לקראת האולימפיאדה: הירוג'י סאטו – האיש ששינה לחלוטין את האופן בו משחקים טניס שולחן / מולי

לקראת האולימפיאדה המתקרבת אלינו בכל שנייה שעוברת, ברצוני לספר שוב מספר סיפורים על אנשים ששינו את הספורט. והפעם: סיפורו של הירוג'י סאטו…

את עולם הספורט אפשר לשנות באמצעות המצאה טקטית חשובה, אפשר לשנות באמצעות הבאת תחום מדעי חדש, באמצעות שליטה על הנעשה באגודת הספורט, אבל את עולם הספורט אפשר לשנות גם באמצעות שינוי הכלים באמצעותם משחקים. ואין הרבה אנשים שהשפיעו על האופן בו ספורט ספציפי משוחק כמו הירוג'י סאטו, האיש ששינה לחלוטין את האופן בו משוחק טניס השולחן.

הירוג'י סאטו ( 佐藤博治 או さとう ひろじ) נולד ביפן בשלושה בפברואר 1925 ונפטר בארבעה ביוני 2000. הוא זכה באליפות העולם בטניס שולחן שנערכה בבומביי, הודו, בשנת 1952 והיה הגבר היפני הראשון שזכה באליפות עולם אחרי מלחמת העולם השנייה והאסייאתי הראשון שזכה באליפות העולם בטניס שולחן.

כל זה נחמד ויפה אך הנקודה החשובה באמת היא שהוא זכה באליפות העולם תוך שהוא משתמש במחבט טניס שולחן מסוג חדש שהעולם לא הכיר, מחבט המכוסה בספוג שהיווה, למעשה, את האב-טיפוס למחבטים המודרניים.

תמונה של המחבט בו השתמש הירוג'י סאטו:

הירוג' סאטו והמחבט שלו
הירוג' סאטו והמחבט שלו

לפני התחרות הירוג'י סאטו לא נחשב לטוב במיוחד ואנשי הנבחרת האמריקנית שהיו מיועדים לזכות באליפות ככל לא הבינו למה הוא בכלל בתחרות. הם גם סיפרו שהנבחרת היפנית ערכה את אימוניה תחת דלתיים סגורות ובחשאיות מוחלטת.

ואז, משהופיע הירוג'י סאטו לתחרות הראשונה שלו, החנון המוחלט הזה, רזה, חיוור, ענוד משקפיים שחורים מרובעים הופיע עם תיק סגור ובו המחבט, הניחו על השולחן, קד לקהל, פתח את התיק ו…החל לנצח, בין השאר גם את אלוף העולם, ריצ'ארד ברגמן, את המועמד האמריקאי לניצחון מארטי רייזמן, ובגמר את יוזף גוציאן מהונגריה.

הבעיה הראשונה במעלה שיצר המחבט החדש היתה שלא ניתן היה לשמוע את החבטה בכדור. עד אז השחקנים הסתמכו הן במודע והן באופן בלתי מודע על יכולת השמיעה. היו שחקנים שיכלו לומר, רק על פי השמיעה, שהחבטה במרחק של שמונה שולחנות ימינה היתה פשוט מדהימה – וצדקו.

הבעיה השנייה היתה שהספוג איפשר יותר מהירות ויותר יכולת סיבוב של הכדור בהתקפה ועזר בהגנה ממכות חזקות ו/או מסובבות של היריב מאחר והספוג ינק לתוכו הן את המהירות והן את ה"סיבוב" באמצעות מה שמכונה "תנועת חיתוך". בנוסף, סאטו בחר בטקטיקה הגנתית יחסית ופשוט ענה על כל כדור כמעט כשהוא ממתין סבלן לשגיאות מצד היריב שאכן הגיעו, וכך ניצח את אליפות העולם.

כבר בזמן התחרות התעוררו מחאות על שימוש לא הוגן במחבט עם הספוג, ואולם חוקי טניס השולחן דאז לא קבעו באילו חומרים מותר או אסור היה להשתמש במחבט, וכך הוחלט שאין עילה למחאות. בימינו, אגב, יש פירוט מלא של מה מותר ומה אסור במחבט טניס שולחן.

לצערי לא מצאתי בכתובים מי היה מאמנו של סאטו, וגם לא איך הוא עלה על הרעיון ואיך הוא ייצר את המחבט ששימש אותו.

עם חזרתו של סאטו ליפן, קבלו את פניו כמיליון איש מאחר והוא היה הגבר היפני הראשון שזכה באליפות עולם כלשהי מאז מלחמת העולם השנייה.
הלל להירוג'י סאטו

סרטון ביוטיוב על הירוג'י סאטו ומחבט הספוג הראשון:

https://www.youtube.com/watch?v=3CJURtUbHh0

מולי

איש של מילים: כותב סדרתי, עורך, מתרגם ופילוסוף של ספורט. אפשר לראות חלק ממה שפרסמתי כולל קישורים ליומן הקורונה ורשימת פרסומים כמו "על ספורט ומהויותיו", "מסע בעקבות אוהדים", "ליקוטי ספורט" ו- "בלוז של תקוות ומורדות - סיפורי קבוצת הניו אורלינס פליקנס 2015-2017" ורבים אחרים... באתר: https://hamuli4u.wixsite.com/muli4u

לפוסט הזה יש 28 תגובות

  1. נהדר מולי.
    טניס שולחן זה אחד הענפים שלי הכי כיף לצפות בהם.
    סל המיומנויות של הטניסאים האלה מרשים מאד. זריזות מדהימה, חשיבה מהירה, טכניקה עילאית, כושר גופני גבוה ויכולת ריכוז גבוהה מאד.
    כיום הטניסאים ממזרח אסיה שולטים בענף הזה באופו כמעט בלעדי.

    1. לטעמי, ניצחון הטכנולוגיה.

      אבל אני גם זוכר כמה קש אכלתי במעבר למחבט חצי מקצועי (ממחבט של חמישים ש"ח למחבט של 400 ש"ח), והאמן לי שחייבים להתאמן המון המון כדי שתוכל לשלוט במחבט חדש, זה פשוט דורש ממך לשנות את כל מה שאתה רגיל אליו.
      אני חושב שאין שום מקצוע ספורט נפוץ שבו ההבדל כה מהותי ומוחשי.

  2. אחלה טור, מקווה שיהיו עוד. עולה לי בראש דיק פוסברי אבל זה בגלל שאני מדלת העם ומכיר רק את הסיפורים המפורסמים. בחייאת מולי שחרר לנו עוד פנינים כאלו.

  3. תודה רבה מולי. מאד מעניין. בטנ"ש השחקנים ההגנתיים הם אלו שהכי כיף לראות. עומדים במרחק של איזה חמישה מטר מהשולחן ומסוגלים לענות לכל מכה שהיא.
    ומעניין גם אם ההגמוניה הסינית בענף תיעצר מתישהו.

  4. לפני כמה שנים היה איזה שוודי נהדר נדמה לי וולנדר קראו לו שזכה באולימפיאדה. הוא שלט במשחק בצורה מדהימה וטרטר את היריבים מצד לצד. היה מדהים לראות אותו

  5. יפה מזכיר את הקייק האולימפי הרוסי שהיה מחורץ בתעלות התעלות יצרו עילוי פחות חיכוך ויציבות בניגוד לקייק האולימפי העגול.
    האמריקאים הצליחו לפסול את הקייק הזה .

כתיבת תגובה

סגירת תפריט