לקראת האולימפיאדה המתקרבת אלינו בכל שנייה שעוברת, ברצוני לספר שוב מספר סיפורים על אנשים ששינו את הספורט. והפעם: סיפורו של הירוג'י סאטו…
את עולם הספורט אפשר לשנות באמצעות המצאה טקטית חשובה, אפשר לשנות באמצעות הבאת תחום מדעי חדש, באמצעות שליטה על הנעשה באגודת הספורט, אבל את עולם הספורט אפשר לשנות גם באמצעות שינוי הכלים באמצעותם משחקים. ואין הרבה אנשים שהשפיעו על האופן בו ספורט ספציפי משוחק כמו הירוג'י סאטו, האיש ששינה לחלוטין את האופן בו משוחק טניס השולחן.
הירוג'י סאטו ( 佐藤博治 או さとう ひろじ) נולד ביפן בשלושה בפברואר 1925 ונפטר בארבעה ביוני 2000. הוא זכה באליפות העולם בטניס שולחן שנערכה בבומביי, הודו, בשנת 1952 והיה הגבר היפני הראשון שזכה באליפות עולם אחרי מלחמת העולם השנייה והאסייאתי הראשון שזכה באליפות העולם בטניס שולחן.
כל זה נחמד ויפה אך הנקודה החשובה באמת היא שהוא זכה באליפות העולם תוך שהוא משתמש במחבט טניס שולחן מסוג חדש שהעולם לא הכיר, מחבט המכוסה בספוג שהיווה, למעשה, את האב-טיפוס למחבטים המודרניים.
תמונה של המחבט בו השתמש הירוג'י סאטו:
לפני התחרות הירוג'י סאטו לא נחשב לטוב במיוחד ואנשי הנבחרת האמריקנית שהיו מיועדים לזכות באליפות ככל לא הבינו למה הוא בכלל בתחרות. הם גם סיפרו שהנבחרת היפנית ערכה את אימוניה תחת דלתיים סגורות ובחשאיות מוחלטת.
ואז, משהופיע הירוג'י סאטו לתחרות הראשונה שלו, החנון המוחלט הזה, רזה, חיוור, ענוד משקפיים שחורים מרובעים הופיע עם תיק סגור ובו המחבט, הניחו על השולחן, קד לקהל, פתח את התיק ו…החל לנצח, בין השאר גם את אלוף העולם, ריצ'ארד ברגמן, את המועמד האמריקאי לניצחון מארטי רייזמן, ובגמר את יוזף גוציאן מהונגריה.
הבעיה הראשונה במעלה שיצר המחבט החדש היתה שלא ניתן היה לשמוע את החבטה בכדור. עד אז השחקנים הסתמכו הן במודע והן באופן בלתי מודע על יכולת השמיעה. היו שחקנים שיכלו לומר, רק על פי השמיעה, שהחבטה במרחק של שמונה שולחנות ימינה היתה פשוט מדהימה – וצדקו.
הבעיה השנייה היתה שהספוג איפשר יותר מהירות ויותר יכולת סיבוב של הכדור בהתקפה ועזר בהגנה ממכות חזקות ו/או מסובבות של היריב מאחר והספוג ינק לתוכו הן את המהירות והן את ה"סיבוב" באמצעות מה שמכונה "תנועת חיתוך". בנוסף, סאטו בחר בטקטיקה הגנתית יחסית ופשוט ענה על כל כדור כמעט כשהוא ממתין סבלן לשגיאות מצד היריב שאכן הגיעו, וכך ניצח את אליפות העולם.
כבר בזמן התחרות התעוררו מחאות על שימוש לא הוגן במחבט עם הספוג, ואולם חוקי טניס השולחן דאז לא קבעו באילו חומרים מותר או אסור היה להשתמש במחבט, וכך הוחלט שאין עילה למחאות. בימינו, אגב, יש פירוט מלא של מה מותר ומה אסור במחבט טניס שולחן.
לצערי לא מצאתי בכתובים מי היה מאמנו של סאטו, וגם לא איך הוא עלה על הרעיון ואיך הוא ייצר את המחבט ששימש אותו.
עם חזרתו של סאטו ליפן, קבלו את פניו כמיליון איש מאחר והוא היה הגבר היפני הראשון שזכה באליפות עולם כלשהי מאז מלחמת העולם השנייה.
הלל להירוג'י סאטו
סרטון ביוטיוב על הירוג'י סאטו ומחבט הספוג הראשון:
https://www.youtube.com/watch?v=3CJURtUbHh0
עידו גילרי
2 אוג 2016 07:20:42תודה מולי.
אני מניח שכתוצאה מכך נכנסה רגולציה לסיפור. מה קובעים החוקים בימינו?
מולי
2 אוג 2016 07:46:11למי שמעוניין, קובץ PDF באורך 12עמודים על המחבט (מעודכן לראשון בספטמבר 2015):
http://ittf.com/ittf_equipment/Technical_Leaflets/T4_Racket_Coverings.pdf
הם נכנסים שם לפרטים בל יאמנו 🙂
יש קבצים שכאלו גם על השולחן, הרשת, הכדור ואפילו הרצפה…
עידו גילרי
2 אוג 2016 08:26:57תודה.
התלהבו קצת יותר מדי.
מתן גילור
2 אוג 2016 07:22:09תודה. מעניין.
אלעד אייל
2 אוג 2016 07:35:11נהדר מולי.
טניס שולחן זה אחד הענפים שלי הכי כיף לצפות בהם.
סל המיומנויות של הטניסאים האלה מרשים מאד. זריזות מדהימה, חשיבה מהירה, טכניקה עילאית, כושר גופני גבוה ויכולת ריכוז גבוהה מאד.
כיום הטניסאים ממזרח אסיה שולטים בענף הזה באופו כמעט בלעדי.
Berch
2 אוג 2016 07:49:49ניצחון של עורכי הדין…
גדוללל 🙂
מולי
2 אוג 2016 07:58:32לטעמי, ניצחון הטכנולוגיה.
אבל אני גם זוכר כמה קש אכלתי במעבר למחבט חצי מקצועי (ממחבט של חמישים ש"ח למחבט של 400 ש"ח), והאמן לי שחייבים להתאמן המון המון כדי שתוכל לשלוט במחבט חדש, זה פשוט דורש ממך לשנות את כל מה שאתה רגיל אליו.
אני חושב שאין שום מקצוע ספורט נפוץ שבו ההבדל כה מהותי ומוחשי.
הודור
2 אוג 2016 08:07:27רגע של סחיות: שלושה בפברואר. ארבעה ביוני.
סליחה על הטרחנות, אבל זה משגע אותי
מולי
2 אוג 2016 08:11:51המון תודה וישונה מיד
captain beefheart
2 אוג 2016 11:01:47אחלה טור, מקווה שיהיו עוד. עולה לי בראש דיק פוסברי אבל זה בגלל שאני מדלת העם ומכיר רק את הסיפורים המפורסמים. בחייאת מולי שחרר לנו עוד פנינים כאלו.
מולי
2 אוג 2016 15:54:06בהמשך השבוע יהיה על פוסברי. אבל מזווית לא מוכרת.
Ori88
2 אוג 2016 11:13:02תודה גדולה על טור זה שחידש לי מאד
פאקו
2 אוג 2016 12:18:42תודה רבה מולי. מאד מעניין. בטנ"ש השחקנים ההגנתיים הם אלו שהכי כיף לראות. עומדים במרחק של איזה חמישה מטר מהשולחן ומסוגלים לענות לכל מכה שהיא.
ומעניין גם אם ההגמוניה הסינית בענף תיעצר מתישהו.
אורי
2 אוג 2016 12:25:39שולטים מאז שפורסט גאמפ פרש
אלעד אייל
2 אוג 2016 12:43:49×10
MBK
2 אוג 2016 16:12:46+1
אלעד אייל
2 אוג 2016 12:43:11לפני כמה שנים היה איזה שוודי נהדר נדמה לי וולנדר קראו לו שזכה באולימפיאדה. הוא שלט במשחק בצורה מדהימה וטרטר את היריבים מצד לצד. היה מדהים לראות אותו
עגל
2 אוג 2016 13:28:29תודה מולי! אכן נצחון הטכנולוגיה (הטיל כופף את המטוס?)
לא היה לי מושג ששיחקו פעם בלי הספוג הזה
משיח
2 אוג 2016 14:13:22תודה מולי,
אני זוכר שלפני מספר שנים בתחרות טני"ש פסלו מתמודד כי הדבק במחבט לא היה תקין…
מנחם לס
2 אוג 2016 15:22:32כיף של פוסט
אהרון שדה
2 אוג 2016 15:24:29מרתק מאד.
הוא השתתף באולימפידה ?
הענף בכלל שוחק בהלסינקי ?
( כמדומני רק בטוקיו 60 ).
שמחי
2 אוג 2016 16:44:24יפה מזכיר את הקייק האולימפי הרוסי שהיה מחורץ בתעלות התעלות יצרו עילוי פחות חיכוך ויציבות בניגוד לקייק האולימפי העגול.
האמריקאים הצליחו לפסול את הקייק הזה .
דינגו
2 אוג 2016 17:15:20מרתק.
שייקה
2 אוג 2016 21:02:09מעניין מאוד, תודה מולי!
מליבו
3 אוג 2016 00:33:36פוסט מהמם ומחכים
סימור סקגנטי
3 אוג 2016 03:23:25קצר וקולע. תודה!
A.h
3 אוג 2016 09:31:58בגלל פוסטים כאלו שלא מובנים מאליו זהו האתר מספר 1
גיא
4 אוג 2016 02:37:21נהניתי לקרוא