פוינט גארדס- סופה של תקופה? חיה בסכנת הכחדה?
ג׳ייסון וויליאמס, ג׳ייסון קיד, סטיב נאש, ג׳ון סטוקטון. כל השמות האלה הם חלק מסוג שייכחד בקרוב מאוד.
בעבר, הפוינט גארדס היו בעלי הבית של הקבוצה. אלו שמזיזים הכל. אלו שקוראים לתרגילים, אלו שגורמים להם לעבוד. אלו שחשבת שכל התפקיד שלהם זה למסור ולחתוך לסל. אלו שחשבנו שהמבנה שלהם הוא צנום, לא יותר מדי אתלטי ולא עולה על 1.95. היום, המשחק התפתח, התפקידים של העמדה הזו השתנו. יש יחידי סגולה שמתאימים לכל הקטגוריות שכתבתי למעלה, כמו ראג׳ון רונדו שהוא דוגמה מושלמת, אבל הרוב כבר השתנו והתפתחו. ואני מתכוון לשפוך קצת אור על הדברים.
השינוי בתפקוד
בעבר, הרכזים הם אלו שהיו מוציאים לפועל את התרגילים שהיו מאכילים את הפוסט במסירות, שמביאים לקלעים את הזריקה הפנויה. היום, אנחנו רואים יותר ויותר רכזים שהם אלו שלוקחים את הזריקה הפנויה.
הדוגמה המושלמת היא סטפן קרי כמובן. קלעי מדהים, מטורף, הקלעי הטוב בהיסטוריה (arguably). אבל שימו לב מי עוד איתו ברשימת הקלעים הטובים בהיסטוריה: ריי אלן, רג׳י מילר, סטויאקוביץ׳, ג׳ייסון ריצ׳ארדסון, ואפילו קליי תומפסון כבר ראוי להיכנס לרשימה. כולם שוטינג גארדס/סמול פורוורדס.
אז מה נשתנה הלילה הזה, שבו רכז הצליח להיכנס לרשימה היסטורית עם שמות אדירים? המשחק השתנה. התפקיד השתנה. אם תשימו לב, חוץ מהסלים ששף קרי מבשל לעצמו, הרבה מהתרגילים באמצע המשחקים הוא מתחיל בפינות המגרש, עובר על חסימה בלי כדור בדרך לזריקה הקטלנית שלו, מה שבעבר נעשה בעיקר על ידי שחקנים בעמדת השוטינג גארד:
*
*
זה לא מה שרכז עשה בעבר. היום אנחנו גם רואים יותר ויותר רכזים שמייצרים לעצמם את רוב הנקודות שלהם, דוגמת דמיאן לילארד. דמיאן מייצר לעצמו את רוב הנקודות, עובר שחקנים בקלילות ומסיים בסל, עולה לזריקות על ראש של שחקנים, משחק עם הרבה אומץ והקרבה. לא מה שראינו מרכזים בעבר שהעדיפו ללכת על בטוח. מצורף סרטון של המופע שלו נגד גולדן סטייט, דוגמת המהפכה של הכדורסל.
הדברים האלה הופכים פוינט גארדס לקומבו גארדס, ותפקיד הרכז נעלם לאט לאט.
רכזים בכל מיני גדלים
זוכרים את המבנה הקלאסי של הפוינט גארד, צנום, לא מעל 1.95, לא אתלטי מדי? לא מה שקורה עכשיו. יש גם רכזים עם מסה, כמו ראסל ווסטברוק, שמראה כמה יכולות אתלטיות ועוצמה יש לו.
יש גם רכזים גבוהים כמו שון ליווינגסטון. הרכז של היום הוא לא כמו שהיה פעם, העמדה צברה גובה ומסה, ומראה שהמראה הקלאסי הוא לא המראה ההכרחי לרכז. גם בעבר היה איזה רכז גבוה אחד, מג׳יק משהו.
תפקוד של שחקנים אחרים כמובילי כדור
זה מתקשר גם למה שאמרתי קודם על הרכזים שמתחילים את ההתקפות בלי כדור ביד. יש קבוצות שנותנות לשחקנים גבוהים את היכולת להוביל את הכדור בהתקפה ולקבל החלטות, כמו לברון ג׳יימס שעושה את זה בהצלחה כבר כמה שנים, כמו הגריק פריק שצפוי העונה לעלות כפוינט גארד בגובה של 2.11 מטר!!! היציאה מהקופסה והיצירתיות של המאמנים בליגה היא דבר טוב מאוד, אך יכול להביא לסוף עידן הרכזים האמיתיים, וצעד כזה הוא דווקא מפתיע כאשר הוא מגיע דווקא מאחד מגדולי הרכזים בהיסטוריה של המשחק בשם ג׳ייסון קיד, שהוזכר בהתחלה.
(הגריק פריק – ענק המשחק פוינט גארד)
לאן זה הולך?
אף אחד לא באמת יחליט מתישהו לשנות את השם של עמדת הפוינט גארד, אבל בהחלט יכולים לראות שהתפקוד הקלאסי של העמדה הזאת הולך ונעלם, ואנחנו לא נראה בעתיד הרבה שחקנים שידגדגו את שיא המסירות לקריירה של ג׳ון סטוקטון, ואל תופתעו אם וכאשר תראו עוד כמה שחקנים בגובה של מעל 2.05 מתופקדים כפוינט גארדס ברשימות של הקבוצה.
מנחם לס
26 אוק 2016 03:55:02מאמר מצויין, הגיוני, ומאד "זמני"
אורי בן עמי (כותב)
26 אוק 2016 12:03:41תודה!
רועי ויינברג
26 אוק 2016 06:07:35מסכים. אין היום שחקנים שהם ממש PG's "טהורים", אולי מלבד פול ורונדו. זה שינוי די הגיוני – היום שחקן צריך להיות כמה שיותר ורסטילי במה שהוא מסוגל לתרום על הפרקט. כך למשל יש העלמות של שחקנים שהם מומחי פוסט בלבד.
Ljos
26 אוק 2016 06:13:11נקודה נכונה.
כל העמדות נעות למקום הזה. מקום שבו יש יותר מתבנית אחת לכל עמדה. הרכזים היו ההתחלה של הבשורה, וזה יחלחל עד שגם הסנטרים יצאו מהשבלונה. וטוב שכך.
אפלטון
26 אוק 2016 08:38:35זה נוגע לכל העמדות. אם פעם היו מחלקים עמדות 1-5 היום מחלקים לגארדים, שחקני כנף וגבוה (שלא חייב להיות גבוה אלא ריבאונדר טוב וחוסם מוצלח לפיקנרול).
עמדות 1-2 ועמדות 3-4 ולפעמים גם 3-4-5 הן חופפות לחלוטין
אורי בן עמי (כותב)
26 אוק 2016 12:05:40נכון, אך השינוי הגדול ביותר הוא בעמדת הרכז, כשאתה רואה שחקנים בגובה של סנטר משחקים בעמדה הזו אי אפשר שלא לחשוב שזה השינוי הגדול בהפרש.
אפלטון
26 אוק 2016 12:35:46הקטע של ג'יאניס זה אנומליה. גם מג'יק היה 2.06 ואולי הרכז הגדול בתולדות המשחק, שגם יכל לשחק סנטר כשהיה צריך. זה לא שפתאום ראית סנטרים הופכים לגארדים או שינה משהו בתבנית הבסיסית בהגדרה של פוינט גארד.
הנקודה היא שהמאמנים מבינים היום שההגדרות שונות. מנהל משחק יכול להיות כמעט מכל עמדה, הריווח הוא האלוהים ולכן שחקנים פשוט צריכים להתאים אחד לשני ובעיקר לקדש את הריווח.
הפוינטגארד המסורתי שמחפש קודם כל את המסירה זה נהדר אבל אם הוא לא איום מבחוץ הוא לא יחזיק בטרנד שהשתלט על הליגה.
לצורך העניין, ג'ון סטוקטון היה גם היום הרכז הכי טוב בליגה בפער, כי היה לו את הכלים להצליח גם בשיטה של היום. דרק רוז לעומת זאת, לא.
amitlahev
26 אוק 2016 08:44:53מאמר נכון וחשוב. כיום הרבה מהרכזים שעדיין תואמים את הסוג הישן הם מאותגרי קליעה כמו רוביו ורונדו.
המשגיח
26 אוק 2016 09:23:22יפה מאוד
מולי
26 אוק 2016 10:43:18לשדעתי השינוי החל במג'יק (חיים של מומי).
מומי שאוהב חציל בטחינה
26 אוק 2016 13:27:15חיים של מומי מאז ולעולם
אשך טמיר המקורי
26 אוק 2016 13:13:25פוסט מעולה
לי אישית חבל על כך ואני חושב שמדובר בנסיגה התפתחותית, לכיוון משחק סוליסטי מבוסס כישרון אישי.
לעד כישרון קבוצתי יהיה גדול על כישרון אישי, והרכז הוא המהות והמנתב של הכישרון הקבוצתי.
פומה
26 אוק 2016 13:43:08פתיחה יפה .
נקודה למחשבה עכשיו צריך להשלים את המאמר ולהרחיב לעמדות האחרות שלוקחות לעצמן חלק מהתפקיד החדש .
ובו בזמן לעבור על מספר קבוצות.ואם להקשות מה בענין סנטרים שמנהלים משחק ?
אורי בן עמי (כותב)
26 אוק 2016 17:54:44כנראה שאכתוב בעתיד גם על המתיחה של עמדות 4-5 והעמידה שלהן במגרש. נושא מעניין וחשוב מאוד.
פומה
26 אוק 2016 19:01:03יפה בהצלחה
Tahel Baron
26 אוק 2016 15:38:46נהדר,תודה!
שמייקל
26 אוק 2016 16:11:25עם כל הכבוד למשחק המודרני, אני עדיין חושב שקבוצה עם התפקידים הקלאסיים שבה כל שחקן עושה את התפקיד שלו בסופו של דבר תפיק מעצמה יותר מסך חלקיה, כישרון אישי זאת ברכה אבל קחו את דאלאס מאבריקס שבעיני היא אחת הקבוצות היחידות שבה השחקנים הם שחקני עמדה אחת בלבד(כמעט) ואני חושב שזה יקח אותם קדימה השנה רחוק יותר רק בגלל העובדה הזאת. יש שחקנים שהולכים לאיבוד כי הם מנסים לעשות דברים שהם לא יודעים או לא מסוגלים, למשל כרמלו אנתוני שאם יתופקד כקלעי בלבד יפיק מעצמו הרבה יותר.
bobby
26 אוק 2016 16:13:50יפה כתבת.
לדעתי, גורם נוסף שמשפיע על ״הכחדת״ העמדה מצד אחד, ועלייית הקומבו גארד מצד שני, הוא – מהפכת השלשות.
בעשור האחרון (ובמיוחד בשנתיים-שלוש האחרונות) קליעת השלשה נהייתה מאוד פופולארית, וכבר אינה שמורה רק לשחקני הכנף, כפי שהיה מקוהל בעבר.
אם פעם מאמנים היו מוציאים החוצה שחקן שזורק יותר מדי ל-3 במקום ל-2, הריי שהיום זהו לא המצב, ובהתחשב בעובדה שרכזים, שהם כפי שרשמת לרוב ״נמוכים״, יעדיפו זריקה מרחוק במידה והדרך לטבעת צפופה, אז הגיוני שהתוצאה הסופית היא יותר זריקות לרכזים. בעבר, כפי שטענת יפה, הרכז היה מחפש את הקלעים בפינות, את הסנטר בפנים, ואם התאפשר לו הוא היה חותך לסל וזורק מקרוב. כיום עם מהפכת השלשות, כל עוד יש לו ספייס מחוץ לקשת, אין שום מניעה שייקח זריקה מ-3.
מה גם שזה גורם לכך ששומרים רכז חזק יותר באזורים רחוקים יותר מהסל, מה שמאפשר לו, במידה והוא עובר את השומר, ליותר מרחב על מנת להגיע לטבעת.
מנחם לס
26 אוק 2016 16:53:11מחשבה נכונה ובהירה לבן 14 המצליח להעבירה בכתיבה מדוייקת.
ציון: "טוב מאד"
אורי בן עמי (כותב)
26 אוק 2016 17:59:55תודה רבה, מקווה לכתוב עוד כתבות כאלה גם בעתיד.
פומה
26 אוק 2016 19:02:59או כבר הגעת להפריע ….
אחרי שכתבתי שאולי אתה לא שלול הבנה גמור …
מה הקשר לגיל או שמבין כדורסל או שלא….
ולמה הציונים טובים מה זו כיתת לימוד ?
פינקי
26 אוק 2016 17:39:49אני חייב לציין שזה ממש יפה שבן 14 כותב בצורה כזאת, כל הכבוד.
לגבי התוכן, אני חושב שהתהליך של טשטוש עמדות הוא מאוד חיובי.
זה נכון שכיף לראות רב-אומן שמשכלל אספקט של המשחק לכדי שלמות (המסירות של נאש, ההגנה של פייטון, השלשות של קרי, הפיידאוואי של נוביצקי), אבל מעטים השחקנים שבאמת עשו את זה.
מבחינתי לראות שחקן מגוון שאומר ליריב Pick your posion כיף לא פחות.
עוד דבר מעניין שרואים עכשיו הוא גבוהים עם יכולת כדרור וניהול משחק (ולא רק בצורה של מסירות מהפוסט).
בסקילס צ'אלנג' האחרון זכה כמדומני קאזינס, שהוא בכלל סנטר שמביא גם יכולת סבירה מהשלוש.
אורי בן עמי (כותב)
26 אוק 2016 17:58:34ראשית, תודה רבה.
שנית, מסכים איתך. אני לא נוקט עמדה לגבי אם המהלך הזה הוא טוב או רע, אבל יותר כיף לצפות בשחקן שיכול לעשות הכל על המגרש. עם זאת, משחק קבוצתי גם הוא מרהיב ויפה לעין.
שלישית, זה היה קאט 😉
אורי בן עמי (כותב)
26 אוק 2016 17:59:04ראשית, תודה!
שנית, מסכים איתך. אני לא נוקט עמדה לגבי אם המהלך הזה הוא טוב או רע, אבל יותר כיף לצפות בשחקן שיכול לעשות הכל על המגרש. עם זאת, משחק קבוצתי גם הוא מרהיב ויפה לעין.
שלישית, זה היה קאט 😉
גיא
26 אוק 2016 18:28:49מצטרף למחמאות.
עמדת הרכז כיום כוללת יותר שוטרים מאי פעם בגלל מספר סיבות –
א. ביקוש.
אם עליית החשיבות של קו ה-3 ב-NBA, שחקנים מתאמנים יותר מאי פעם על הקליעה.
ב. היצע.
רכז טבעי כמו כריס פול תמיד יהיה מצרך מבוקש ב-NBA.
הבעיה היא שכבר לא "מגדלים" כאלו. רוב הכישרונות מהמכללות מגיעים אחרי עונה בודדת במכללות, שם כבר לא מלמדים אותם לשחק – משתמשים בהם בשביל לנצח.
לצורך ההמחשה – כל "מלכי האסיסטים" של ה-NBA, מהקמתה, עד היום, שיחקו כל אחד לפחות שנתיים בקולג'.
מושל
26 אוק 2016 20:34:31אח שלי איזה כתבה דפקת אני מת על הכינוי של גיאניס הייתי בטוח שאני היחיד שמכיר אותו תמשיך ככה יא צלף
אורי בן עמי (כותב)
27 אוק 2016 07:51:23תודה אחי
הברון מקריית אקרון
27 אוק 2016 08:01:41יופי של כתיבה אורי בהצלחה בהמשך!! תראה את המשחק בין לייקרס ליוסטון.. לייקרס משחקים בגדול בלי רכזים בכלל – ראסל עם 4 אסיסטים וקלרקסון עם 1.. בדיחה! דווקא הארדן זה סוג של הזייה בתור רכז נותן יותר מ17 אסיסטים ובכלל מצליח לקחת את העובדה שאי אפשר לעצור אותו כדי לחלק מתנות גם לחבר'ה.. אם הוא רק היה שומר אולי ליוסטון היה סיכוי לעשות משהו בליגה הזאת..
אורי בן עמי (כותב)
27 אוק 2016 08:20:12האמת שצפיתי במשחק ואני מסכים לגמרי, יש כאלה שהם רכזים רק בשביל הפרוטוקול כמו דאנג׳לו ראסל או קלארקסון שהזכרת. אתה צודק במאה אחוז גם עם הארדן.
ותודה 🙂
הציפור הנדירה
24 יול 2017 17:28:48גם נאש וסטוק הם מגדולי הקלעים הטהורים וגם מגדולי הרכזים.
ואי אפשר בהקשר זה לא להוסיף את בירד כאחד מגדולי הקלעים הטהורים.
פינגבק: החבר’ה הגדולים / אורי בן עמי | Hoops