סיקור משחקי מאנדיי נייט ב-NBA / גיא רוזן

 

אינדיאנה פייסרס 88 (5 – 6) – אורלנדו מג'יק 69 (4 – 7)
המחיר של באק-טו-באק?
כדורסל נורא.
אחרי שהמג'יק נתנו את כל מה שהיה להם בניצחון אתמול מול הת'אנדר,
למשחק הלילה הם הגיעו עם אדי דלק במיכל.
הם היו במשחק רק ברבע הראשון שהסתיים בתוצאה 19 – 16 לטובתם,
אבל אחר כך, שבקו.
עד כמה גרוע היה המשחק?
הפייסרס ניצחו ב-19 הפרש למרות שסיימו את המשחק עם 38.9% מהשדה.
למרות שהם קלעו רק 88 נקודות, 5 שחקנים סימו עם דאבל פיגרס בשורות הפייסרס.
בשורות המג'יק, אף אחד לא ממש הצטיין,
כאשר ארון גורדון היחיד שניסה לשחק כדורסל ראוי (11 נקודות, 5 מ-11 מהשדה, שאר הקבוצה קלעו 31% מהשדה)

 

ניו יורק ניקס 93 (4 – 6) – דאלאס מבריקס 77 (2 – 7)
משחק ד"ר ג'ייקל ומסטר הייד קלסי של הניקס.
את המשחק הם פתחו עם כדורסל מפוזר, כאשר הם לא מצליחים לנצל את העדרותו של נוביצקי, ומאפשרים למבריקס לרדת ביתרון 8 ברבע הראשון.
ברבע השני זה היה פורזינגיס שהוביל את הקמבאק של הניקס, שצמצמו את ההפרש ל-3 נקודות במחצית.
ברבע השלישי כרמלו החליט להתעורר, ואחרי מחצית ראשונה איומה, לקח את המושכות והוביל ריצה של הניקס שלמעשה סיימה את המשחק (31 – 12 לניקס ברבע השלישי)
פורזינגיס (24 נק', 11 רב') וכרמלו (24 נק', 7 רב') הצטיינו בשורות הניקס.
בארנס (20 נק') וג'יי ג'יי בריאה (17 נק') היו היחידים ששיחקו סביר בשורות המאבריקס.

 

דטרויט פיסטונס 104 (6 – 5) – אוקלהומה סיטי ת'אנדר 88 (6 – 5)
נהוג לומר שה-NBA הוא ענף ספורט של כוכבים. ובדרך כלל, זה נכון.
הלילה בדטרויט –
זו הייתה קבוצה שניצחה כוכב.
הפיסטונס עלו לשחק הלילה ללא "כוכבם", הסנטר דרומונד,
בעוד שבשורות הת'אנדר, כרגיל, הצטיין אחד מהשחקנים הטובים בליגה –
ראסל ווסטברוק, שסיים משחק עם 33 נק' (באחוזים טובים), 15 רב', 8 אס'.
הרבה, זה לא עזר לת'אנדר, שלאורך רוב המשחק היו בפיגור של הפרש דו ספרתי.
בדטרויט, ביינס, שעלה לשחק במקום דרומונד, נתן משחק נהדר, כאשר הוא מסיים את המשחק עם 20 נק' באחוזים מצויינים, ו-8 רב'. טוביאס האריס (22 נק', 6 רב', 3 אס'), וקולדוול פופ (17 נק', 3 רב', 4 אס') הצטיינו אף הם.
חובה לציין גם את בנו אודריך, שעלה מהספסל, ותרם 10 נק', 4 רב', ו-4 אס'.
לאודריך זו העונה ה-13 ב-NBA, ואחרי שעבר עונה לא קלה בממפיס ובהיט, הוא שוב שחקן ספסל ראוי, כאשר הוא תורם לפיסטונס 7.5 נק', ו-3.5 אס', ב-18 דקות למשחק מהספסל.

 

יוסטון רוקטס 115 (6 – 4) – פילדלפיה סיקסרס 88 (1 – 9)
לא כוחות.
יוסטון פתחו הפרש דו ספרתי כבר ברבע הראשון (אותו סיים הארדן עם 23 נק' ב-100% מהשדה),
הפרש אותו לא אבדו עד סיום המשחק.
הארדן סיים את המשחק עם 33 נק', 7 רב', 9 אס'.
לצד הארדן, חייבים לציין את תרומתו של קפלה, שהופך לשחקן הגנה דומיננטי, ואשר הופך את הגנת הרוקטס מ-"איומה", ל-"לא כל כך גרועה".
קפלה סיים את המשחק עם 8 נק', 13 רב', 5 חסימות.
נקודת האור היחידה בסיקסרס העונה – ג'אל אמביד, סיים את המשחק עם 13 נק', 10 רב', 2 חסימות, ו-23 דקות משחק.

 

ניו אורלינס פליקנס 106 (2 – 9) – בוסטון סלטיקס 105 (5 – 5)
בסוף אנתוני דייויס כן שיחק,
ובהחלט היה משחק!
לצערם של הסלטיקס, אנתוני דייויס עלה הלילה לשחק, למרות הפציעה שעבר במשחק הקודם.
הורגש שדייויס לא משחק ב-100% מכושרו הרגיל, בעיקר בזריקה (פחות מ-33% מהשדה, הלילה),
אבל אין ספק שנוכחותו, בעיקר בהגנה, היא זו שאפשרה לפליקנס להוביל בהפרשים קטנים לאורך רוב שלבי המשחק.
הפליקנס סיימו את הרבע הראשון ביתרון של נק', יתרון שגדל ל – 5 נק' הפרש במחצית.
הפליקנס המשיכו לשלוט במשחק גם ברבע השלישי, בעיקר בזכות הספסל (גאלוואי 21 נק', ג'ונס 15 נק'), ואת הרבע האחרון הם פתחו ביתרון של 10 נק'.
אבל אלו הפליקנס.
ברבע האחרון הסלטיקס פתחו מבערים, ואחרי ריצה של 28 – 16, הם עלו ליתרון 2, 102 – 100 , 2 דקות לסיום המשחק. זה היה בעיקר אייזאה תומאס (37 נק') שהיה אחראי לצמצום ההפרש.
2 הדקות האחרונות לא הצטיינו בכדורסל יוצא דופן, אבל אחרי מסעות ארוכים ומלאי החטאות (מצד 2 הקבוצות) מהעונשין,
הפליקנס מצאו את עצמם בטריטוריה לא מוכרת – יתרון 2 נק', 14 שניות לסיום.
זה היה ברור לסלטיקס, וזה היה ברור לפליקנס, וזה גם מה שקרה –
אייזאה תומאס חדר לסל, וקלע 2 נק' שהובילו לשוויון 105 , 7 שניות לסיום.
2 שניות לסיום, טים פרייזר, רק בעונתו השנייה בליגה, במהלך של וטרן, משך עבירה וזריקות עונשין.
קליעה אחת שלו מהעונשין הספיקה לפליקנס בשביל לנצח את המשחק אחרי שהסלטיקס לא הצליחו להגיע לזריקה משלהם בזמן שנותר.
בנוסף לשחקני הספסל של הפליקנס, שלמעשה הם שהובילו את הקבוצה לניצחון הלילה, הייתה גם תרומתו של דייויס, שסיים את המשחק עם 25 נק', 16 רב', 4 חט', 2 חס'.
בשורות הסלטיקס, בנוסף לתומאס, בלט בראדלי שסיים את המשחק עם 19 נק' ו-10 רב'.

 

סן אנטוניו ספרס 94 (8 – 3) – מיאמי היט 90 (2 – 7)
בערב של כדורסל חלש, 15 הפרש שפתחו הספרס במחצית הספיקו בשביל להשאר עם הניצחון ביד.
הספרס סיימו את המשחק עם 40% מהשדה, ובמחצית השנייה הם קלעו רק 39 נק'.
למזלם, להיט במהדורתם הנוכחית, אין את כוח האש בשביל להשיג ניצחון חוץ בסן אנטוניו.
ההיט שניצחו הן את הרבע השליש, והן את הרבע הרביעי, הצליחו לצמצם את ההפרש עד ל-4 נק' בלבד, אבל נכשלו בניסיון לעלות ליתרון ולנצח את המשחק.
ווייטסייד שנתן את משחקו הטוב ביותר העונה, סיים עם 23 נק' (9 מ-11 מהשדה), 17 רב', 2 חט', ו-2 חס'.
בנוסף עליו הצטיין גם דיון ווייטרס שסיים את המשחק עם 27 נק'.
את הספרס הובילו (כרגיל) לאנרד עם 24 נק', 12 רב', ואלדרידג' עם 18 נק'.

 

יוטה ג'אז 96 (7 – 5) – ממפיס גריזליס 102 (5 – 5)
האמת היא, שאת סיקור המשחק הזה, רועי היה צריך לכתוב.
מתי שוב תהיה לו הזדמנות לכתוב:
"ואת יוטה הוביל כוכבה הגדול, אינגלס, עם 20 נק' באחוזים מצוינים…"
אבל בכל זאת –
משחק קשוח (כצפוי) וצמוד (כצפוי) בסולט לייק סיטי.
עונה לא קלה עוברת על ממפיס, שמצאה את עצמה, משחק מתחת ל-50% ניצחונות, ערב הנסיעה לסולט לייק סיטי.
אבל ממפיס גם הראתה שיש לה המון אופי, וכאשר המשחק צמוד ברבע האחרון –
זו קבוצה שקשה מאוד לנצח.
והלילה, זה בדיוק מה שקרה.
ממפיס פתחו חזק את המשחק, ועלו ליתרון מוקדם ברבע הראשון, אותו סיימו ביתרון של 8 נק', כאשר היתרון גדל עד ל-11 נק' הפרש ברבע השני.
מאותו הרגע התחיל קמבאק איטי וממושך של יוטה, כל הדרך עד ליתרון נקודה, 6 דקות לסיום.
רק שמסתבר שהקראנץ' טיים זה הזמן של ממפיס. משוויון 88, 4 דקות לסיום, ממפיס קפצו ליתרון 94 – 88 , דקה וחצי לסיום, יתרון אותו הם כבר לא איבדו.
אינגלס הוביל את הג'אז עם 20 נק', 4 רב', 2 אס', 7 מ-11 מהשדה, 4 מ-7 מה-3.
מי שניצחו עבור ממפיס את המשחק הם החברה הוותיקים –
גאסול (22 נק'), ראנדולף (18 נק', 10 רב'), ווינס קארטר (20 נק', 7 רב'), ומייק קונלי (18 נק', 7 אס')

 

לוס אנג'לס קליפרס 127 (10 – 1) – ברוקלין נטס 95 (4 – 6)
ב-2 מילים:
ג'ארבג' טיים.
הקליפרס שוב סגרו משחק אחרי רבע אחד בלבד –
הפעם זה היה 39 – 14 בסוף הרבע הראשון. לנטס לא היה סיכוי.
גריפין (20 נק', 6 רב', 6 אס') וכריס פול (21 נק', 4 רב', 9 אס', 5 חט'), כרגיל, הובילו את הקליפרס.
בשורות הנטס, נקודת האור היחידה היה בוגדנוביץ' שסיים את המשחק עם 18 נק' ב-8 מ-11 מהשדה.

 

לפוסט הזה יש 79 תגובות

  1. bobby

    15 נוב 2016 08:07:37

    סיקור זריז ומעולה! תודה רבה גיא!
    בהחלט באסה לרועי על ג׳ו אינגלס 😜
    אגב – צדקתי בתחושה שלי שממפיס וניקס ישיגו w.

    1. רועי ויינברג

      15 נוב 2016 08:22:14

      תודה רבה על הסיקור. קפלה פרץ יחסית העונה ואם יוסטון בפלייאוף סביר שהוא יהיה השחקן המשתפר, אבל האיש חייב לקלוע מהקו. שיזרוק סבתא (הזריקה, לא פיזית סבתא).

      כל הכבוד לקליפרס, אבל כשברוקלין משחקת בלי ברוק ולין לא נשאר שם יותר מדי. הת'אנדר התחילו לצלול (הפסד רביעי רצוף לדעתי) וחבל, שוב, על ההיט. יכלו לנצח את היריבה הגדולה ביותר שלהם.

  5. סומסום

    15 נוב 2016 08:37:42

    מצטיין המחזור: סבא וינס קארטר, שעולה מתחתית הספסל עם 20 ו-7, לנצחון מאוד יפה ביוטה. הפתעה1 בטופס הצפוי.

    צל"ש הבית: ארון ביינס! ושוב, טיפ מבפנים: הפיסטונז תעשה צרות לכל קבוצה עם פרונט-קורט דומיננטי. גם הערב, אפילו בלי דראמונד.

    הפתעה2 בטופס הצפוי – חצי בעצם – היא ניו אורלינס, היינו תחת ההנחה ש-ad לא ישחק. אבל איתו זה אחר לגמרי, בטח נגד בוסטון שחייבת בדחיפות את חזרתם של קראודר והורפורד, אטלנטה, טורונטו ושרלוט צוברות עליה גובה בחצי העליון של המזרח.

    לא הפתעה בכלל: בק-2-בק מבאס. אורלנדו עם 12 אסיסטים במשחק שלם. אין כוח להתאמץ, שמישהו ייקח כדור ויזרוק לסל, ולרוב זה ייפול קצר. איום ונורא.

    והספרז, בהירים יותר מחיוורון, כמו שקראו לזה פעם.

  6. Zivke

    15 נוב 2016 08:44:13

    תודה רבה על הסיקור, וח"ח על הזריזות.

    ראיתי רק את OKC-פיסטונס ותקצירים, אבל כדורסל על הפנים הלילה. מתגעגע לעונה הקודמת שהיתה מטורפת עם השיאים של GS והספרס 🙁

      1. סומסום

        15 נוב 2016 09:05:16

        מסכים לגמרי, וזה ממילא היה הערב עם המשחקים הכי צפויים מראש – שבכל זאת הסתיים עם 2 הפתעות-יחסית.
        פתיחת העונה הזו מעולה לאין שיעור מהעונה שעברה, וכבר הערב ומחר יחזרו הזיקוקים.

  8. ינון יבור

    15 נוב 2016 10:05:07

    גיא – בגלל שזה אתה, אני מרשה לעצמי להציע: תוסיף גם את התוצאה של (ואולי כמה מילים על) ה-MNF. זה רק עוד משחק אחד, ולרוב די מנותק משאר הפוטבול של יום ראשון, ולכן לעיתים "נעלם" בפוסטים על הפוטבול.

    1. גיא

      15 נוב 2016 10:21:13

      סבבה.
      (מהשבוע הבא, סיקור המאנדיי נייט פוטבול יהיה בסוף הפוסט. תודה.)
      היה אחלה משחק, הלילה. לא באיכות של כמה מהמשחקים האדירים אתמול,
      אבל עדיין מותח וצמוד.
      הג'איינטס ניצחו את הבנגלס 21 – 20 , במשחק בו ראינו את איליי על מלוא המנעד שלו כשחקן –
      האינטרספשינס, והטאצ'דאונס.
      הסיבה שהג'איינטס צריכים להדאיג את שאר הליגה?
      ההגנה. הם התחילו לא טוב את העונה, אבל במשחקים האחרונים הם משתפרים, ומראים ששוב הג'איינטס מסוגלים לסגור משחקים במאני טיים.
      לי הם מאוד מזכירים את הרייבנס של 2012 , שנשענו על השלוב של הגנה שהגיע לשיאה בזמן, ושל קווטרבאק שלא מפחד לשחק לעומק.

      1. ינון יבור

        15 נוב 2016 10:51:57

        מדהים מה שנהיה מית המזפח כמו שקראנו לו.
        לפני שנה-שנתיים ראש הבית גירד בקושי מאזן חיובי (וגם זה בזכות נצחונות בתוך הבית), והשנה כל ה-4 במאזן חיובי, ולמעשה – אם היו 7 עולות לפלייאוף – נכון לרגע זה כל הקבוצות מהבית הזה היו מעפילות.

  9. אוהד ס"א

    15 נוב 2016 10:18:21

    הקליפרס הם כרגע הקבוצה הטובה בליגה.
    בדרך כלל, זה לא מעיד על מאי/ יוני, כי בריצת המרתון אסור להתחיל בספרינט (רק להזכירכם איך גמרה גולדן סטייט בשנה שעברה).
    יש לקליפרס איזה חשבון לא סגור עם איך שנגמרה להם העונה שעברה ורואים את זה עליהם, כמו שאני מכיר את המזל שלהם תיפול על פול איזו לבנה וגריפין ירביץ למישהו עם עצמות קצת יותר מדי חזקות.

    OKC -מתחילה ליישר סטטיסטיקה.
    הם קבוצת פליאוף סיבוב ראשון, לא יותר. וככה הם כנראה גם יגמרו.

    הספרס לעומת זאת נראים רע מאד (ושלא יחנטרשו לכם עם 75% ניצחנוות וזמן להתחבר). יש לקבוצה בעיות חברתיות ומקצועיות קשות מאד.
    כן, הם יהיו בין 5 הקבוצות הטובות בליגה.
    לא, בהרכב הזה (או אחר) הם לא יעברו סיבוב שני

    1. p

      15 נוב 2016 15:32:29

      אל תשגח שהממוצע דקות של החמישייה של הקליפרס לא עובר את ה30 למעט גריפין עם 31.
      לא סותר את הנקודה שלך, רק טוען שהם לא מתאבדים על זה ובמשחקים רבים החמישייה לא עולה לרבע הרביעי.

  10. john

    15 נוב 2016 10:27:01

    תודה גיא! על ההומור והכתיבה הנהדרת.

    הקליפרס והקאבס גילו את הכח במנהיגות מאפשרת. הפלא ופלא פול וג'יימס שולטים בקבוצותיהם בלי הכדור ביד ובלי לנפח סטטיסטיקות וקבוצותיהן בלתי עצירות. הארדן עם משחק ענק מול אין קבוצה (שימו לב שאמביד בפלוס מינוס חיובי ב25 דקות כך שכל ההפרש נוצר כשלא שיחק) אבל הוא והארדן חייבים לצאת מהניסיון להרים קמפיין MVP ולגרום לקבוצותיהם לפרוח.

    לשניהם יש אחלה סגל סביב למרות שטויות שכותבים. כשהם מאפשרים לאחרים (שוב לא דרך מאזן אסיסטים שיקרי אלא בלהביא כל שחקן למיצוי מקסימאלי כולל את עצמם) קבוצותיהם מנצחות. ולא זה לא קשור לאחוזים מהשדה. אם שחקן מחזיק בכדור רוב ההתקפה ואו שקולע או שחודר או שמוסר לשחקן שיש לו מעט זמן על השעון יכול להיות אפקטיבי אבל לטווח הרחוק שחקנים אפילו המוכשרים ביותר מאבדים את חדוות המשחק ואת האינסטינקטים היזמיים שלהם.

    מה גם שאופנת הטריפל דאבלס הריקים גורמת לכך שהרול פליירס שכל מה שנותר להם לעיתים זה הריבאונדים גם שם מאבדים מגע עם הכדור. גבוה שכל נקודותיו הם פירורים שנשארים בריבאונד התקפה או מסירה ישירה לסל מאבד גם את החדווה לשמור. דוגמא טובה היא סטיבן אדמס שכל הקיץ עבד על המשחק וזו היתה צריכה להיות עונת הפריצה שלו. הוא פתח את העונה בטירוף אבל בכמה המשחקים האחרונים ההגנה שלו התדרדרה. הבעיה עם התופעה הזו היא שהיא יוצרת אקסיומה שיקרית כי כששחקן כה דומיננטי עם הכדור יוצא מהמשחק התפוקה של האחרים מתדרדרת. במיוחד שחקני החמישיה לא משחקים עם ביטחון. ואז פרשנים טוענים שהכוכב חייב את הכדור ביד בשביל שהקבוצה תנצח!

    סטף ובשנים האחרונות לברון הם רמה בפני עצמה מכיוון שההשפעה שלהם על המשחק לא תלויה בכדור שדבוק להם ביד רוב ההתקפה. כשקיירי ולאב מחזיקים הרבה בכדור עצם הנוכחות של לברון גורמת לו להיות קטלני. ואי אפשר לשכנע אותי שזה בגלל השחקנים סביב. קליי התפתח למה שהוא כי היה לו מקום לכך. אם סטף לא היה מוותר על הכדור ביד דריימונד לא היה מתגלה. אילו היה למשל ברוקטס היה עוד שחקן. דוראנט הגיע לג"ס קודם כל בגלל צורת המשחק (מי שחושב שזה בגלל שהוא לא האמין ביכולת של okc לאליפות אני מוכן להתווכח).

    כריס פול השנה כל כך רוצה אליפות שלא מעניין אותו שום סטטיסטיקה או תןאר אישי. הוא גם שיחרר קצת מהקונטרול פריקיות שלו ונותן לאחרים לטעות ולהתנסות (שמתם לב כמה רדיק ואמבה א מוטה יוצרים מכדרור השנה?) למי אכפת שהוא לא יוביל את הליגה באסיסטים כשגריפין הופך ליוצר לא פחות חשוב. כשפול וגריפין ביחד מוסרים 15 אסיסטים זה שווה יותר מ15 אסיסטים של הארדן כי במצב של פלייאוף הקשיחות עולה ושחקן משחק הרבה דקות כשהוא גם חייב להתאמץ בהגנה. כשיש לך 3 שחקנים שיכולים ליצןר בכל רגע נתון זה מאפשר ליצור אי ודאות בהגנת היריב שהוא המפתח בשביל להגיע רחוק בפלייאוף.

    3. IDO

      15 נוב 2016 10:44:33

      אני חושב שהסוד הוא יותר פשוט אצל ל"א-ב . הם לא מביאים את עצמם למצב שבם צריכים קלאץ' טיים… ברצינות. הם ממש ממש טובים . כי : כריס פול משחק כרגיל. הג'ינג'י בעונת MVP. וג'י ג'י הוא מספר 2 הטוב בליגה! וגם בוטא עלאכיפאק

    4. bobby

      15 נוב 2016 10:46:46

      שמע, הטענות שלך באופן כללי נכונות, אבל זה קצת סוגיית ״ביצה ותרנגולת״ –
      האם שחקנים כמו ווסטברוק והארדן רושמים מספרים כאלה כי הם סוליסטיים ולכן הקבוצה מסביבם פחות פורחת? או שאין להם ברירה כי אין מי שיידע לעשות זאת יותר טוב במקומם?
      והאם סטף, פול ולברון באמת יודעים לשחרר ולתת מקום לאחרים כי הם שונים מהארדן ווסטברוק, או שזה בזכות הקבוצה שמסביבם?

      מה שבטוח נכון זה שאין ערך אמיתי ל-15 אסיסטים של הארדן בערב מסוים, אם סך הכל הקבוצה מסרה 20 אסיסטים. אבל מה שכן, זה שאם בשנה שעברה התלות של התקפת הרוקטס בהארדן הייתה בכך שהוא יסיים התקפה בסל או לא, השנה לפחות הקלעים יודעים שכל עוד הם פנויים הם יקבלו ממנו את המסירה, ועם מספיק זמן על השעון בזכות השיטה המהירה של דאנטוני.
      אגב, דאנטוני הוא זה שגילה את בוריס דיאו, ככה שאני בטוח שאם שחקן כמו גרין היה היום ברוקטס, הוא כן היה זוכה להוביל כדור ברגעים מסוימים. מה שבטוח שתחת מקהייל הוא כנראה לא היה פורח.

      1. רביד אראל

        15 נוב 2016 11:22:48

        אפשר לראות את נכונות הטענה עם כריס פול, שנה שעברה הוא היה המון עם הכדור ביד וראו את זה בסטטיסטיקה (אסיסטים).
        השנה הוא מוסר פחות אבל יש לשחקנים מסביבו יותר יכולת להתבטא, רפילו בלייק שיצר גם שנה שעברה לחברים שלו יוצר השנה יותר

        1. עידו גילרי

          15 נוב 2016 12:44:22

          אין כמעט שום הבדל בסגנון המשחק של פול לעומת שנה שעברה (וגם לא צריך להיות הוא מודל לאיך רכז צריך לשחק). בשנה שעברה היה חלק לא קטן שהוא היה צריך לקחת יותר על עצמו בגלל שגריפין לא שיחק. בכל מקרה גם גריפין תמיד יצר לא מעט מצבים לשחקנים שמסביב. הסיבה היחידה ל"ירידה" במספרים של השניים העונה היא שהם משחקים פחות דקות.

      2. עגל

        15 נוב 2016 12:01:13

        לבובי וג'וני – ברור שעדיף שבקבוצה שמחלקת 20 אסיסטים כולם יתנו את האסיסטים וזה לא יבוא רק משחקן אחד, כי בפלייאוף הוא ינוטרל בקלות יחסית. ג'וני הדגיש יפה מאוד את חדוות המשחק והראש היזמי של שחקני המשנה.
        קשה לדעת מה |היה קורה אם", אותי מאוד מעניין לדעת איך יוסטון היתה נראית אם היו מחליפים את הארדן בלברון. סביר שיוסטון היתה מועמדת חזקה לאליפות.

        1. יניב

          15 נוב 2016 12:10:34

          אתה יכול לשאול גם שאלה אחרת,מה היה קורה עם יוסטון במידה והם היו משחקים במזרח ולא במערב?
          לדעתי גמר המזרח זה בטוח ואם בתסריט הזה לברון משחק במערב אז סיוכי מאוד טוב לקחת את המזרח

          2. יניב

            15 נוב 2016 12:44:27

            לא פסלתי אף אחת,אמרתי שהם יגיעו לגמר ודרך אגב מכל השלוש שנתת היחידה שיכולה לתת פייט אמיתי זאת טורנטו ולכן אמרתי גמר המזרח

    5. דה שוט

      15 נוב 2016 12:08:52

      +1
      אחלה תגובה. ניתוח מדוייק. דובר כאן כבר על מדד ה-USAGE שמראה כמה שחקן מסויים לוקח על עצמו (נקודות, זריקות, אסיסטים, איבודים). שחקנים כמו ווטסברוק, קובי וכרמלו לוקחים (לקחו) על עצמם יותר מדי ופוגעים ביצירתיות, בביטחון ובחשק של החברים שלהם.
      מדהים אותי שראסל לא מבין את זה, ושאף אחד לא מצליח להסביר לו את זה. דוראנט פשוט ברח ממנו. השנה, הוא אף נהיה גרוע יותר מאשר בשנה שעברה. זה לא יביא לו שום תואר – לא אישי ולא קבוצתי. חבל. לאוק' סיטי יש כלים אתלטיים טובים וגם לא מעט כישרון.
      מילה על הקליפרס : אין להם עומק וזה יעמוד בעכריהם, גם ללא פציעות. בשביל ללכת עד בסוף צריך נשימה ארוכה, וצריך סגל רחב שיכול לתת מענה למכשולים שנוצרים בדרך (פלייאוף, פציעות, תקופה רעה של סקורר). אין להם אפילו חמישייה ! מ'בה א-מוטה כבר שנה שנייה על תקן ממלא מקום. מה שכן, יש להם שלד שרץ הרבה שנים ויש להם את הקשיחות. מול המערב – למעט ג"ס ו-ס"א – זה עשוי להספיק. אל לנו לשכוח שאת ס"א הם פגשו ב-BTB ועדיין לא פגשו את האריות.

      1. p

        15 נוב 2016 15:41:40

        אני חולק עלייך בכמה נקודות.
        הראשונה, אל תוציא את דורנט צדיק. הוא סוליסט ברמה לא רחוקה מווסטברוק.
        הספסל של הקליפרס:
        רכז: פלטון – רכז ראוי שהיה רכז פותח רוב הקריירה
        שוטינג: קרופורד – סופר ראוי השחקן השישי הניצחי
        גארד נוסף (לעתים גם הוא וגם קרופורד בסמול) – הנפוטיסט שלמרות שאני ממבקריו הגדולים אי אפשר לטעון שלא עשה שיפור משמעותי
        סמול: ווסלי ג'ונסון – בחירה רביעית בדראפט אומנם לא אומרת הרבה, אבל הוא אתלט וזריז ויודע לקלוע שלשות. אומנם לא יציב, אבל לגיטימי
        פאוור: באס
        סנטר: ספייטס – מה שחסר לא בהגנה מפתה לא מעט בהתקפה.

        מבה אמוטה לא מקבל מספיק קרדיט. התרומה ההגנתית שלו עולה על הבור ההתקפי, ששם זה ברור לו שהוא אופציה אחרונה.

  11. amitlahev

    15 נוב 2016 10:40:36

    סיקור חזק במהירות הבזק!
    נקווה שדאלאס תתאפס על עצמה. כרגע זה נראה רע מאוד עם כל הכבוד לבארנס שקולע נקודה לדולר.
    ווסטברוק מקום 17 בליגה בריבאונדים. מצד שני הוא כבר משחק שני רצוף ללא שלשה.
    ניו אורלינס מראה סימני חיים או יותר נכון פרפורים אחרונים של גסיסה.
    הולידיי אמור לחזור למגרשים. טים פרייזר הוא מחליף יותר מראוי. אם טרנס ג'ונס יחזור ליכולת שלו מלפני שנתיים ביוסטון וטייריק אוואנס סוף סוף ישחק אפשר יהיה לקרוא להם קבוצת כדורסל.
    ווינס קארטר מדהים. אם אני לא טועה הוא השחקן הכי מבוגר בליגה.
    קליפרס חמים אששש. ממש בא לי שהם יקחו השנה.

  12. רנדי אורטון

    15 נוב 2016 10:41:33

    (באחוזים טובים) גמר אותי
    רק שלא יתחילו ליכתוב פה שאוקלהומה מועמדת במערב השנה ווטסברוק מועמד לאמויפי..

    1. רביד אראל

      15 נוב 2016 11:25:06

      ווסטברוק בהחלט מועמד לאמ וי פי אם הוא ימשיך ככה ויביא את הקבוצה שלו להיות אחת מארבע הטובות במערב

  13. אפלטון

    15 נוב 2016 11:20:17

    בסך הכל במערב אין הפתעות עד עכשיו.
    השלישייה המובילה בראש ללא הפרעה, כשגולדן סטייט מנסה להתחבר, סן אנטוניו מנצחים בלי להרשים והקליפרס נראים כמו מכונה משומנת.
    בחצי השני של מאבק הפלייאוף אנחנו רואים את פורטלנד, יוסטון, יוטה ואוקלהומה. אוקלהומה זכו ללוז פתיחה קל ביותר ולכן עכשיו המאזן שלהם מתיישר. פורטלנד ויוסטון יפגשו מחר והמאזן ביניהן אולי יכריע למי תהיה הביתיות בסוף העונה.
    יוטה מרשימים, במיוחד בהגנה ונראה שהשנה הם לא הולכים לוותר על הפלייאוף וממפיס, עקשנים כתמיד מסרבים להרפות.
    לגבי ההערות של ג'ון, הן לא בלתי נכונות.
    אחוז השימוש של הארדן ושל ווסטברוק לא צריך להיות כזה גבוה, וזה לא נכון לקבוצה. עם כמה ששני השחקנים מגהסטארים, והארדן לפחות הוכיח שהוא יכול לקחת קבוצה על גבו לפלייאוף, שזה לא הישג של מה בכך, כדי לעשות את הצעד הנוסף חייבים לשחק כקבוצה. לברון הבין את זה, קרי זכה למאמן שהבין את זה ואני מקווה שדאנתוני יחדיר את זה להארדן. הוא עדיין השחקן הטוב בליגה כרגע, אבל העובדה היא שמשחקים 5 על 5 ולא 1 על 1.

      1. אפלטון

        15 נוב 2016 12:17:06

        עגל זה לא ממש נכון. לדעתי הוא הבין את זה דרך ווייד. אני חושב שהאסימון נפל שם. כשווייד שהיה השחקן הטוב בקבוצה והוותיק בא ואמר לו שהוא נותן לו את המושכות הוא הבין שכדי להצליח באמת צריך לשחרר.
        בתחילת הקריירה בקליבלנד הוא היה מאוד מאוד ריכוזי.
        אגב ריכוזי, זה טיפה מצחיק אבל ריכוזי זה לא בהכרח כזה נורא. לא יודע מה היוסג' רייט של סטוקטון היה אבל אני בטוח שהוא היה עצום. אולג'ואן היה דורש את הכדור בכל מהלך, אבל כל מהלך, והשחקנים שלא שיתפו פעולה היו סובלים מנחת זרועו. לא יודע לגבי ג'ורדן אבל ניחוש קטנטן יגיד שגם הוא היה ריכוזי במקצת.
        בסופו של דבר אנחנו תמיד שופטים בדיעבד והתוצאות הן שמכתיבות את הטרנד ולא ההפך.

        1. יניב

          15 נוב 2016 12:31:44

          השאלה מה זה ריכוזי.אחת הגדולות של התקפת המשולש הכל כך מושמצת זה שכל השחקנים היו מעורבים במהלך ההתקפה ולא כמו אצל הארדן ווסטברוק שמחזיקים את הכדור רוב ההתקפה ואז במקרה הטוב עוד שחקן נוגע בכדור.
          השאלה שנשאלת היא מה תקרת הזכוכית של יוסטון והארדן ? האם סגנון המזחק הזה יכול להוביל לאליפות גם בהנחה שתביא עוד סופרסטאר ליוסטון.?
          לדעתי אין שום סיכוי וברגע שהוא ילמד לשחרר ולנצל את היכולות האדיורת שלו גם מבלי להחזיק את הכדור כל כך הרבה זמן אז יהיה על מה לדבר

  15. john

    15 נוב 2016 11:47:59

    סתם לשם הדיון/חפירה – לגבי הביצה והתרנגולת אקשה אף יותר. האם שחקן ריכוזי מושך שחקנים יוצרים אחרים כאלה לבוא ולחתום בקבוצה? לokc הצליח להם. ישנם שלשה יוצרים ברמה גבוהה שחייבים להשתפשף כל הזמן. ווסטברוק כמובן, קנטר בפנים ואולדיפו בחוץ. יש להם סוללת רול פליירס כשאני חושב שאדמס יכול להפוך לכוח מחץ בעמדת הסנטר. בדיוק מאותה הסיבה שוולטון הבין שלמרות שיש לו את ראסל שיכול להיבנות כסוג של הארדן הןא מתעקש לתת לו להשתפשף כל הזמן כשחקן שמשחק ללא כדור. הוא מוודא שרנדל קלרקסון ולו ווילאמס ירגישו אור ירוק וביטחון בלהוביל כדור ולבצע פעולות. ברור לי שזה עלה ויעלה ללייקרס בלא מעט הפסדים העונה. אבל הרווח לטווח הרחוק עצום.

    לגבי דאנטוני אני חושב שאולי אתה צודק רק שזה מעלה את השאלה האם יש לו ברוקטס מנדט להביא פיתרונות לקבוצה בניגוד לדעתו של הארדן שכרגע חי בפנטזיה כדורסלנית רטובה ואולי לא ירצה לוותר על אף חלק ממנה.

      1. bobby

        15 נוב 2016 13:02:44

        שמע, אני חושב שלאור מה שרשמת אפשר להסיק שגם יש המון משקל למאמן, וליחסים שלו עם השחקן.
        וולטון בהחלט עושה עבודה טובה, ובכלל מעניין מה יהיה בשנים הבאות בקבוצות כמו לייקרס ומינסוטה, שהצעירים שם היום יהיו אולסטארז – האם ילמדו לשחק ביחד ולהתפתח כמו הלוחמים, או שיצטרכו לפרק את החבילות כמו אוקלהומה?

        לגבי הארדן ודאנטוני – רק הזמן יגיד.. אני בטוח שמורי עוד ישנה את הסגל ויגיע בשלב כזה או אחר שחקן דומיננטי נוסף. עד אז הארדן בהחלט נהנה, ועוד יותר אלה שלקחו אותו לקבוצת פנטזי שלהם.

  16. סומסום

    15 נוב 2016 11:52:23

    הקליפרס מצוינים – רק שאין להם מאצ'-אפ מול שתי היריבות בדרך לתואר, לא גולדן סטייט ולא קליבלנד.
    יש לי תחושה שהם יהיו הסן אנטוניו של השנה, ריצה יפה מאוד בעונה הרגילה, והתקפלות בפלייאוף. ווז לא קבוצה שבאה כדי להשיג תוצאות יפות – מטרת הפרויקט היא אליפות, לא פחות.

    1. גיא

      15 נוב 2016 12:38:25

      אני לא מסכים,
      לדעתי יש להם מאצ' אפ מצוין מול גולדן סטייט.

      עוד לפני תחילת העונה כתבתי שאני חושב שגם לספרס, וגם לקליפרס יש מאצ' אפ טוב מול גולדן סטייט.
      והיכולת שהקליפרס מציגים השנה בצד ההגנתי?
      רק שכנעה אותי שהערכתי אותם בחסר.
      מה שהקאבס עשו לגולדן סטייט מתחת לסל במשחקים 4-5-6 , זה כלום לעומת מה שהקליפרס יכולים לעשות. גריפין + דאנדרה זה מאצ' אפ סיוט עבור גולדן סטייט.

      מול הקאבס זו כבר שאלה אחרת.
      קרוב מדי עבורי בשביל להגיע למסקנה חותכת.

      1. יניב

        15 נוב 2016 12:43:21

        גיא אתה יוצא מנקודת הנחה של קו קדמי גבוה וטוב מבטל את כל היתרונות של גולדן סטייט.השאלה מה קורה בכיוון ההפוך.איך גריפין וג'ורדן יצליחו להתמודד מול ההרכב הנמוך של גולדן סטייט?
        ברגע שג'ורדן יצטרך לשמור על גרין כל היתרונות שיש בשחקן הזה ילכו לאיבוד ואותו דבר שגריפין יצטרך לרדוף אחרי דוראנט.

        1. גיא

          15 נוב 2016 12:56:00

          לדעתי, הקליפרס אתלטים מספיק (אולי הקו הקדמי הכי אתלטי בליגה) בשביל להתמודד עם הרכבים נמוכים.
          תתבונן במשחקים של הקליפרס –
          הם ממש המציאו את עצמם מחדש הגנתית.
          הם מציגים הגנה משובחת בצבע, ללא פגיעה בהגנה על הפרימטר, והם גורמים להמון איבודי כדור.
          למעשה, אם הייתי מציג למישהו שלא צפה במשחק אחד העונה את הנתונים של הקליפרס – בהגנה, ובהתקפה, הוא היה אומר שהנתונים הם של גולדן סטייט. רק עם שיפור מהותי ברב'…

      2. tripledouble

        15 נוב 2016 12:47:01

        דיאנדרה גורדן נגר מבחינה התקפית ותלוי מאוד בכריס פול, ומכיוון שעל כריס פול יש להם מאץ אפ טוב זה אוטומטית מגביל גם את גורדן (בניגוד לקאבס ששם ברגע שאין rim protector טוב אז לברון יכול להתפרע ואז גם תומפסון בא לידי ביטוי בצורה משמעותית). בשביל גריפין לגס יש את גרין ובשביל דוראנט לקליפרס יש את לוק ממוטה… זה עלול לכאוב.

        1. גיא

          15 נוב 2016 13:00:38

          אני חושב שיש לקליפרס מאצ' אפ טוב מול קרי (פול),
          והשיפור ביכולת ניהול המשחק של גריפין, פותרת את בעיית דאנדרה.
          בכלל, גרין השנה לא דומה לגרין של השנה שעברה. אני חושב שלבוגוט הייתה השפעה עצומה על משחקו.

          1. tripledouble

            15 נוב 2016 17:47:52

            אני חושב שזה החלודה של תחילת העונה והעובדה שעדיין לא התרגל לשחק ביחד עם ההרכב החדש (גרין). בכל מקרה לדעץי החסרון של קליפרס בעמדה 3 נגד גס הוא משמעותי מדי, גם אם באמת הפרונט קרוט שלהם יתפקד טוב נגד גס.

          2. עידו גילרי

            15 נוב 2016 17:54:56

            גיא כנראה לא ראית את המשחקים האחרונים של הווריורס. זה אותו הדריימונד עם אותו הפה הגדול שלא מפסיק לריב עם כל מי שמסביב. הוא היה מהוסס בזריקה במשחקים הראשונים וזה מתיישר לאחרונה. אבל מבחינת כל האספקטים האחרים שום דבר לא השתנה.

          3. גיא

            15 נוב 2016 18:37:23

            ראיתי, כולל את המשחק מול הסאנס.
            גרין היה בשנה שעברה מעומד מוביל לתואר שחקן ההגנה של העונה,
            וההגנה שלהם בעונה שעברה הדיקה את המעומדות שלו.

            ב-5 המשחקים האחרונים של גולדן סטייט הדיפנסיב רייטינג שלהם הוא 106 ,
            כאשר הם רק נעשו גרועים יותר בהגנה (בהשוואה ל-5 המשחקים הראשונים)
            אז נכון – אלו רק ה-10 המשחקים הראשונים של העונה.
            אבל זו מגמה.
            בהשוואה לעונה שעברה:
            גולדן סטייט סיימו את העונה שעברה עם דיפנסיב רייטינג של 100.9 ,
            ואת 10 המשחקים הראשונים של העונה שעברה הם פתחו עם דיפנסיב רייטינג של 94 .
            שמיים וארץ.

          4. עידו גילרי

            15 נוב 2016 18:40:25

            גם אני חושב שלווריורס יש בעיות בהגנה אבל גרין עדיין נותן בדיוק את אותם דברים שנתן בעונה שעברה כולל בהגנה.

          7. עידו גילרי

            15 נוב 2016 18:46:44

            בסדר, אני לא דיברתי על נושא המאצ'אפ עם הקליפרס. בוא נחכה עד לפלייאוף בשביל זה. פשוט טענת שדריימונד הוא לא אותו שחקן השנה ועם זה אני בכלל לא מסכים.

    2. שמייקל

      15 נוב 2016 12:50:41

      יש להם שחקנים מהטופ 5 או אפילו טופ 3 ב-3 עמדות שונות ויש את רדיק וקרופורד, הם צריכים ללכת לגמר מערב לפחות כל שנה, לא ברור מה קורה שם בפלייאוף, אני חושב שזה קשור לפול שלא מתפקד בפלייאוף מספיק טוב.

  17. דובי

    15 נוב 2016 12:06:16

    מה שעשה את ההבדל אצל הניקס מול דאלאס היה השינוי שעשה הורנאסק במחצית השנייה. נואה ירד לספסל לעודד, המילטון עלה במקומו והכניס אנרגיה חדשה, וחשוב מכל – הפורזינגיס עבר לעמדה חמש. מרגע שהיה שחקן משמעותי ותורם בכל עמדה, הניקס רצו לרבע שלישי של 12-31, אחרי שבכל המחצית הראשונה קלעו 36.
    נחכה ליום רביעי ונראה אם מה שהצליח מול הגריאטרים של דאלאס יצליח גם נגד דטרויט.

    1. אפלטון

      15 נוב 2016 12:19:22

      או, הגיע הזמן. תמיד אמרתי שנואה מעולה עם המגבת ביד, אולי הכי טוב בליגה בעידוד מהספסל, ושם הוא צריך לתפוס עמדה קבועה. והזינג צריך להיות במרכז העניינים.

    2. שייקה

      15 נוב 2016 12:45:28

      פורזינגיס ב-5 נגד הפיסטונס?

      אם אנדרה משחק, זה עשוי להיות מוריד המוטיבציה הגדול ביותר שהיה לפרינגלס מאז התקופה שכל המשפחה שלו הייתה כמטר מעליו בגובה (עד שהיה בגיל שנתיים לערך)

      אם דראמונד יושב, זה יכול להיות סוג של נקודת מפנה עבור הניקס.

      1. Ljos

        15 נוב 2016 14:36:58

        תשלח את אנטוני לתפקיד הסמול שקולע (בזה הוא מצטיין) ותעלה עם קוזמינסקאס בפאוור (סלאשר בין הטובים שיש לאירופה להציע), ויש דיל.

  19. נמאצק

    15 נוב 2016 12:59:39

    תודה על הסיקור חלק מהמשחקים מענין כמעט כמו הוונדי גלוב.
    הוונדי גלוב עושה לי חשק לחזור לשוט קצת .
    ובמיוחד שקבלת ההחלטות בשייט כמו בכדורסל תלוי בהכרת הסביבה וזיהוי מצבים משתנים .
    אז יש בהחלט קשר בין כדורסל שחמט מזג אויר ושייט.
    מדריך אמריקאי גדול בדאיה אמר שהכיף שלו בספורט הוא לשחק שחמט עם הטבע .
    בהחלט מבין אותו הנבא מוכיח ששחקני הכדורסח האתלטיים אך חסרי הסבלנות נכשלים בחתירה להישג המשמעותי אליפות .
    דוקא ההצלחה של קארי אודריך ווינס קארטר מוכיחה כי הכדורסל כמו שייט הוא משחק לבעלי סבלנות ועצבים חזקים .

כתיבת תגובה

סגירת תפריט