר אלא רק אם הם משחקים מישהו עם שונות מסויימת אבל שאפשר להזדהות איתו (איש הגשם מול סרטי אדם סנדלר). ההקבלה שלי היא never go full project development. זה בסדר לקחת סיכון על שחקן אחד משלוש בבחירות דראפט גבוהות. אבל הרעיון שתנצל 3-4 בחירות גבוהות לפרוייקטים היא הזוייה. בנדר כריס ואלכס לן (שכחתי מישהו) זה פשוט בחירות הזויות.

    העניין הוא שנניח שהסאנס מקבלים השנה את הבחירה הראשונה בדראפט מלא הרכזים את מי הם לוקחים? את פולטס ומעבירים את בלדסו עבור חופן בוטנים? האם יעלו את פולטס מהספסל כרכז שני/שלישי? או שיקחו את הארי גיילס כי הם צריכים גבוה גם אם עבר 4 ניתוחים קשים לפני גיל 19 ועוד לא שיחק ברצף מאז כיתה י'א. כביכול יש להם פרוייקטים או שחקנים לגטימים בכל עמדה אבל כל תוספת תעצור את ההתפתחות של אחד מהם. אם בנדר יבלה 3 שנים כשחקן ספסל מה הסיכוי שלו אי פעם להפוך למשהו?

  8. קשה שם בארץ השמש העוד רגע היא זורחת, נשבע לך, ואז תראו מה יהיה.
    כמה שאלות:
    קודם כל, בנדר בחירה רביעית. למה?
    דבר שני, בוקר הוא כשרון על, אבל הוא חייב שיזרקו עליו פחות אחריות. יש מיליארד רכזים יוצאי קנטאקי ואתם נותנים לשולף השני הכי מהיר במערב לנהל משחק?
    דבר שלישי, בנדר בחירה רביעית. למה?
    דבר רביעי, חוזרים לרכזים. כל כך הרבה וכל כך בלאגן? מה קורה שם ולאן נעלמה שיטת חמשת הרכזים שתפיל את הליגה.
    דבר חמישי, זרקתם את טלטאביז ואת מרקוף ״איבדתי את החיוך״ מוריס כדי לפנות מקום לבנדר בחירה רביעית. למה?

  9. ועוד משהו – למה בפיניקס לא פשוט מוותרים על המידל מן וממנים את קליפארי למאמן. אם היה מדובר בכדורגל אירופאי כבר מזמן היינו שומעים משהו על שחיתות של סוכנים, מתעלמים וחוזרים לאהוד כאילו לא היה דבר.

  10. תודה על הפוסט. בגלל שבנה של גייל גר איזה 30 שנה בפיניקס, תמיד ישנה לי אהדה אליהם. הנדר היה טרוף. יש לי רושם שיהיה להם חצי עונה שני טוב יותר מההתחלה. אני מצטער ומתנצל על המהירות והתוכן המקוצר של תגובתי, אבל בישראל הכל כל כך מטורף שאין לי זמן לשום דבר. אני מת על ישראל אבל תמתחיל להתגעגע לעיזות ולשקט של גרינווין. ביום רביעי בלילה חוזרים, וביום ששי כבר אתגעגע לחזור. עכשיו אין לי בעייה לברוח קצת לשקט נפשי ופיזי.
    למשל קרית שמונה שפיטרה מאמן בטיווי בשעה שהמשחק נערך, והחתימה מאמן (מוטי איווניר) שהיא פיטרה לפני 3 שבועות.
    זאת היא ישראל, האומה היחידה במינה בכל העולם.

  11. זה לא יומן כדורסל, זו שירה (בעצם קינה).
    ההנהלה איבדה כיוון בשנים האחרונות, החתימה 3 רכזים בו זמנית, פתאום נפטרה משניים מהם, פיטרה מאמן, הביאה עוד רכזים . . . אין כיוון ברור.
    אני מכיר היטב את השביזות בחום הקופח ונזכר בהולכנו במדבר, הפעם אני מדבר על יוסטון. זכינו בזקן, אולי אתם צריכים לחפש טרייד גדול במקום ללכת על הדראפט.

  12. אוי כמה שהיומן הזה גרוע….
    ויחסית לכישורי הכותב המאד משובחים הוא גרוע במיוחד .
    אבל הבעיה העיקרית בסאנס מוצגת ביומן חוסר יציבות אם כבר יש שחקנים טובים אז מעבירים אותם בטרייד.
    הנהלה עלובה והאימון עד עכשיו אני לא מבין איך זה שהשילוב ברבוסה בוקר לא הופך לקטלני .
    אולי אימון ברמה בלתימתקבלת.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט