גיא, כתבנו החדש היה שם: הבולס נגד הניקס – דרק רוז חוזר הביתה / גיא א

״העיר היא הכל…העיר מכריחה אותך לעבוד על המשחק שלך. אם אתה בשיקגו ומשחק עבור קבוצת ספורט מקצוענית ואם יש גדולה בך העיר תמצא דרך, כך או אחרת, להוציא אותה ממך״ – הצטוט הזה לקוח ממי שהיה, עד לא מזמן, הבן יקיר לי של שיקגו. דרק רוז. הלילה דרק רוז חזר לשיקגו, הפעם במדים השנואים של הניקס. ביחד איתו חוזר גם חואקים נואה שהיה אחד השחקנים האהובים בקבוצה במשך תשע השנים האחרונות, אבל הסיפור של הלילה יהיה רוז, כשלפני פתיחת המשחק עוד לא ברור איך יקבלו אותו האוהדים.

הסיפור ידוע אבל הנה תקציר – רוז גדל בחלק הדרומי של העיר, בשכונה הקשה אינגלווד, לאם חד הורית בתנאים מאד מסובכים, ואיכשהו הצליח להרים את עצמו להפוך לשחקן פנטסטי בקבוצה אותה העריץ כל חייו. כשהגעתי לשיקגו לפני שש שנים הוא היה המשיח 2.0 והיה קשה מאד להסתובב כאן בלי לראות תמונות שלו בכל מקום. היום הוא דמות שנויה במחלוקת – הזמן שלקח לו לחזור לשחק, השינוי בסגנון המשחק, וההבטחה שהכזיבה גרמה ללא מעט אנשים רעים (לדעתי) ״טו סיי שיט״ על שחקן פנטסטי שנתן שתי ברכיים עבור המועדון והעיר שהוא אוהב. לכן  יש קצת סימני שאלה לגבי איך יקבלו אותו כאן מאוחר יותר היום. 

מהצד השני של המתרס, תושב חוזר אחר, דווין וייד, חוזר עם שאר הקבוצה אחרי ההפסד לבוסטון. ויהיה מעניין לראות אם ההפסד השפיע על הכימיה הקבוצתית. בראיון לשיקגו טריביון היום בבוקר אמר וייד: ״אני אוהב את רוח הלחימה בקבוצה, אהבתי מאד את המאמץ כשהיינו בפיגור של 16 נקודות, נשארנו חיובים״. באותו ראיון סיפר ג׳ימי באטלר שבמהלך המשחק מול בוסטון, וויד לא הפסיק להזכיר לשאר השחקנים שהם לוחמים ושאסור לוותר ובעצם סימן את וויד כדמות חיובית מאד בקבוצה.

 ווייד, הולך ומתגלה לתושבי העיר שלא עקבו אחריו (מלבד הזכיות והסטטיסטיקות) כשיחק בהיט כחמד של בחור וכמנהיג חיובי עם לב גדול. שיקגו הולכת ומתאהבת, ולראיה מיליון העוקבים שהוא הוסיף בחודשיים האחרונים לששת לחמשת המיליון העוקבים שכבר היו לו בטוויטר . וויד, שגדל גם הוא בשכונה קשה במערב שיקגו מגיע לישורת האחרונה של הקריירה, כשהוא חוזר לעיר שאהב ולקבוצה שהוא העריץ ככדורסלן בוגר  וחיובי משמש מעיין תמונת מראה של דרק רוז. 

בדרכי לאיצטדיון הייתי עדיין עם אדרנלין מתהלוכת הניצחון של הקאבס שהתרחשה מוקדם יותר, חמש מיליון איש השתתפו בתהלוכה, והתחושה בעיר היום פשוט משגעת. 

באופן סימבולי וויד ורוז עלו שניהם להתחמם לבד כשעה ורבע לפני הפתיחה ( התמונות קצת מרוחקות כי המצלמה הטובה לא הייתה ברשותי). רוז הרגיש בבית וכל כמה דקות משהו בא לחבק או לברך אותו. כמו כן, למרות שהוא התבטא בראיונות מוקדמים שלא אכפת לו מתגובת הקהל ראו שהוא מתרגש וכל כמה דקות הוא הולך לחתום לאוהד שבא מוקדם או חיבק ילד שהביט עליו בעיניים מעריצות. אגב בחימום הוא שם כל בונבון במטרה ויש לי תחושה שהוא הולך להפציץ היום. באותו הזמן דווין מתחמם בצד השני עם אזניות בגודל של מכונת כביסה ונראה מאד מרוכז.  

p1100659

p1100662

היונייטד סנטר מפוצץ, מה שלא מפתיע כי הבולס מובילים את הליגה במספר אוהדים ממוצע למשחק עם ממוצע של 21,821 אוהדים למשחק ורצף של 268 משחקי סולד אאוט.

p1100688

בהצגת השחקנים, רוז מתקבל בבוז מהול בתשואות, אבל בדקה הרביעית הכרוז מברך אותה ואת נואה והקהל פוצח בסטנגדינג אוביישן רציני שמאפיל על הרשעים שצועקים בוז.  הקהל גם מריע לרוז בסל הראשון שהוא קולע לזכות הניקס.

רבע ראשון

המשחק עצמו מתנהל באופן קצת פחות צפוי שהבולס פותחים רע מאד ומאפשרים ריצה של הניקס שמסתיימת ב32-23 לטובת הניקס בסוף הרבע הראשון. וייד מוביל את הבולס עם 9 נקודות ולי וקורטני לי עם 10 נקודות (ב100%!) ופורזינגיס וכרמלו אחריו עם 8 נקודות. כרמלו אנתוני כנראה זורק בעיניים עצומות כי אחרת קשה להסביר את 30% מהשדה מול ההגנה הליברלית של הבולס

רבע שני

ברבע השני הבולס חוזרים לעצמם עם רבע מצויין.  וויד עם מחצית נהדרת של 19 נקודות בשבע מעשר מהשדה ובאטלר עם 11 נקודות עוזרים להוליך את הבולס ל57-56 לטובת הבולס. דרק רוז שלפני המשחק נבאתי שיהיה טוב, מסתובב על המגרש ומפרגן לחברים עם חמישה אסיסטים וארבעה ריבאונדים אבל את הכדור נכנס לסל לא יוצא לא לראות והוא מסיים את המחצית עם שש נקודות ב30% . פורזינגיס הליטבאי מחזיק את הניקס עם 16 נקודות. תמונתו של כרמלו אנתוני מודבקת על קרטון חלב לאחר שהוא מסיים את הרבע עם אפס נקודות ואפס אסיסטים וחמש דקות חסרות תועלת על המגרש. 

במחצית החברה לידי משתעשעים בהתבדחויות על לברון ג׳ימס שהפסיד בהתערבות ונאלץ להצטלם כשהוא לבוש, מכף רגל ועד ראש, במדי השיקגו קאבס. לפי מה שדוויד וויד אמר לנו אחרי המשחק, לברון צפוי להופיע במדי הקאבס באחד ממשחקי הבולס אבל בחשבון האינסטגרם שלו הוא כבר מופיע במדי הקאבס!


רבע שלישי

כרמלו אנתוני מחליט לחזור לשחק עם תשע נקודות (שבע עשרה סך הכל) עם עזרה של דרק רוז (שש נקודות ואסיסט). מהצד השני, באטלר ווייד מוסיפים 14 נקודות ביחד ברבע פושר וצמוד למדי. שמסתיים עם 84-81 לחברה מהתפוח הגדול.

רבע רביעי

לרבע הרביעי הניקס הופיעו כשהם מוכנים לסגור סיפור.  כרמלו אנתוני עם שמונה נקודות (סיים עם 25 נקודות וארבע אסיסטים), נואה שהיה אריה הוסיף גם שמונה (16 סך הכל וקטף 9 רבאונדים), פורזינגיס נתן שבע ועשרים ושבע בסך הכל ומעל לכולם בלט דרק רוז, שגרם לכולנו להתגעגע עם 11 אסיסטים, חמש עשרה נקודות, שבע רבאונדים ולוחמנות כללית שהזכירה לכולם מי הוא ומה הוא שווה (כולל הסל שגמר לבולס את המשחק). בצד של הבולס הכל הלך יותר קשה וחוץ מדווין וייד שסיים עם 35 נקודות באחוזים מצוינים וג׳ימי באטלר שסיים עם 26 נקודות השאר היו די פושרים. סיום – 117-104 לטובת המבקרים מהתפוח הגדול

במסיבת העיתונאים דיבר פרד הויברג בעיקר על ההבדלים ברמת האנרגיה בין הניקס לבולס ועל איבודי הכדור שגרמו לבולס לאבד את המומנטום ולהפסיד את המשחק

אחרי המשחק הסתובבתי קצת בחדרי ההלבשה. עם דרק רוז היה בלתי אפשר לדבר מכיוון שהוא היה מוקף בעשרות עיתונאים.

img_20161104_220145

(איפה דרק?)

רוז היה במצב רוח טוב, אבל נראה היה שהוא לא אוהב את צומת הלב ואת התגודדות העיתונאים והוא דיבר בקול שקט ונמנע מיצירת קשר עין. כשהבנתי שמידע חיוני לא יצא מכאן הצפנתי לכיוון חדר ההלבשה של הבולס שהיה שקט כמו אחרי הלוויה. להפתעתי מצאתי את עצמי עם עוד מספר בודד של עיתונאים ואחד דווין וייד במצב רוח מלנכולי.

 

עכשיו אני חייב להתוודות – זאת הפעם הראשונה שלי ובהחלט הרגשתי כמו דג מחוץ למים מה שגרם לי למספר גדול של רגעים מביכים שאחסוך ממכם. אחד הדברים שאסור לעשות, זה לצלם בחדר ההלבשה, ומשום מה מההתרגשות שלפתי את הטלפון והתחלתי לצלם (מנחם – אם צריך אני אוריד את הסרטון). הרגע המביך באמת, שחתכתי מהסרטון, הוא שפתאום העיתונאים עזבו את דווין וויד ונשארנו לבד – אני הוא והטלפון המצלם מה שגרר אותנו לAwkward moment ושיחה טפשית עם כמה משפטים מביכים שזרקתי שנבעו בעיקר מחוסר הנסיון שלי בעמידה מול שחקן אגדי בסדר גודל הזה. פאדיחות.

בזמן שהייתי עסוק בלהביך את עצמי מול וויד, שאר השחקנים התקלחו והתלבשו בזריזות והסתלקו. רונדו הפגין אפתיה מוחלטת וטאג׳ גיבסון (שהיה בלתי מורגש במשחק) נתן ראיון קצר בחוסר חשק מוחלט.

מי שכן היה במצב רוח טוב היה חואקין נואה, שלפני, במהלך ואחרי המשחק היה עסוק בלהגיד שלום ולתת כיפים לכל עובד נקיון, מנהל או שומר ביונייטד סנטר והיה נראה שהוא שמח מאד להיות שם ולא רוצה

p1100695

 

המשחק הבא הוא מול אינדיאנה, ואני מאד מקווה שהבולס יתגברו על המשברון ויחזרו להיות הקבוצה הכיפית שראינו בשלושת המשחקים הראשונים.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

לפוסט הזה יש 31 תגובות

  3. אפלטון

    5 נוב 2016 12:48:36

    פוסט מעולה.
    ווייד היה אלוהי. מה זו הקליעה הזו מרחוק שהוא הביא פתאום. היה קטע אחרי השלשה החמישית על הפרצוף של כרמלו שנראה שהוא אומר לו: ' איך לא התחלתי עם השלשות האלו מוקדם יותר?'
    איכשהו נפלתם על המשחק הכי טוב של הניקס העונה. נואה פעם ראשונה במשחק חיובי, כנ'ל לגבי קורטני לי. רוז חיפש את המסירה והורנסק עשה עבודה טובה ברוטציות והפריד בין כרמלו לפורזינגיס.
    רונדו ממש אכזבה ונראה שהזמן שלו ב-nba עבר. גם הגנתית וגם התקפית. ומירוטיץ' גם נורא מאכזב בשני הצדדים, כדאי שיתאפס מהר.

  7. הברון מקריית אקרון

    5 נוב 2016 15:13:08

    אחלה פוסט גיא ואני מבין אותך לגמרי זה באמת סיטואציה מוזרה וייקח לנו זמן להתרגל לדעתי! סחטיין שכבר יצא לך לדבר עם אחד השחקנים, אוקוורד או לא, אני עדיין לא מרגיש בנוח! בהצלחה בהמשך העונה ואני מקווה שייצא לנו ללכת למשחקים גם ביחד! אפשר לנסות לא?

    1. גיא

      5 נוב 2016 17:41:26

      לא ממש ממש חיפשתי לדבר איתו. עמדתי עם כמה כתבים ופתאום כולם עזבו ונשארנו רק אני והוא. לא ממש הייתי מוכן לזה ויצא פדיחה.

  8. מנחם לס

    5 נוב 2016 16:18:31

    פוסט מצויין גיא!
    אני גאה כבעל האתר שב-24 שעות היו 3 מכתבי הופס בשלושה משחקים שונים – שי בווריורס, הברון מאקרון בקליבלנד, וגיא בשיקגו.
    לא מאמין שדבר כזה קרה אי פעם בישראל. עשינו אתמול הסטוריה!!!!!!!!!!!!!!

    1. גיא

      5 נוב 2016 17:39:36

      תודה מנחם. נהניתי מאד לכתוב את הפוסט. זו עבודה יותר קשה מאשר חשבתי (הייתי ער עד 2 בלילה וקמתי בחמש להיות עם הילד) אבל לגמרי שווה את וזה כיף גדול לחלוק חוויות עם אוהדי ספורט ישראלים

  9. מנחם לס

    5 נוב 2016 16:22:10

    גיא, מיעוט התגובות היחסי הוא בגלל ששבת הוא "יום תגובות" חלש. אנחנו הוותיקים יודעים שאין כל יחס בין טיב הפוסט למספר התגובות. הפוסט שלך היה נפלא, והתמונות שראינו בטיבי על מאות האלפים שבתכבצו לחגוג עם שיקגו קאבס…ONLY IN CHICAGO!!!

  10. עידן עופר

    5 נוב 2016 16:25:13

    מעולה גיא! תודה רבה. נשמע כמו חוויה אדירה, דווקא מעניין לשמוע מה קרה עם וויד:) באופן טיפה אירוני, נואה ורוז ובכלל הניקס נתנו את משחקם הטוב מתחילת העונה שמראה על הפוטנציאל בקבוצה. מה שבולט לעין זה היעדר הספסל. ג'נינגס מעולה אבל כל השאר לא מתעלים לרמה. אולי קייל אוקווין מסוגל למשהו, יכול להיות שגם ג'סטין הולידיי אבל נכון לעכשיו הם לא נראים ככה. מעניין יהיה לראות אם הזן מאסטר יוכל לשלוף משהו מהשרוול עד פגרת האולסטאר.

  13. יובל שחם

    5 נוב 2016 17:43:19

    אחלה כתבה שבעולם! אני סיקר תי שנה שעברה משיקגו ואני מכיר שם כל חור וגם מלא חבר׳ה שיעזרו לך. צור איתי קשר אם אתה מעוניין!

  17. Berch

    5 נוב 2016 19:19:08

    הופס – התמנון המחתרתי למחצה שולח את זרועותיו הארוכות בכל רחבי הליגה….
    הם מגיעים למגרש
    הם מגיעים לחדרי ההלבשה
    הם גם יגיעו אליך הביתה !!!!

    יסססס 🙂

  18. ספלאש

    6 נוב 2016 00:21:41

    תודה, ממש מעניין..
    בתור אחד שלא עוקב אחרי הבייסבול, אני כבר שבועיים בבלאגן. למה לשיקגו קוראים שם שיקגו קאבס? והם עוד משחקים נגד קליבלנד??
    אני קורא משפט כמו ״הקאבס חזרו מפיגור 1-3 עד שקליבלנד התעשתו״ ומגרד לעצמי בראש.. שבועיים לקח לי לקלוט!

  22. אריק טל

    7 נוב 2016 02:25:33

    יופי של כתבה. אהבתי את סיפורי הרקע של רוז ווויד בשיקגו. הרבה פרטים קטנים ומענינים שלא הכרתי. מעניין יהיה לעקוב אחרי שתי הקבוצות האלו השנה. צירפו הרבה שמות גדולים מהעבר, שלא ברור כמה דלק נשאר להם – פוטנציאל גדול אבל יכול להגמר בפלופ. אהבתי גם את ההתרגשות של הפעם הראשונה… בקרוב אצלי!

כתיבת תגובה

תגיות:
סגירת תפריט