היום לפני 20 שנה: מייקל ג'ונסון מזעזע את העולם עם 19.32 שנ' ב-200 מ' / מנחם לס

(רץ אנכית כאילו תקעו בו מטאטא. 'עמוד חשמל' שרץ)

הייתי שם באיצטדיון האולימפי באטלנטה בראשון לאוגוסט, 1996 כשמייקל ג'ונסון זינק לריצת הגמר ב-200 מטרים.

הנה הוא שוב רץ עם גופו הזקוף כאילו תקעו בו מטאטא – פשוט עמוד חשמל שרץ. לא רק זאת, אלא שאין – פשוט אין רץ אחר הרץ בצעדים הקטנטנים שלו, כאילו איזה ציפור 'דרור' רצה-אצה בחצר ביתך בריצה אחרי גרגר אוכל.

הכל בריצתו נראה לא נכון, מלבד הזמן כשהוא חותך את חוט המטרה ב- 19.32 שניות – שיא ששבר את שיאו-הוא בשלוש עשיריות השנייה. לא שלוש מאיות…שלוש עשיריות שלמות.

ריסוק של שיאו הקודם. ממש ניפוץ, ניתוץ, ומעיכה כזאת טוטאלית של שיא עולמי שראיתי את השופטים – ישבתי אולי 20 מטרים מקו הגמר – מתאספים עם שעוניהם לדיון קצר לוודא שלא קרתה שום שגיאה.

שיאו עמד בלי שהתקרבו אליו עד שגדול האצנים שהעולם ראה מאז ומעולם – יוסיין בולט – רץ באליפות העולם ב-2009 את ה-200 מ' ב-19.19 שנ', לדעתי אחד השיאים שיישארו איתנו שנים רבות. עדיין – הוא שבר את שיאו של מייקל ג'ונסון ב-1.3 עשיריות. ג'ונסון הוריד במכה אחת 3.4 עשיריות משיאו הקודם שעמד על 19.66 שנ'.

 

 הנה מייקל ג'ונסון בריצת הגמר ל-200 מ' – 19.32!!!

*

*

כשהוא סיים את הריצה ותקע מבט בלוח התוצאות תגובתו היתה כתגובת כל אחד מ-82,884 הצופים באיצטדיון: DISBELIEF!

הדבר היחיד שהוא יכול היה לעשות היה לכרוע על ארבע ולפרוץ בבכי של אושר, תדהמה, ואולי אפילו מבוכה והלם על זמן שאפילו הוא לא האמין שהוא ייתכן. אוטו בולדן מטרינידד שהגיע שלישי במרוץ הרגיש שזה לא מספיק ללחוץ את ידו של המנצח אז מה הוא עשה?

הוא השתחווה!!!

ביום שני הוא ניצח את ה-400 בשיא אולימפי של 43.49 שנ'. גם שם הייתי, ואני כבר לא זוכר איזו ריצה קדמה לאחרת, למיטב זכרוני ה-400 לפני ה-200 אבל אני כבר לא בטוח. מה שאני בטוח הוא זה שהוא היה האתלט הזכר היחיד עד אז – ומאז – לנצח גם את ה-200 וגם את ה-400 באותה אולימפיאדה.

לא אגזים אם אומר שהתדהמה היתה דומה לתדהמה שפשטה בעולם הא"ק  כשבוב בימון ריטש את השיא העולמי בקפיצה לרוחק כשקפץ 29 רגלים ומשהו, כשהשיא העולמי הקודם עמד על 27 רגלים ומשהו, הווה אומר שהשיא העולמי בקפיצה לרוחק דילג על "רגל" שלמה  – "הרגל ה-28", ומאחר ו-  1FOOT=30.48 CM השיפור של השיא היה לפחות 30.48 ס"מ למי שקשה לו לזכור את השיפור המדוייק…

התדהמה משיפור השיא ביותר משלוש עשיריות היתה דומה!

 

 

(מייקל ג'ונסון עם "נעלי הזהב" ושתי מדליות הזהב ב-200 וב-400)

עם כל המג'יק של ג'ונסון באטלנטה, הוא לא היה הגיבור היחידי על המסלול: הצרפתיה מרי-חוזה פארק מצרפת ניצחה אף היא את ה-200 ואת ה-400, ובכך היתה האשה השנייה בהסטוריה לעשות זאת.

מייקל ג'ונסון מחזיק עדיין בשיאו העולמי ל-400 מטרים בזמן 43.18 שניות! הנה צ'ופר לאוהדי הא"ק באתר עם ריצת ה-43.18 שניות שלו:

מייקל ג'ונסון – 43.18 ב-400 מטרים:


*

*********************

 

מייקל ג'ונסון הוא יוצא דופן מיוחד במינו בין כל הספרינטרים הגדולים שהיו. מה קובע מהירות ריצה? שני המשתנים היחידים הם גודל הצעד ומהירות ביצוע הצעד. ניתן לומר שמהירות ריצה היא "אורך הצעד" כפול "תדירות ביצוע הצעד". גידול בכל אחד מהמשתנים יגביר את המהירות, אבל הנה הבעייה: שני המשתנים הם בניגוד אחד לשני. כשמשתנה אחד גדל, השני יורד. מייקל ג'ונסון הוא הרץ היחידי בין כל האצנים הגדולים שתדירות צעדיו כה גבוהה, ואורך צעדו כה קטן (באופן יחסי כמובן). הוא אנומלי לחלוטין בריצתו. ניתן אפילו להגדירו כרץ חריג. אבל הרץ החריג הזה מחזיק בשיא העולמי ב-400 מטרים כבר 17 שנה, ורק יוסיין בולט רץ את ה-200 מהר ממנו!

********************

מייקל הוא גם חבר ברביעייה המחזיקה בשיא העולמי ב-4 כפול 400 מ':

Men's Outdoor World Record[1]
Country Members Venue Date Time
United States USA Andrew Valmon, Quincy Watts, Butch Reynolds, Michael Johnson Stuttgart, Germany 22 August 1993 2:54.29

ב-GOOWILL GAMES של 1998 הרביעייה של ג'רום יאנג, אנטוניו פדיגרו, טיירי וושינגטון, ומייקל ג'ונסון רצה 4 כפול 400 ב-2:54:20 – שיא עולמי. שנה אחרי ,הIAAF ביטל את השיא בגלל שימוש בחומרים אסורים ע"י יאנג ופדיגרו והשיא בוטל. ג'ונסון עבר בדיקות על גבי בדיקות משך כל הקריירה שלו ותמיד נמצא 'נקי' ללא רבב.

****************

מייקל חי היום בקליפוניה עם אשתו ארמיין שמיריאן – טבחית מפורסמת וידועה – ובנם סבסטיאן. הם מחלקים את זמנם בין קליפורניה ולונדון, שם משמק מייקל ג'קסון כמאמן הריצה והכושר גופני של קבוצת הכדורגל "ארסנל" ומאמן הריצה והכושר ופני של האקדמיה לכדורגל של קבוצת הכדורגל של ארסנל!

 

 

 

מנחם לס

מנהל הופס. הזקן והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 53 תגובות

  2. Mbk

    1 אוג 2016 03:44:31

    זאת ריצה בלתי נשכחת
    גם פרנקי פרדקריקס קבע 19.66 ( אם אני זוכר נכון ) ואטו בולדוו ( 19.80)
    שיא העולם של האיטלקי פיטרו מנה 19.72 היה משנת 79 והתוצאה של ג'קסון הייתה בלתי נתפסת ( הוא קבע 19.66 באותה השנה )
    בולט שיפר את השיא האולימפי ל 19.3 ואת השיא העולמי ל 19.19
    אני לא האמנתי שהשיא של ג'ונסון ישבר בדומה לתוצאות של פלו ג'ו בנשים
    אגב בימון מייק פאוול קבע 8.95 בטוקיו 1991 ( 23 שנה אחרי ) ומחזיק בשיא כבר 25 שנה שלא נראה שיש מישהו שבכלל באזור של ה 8.70

  3. הייט אשברי

    1 אוג 2016 07:21:51

    ראוי אכן להזכיר את פייטרו מנאה , אותו אצן איטלקי גדול , שקבע שיא מדהים של 19.72 שניות ב – 1979 . 11 שנים קודם , בגבהים של מכסיקו סיטי באולימפיאת 1968 ירד לראשונה טומי סמית האמריקאי , האיש עם האגרוף מהפגנת "הכח השחור " , את רף 20 השניות בתוצאה של 19.83 . 11 שנים אחריו נסע מנאה לאוניברסיאדה , ובאותו מקום בגובה של מכסיקו סיטי ניפץ את השיא של סמית ב-1.1 שניה , שיפור עצום לריצה קצרה כמו 200 מטר . השיא שלו החזיק זמן רב , 17 שנה , עד שנשבר ע"י מייקל ג'ונסון .
    למרבה הצער מנאה נפטר מסרטן בגיל 60 בלבד .

    1. מתן גילור

      1 אוג 2016 07:24:20

      אאל"ט, בריצות קצרות, הגובה עובד לטובת האצן, בשל דלילות האוויר שמורידה את ההתנגדות. זאת בניגוד לריצות בהן קיימת פעולה אירובית, שמערבת שריפת חמצן, שם דלילות החמצן בשל הגובה פוגעת בביצועים.

  6. אלעד אייל

    1 אוג 2016 07:28:12

    אני זוכר את הריצה הזו. הייתה הרגשה של חשמל באוויר. ג'נסון זינק מלוע של תותח ולא התכוון להשאיר שום מקום לספק. עם כל צעד הפער רק הלך וגדל, והיה נדמה שהיריבים רק נסוגים לאחור.
    ללא ספק אחד הרגעים הזכורים ביותר. הייתה תחטשה של צפיה ברגע נדיר בהיסטוריה.

    מגיעה מילה גם לפרנקי פרדריקס, אצן נפלא שפשוט נולד בדור הלא נכון. באותה ריצה גם הוא שבר את שיא העולם של מניאה וקבע את התוצאה השלישית באיכותה בהיסטוריה נכון לאותם ימים – 19.68, אבל מי בכלל זוכר את זה היום.

  9. shohat

    1 אוג 2016 08:19:40

    כמה משפטים על קלייד הארט, מאמנה של אוניברסיטת Baylor. הארט הוא בלי שום ספק גדול מאמני ריצת ה-400 אי פעם. הוא היה מאמנו של מייקל ג'ונסון. הוא אימן את ג'רמי וורינר בשיאו (כשוורינר עשה את הטעות לעזוב ב-2008, הוא הפסיד ללה-שון מריט. אח"כ חזר). הוא אימן את סניה ריצ'ארדס רוס, וגם את דרולד וויליאמסון (זהב 4*400 באתונה ובשתי אליפויות עולם), ומדליסטים רבים נוספים. אגב, הוא גם אימן מיילר של 3:50 ורץ 800 של 1:44דק'. גישת האימון שלו היתה אקלקטית והוא ראה חשיבות רבה בבניית הקבוצה.

    לקלייד הארט היתה תפיסה חדשנית לגבי ריצת ה-400, בהדגשת ה"פייסינג" (אי אפשר לרוץ במהירות מירבית מההתחלה, חייבת להיות חלוקת כוחות. זה אמנם לא חידוש שלו אבל הוא גם הפיק מכאן תובנות מאוד משמעותיות); חיזוק סבולת המהירות, והיכולת בחלק המאוחר לריצה (כל רץ 400 מאט ב-100 האחרונים כשהלקטט נצבר, זה בלתי נמנע, ההבדל הוא במידת ההאטה); הדגשה שקיים גם רכיב אירובי מסוים בריצת ה-400 שצריך לקבל התייחסות באימונים; ושילוב אימוני חזרות ארוכים יותר (350 עד 600מ', overdistance) השונים מאימוני ספרינט קלאסיים. הארט עבד עם הספרינטרים בשיטת "מחזוריות" כפי שמתאמנים רצי בינוניות. תקופת בסיס עם ריצות ארוכות יותר (עד חצי שעה) ולאחר מכן העברת הדגש לאימוני המהירות.

    לפני כמה שנים פרסם הארט מדריך לאימון לריצת ה-400מ'. מסמך מרתק ומאוד מומלץ לחובבי אתלטיקה.
    http://www.usatf.org/groups/coaches/library/2007/Sprint%20Training/Clyde_Hart3.pdf

    וקחו לכם משפט אחד ממייקל ג'ונסון הגדול (מאז ומתמיד היה בין חמשת הספורטאים האהובים עליי – מאז 1990 עקבתי וחיכיתי שיממש את היכולת הפנומנלית שלו וישבור את שיאו של מנאה. כשראיתי 19.32, חוץ מזה שקפצתי כמו משוגע בסלון בשתיים בלילה, גם אני לא ממש האמנתי). והנה המשפט:
    Pressure is nothing more than the shadow of great opportunity

    1. אלעד אייל

      1 אוג 2016 12:17:12

      מעניין שדווקא השיא שלו ב-200 שהיה נראה כזה שיחזיק מעמד 30 שנה, נשבר די מהר יחסית, ודווקא השיא ה"פחות מרשים" ב400 מחזיק מעמד ולא נראה שיש מי שמסכן אותו.

      אני מניח שזה קשור למורכבות של ריצת ה-400 ולגבול של היכולת השרירית האנאירובית. מעטים מאד מסוגלים לשמור מספיק כוחות גם לחלק השני ועדיין להישאר רלוונטיים במקומות הראשונים.

        1. מנחם לס

          1 אוג 2016 15:29:46

          לא אתפלא אם אחרי ריו, בולט יחליט לנסות 400 בלבד לאולימפיאדה הבאה. מצד שני הוא ג'מאייקני עצלן. DON'T WORRY BE HAPPY, והאימרה הג'מאייקנית המפורסמת "אף פעם אל תעשה היום מה שאתה יכול לעשות מחר".

  10. סומסום

    1 אוג 2016 08:19:51

    והוא רץ כל כך "לא נכון", הברווז.
    כמה השיא מדהים? הוא יותר טוב בכמעט עשירית מהתוצאה הטובה בעולם ל-200 מטר במסלול ישר, 19.41, של טייסון גיי מ-2010. זו אמנם ריצת קוריוז שכמעט לא מתחרים בה, ובכל זאת, נותן פרופורציות.

    1. אסף

      1 אוג 2016 08:48:05

      גם אני זכרתי שככה כינו את הריצה שלו, זה פשוט נראה סגנון בלתי ניתן בכלל לחיקוי בשל השונות והחריגות שלו,אצן אדיר. אגב כמו שהזכירו היו מסביבו שני רצים אדירים באותו מקצה גמר ,פרדריקס ובולדון שבלטו באותה התקופה גם בריצת המאה מטר.

  11. אפלטון

    1 אוג 2016 08:32:12

    נהדר. הריצות שלו הן אחת החוויות האולימפיאדה הזכורות לי ביותר.
    מעניין שאף אחד לא ניסה לחקות את סגנון הריצה שלו…

  12. פאקו

    1 אוג 2016 08:35:28

    מעולה. כל כך כיף להיזכר באתלט הענק הזה. עד כמה שאני זוכר, הלו"ז באולימפיאדות לא התאים לאתלטים שמנסים לרוץ את ה-200 ואת ה-400 ושינו את זה בגללו.

  13. אמנון

    1 אוג 2016 08:48:44

    קישור לספרו האוטוביוגרפי של מייקל ג'ונסון שנקרא Gold Rush
    בספר הוא מתייחס בין היתר ל-DNA וטכניקה, היבטים מנטליים, לכך שאין קיצורי דרך ושנדרשת עבודה והשקעה מרובות, ועוד נקודות חשובות שמסבירות את ההצלחה ואת פילוסופיית האתלטיקה שלו.
    https://www.amazon.com/Gold-Rush-Michael-Johnson/dp/000741191X

  14. amitlahev

    1 אוג 2016 08:57:18

    תענוג לקרוא ולהיזכר. האתלטיקה הקלה היא ענף הספורט האהוב עלי באולימפיאדה (בלי להחשיב כדורסל כמובן…)

  16. שמייקל

    1 אוג 2016 11:10:31

    מה שצריך להיכתב זה היום לפני יותר מ-20 שנה מייקל ג'ונסון החל לצרוך סם מסוג חדש…כזה שלא יתגלה בבדיקות ואז לפני 20 שנה הוא מנפץ את שיא העולם….ככה גם יוסיין בולט וכל האתלטים האלה…..שימו לב שיש שיפור מתמיד בשיאי העולם ל-100 מטר ובכל ענפי האתלטיקה, אני לא מאמין לקשקוש שמתאמנים היום בצורה שונה ולכן יש שיפור …אני חושב שלאורץ ההיסטוריה נעשה שימוש בחומרים אסורים ואתלטים מסויימים כמו קרל לואיס ואחרים פשוט לא נתפסו. יש מצב שג'סי אואנס זה האתלט הנקי האחרון

    1. קובי

      1 אוג 2016 12:26:03

      אולי ואולי לא.
      אל תשכח שבסך הכל ספורט "מקצועני" הוא דבר יחסית חדש בהיסטוריה,
      במקרה הטוב נגיד משנות ה-50.
      היום ספורטאים הם רק ספורטאים במלוא מובן המילה, זה החיים שלהם, אוכלים נכון,לא שותים,לא מעשנים,מתאמנים כמה שעות ביום,
      אז הגיוני שיחסית בהיסטוריה הקצרה יש עוד מקום לשיפור, פה ושם צצים עילואים למיניהם שפשוט עם כל הדברים שמסביב יהיו טובים יותר.

  17. אלעד אייל

    1 אוג 2016 13:05:26

    שאלה לשוחט או מישהו אחר שמבין בתחום: האם יש איזו השפעה לעירויי דם בהקשר של ריצת 400, או שזו ריצה קצרה מדי מכדי שיהיה לזה אפקט משמעותי?

    1. shohat

      1 אוג 2016 13:32:24

      שמע, אני לא מומחה לסימום וכל הקוקטיילים שמייצרים עבור הספורטאים, אז נסתפק בכך שאנטוניו פטיגרו, ג'רום יאנג (שניהם היו אלופי עולם ל-400מ') ומריון ג'ונס (שהתחרתה גם ב-400) כולם השתמשו באריתרופואיטין, שהוא השיטה המודרנית יותר להעלות את רמת הכדוריות האדומות בדם (אלו לא החומרים היחידים בהם הם השתמשו).
      צריך לקחת בחשבון שהחומרים האסורים הם לא בהכרח כמו תרד של פופאי שלוקחים חצי שעה לפני התחרות, אלא הם מסייעים לאורך זמן בכך שמאפשרים להתאמן באינטנסיביות רבה יותר ולהתאושש בין האימונים.
      עירוי דם זה קצת אחר. אני לא מכיר תקדימים לזה ב-400מ', אבל לא שולל שהיו.

      1. אלעד אייל

        1 אוג 2016 13:52:05

        מריון ג'ונס הייתה אכזבה עצומה עבור כולם. זה היה משבר אמון גדול מאד, אבל לפחות היא לקחה אחריות, הודתה ושילמה על זה מחיר.

        1. shohat

          1 אוג 2016 14:12:02

          סיפורים עצובים.
          מריון גו'נס הורשעה במשפט פלילי על תצהיר שקרי במסגרת חקירת פרשת באלקו (זו עבירה פדראלית) ועל מעורבותה יחד עם מאמנה/חברה לשעבר/שיאן העולם לשעבר טים מונטגומרי בפרשה של הונאת שיקים. היא ריצתה עונש מאסר בכלא.
          אנטוניו פטיגרו הודה בשימוש בחומרים אסורים והעיד במשפט נגד מאמנו טרבור גראהם ב-2008. ב-2010 הוא נמצא מת ברכבו אחרי שנטל אוברדוז של כדורי שינה.

          1. מנחם לס

            1 אוג 2016 15:37:56

            כפי שנייתי להסביר ולהסביר, כל "החומרים האסורים" הם בסופו של דבר סטרואידים אנבוליים המגדילים את קוטר סיב השריר, ומאפשרים יצירת 'הספק' (POWER) משופר, הווה אומר "כמה מהר ניתן לעשות עבודה' (W/TIME), או אם מפרקים את הנוסחה אז FORCE כפול VELOCITY, או "כמה מהר האתלט משקיע כוח".
            זה עניין שלוקח זמן. זה לא כאילו שאתלט "לוקח סם" שעתיים לפני המרוץ והוא נעשה מהיר יותר.

            אין, ובינתיים לא מצאו, אף "כימיקל" או "סם" היכול להגביר מהירות או כוח מהיום למחר.

        1. מתן גילור

          1 אוג 2016 16:12:19

          לא נראה לי שיש שם משמעות גדולה לשרפת חמצן. סיבולת מהירות (היכולת של השרירים לעמוד ברמות גבוהות יותר של חומצת חלב או לסלק את חומצת החלב – לא יודע את המינוחים המדויקים) זה הדבר המשמעותיץ

          1. shohat

            1 אוג 2016 16:47:29

            1. בריצת 400 ישנו כבר רכיב אירובי מסוים. אמנם הרבה פחות חשוב מהריצות הארוכות יותר (מ800 ומעלה).
            2. עובדתית, כפי שהראיתי, ישנם רצי 400 שהשתמשו באריתרופואיטין. תחילה הופתעתי גם אני לשמוע. אבל זו עובדה. קשה לי להניח שהיו נוטלים חומרים אסורים שיכולים להתגלות ולהביא לפסילתם אם לא חשבו (הרופאים או המאמנים שלהם) שזה יביא תועלת.
            3. שיפור היכולת האירובית יכול לתרום לרמת האימונים ולהתאוששות ביניהם. למשל, כשהרץ מבצע אימון חזרות של 300-400. כאן בפירוש נכנס רכיב אירובי המאפשר התאוששות מהירה יותר ויכולת טובה יותר בחזרה הבאה. ככל הנראה שימוש באריתרופואיטין מסייע לאימונים חזקים יותר לאורך זמן.
            4. יש שוני בין סוגי ה- blood doping. בשיטת העירוי הרץ היה מוציא דם שלו ומקפיא אותו, מתאמן במצב של חסר, ומזריק חזרה את הדם השמור לקראת התחרות. כך שהגוף היה בינתיים בונה מחדש את הכדוריות האדומות, ואז מקבל בוסט משמעותי נוסף לפני התחרות. שימוש באריתרופואיטין או בדם שאיננו של האתלט עצמו מאפשר הבוסט ללא מצב החסר לפניו. וכנראה מתבצע באופן חוזר לאורך זמן. זו כבר שיטת מרמה מתוחכמת יותר.
            5. ישנם סוגים שונים של חומרים אסורים. כאן נשאל על שיטת ה- blood doping. במקצועות הספרינט (כולל 400) מקובלים יותר חומרים כגון הורמון גדילה וסטירואידים אנבוליים. בנוסף ישנם חומרים "ממריצים" הנלקחים ממש בסמוך לתחרות. יש מחלוקת לגבי המידה שבה הם מסייעים אם בכלל. עובדתית חומרים רבים כאלו אסורים לשימוש, ובכל זאת אתלטים רבים משתמשים.
            6 הנושא מסתבך עוד יותר לנוכח שימוש בחומרים מסוימים לצורך "הסוואת" השימוש בחומרים אחרים.

            חפשו כתיבה של מולי אפשטיין בנושאים האלו, באתר של וינגייט.

  18. עגל

    1 אוג 2016 13:35:23

    לא שמעתי על ג'ונסון שמועות בקשר לסימום, היו כאלה?
    אפילו אחרי הנצחון המדהים היה שקט בעוד שבמקרה בן ג'ונסון מייד האשימו אותו

    1. מנחם לס

      1 אוג 2016 17:37:05

      להיפך!

      הוא "ירגיש" סופר אבל התוצאה שלו תרד משמעותית. בדיוק כמו אמפטמינים שנוסו. הרץ יגיד: "עשיתי 8.0 שניות ב-100" אבל השעון יראה 12.0

  22. מנחם לס

    1 אוג 2016 17:42:50

    נחשון שוחט!
    רציתי רק שתדע שאתה מוזמן לכתוב אצלנו מתי ועל מה שתרצה. ישנם שני אנשי צוות הכותבים גם כאן וגם בדה באזר: דור בלוך הגיע מכאן גם לדהבאזר, ומתן גילור הגיע (אני חושב) מדהבאזר לכאן, או להיפך.

    אם, ומתי שתכתוב, שלח אלי ל-
    sefersheli@hotmail.com

    אם, וכאשר, אחרי 1-2 מאמרים אתן לך שם כותב וסיסמה ותוכל להיכנס בעצמך!

    2. shohat

      1 אוג 2016 20:41:34

      וואו. מנחם תודה רבה. זה מאוד מחמיא וכמו שכתבתי לך, אתה אחד הכותבים שאני נהנה לקרוא מזה הרבה שנים. נהנה ולומד.
      אני מאוד אוהב כדורסל אמריקאי והיה כיף לעקוב אחרי הפלייאוף והפרשנויות באתר. גם הפוסטים גם הדיונים המעניינים בתגובות.
      אשתדל לשתף מהידע שלי בנושאים רלוונטיים בדיונים כאן. יותר מבלוג אחד קשה כמובן לתחזק.
      אני מתנצל מראש שאת תקופת המשחקים האולימפיים אבלה בטיול עם המשפחה בארה"ב ודי אתנתק (כלומר אשתדל להתנתק).
      תודה רבה על קבלת הפנים החמה.

  23. אהרון שדה

    1 אוג 2016 18:45:37

    אני זוכר את הריצה הזו .
    התערבתי עם חבר מהצבא שיהיה שיא עולם …אבל מי חשב על 19.32. ?
    אנקדוטה חמודה שאני זוכר מאז.
    גמרתי עונש ריתוק צבאי והשתחררתי הביתה.
    הריצה הייתה בסביבות 2.00 לפנות בוקר.
    אחרי השיא התקשר אליי החבר הקיבוצניק מהצבא.
    הבעיה שאז לא היה נייד ( אם לא הייה לך רכב ומוטורולה ).
    רק טלפון לחצני מצפצף ורועש.
    הבעיה שהטלפון היה מחוץ לחדרי …קרוב לחדר הורי .
    בדיוק אז ראיתי עכבר….ואנעי פחדן עכברים ידוע …אבל הטלפון כל כך טרטר ולא רציתי שיאיר את הוריי …שרצתי יותר מהר מגונסון לקחת את הטלפון.😊

כתיבת תגובה

תגיות:
סגירת תפריט