אחי יאו / סטיבי פרנסיס (תרגם סמיילי)

 

אחי יאו

מאת: סטיבי פרנסיס

תירגם: סמיילי

NBA  / פרש ממשחק פעיל

 

יאו מינג הרס את חופשת הקיץ שלי ב-2002. מעולם לא הודיתי לו על כך. היום ברצוני לעשות זאת סוף סוף.

הסיפור מתחיל עם רודי טומגאנוביץ'. Coach T.

אנחנו פשוט קראנו לו רודי.

בשנה לפני שיאו הגיע, היינו נוראיים. אוהדי הרוקטס – אני יודע שאתם זוכרים. ניצחנו 28 משחקים. החמצנו את הפלייאוף. תקופת האקים היתה הסתכלות במראה האחורית. אני זוכר שנסעתי ברחבי יוסטון וראיתי את שלטי החוצות של הרוקטס שכיסו את העיר. רבים מהם היו עם תמונתי עם הכיתוב FRANCHISE באותיות גדולות. לפעמים רק הנדתי בראשי. המועדון שלנו היה המקום רע.

באפריל, הקבוצה כבר לא יכלה יותר לחכות לחופשה. במהלך הפגישה האחרונה לפני שמגיע הקיץ, רודי היה במצב רוח רע. הוא נכנס לחדר ההלבשה ונועץ בנו מבט. הוא התחיל ישר איתי, עם קטינו מובלי וגלן רייס – הגרעין של חבורת הרוקטס.

"עצתי שלי?" הוא אמר. "תוותר על חופשת הקיץ. לך הביתה ותתחיל לעבוד על המשחק שלך".

כפי שאמרתי, רודי היה במצב רוח רע. אבל למרות שידעתי שהוא צודק, עדיין רציתי ליהנות מחופשת הקיץ שלי. הגוף שלי היה עייף, ורציתי לראות את המשפחה שלי, לכן טסתי הביתה למחרת. שבוע לאחר מכן, קיבלתי טלפון מרודי. לס אלכסנדר, הבעלים של הרוקטס, והג'נרל מנג'ר, קרול דאוסון, היו גם על הקו. הם רצו לראות אותי חזרה ביוסטון מייד.

"אההה, בנאדם, אבל רק התחלתי את החופשה" עניתי. "מה הסיפור הזה?".

"תתקשר אלינו כשאתה נוחת", רודי אמר וניתק.

(עם אנדרה אגאסי)

 

לא הייתי מודאג בגלל החוזה שלי או משהו כזה, אבל זה בהחלט נראה עיתוי מוזר. טסתי בחזרה ליוסטון. בזמן שהגעתי למשרד, ראיתי אותם מתקבצים בסמוך לטלוויזיה. הם בדיוק חזרו ממבחני ה-NBA לשחקנים צעירים בשיקגו.

"קראתם לי לחזור כל הדרך בשביל לצפות בקלטת?" אמרתי. הייתי מרוגז. "תראה את הבחור הזה", לס קרא לעברי.

ואז ראיתי אותו. זאת היתה הפעם הראשונה שראיתי את יאו משחק. שמעתי קצת על בחור גדול מסין, אבל אף אחד לא ידע יותר מדי. שחקנים זרים תמיד נדמה שהם מקבלים התלהבות מיוחדת במחנה הצעירים אבל אז הם לא מסתדרים. צפיתי בהרבה קלטות בחיי. העניין הוא: 1) זה בדרך כלל משעמם; 2) קשה להגיד מהצפייה אם הבחור יתמודד היטב רק מצפייה בקלטת; 3) כל חיי אני משחק – דבר ששחקן צעיר עושה כבר לא יפתיע אותי יותר.

אבל יאו היה שונה. זו היתה קלטת משחק שאף פעם לא ראיתי כמותה. הבחור היה כפול בגודל מכל אחד אחר שם… וזרק שלשות! והוא קבר אותן – אחת אחרי השניה. זה לא הכל. הבחור שמתנשא מעל כולם רץ את המגרש למעלה ולמטה בקלות. היה לו מגע רק בצבע. היה לו מהלכי פוסט. הוא יכול אפילו לכדרר. הייתי מופתע כמה אתלטי הוא היה.

אחרי צפייה בהרבה קלטות של יאו, היה לנו דיון ארוך על העתיד של הקבוצה. לפני שעזבתי, רודי שאל אותי, "מה אנחנו צריכים בשביל הקבוצה לעתיד, לא רק בשביל השנה הקרובה אלא להרבה שנים שיבואו?"

טסתי חזרה הביתה. במהלך השביתה, חשבתי על יאו הרבה. בנוסף חשבתי גם על עתיד הרוקטס ועל כך שרודי אתגר אותי. האם יאו מסוגל להתמודד ב-NBA? יותר חשוב, האם בכלל אנחנו מסוגלים לבחור בו? היינו מסומנים לבחור בבחירה ה-10. דובר על כך שיאו פוטנציאל בחירה ראשונה.

זמן לא רב אחר כך חזרתי לוושינגטון, הטלפון צלצל. שוב זה היה רודי.

"אנחנו רוצים שתייצג אותנו בהגרלת הלוטרי".

"אני? אה, באדם. לא. זה חופשת הקיץ. אני רוצה להירגע עם משפחתי".

"תתקשר אלינו כשאתה נוחת", רודי אמר.

קליק

אז עליתי לטיסה. שוב.

 

לקחתי חליפה בצבע לבנדר שידעתי שסבתא שלי תהיה גאה בזה. בזמן שהגעתי לניו יורק, הכל היה הרבה יותר רשמי ממה שציפיתי. שוטרים שמרו על מכונת כדורי הלוטרי. ג'נרל מנג'רים ובעלים היו בכל מקום – וללא חליפות לבנדר בכלל.

כולם דברו על כך שהם הולכים לקבל את יאו אם הם יזכו בבחירה הראשונה. רק על זה דברו הג'נרל מנג'רים והבעלים. לפני ההופעה, רק חשבתי על העיסוקים שלי בגלל שלא ממש הכרתי מישהו.

זה היה הרגע בו היצר התחרותי שלי התחיל לפעול.

לעולם לא אשכח, ישבתי שם על הבמה והג'נרל של הבולס, ג'רי קראוס, ישב לצידי.

שיקגו חלפו על פני עם הבחירה הראשונה ב-99. הסתכלתי עליו כאומר, 'היית צריך לבחור בי', קראוס.

אני לא בנאדם של אמונות טפלות, אבל כדורי הלוטרי החלו לצאת החוצה. אני חושב שאיזה כוח עליון התחיל לפעול. זאת היתה ההזדמנות שלי ללכת ראש בראש עם קראוס בדראפט.

הרוקטס הצליחו להשתחל לעשרת הראשונים. ואז הבחירה החמישית הוכרזה ועדיין אנחנו בחיים. ואז זה הגיע למצב של שתי הבחירות האחרונות. זה היה רק אני וקראוס.

אני אומר לכם, משהו היה באוויר באותו היום. בזמן שהבחירה השנייה הלכה לבולס, זה היה הזמן לחגוג.

בינגו. קיבלנו.

הסתכלתי לעבר קראוס שוב, כאילו, היי, אולי אני מסוגל לעשות את הקטע של הג'נרל מנג'ר יום אחד. לאחר מכן, כל המדיה התנפלה עלי. אמאד רשאד שאל אותי איך אני מרגיש. לכולם היו שאלות האם אנחנו הולכים להיות הקבוצה הראשונה שבוחרת שחקן אסייתי בבחירה הראשונה.

אני רק זוכר שחייכתי.

קצין העיתונות שלנו, נלסון לואיז, היה באקסטזה, כאילו הוא כבר לקח את האליפות. צלצלנו לרודי.

"קוץ', הבאתי לך את מה שרצית".

רציתי לספר את הסיפור הזה משתי סיבות. הראשונה, אני רוצה להאמין שהיה לי תפקיד קטן בהבאת יאו ליוסטון. אולי זה היה כתוב בשמיים שאם פרנסיס ניבחר לייצג את הרוקטס, כדור הפינג-פונג ירצה רק אותו.

יאו  בשיקגו? לא אדוני. לא היה הולך לקרות כשזאת המשמרת שלי! (קל לומר זאת במבט לאחור).

השניה היא אישית. כשאני חושב שוב על הגרלת הלוטרי, הבנתי משהו על אותו הקיץ. זה היה הרגע האחרון לפני שיאו נכנס לקלחת.

יאו נזרק לתוך קלחת רותחת, בנאדם. מעולם לא ראיתי משהו כזה. הוא היה הביטלס. הוא היה ההופעה הגדולה ביותר בכל עיר אליה הגיע. ליווי משטרתי. מדיה בכל מקום. מצלמות כל הזמן. זה המון בשביל בחור צעיר להתרגל לחיים ב-NBA. אבל יאו היה צריך לסחוב את העומס של שתי תרבויות על כתפיו. תמיד אכבד ואעריך את הענווה שהוא הראה בזמן שעשה את זה.

יאו התמודד בקלחת הזו בצורה יפה מאוד.  אני הוא זה  שהיה מוטרד בגלל זה. באחת הפעמים הראשונות שדיברנו במהלך השבועות הראשונים של יאו ביוסטון, אני זוכר שהלכתי לעברו ואמרתי לו שיחתוך את כל רעשי הרקע. צפיתי בקלטת המשחק שלו. ידעתי שהוא כשרון רציני, ולא רק סיפור. "אנחנו צריכים אותך" אמרתי לו. ביקשתי מהמתרגם שלו להסביר לו למה אני מתכוון: כל האקסטרה התלהבות היא זה – אקסטרה. חיכיתי כבר להגיע לחלק של הכדורסל. זה היה כל מה שחשוב.

רובכם וודאי מכירים את יאו האדם הציבורי. אבל אני תמיד יותר התעניינתי ביאו שחקן הכדורסל, החבר לקבוצה, האדם הפרטי. הייתי בר מזל להכיר את הצד הזה בו. זה היה צד אשר רוב האנשים לא ראו.

הוא היה ילד מגודל שאהב להזמין כנפי עוף משירות חדרים. אני עדיין מסוגל לדמיין אותו יושב על המיטה – תמיד הוא ביקש מהמלונות לדחוף שתי מיטות קינג סייג למיטת יאו ענקית. הוא התענג על הפעמים הנדירות האלו בהם יכול היה להירגע בגלל שתמיד היו לו מלא מחויבויות.

הוא היה הבחור הצנוע ביותר בחדר. המילה ראוותני אף פעם לא היתה באוצר המילים שלו. הוא אומץ לתרבות האמריקאית, אבל אף פעם לא נתן לזה לשנות את מי שהוא. סיפור מצחיק: שנה אחת, קניתי את כל שעוני הגברים הענקיים האלה לקראת סיום העונה לתת לחברי הקבוצה. אני אומר לכם, אלו היו שעונים נהדרים. ג'קוב היהלומן, אני חושב. אבל אף פעם לא ראיתי את יאו עונד את השעון. הוא לא היה בסגנון של יהלומים מנצנצים. עד היום הזה, בוודאי יש לו את השעון הזה עדיין בקופסא.

יאו השתפר והשתפר עם כל שנה בליגה. במהלך שנת הרוקי שלו, יאו ואני התאמנו בפיק-נ'-רול לפני ואחרי כל אימון כל יום ממש. ראיתי כמה חשוב לו להשתפר כשחקן. האם ידעתם שאפילו בימי משחק יאו עבד קשה מאוד – שעתיים תמימות לפני משחק?  – הייתי אומר לו לקחת את זה בקלות, אבל אני מניח שזאת הדרך היחידה שהוא הכיר. אני בר מזל להגיד שהייתי עד לאחד מאלו שעבדו הכי קשה ובנוסף היה אחד הגבוהים הזריזים שאי פעם שיחק את המשחק.

יאו גם היה מארח אדיב שהיה מזמין את הקבוצה למסעדה של ההורים שלו ביוסטון. הוא היה מתחיל כל ארוחת ערב באותה הדרך, מסתכל על הגארדים ואומר "האנשים הגדולים אוכלים קודם".

אני יכול לספר עליו סיפורים ללא סוף, אבל הנה רק סיפור אחד אחרון.

בקיץ של 2008, שנינו  החלמנו מפציעות. ליאו היה ניתוח בכף הרגל באביב ואני עברתי ניתוח בקרסול באותו החורף. הייתי אמור להשתקם, אבל לא עשיתי זאת באופן עקבי. הייתי מתוסכל.

עצרתי בביתו של יאו, כמו שעשיתי מדי פעם מתי שהייתי צריך להתרחק מדברים. הוריו קיבלו אותי בברכה בדלת והובילו אותי לחצר האחורית, בה מצאתי את יאו בבריכה. הוא והמאמן של הרוקטס עשו תרגילים במים על מנת שרגלו תשתקם.

"היי סטיב", הוא אמר עם אותו חיוך וחוסר הבעה בו תמיד השתמש. "אנחנו צריכים אותך".

זה גרם לי לחשוב על מה שאמרתי לו לפני עונת הרוקי שלו – "התרכז רק בכדורסל".

חשבתי, בנאדם רק תתן לי את אותה עצה שנתתי לך.

יאו תמיד היה חד ופיקח בכל מה שאמר..

ברכות, אח שלי.

עוד דבר אחרון. האם אתה הולך לנאום בשתי שפות בהיכל התהילה? בשביל "ראשון" כמוך, זה לא יהיה מפתיע.

שלך,

סטיב פרנסיס

מנחם לס

בעל האתר, הבוס הראשי, וכותב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 35 תגובות

      1. -אינסוף.
        רואים שקראתם רק את טור ההישגים שלו ולא ראיתם אותו משחק אף פעם.
        ואם כן ראיתם אותו משחק – אז אתם רפי הבנה, סוף הדיון.

  1. תרגום מצויין, היה שחקן מצויין הפציעות חיסלו אותו אך התרומה שלו להתרחבות הליגה ולהפצה בסין היא משמעותית ביותר ולכן נבחר להיכל התהילה .

    1. הפציעות גם "גמרו" את טרייסי מקגריידי ואת עודד קטש,שחקן שלא עובר סיבוב ראשון בפלייאוף לא צריך להיכנס להיכל התהילה וזה לא חשוב אם הוא סיני או קמבודי.

      1. עבר ב-2009 את פורטלנד, ולולא היה נפצע בחצי הגמר מול הלייקרס, היה עובר גם אותם, אולי הגרך לאליפות היסטורית.

        1. אתה יודע מה ההבדל בין אולי למציאות.. בפועל על פי הקריירהב שלו אין לו מקום בהיכל התהילה הסיבה שנכנס הייתה אך ורק בגלל השיווק העצום שהביא לליגה בסין.

  2. תודה סמיילי, תרגום מצוין. אני מת על האופנה החדשה הזאת ששחקני עבר והווה כותבים על המסביב ומזוויות פחות מוכרות וידועות.

  3. תרגום נהדר, תודה רבה.
    איי צביטה בלב כל פעם שאני שומע את הצירוף פרנסיס-יאו.
    צביטה על מה שהיה יכול להיות, על מה שראינו רק בנגיעה.
    כמה חוסר מזל יש ליוסטון עם פציעות, זה פשוט מתסכל.
    יאו היה לעונה או שתיים משהו שגרם לי להזיל ריר, השחקן הכי גבוה עם הכי הרבה כישרון וזריזות שהיה ושיהיה בעתיד הנראה לעין.
    לא רק 2.30 מ', אבל גם פרופורציונלי בנפח ולא שרוך כמו רוב הגבוהים מעל 2.20, קורדינציה מטורפת לשחקן בגודל כזה וזריזות לא מהעולם הזה. היה פשוט חוויה לצפות בו, גם אם לזמן קצר.
    סטיבי פרנסיס הוא סיפור עצוב, כמה כישרון, אבל אצלו זה לא רק הפציעות, הראש שלו פשוט לא היה שם ב100%. מנסים לעזור לו ביוסטון ונראה שהוא קצת מצליח להתאושש בשנים האחרונות אבל הוא לא רחוק מפשיטת רגל, הסתבך עם משקל, סמים ובעיות נפשיות. ממש עצוב למרות שנראה שהוא מתאושש בשנה שנתיים האחרונות

  4. תודה סמיילי, כל המחמאות יותר ממוצדקות –
    על התרגום, על בחירת המאמר.

    לאור "העליהום" שעבר יאו בהופס,
    נוצר צורך אמתי לסנגור טוב…

  5. תודה על התרגום
    לא אהבתי את יאו או פרנסיס למרות שהם היו כשרונות גדולים
    קל ״לרדת״ ממקום משובנו על שחקן זה או אחר אבל הדרך שה 2 האלו עשו ראויה להערכה

  6. גרם לי לחשוב יאו….פתאום קלטתי שג'ורדן לא היה כזה מיוחד ובעצם אף אחד מהשחקנים הללו, אם הוא 1 מ-130,000 שנמצאים בטווח הגובה שלו אז הוא חריג ואני בכלל לא מתחשב באתלטיות….ולא דיברנו על שאק שהוא אחד מ-3,200(מבלי להתחשב בגילאים לחלוטין), כדורסל זה ספורט שמתגמל אבנורמליות בצורה מובהקת. בוא נראה את ג'ורדן בגובה 1.75 עם גוף לבנבן עושה משהו……….אני לא בטוח שג'ורדן עם גוף זה לשלי מנצח אותי באחד על אחד בכלל.

      1. תודה, גם מדהים לחשוב איזה תופעה מיוחדת יאו וגם בפעם המיליון מפליא אותי כמה דברים נכנסים לתוך הפאקינג עקומת גאוס הזאתי. אני עוד אתחיל להאמין שיש אמת בסטטיסטיקה

כתיבת תגובה

סגירת תפריט