****************************************************

אם ישנם אוהדי בוסטון רד סוקס אמיתיים באתר, מוטב שיפסחו על הפוסט הזה ויעברו הלאה.

איך אומרים? מה שקרה במשחק הזה DEFIES LOGIC. כל החודש האחרון הוא בניגוד לכל הגיון. עוד דוגמא שלא היה, אין, ולא יהיה משחק מטורף, מוזר, משונה, ובלתי מצופה כמו בייסבול.

אלה העוקבים אחרי הפוסטים שלי וההסברים של סומסום ומידן, מבינים איזה טרוף מתרחש כאן.

אז זה קרה בבוסטון, לפני 38 שנה.

אחרי 450 שעות של בייסבול ב-162 משחקים המתפרסים על חצי שנה, כל העונה הצטמצמה ל-172 דקות ביום קייצי ללא ענן בשמיים ב-2 לאוקטובר. כן, כאן קרה ה-REDUCTIO AD ABSURDUM – הפרכת הנחה;  אבסורד. משהו שלא מהעולם הזה.

הניו יורק יאנקיס, 14 משחקים שלמים מאחורי הרד סוקס ב-1 לספטמבר – רק לפני חודש, הם בראש ה-AL EAST והיום הם כבר מתכוננים למשחק הראשון נגד קנזס סיטי לאליפות הפננט. אל תשכחו ש-14 משחקים מאחור זוהי קומבינציה של נצחונות שלך והפסדים של היריב המצטרפים ל-28, הווה אומר, כדי למחוק את הדפיציט עליך לנצח 14 בעוד הרד סוקס חייבת להפסיד 14.

לצמצם 14 משחקי הובלה של המובילה בחודש ימים? לא נשמע כדבר הזה.

והנה היאנקיס השנואים שגנבו את בייב רות' לרדסוקס עשו זאת. אין בבוסטון דבר שנוא יותר מהיאנקיס, והם-הם שבאו אחר הצהריים הזה למשחק המכריע.

"כל חיי חלמתי על זה. על דבר כזה. בכל מיני צורות ומצבים, אבל חלמתי פחות או יותר על מה שקרה, בדיוק כמו שקרה" אמר באקי דנט על הכדור שחבט באינינג השביעי מאחורי הגדר השמאלית. "אתה חולם על זה מהרגע שאתה משחק ב-LITTLE LEAGUE שאתה חובט הום ראן, וקהל של עשרות אלפים צורח משמחה אם זה בבית, או משתתק כמו בית קברות אם זה במשחק חוץ, אמר באקי דנט אחרי ההום ראן שניצח את המשחק.

היה זה המשחק מס' 163 של העונה. היאנקיס, שתפשו את הרדסוקס אחרי שפיגרו ב-14 משחקים 31 ימים קודם לכן, הישוו את הרקורד שלהם לזה של הרד סוקס, 63-99 לכל אחת. העתון 'בוסטון גלוב' כתב בכותרת הראשית "קללת הבייב נמשכת". זה היה עוד לפני ההום ראן של באקי דנט.

כשיומיים לפני כן הביתיות של הרד סוקס נקבעה בהטלת מטבע, הבוסטון גלוב לא כתב "קללת הבייב". כנראה שזה לא היה חשוב עד כדי כך.

רון גידרי הרזה, אבל הפיצ'ר הנפלא, הגיש עבור היאנקיס, ומייק טורז היה הפיצ'ר של הרד-סוקס (הועבר בטרייד מהיאנקיס, והשנאה בינו לבין היאנקיס תוקשרה ללא סוף). היאנקיס נפלו מאחור 0-2 מהום-ראן של קרל יסטרמסקי (השמות האלה אולי לא אומרים לכם הרבה אך לי הם מוכרים כמו 'אברהם-יצחק-יעקב' וכולם שוכנים זה שנים בהיכל התהילה).

באינינג השביעי כריס צ'מבליס ורוי ווייט בתחנה השלישית. לפני דנט החובט היה ת'ורמן מנסון ז"ל – הקצ'ר המהולל של היאנקיס שנהרג בתאונת מטוס איומה כשהוא משמש כטייס – לאאוט שני.

ההום רן של דנט הביא את הרצים הביתה, ואת הנצחון. למה הנצחון כל כל מטרף חושים? כי באקי דנט היה האחרון מבין שחקני היאנקי'ס שהיית מצפה זאת ממנו: שחקן נמוך יחסית שעבורו חבטה לבסיס ראשון היא כל מה שעניין אותו. הוא פשוט לא שחקן שחובט הום ראנס.

גידרי זכה בנצחון וגוס גוסאג'  השמן הגדול – כל השמות שהוזכרו עתה כולם בהיכל התהילה – זכה ב-SAVE כשהחליף את גידרי באינינג ה-7.

גוסאג' היה הליצן והמטורף של היאנקיס. פעם כל השחקנים הוזמנו לחדר ההלבשה לשתות מיץ ולאכול חתיכת מעוגת יום הולדת ענקית שהביאו לכבוד יום הולדתו של הבעלים ג'ורג' סטיינברנר השנוא. מה עשה גוסאג' לפני הברכות וחלוקת העוגה? הוא התיישב עליה!!!

כל שחקני היאנקיס היללו את המנג'ר שלהם בוב למון, שהחליף את דין מרטין אחרי המריבה הגדולה שלו עם בעל הקבוצה. המריבה המתוקשרת שווה פוסט מיוחד. אולי בשנה הבאה ב"היום לפני". גרג נטלס אמר שבוב למון ידע והכיר כל שחקן כמו את כף ידו, וכל החודש המופלא האחרון היה בהרבה תודות לו. שבעה משחקני היאנקיס הזאת נמצאים היום בהיכל התהילה.

היאנקיס ניצחו את קנזס סיטי 1-3, ואז זכו גם בוורלד סרייס של 1978 כשניצחו את הדוג'רס 2-4, אחרי שפיגרו2-0