היום לפני 65 שנים: "THE SHOT HEARD AROUND THE WORLD" / מנחם לס

כשבובי תומפסון חבט ב'פולו גראונדס' שליד היאנקי סטדיום את ההום ראן המפורסם, אולי, ביותר מכל ההום ראנס האחרים בעולם מבחינת הסיפורים, השירים, הסרטים, והאגדות שסופרו עליו, ששה עתונים שונים בארה"ב כתבו אותה כותרת ל-הום ראן: "THE SHOT HEARD AROUND THE WORLD". מה קרה? איזו רוח נחה על מוחות חמישה עורכים או כתבים שונים שכתבו אותה כותרת מבלי לדבר אחד עם השני?

לא ולא.

עוד נחזור להום ראן של האאוטפילדר בובי ת'ומפסון מהניו יורק ג'איינטס מההגשה של הפיצ'ר ראלף בראנקה מהדודג'רס בדיוק ב-3:58 אחה"צ ב-3 לאוקטובר, 1951, לנצח את הפננט של ה-NATIONAL LEAGUE שעשה 4-5, ושלח את הג'איינטס – ולא את השנואה, עוינת, השטן בכבודו ובעצמו הנקרא ברוקלין דודג'רס – לוורלד סרייס נגד האויב המאוס ומבחיל עוד יותר – הניו יורק יאנקיס. היאנקיס, כרגיל, ניצחה את הוורלס סרייס שני משחקים נגד אחד.

אבל "THE SHOT" נשאר הדבר הזכור ביותר מכל סידרת המשחקים ב-1951.

אבל הבה ונחזור לעורכי העתונים. מה קרה עם "ה'שוט' שנשמע בכל העולם"?

מה שקרה הוא שהמונח "THE SHOT HEARD AROUND THE WORLD" ניכתב לראשונה כתוצאה מהיריה הראשונה שנורתה ב-REVOLUTIONARY WAR   של 1775. הפסל שנבנה על גשר קונקורד במקום שהתחילה המהפיכה בקונקורד, מסצ'וסטס ע"י דניאל צ'סטר כולל פואמה קצרה תחת הכותרת "CONCORD HYMN", והשורה האחרונה של הפואמה היא על "היריה הראשונה שנשמ,עה בכל העולם

 

Their flag to April’s breeze unfurled,
Here once the embattled farmers stood,
And fired the shot heard round the world.

 

אז מה בקשר לחבטה של בובי ת'ומפסון?

היה זה ה-FINISH שרבים מחשיבים עד היום כמרתק ביותר בהסטוריה של כל הפננטים. מה שגרם למתח העצום היתה השנאה התהומית בין שני הקלובים, והמריבות המתוקשרות בין בעלי הקבוצות שהשתמשו במילים הכי מכוערות במילון לכתוב אחד על השני, והדיילי ניוז אפילו לחש שאחד מהם נראה מתלחש עם כמה בוסים מהמאפיה, והעתון מסיים "מעניין על מה הם דיברו שם".

הג'איינטס והמנג'ר האגדי שלהם ליאו דורצ'ר (חמישי בנצחונות מכל המנג'רים עם 2,009 נצחונות, וראשון במספר הזריקות ממשחקים – 95!) קמו מהריצפה כמה וכמה פעמים כדי להגיע לפננט. כל פעם כשאמרו "הג'איינטס מתו" הוא וקבוצתו חזרו לחיים.

 

 

ליאו דורצ'ר – אחד המנג'רים הטובים בתולדות המשחק

(וגם אחד השחקנים הטובים ביותר של העבר)

 

הם הגיעו לאינינג התשיעי בדפיציט 4-2 עם שניים שרופים. ואז הגיע בובי ת'ומפסון לחבוט. המשחק החל עם 4-1 כשהפיצ'ר הענק "ביג" דון ניוקאמפ זרק לעברם ברקים שהם יכלו רק להסתכל עליהם. באינינג השמיני הדודג'רס עשתה מה שהיא עושה תמיד ברגע זה – מכניסה את הסוגל ונועל משחקים, ראלף בלאנקה הגדול.

כששני אנשים על הבסיסים במצב 4-2 הגיע מה שכונה אז "THE BLOW OF BLOWS".

כשזה קרה, הניו יורק טיימס כותב שהשוק היה כזה אדיר, שקהל של 34,320, כולל כל שחקני הדודג'רס והמנג'ר שלהם,

(רגע החבטה)

 

 

"APPEARED TOO STUNNED TO REALIZE WHAT HAD HAPPENED"

אין ביכולת הכתיבה שלי לתאר את הרגע, אז הנה התאור מהניו יורק טיימס:

 

But as the long and lean Scot from Staten Island loped around the bases behind his two team-mates a deafening roar went up, followed by some of the wildest scenes ever witnessed in the historic arena under Coogan's Bluff. The Giants, lined up at home plate, fairly mobbed the Hawk as he completed the last few strides to the plate. Jubilant Giant fans, fairly beside themselves, eluded guards and swarmed on the field to join the melee. When the players finally completed their dash to the center- field clubhouse, the fans, thousands deep on the field, yelled themselves purple as Thomson repeatedly appeared in the clubhouse windows in answer to the most frenzied "curtain calls" ever accorded a ballplayer.

הפננט, שהג'איינטס ניצחו בצורה כה דרמטית, הביא לקליימקס את אחת ה-UPHILL STRUGGLES (עלייה מתחתית המדרגה) בתולדות הספורט. הג'איינטס התחילו את העונה בצורה המחפירה והמסמררת ביותר כשאוהדיהם החלו ויכוחים אם עדיף "לזרוק את הקבוצה על שחקניה, מנהליה, כולל הבול-בויז, לאיסט ריבר או להודסון ריבר".

באוגוסט 11 הם היו 12.5 משחקים מאחורי ה-'HIGH  FLYING DODGERS" וכל העיר – "כל העיר"? "כל המדינה!" – סתמה עליהם גולל ולא הזכירו את שמה.

ה-11 לאוגוסט, 1951, ייזכר לעד כ"יום קדוש" לפטרונים של הג'איינטס. הם פתחו בבליץ של 16 נצחונות רצופים והפולו גראונדס הפך לדבר המדובר ביותר בניו-יורק כשהם השתוו לדודג'רס בסיום העונה.

התחיל פלייאוף של 3 משחקים.

באופן פלאי הם ניצחו את הראשון. הניו יורק טיימס מתאר את הנצחון כ-"MAJESTIC". ואז אסון , בושה, וכלימה במשחק השני כשהם ניקברו 0-10 מידי הדודג'רס, וכל עתוני העיר כתבו "הפלא הסתיים".

ואז המשחק השלישי, ו"החבטה שנשמעה בכל העולם", ההום ראן מספר 32 של בובי ת'ומפסון.

הכדור שלו עף 355 פיט ישר לבליצ'רס של השדה השמאלי. המנג'ר ליאו דורצ'ר קפץ מהדוגאאוט והחל לרקוד ולקפץ כילד, ואלה שהיו שם זוכרים שבמהלך הריקוד הוא איהד את נעל הבייסבול שלו![ והשדר קרא את הקריאה שהפכה לקריאה המפורסמת ביותר בתולדות הבייסבול,

"דה ג'איינטס וון דה פננט!!!!! דה ג'איינטס וון דה פננט!!!"

 

וידיאו על "החבטה" שהוא חובה לכל אוהד בייסבול אמיתי!

מנחם לס

מנהל הופס. הזקן והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 4 תגובות

כתיבת תגובה

סגירת תפריט