דוראנט נגד הת'אנדר / יוסי ברקלי מהאורקל

כל התמונות צולמו ע"י יוסי

חסרות לי היריבויות הגדולות של פעם. חסרים לי משחקים עם דם רע בין הקבוצות. לכבוד החסך האדיר הזה, הלכתי לראות את ווסטברוק מגיע לאורקל לפגוש את דוראנט, את אדמס פוגש את גרין ולראות אם לייקוב הצליח להשמיד לגמרי כל תחרות.

יצאתי למגרש מוקדם, אזור המפרץ נהיה פקק אחד גדול ואפילו הדרך היחסית קצרה לאורקל ארינה מזדחלת לה, כשבדרך כלל היציאה המוקדמת גם מבטיחה חניות יחסית ריקות. לא היום. האורקל בנוי ממש על הכביש המהיר ועם גישה נוחה לחלוטין שבדרך כלל במשחקי כדורסל לא הופכת ליותר ממעצבנת. גם הפעם כניסה חלקה. אבל בניגוד לשנה שעברה, שעה וחצי לפני המשחק יש אלפים שכבר במושביהם.

screenshot_4

החל מסוף שנה שעברה זמן החימום של הלוחמים הפך להיות אטרקציה, המסיבה שלפני ובפרט הזריקה המסורתית של סטף מהמסדרון. השנה אלו ממדים שונים לגמרי, ליריבה יש קשר לסיטואציה. מאוד מחכים למשחק הזה בגולדן סטייט ודוראנט נתן ראיונות נרחבים לקראתו. גם בלי הביקור של אוקלהומה, הכוכבים של גולדן סטייט מתחממים בדרך כלל לפי סדר – סטף ראשון, דוראנט ואז 11 (קליי תומפסון) האליל. מהי תמצית הראיונות לפני המשחק נגד אוקלהומה? דוראנט רק שלח הודעת טקסט לווסטברוק על העזיבה ומאז ההודעה – לא דיברו. אמנם המשחק בו דוראנט יגיע לאוקלהומה הוא משחק "הגירושין" האמיתי אבל גם הביקור של פינאליסטית גמר המערב מרים את האנרגיות. בכלל, ההצטרפות של דוראנט יוצרת חוסר פרופורציות לגבי הלוחמים (ולמען האמת, גם לגבי אוקלהומה) וכמויות המלל שנשפכות אחרי ארבעה משחקים בלבד עצומות.

עד שלא רואים, קשה להעריך כמה דוראנט גבוה וכמה רמת הריכוז שלו בחימום גבוהה, עם האוזניות, מתמקד בחימום בלבד. בכלל מאוד מתאים שהוא הגיע למפרץ, הוא נראה טבעי כחלק מהקבוצה וזה רק המשחק החמישי שלו במדיה.

screenshot_3

אווירת פלייאוף עם בוז גדול לראסל ולאדמס. הצגת השחקנים כמו תמיד מאוד מרשימה וביחד עם הכבוד המיוחד לדוראנט יש פה אווירה מפוצצת. יאללה, נתחיל. אחרי סל של אדמס, דוראנט פותח בשלשה שמקפיצה את האולם. עושים כבוד ונותנים לדוראנט את הספתח אבל ההמשך ברבע הראשון הוא הרבה יותר סטף. נראה שקרי הבריא לגמרי מהפציעה שהגבילה אותו והוא שולט במשחק, הכניסות שלו לסל מדהימות כמו השלשות שלו, הריצה שלו כל הזמן לבלבל את ההגנה ולקבל חסימה – אומנות. ממש אומנות.

למרות זאת, אוקלהומה מובילים עם פתיחה טובה של ווסטרברוק ושל אדמס. ופתאום, אחרי אין שריקה, קר מתפרץ. קצת נראה לא אמיתי. קצת מתאמץ. אבל טוב שהוא עושה את זה, השקט שלו בשנה שעברה היה מוגזם. התפרצות כזו בגמר שנה שעברה ואולי הלוחמים אלופים היום. דוראנט התחיל רגוע ואז התפוצץ. יותר נכון, אחרי הרוגע שלו, חבריו לקבוצה דחפו אותו להתפוצץ. וזה היה וואוו. אחוזים מטורפים. שלשות מהיציע. החיבור מעולם לא נראה טבעי יותר. דוראנט גם נראה כועס ונחוש להוכיח באופן מוזר.

בשלב שבו הלוחמים עושים את הריצה שלהם, אוקלהומה מגיבה לאט ולא נמצאת בהרכב הכי חזק על המגרש. זו התמצית של הבעיה שלה, רק עם ההרכב הכי חזק שלה על המגרש אוקלהומה יכולה לתת פייט אמיתי לקבוצות חזקות. הנפילה כרגע בלי ווסטברוק פשוט בלתי סבירה לקבוצה שואפת צמרת. זמן הזבל מגיע מאוד מהר ואומנם יש תקריות של חסימות הדדיות ואחרי זו של דוראנט גרין מקבל טכנית מסורתית. שיחות וטראש לספסל, אבל כולם יודעים שזה גמור.

כמה מחשבות בלתי סדורות על המשחק:

הנראטיב שהולכים איתו כאן כבר חודשיים הוא – ווסטברוק מלכלך על התקופה של דוראנט. יש כמה אנשי תקשורת פה שמבינים שדווקא דוראנט יוצא פה הנקניק (הברחת ולא התקשרת?) אבל באופן כללי, וכך גם דוראנט והקבוצה מתייחסים אליו – המרושע בסיפור זה ווסטברוק. במקביל ל"נקניקותו" של דוראנט, נראה לי שהוא דווקא מפתח פה במפרץ סוג של אופי שלא היה לו באוקלהומה. אופי שאולי ירגיז חלק מהאנשים אבל יהפוך אותו לשחקן טוב יותר (כן, דוראנט צריך להיות רע יותר כדי להיות טוב יותר כשחקן).

הקבוצה עדיין של סטף. עם כל ההתפוצצות של דוראנט, הכי הרשים אותי היום בגולדן סטייט היה ה-MVP.

אני לא מצליח להחליט לגבי הקבוצה הזו. מצד אחד, כלים התקפיים אדירים, כל הרכב משני שלהם יכול לכלול את קרי או דוראנט, כלל, הם יכולים לייצר שתי חמישיות אדירות. קליי נראה עם צעד לאחור, אבל ככה הוא תמיד נראה. לקראת הסוף ניכר היה שחשוב לשחקנים להכניס את קליי לעניינים. נוסף על כך, בקשר לגרין, אני שואל את עצמי אם הוא מאבד מחשיבותו כעת, ברור שבהתקפה הוא יסבול אבל דוראנט מביא גם אלמנטים בהגנה שהיו שייכים לגרין עד עכשיו. מה שבטוח
שגרין ימשיך להיות אחראי על המורל.

אוקלהומה – חבל על הקבוצה הזו. ממפלצת שמונה ראשים (הארדן, דוראנט) היא היום עם כלי נשק אחד ועם סטיבן אדמס שמתחיל להיות אחד השחקנים האהובים עלי. היעילות שלו תעלה משמעותית השנה והרגע שבו הוא משתיק את קאנטר נותן לראסל תקווה.

הערב באורקל מסתיים עם קהל דליל ועם תחושה חזקה שזה לא כוחות.

רועי ויינברג

אחד מעורכי הופס. אוהב את מיאמי וגבוהים שמוסרים מעל 4 אסיסטים במשחק.

לפוסט הזה יש 41 תגובות

  1. כתבה מעולה שמעבירה בצורה נפלאה את מה שקרה על המגרש לפני המשחק. אני מסכים בקשר לגרין ותומפסון, אבל ההסתגלות שלהם תהיה שונה:

    גרין ימשיך לשחק בתור פוינט סנטר/פוינט פאוור פורוורד והוא עדיין עם איזה 7 אסיסטים ו-11 ריב' במשחק. הוא יקלע הרבה פחות, אבל זה לא התפקיד שלו. לעומתו תומפסון לא פוגע בכלל מהשלוש ועם 19.4% נמוכים מאוד משם. זה חייב להשתנות מבחינת ג"ס.

    1. תודה. דוראנט מביא גם מימד הגנתי שיכול "לדרוך" על האצבעות של גרין מצד שני, נראה שיש שם חיבור אמיתי בין דוראנט לגרין, ככה שבעיות לא יהיו שם.

  2. מצויין
    דוראנט כמו אח גדול הראה לווסטברוק את מקומו במשפחה
    באוקלהומה יהיה הרבה יותר מעניין אם כי לא בטוח שיותר צמוד

  3. מעולה מר ברקלי!
    לגמרי זה היה דוראנט נגד אוקלהומה.
    נתן היום משחק פשוט חולני. שלשות בלי הכרה, פוסטאפ משובח, הגנה מצוינת. אפילו את הטראש טוק אהבתי.
    מהצד השני אוקלהומה מראים ניצוצות של קבוצה שיכולה לעשות צרות לליגה. לא חשבתי שהם יכולים לעלות לפלייאוף, אבל יש להם קלעים לא רעים לצידו של ווסטברוק ואם אולאדיפו יראה יציבות מהשלוש בהחלט יש להם מה להראות. יש המון קבוצות בכושר טוב מתחילת העונה, המאבק לפלייאוף יתחיל מוקדם מהצפוי.
    כמובן שהגמר די סגור הרמטית והיה אפשר לראות היום למה

  4. תודה על הטור.
    הרושם שאני קיבלתי בניגוד אליך הוא שדוראנט מתחיל להשתלט על הקבוצה וזאת בקרוב מאוד תהיה הקבוצה של דוראנט ולא הקבוצה של קרי. קרי מדי פעם יעשה קסמים, 12 נקודות בארבע דקות, שלשות מטורפות. אבל מי שיוביל את ההתקפה של אוקלהומה רוב הזמן יהיה דוראנט.

    מעניין לראות את דוראנט פורח בשיטה ההתקפית של הלוחמים בשביל להבין למה הוא עזב את הקבוצה המוגבלת של אוקלהומה. נראה שהוא משתלב מאוד יפה במרקם הקבוצתי ולא הולך על יותר מדיי בידודים כמו אוקלהומה. תחת גולדן סטייט דוראנט ממצה סוף סוף את הפוטנציאל שלו וזה תענוג לעיניים.

    1. אין לי ספק שהוא הגיע לסביבה שהרבה יותר נוחה לו. גם בהיבט של הכדורסל וגם בהיבט החברתי. גולדן סטייט תוציא את המפלצת שבו

  5. בנוגע לדם הרע דוראנט לא נראה האיש המתאים להחזיק את זה , זה נראה מלאכותי מידי.
    בנוגע לקליי לא יודע איך זה קשור לדוראנט, הוא פשוט בכושר נוראי , זריקות פנויות הוא לא קולע , וזה לא שהוא לא זורק , הוא זורק בערך את אותה כמות של זריקות.
    היום זאזא נראה יותר , איגי גם נראה מתחיל לחזור לכושר .
    יש עתיד ורוד מאוד לגולדן , אוקלהומה מצדה לא בלבל הזה עדיין , הנפילה שלהם בלי ראס חדה מידי .

    1. זה קשור לקליי כי יש עכשיו צלע נוספת והשיטה שבה הוא פרח כמה שנים חייבת להשתנות. גם לי לא נראה שדוראנט הוא בענייני הדם הרע אבל אני חושב שהוא יחזיק בזה כי זה מתדלק אותו כרגע.

  6. חכם על חלשים,את דוראנט האמיתי נגלה מול קבוצה קצת יותר רצינית.
    כשהוא יראה מולו מישהו כמו לברון או לנארד הדבר הראשון שהוא יעשה זה לימסור את הכדור.

    אוקלהומה השנה לא מספיק איכותית לפלייאוף ולא בטוח בכלל שהיה להם שווה להאריך את אולאדיפו ואדאמס.

    1. אני רוצה להבין מאיפה אתה מסיק שדוראנט לא מתפקד מול לברון/קוואי?
      את קוואי הוא פשוט שבר שנה שעברה בפלייאוף כשקלע 28.5 ב-50% לעומת קוואי שקלע 23.1 ב-48% (ואני בכלל לא אתייחס לסדרות מ-2012 ו-2014 כי קוואי היה NON FACTOR ביחס לדוראנט באותה תקופה) ומול לברון הממוצע שלו בעונה הסדירה גבוה יותר מהממוצע נק' של הקריירה שלו, ובפלייאוף בפעם היחידה שנפגשו כשדוראנט היה רק בן 23 ולברון בשיאו הוא קלע מולו 30.6 נק' ב-55% מהשדה.

      1. הבעיה השנה היא שאין קבוצות רציניות שיבחנו את דוראנט ואת הלוחמים. יש קבוצה אחת כזו – קליבלנד. עם כל האהבה שלי לפופ ולדורבנות, לא רואה איך הם עומדים מולם כשגולדן סטייט מתקתקת.

  7. סיקור יפה למרות שמוגזם, האווירה באורקל רחוקה ממשחק פלייאוף, זה כנראה הקהל הרדום והמשעמם בליגה אנשי ההיטק מסן פרנסיסקו החליפו את האוהדים החמים ביותר בספורט (למען השם במשחק מספר 7 ב10 דקות האחרונות הכרוז צריך להעיר את הקהל, קהל מגעיל).לא אהבתי את הטראש טוק ואת חוסר הכבוד של דוראנט ושחקני אוקלהומה אחד לשני (המינימום זה ללחוץ ידיים). סך הכל היה משחק די משעמם שהפך לגארבג. דוראנט עילוי התקפי מעניין אותי מה יהיו האחוזים שלו בסוך העונה בשיטה החדשה (ולא במשחק בידודים כמו שהיה באוקלהומה).

    1. האווירה באורקל אתמול הייתה כמו במשחקי פלייאוף בשנה שעברה…בהחלט אווירת פלייאוף. ברור שרמת העידוד באופן כללי בנ.בי.אי נמוכה ממה שאנחנו רגילים באירופה אבל דווקא אורקל נחשב אולם די רועש.

      היה משחק של רבע אחד טוב. וזהו. אוקלהומה נגמרו…

      1. אין לי מושג קלוש לגבי משחקים באירופה אני רואה NBA קרוב ל50 שנה (מ1969 שהיגרתי לארה"ב) הקהל של הלוחמים מאוד מאכזב ביחס לאחרים.

        1. http://sanfrancisco.cbslocal.com/2015/06/04/roaracle-is-the-loudest-nba-arena-but-could-all-that-noise-affect-your-hearing/

          כתבה על כך שאורקל הוא המקום עם הקהל הרועש ביותר (אומנם מעיתון מקומי, אבל בכל זאת).

          אני באמת לא יודע להשוות למגרשים אחרים בארה"ב…"הדיבור" הוא שהאורקל הוא אולם ביתי ורועש למרות אנשי ההייטק.

          אני יכול להגיד מניסיון אישי שאולי זה לא קהל שיילך עם הקבוצה באש ובמים אבל בהחלט ברגעים שצריך אותם, בשש דקות שהלוחמים דורסים – הקהל עוזר.

          1. יוסי זו כתבה מלפני שנה,עד לפני שנתיים היה לגולדן סטייט את הקהל הטוב בליגה,הקהל במפרץ ידוע בעידוד החם שלו (רק תראה את הקהל של הריידרס, ואתלטיקס) רק בשביל לחדד הריידרס היו החור השחור של הליגה ב15 שנה אחרונות (פרט לשנה) ועדיין היה ויש להם קהל מדהים , מה שקרה היום הוא שאוהדים האמיתיים לא יוכלים לאפשר לעצמם לקנות כרטיסים למשחקים של הלוחמים ומי שתפס את מקומם הם אנשי ההיטק מסן פרנסיסקו אוהדי ההצלחות, מי הקהל השמח בליגה זה נהיה קהל אנמי ומשעמם שעסוק בלצלם את עצמו יותר מאשר במשחק.

  8. Wow – השילוב של דוראנט בג"ס מתקדם לא רע (גם אם בינתיים הקבוצה לא מספיק זורמת) והם לדעתי בדרך לממש את ההבטחה ולהיות קבוצת ההתקפה הטובה בהיסטוריה. דוראנט הבין שהוא יכול להיות השחקן הטוב ביותר של קבוצה היסטורית, ולכן ביצע את המעבר. מעניין איפה זה ימקם אותו בראי ההיסטוריה ביחס לגדולים ביותר, אבל כמובן שעדיין מוקדם לדון בכך.
    אני מאוד מעריך את הנהלת הלוחמים, כי לא פשוט לבצע צעד רדיקאלי של שינוי כשהמצב טוב. לדעתי, הם הבינו שהם לא יכולים להתמודד עם קליבלנד ואוקלהומה (עם דוראנט) לאורך זמן, וניצלו את ההזדמנות החד פעמית.
    מחכה כבר לקליבלנד – גולדן סטייט!

    ובלי קשר, זה די מדהים לדעתי שממוצע של מעל 30 של דוראנט אחרי 5 משחקים, לא מספיק לו אפילו להיות בין חמשת הקלעים המובילים בליגה.

    1. לדוראנט יש סיכוי להגיע חרמה מפלצתית עם המערכת של גולדן סטייט, בראי ההיסטוריה לדעתי הוא כבר לא בשום רשימה. אולי אם הוא ייקח אליפות עם וושינגטון….

      ההנהלה של גולדן סטייט היא אחד מהיתרונות הכי משמעותיים שלה, אם לא הגדול שבהם.

      1. נדבר עוד שנתיים שלוש …
        גם על מכבי תא כשהתחילו עם התרגילים המכוערים כגון רכישת חנן קרן ושוקי שוורץ וייבושם על הספסל אמרו שהם הקבוצה של המדינה …
        האמת לא היו אף פעם כאלו …אבל חיסלו את הכדורסל בארץ ולקח עשרים שלושים שנה ואין להם יותר שחקני בית ואחרים לא קונים את הבלוף חוץ ממקל שעדיף היה למכבי לחסוך לעצמה …
        חכה נראה עוד כמה שנים מה יקרה עם הקב מהמפרץ….

  9. תודה על כתבה מצוינת. ראיתי את המשחק בטלויזיה והכתבה שופכת אור על האוירה ופרטים אחרים שקשה לחוות למי שלא באצטדיון. המעבר של דוראנט הוא זעזוע חזק בהיררכיה של שתי הקבוצות, ושתיהן צריכות זמן. אולדיפו נראה טוב רק כשהמשחק היה גמור – קצת מזכיר את ניק אנדרסון, למי שצפה באורלנדו של שונת ה-90. האם אלו חבלי קליטה?

כתיבת תגובה

סגירת תפריט