לקראת האולימפיאדה אנקטודות מהעבר: סיפורו של אלוף / אלעד אייל

 

סיפורו של אלוף

ספטמבר 1987, מוזס מוליך את הריצה בבטחה. בסגנונו המדויק 13 –  צעדים בין משוכה למשוכה הוא עובר באלגנטיות משוכה אחרי משוכה. הרץ האמריקאי הנפלא הזה, שולט בריצה כבר למעלה מעשור שנים. היכולות האתלטיות הנפלאות, הצעד המדויק והבטוח, השקט הנפשי, כל מה שהוביל אותו למעמד של אתלט על, משרת אותו בשיוט הבטוח לתואר עולמי נוסף. לקראת הישורת יתרונו ברור והוא  מוביל בבטחה לקראת זכייה  שנייה ברציפות בתואר אלוף העולם. אלא שהיום, דווקא היום, החליט מישהו  שם למעלה  להפוך את היום הזה לבלתי נשכח… מוזס בטוח בניצחונו מאט במקצת את הקצב.

הוא עדיין אינו מודע לדרמה שמתפתחת מאחורי גבו.  שני אצנים נפלאים ,וותיקי קרבות, מצולקים משנים מתסכלות ,בהן האכיל אותם בעיקר אבק,  החלו סוגרים עליו,  מכרסמים ביתרונו הברור. מוזס עדיין בטוח בניצחונו, ממשיך בשאננות מה. המתח באצטדיון עולה, הצופים מבינים שהם עדים לסיפור שממנו עשויות האגדות. השניים כמו תאומים סיאמיים קרבים אליו יותר ויותר.  דני האריס והרלד שמידט כשני כרישים שמריחים דם, מבינים שהיום זה היום. מתי שוב יתפסו את המלך בלתי מוכן ? זה עכשיו או לעולם לא ! שניהם מסתערים עליו, כמו צמד אריות צעירים, קוראים תיגר על מנהיגותו, האם הוא יתעשת בזמן …? השניים במומנטום אדיר נצמדים למוזס, שמבחין  לבסוף בזוית עינו בשניים, ומגביר את צעדיו. האם זה יספיק ? אולי זה מאוחר מדי עבורו ?! השניים לא מוותרים ונשארים צמודים.

מי ינצח ? מתח אדיר באצטדיון, הקהל כולו עומד על הרגליים, עוצר את נשימתו. האם זו הריצה שבה יועבר השרביט? הזהו אקורד הסיום של גדול הרצים במקצוע ? הטריו שועט קדימה בצוותא  לעבר קו הסיום, כעת כבר ברור שהקרב יוכרע ממש על הקו. הם צמודים לחלוטין ! מי ינצח ? ! מי הזוכה ?  השלושה חוצים ביחד את הקו ! בלתי  אפשרי להפריד ביניהם ללא הפוטו פיניש. משל היו שלישייה סיאמית. הקהל כולו על הרגליים, אוירה נפיצה באצטדיון, הקהל כולו מתקשה לנשום, מביט לעבר לוח התוצאות בציפייה דרוכה.  השניות חולפות כנצח עד שהכרוז מודיע כי….המלך זכה בכהונה נוספת. הקהל מריע בהתלהבות והמתח משתחרר. ניסיונו העצום של אדווין מוזס חילץ אותו כשזרק את עצמו קדימה ממש על הקו והקדים את יריביו בחלקיקי שנייה. המלך עשה זאת שוב ! היורשים המתוסכלים יאלצו להתנחם. בקרב הצמוד ובמדליות המשנה.

 

במבט לאחור היה זה התואר הגדול האחרון של גדול הרצים בריצה התובענית ביותר על המסלול. בתחרות הגדולה הבאה, אולימפיאדת סיאול 1988 אדווין מוזס סיים רק שלישי למרות שקבע תוצאה נפלאה  של  47.56, הוא לא יכול  היה לגבור על יריביו החדשים. הייתה זו אחת הריצות הטובות בכל הזמנים כשהמנצח פיליפס בריצת חייו קבע 47.19, וזוכה הכסף גם כן בריצה מופלאה רץ את המרחק ב- 47.23. מוזס ניצח עוד מספר תחרויות, אך מכאן והלאה כבר הייתה הקריירה של הפנומן הזה בירידה.

ע"מ לשבר את האוזן, המשמעות של תוצאת השיא של מוזס שהיא 47.02 היא לרוץ 100 מטר במהירות של 11.75 שניות 4 פעמים ברציפות ! המעבר מעל המשוכה דורש דיוק ותיאום רב כדי לא להיתקל במשוכה מאידך, ומצד שני לא לאבד זמן יקר, ואנרגיה מיותרת.

אדווים מוזס התמודד שנים רבות  מול יריבים מהטובים ביותר בהיסטוריה של המקצוע,  והיו רצים נפלאים בזכות עצמם. לשם המחשה התוצאות בריצה שבה פתחתי את הכתבה, היו 47.46 למוזס המנצח, ו47.48  להאריס ושמידט תוצאות נדירות גם כיום כך שההישגים שלו מועצמים עוד יותר.

ביוגרפיה ספורטיבית קצרה

אדווין מוזס יליד 1955 היה עילוי ספורטיבי יוצא דופן. עד מרץ 1976הוא רץ רק פעם אחת 400 מטרים משוכות אך מאז התמקד בריצה זו, ועשה התקדמות עצומה. הוא הקפיד לשמור על מספר צעדים קבוע בין כל משוכה וכך שמר על קצב קבוע  בחלק הראשון של הריצה, ושמר על כוחו לקראת החלק השני שבו הגביר מהירות.

באולימפיאדת מונטריאול 1976 התחרה לראשונה במסגרת בינלאומית וזכה במדליית זהב  תוך שהוא קובע שיא עולמי חדש 47.64 שניות תוצאה שנחשבת לטובה מאד גם כיום.

ב1977 שיפר שוב את שיאו העולמי, אך לאחר מכן הפסיד ליריבו הגדול הרלד שמידט הגרמני בריצה בברלין. שבוע לאחר מכן ניצח את שמידט בדיסלדורף בהפרש של 15 מטרים ומאז קבע רצף מדהים של 122 תחרויות רצופות ללא הפסד ! קרוב ל10 שנים מוזס היה בלתי מנוצח !

מוזס זכה בשנת 1980 בתואר אתלט השנה למרות שנמנע ממנו להשתתף באולימפיאדת מוסקבה בעקבות החרם האמריקני. מוזס זכה בפרס זה בשנית בשנת 1984.

בשנת 1994 זכה מוזס להיכנס להיכל התהילה של האתלטיקה, ובשנת 1999 דורג ע"י המגזין ESPN כספורטאי שניצב  במקום ה- 47 בכל הזמנים.

אדווין מוזס זכה בתואר אלוף העולם פעמיים בשנים  1983 בתוצאה 47.50, ו1987, ופעמיים היה אלוף אולימפי  ב1976, וב1984 (בתוצאה – 47.75 )כשבתווך הפסיד מדליה בטוחה כנראה מוזהבת באולימפיאדת מוסקווה 1980 שהוחרמה ע"י ארה"ב.

. אדווין מוזס מחזיק עד היום ברבות מהתוצאות הטובות בכל הזמנים במקצוע הזה  ואם אני זוכר נכון השיא שלו הוא  עד היום התוצאה השנייה בטיבה בכל הזמנים.

אדווין מוזס הוא אחד האתלטים הצנועים והנחמדים  ביותר, שהוכיח שדבקות במטרה, צניעות ועבודה קשה יכולים להוביל אדם לפסגות נישאות.

מוזס הוא ספורטאי אמיתי ומהווה מודל אמיתי לחיקוי וייזכר תמיד כאחד הגדולים ששמו חקוק באותיות זהב בדפי ההיסטוריה של האתלטיקה.

מנחם לס

מנהל הופס. הזקן והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 15 תגובות

  1. יופי של פוסט.
    מוזס הוא ממנהיגי המאבק נגד חומרים אסורים בספורט,
    ויוזם התכנית לבדיקות אקראיות של ספורטאים שלא בזמן תחרויות.

  2. פוסט נפלא, ממש הייתי במתח לדעת איך נגמרה הריצה ההיא עם הררב המשולש. הייתי מצפה שאתלט עם כזאת שליטה והישגים יהיה מדורג גבוה יותר מ-47. כנראה שהמדליה שפיספס במוסקבה היתה בעוכריו למרות שברור שהיה משיג אותה לולא החרם.

  3. https://youtu.be/OfMHTanrod8
    מצאתי סרט דוקומנטרי מעניין על הקריירה של מוזס. הריצה המדוברת מופיעה החל מדקה 20.30 בערך.

    שגיא אני מסכים איתךשהיה ראוי להיות מדורג גבוה יותר. אולי העובדה שרק ב83 החלו אליפויות עולם, והוא השתתף רק בשתים ופספס אולימפיאדה היו בעכריו.

  4. אלעד כבר קראתי זאת בעבר והיה נהדר.
    נזכרתי באותה ריצה צמודה לא מזמן.
    לפני כשבוע נערכה אליפות אירופה באתלטיקה.
    במסגרתה הייתה ריצה ל 5000 מטר.
    כל שלושת הראשונים הגיעו יחד ונקבעה להם אותה תוצאה…והמנצח שם ניצח בפוטו פיניש וצילומי אלפיות.
    סה הזכיר לי את 400 מש' של מוזס.

  5. בריצות הארוכות מתפתחות לפעמים דרמות גדולות, ושם גם יש זמן לבנות את המתח.
    אני זוכר את הקרב בין ה"קיסר" גברסילאסי לפול טרגט ב10,000 מטר. לא זוכר אם זה היה באולימפיאדה או אליפות עולם, אבל איזה סיום מטורף היה שם כששניהם נתנו ספרינט אדיר אבל הקיסר היה מהיר יותר וזכה.

  6. אני זוכר את הבחור הזה היטב. אבא שלי ואני היינו צופים בערוץ הראשון כאשר כולם ידעו שהוא ינצח, ואכן הוא אף פעם לא הכזיב (עד אותה ריצה מוזרה). כמה שנים אח"כ כבר היה ברור שעידן נגמר. רץ אדיר שבשל הסגנון הסימטרי והנקי שלו לא בזבז ג'אול אחד של אנרגיה לריק.

  7. מוזס אמר פעם, שכשהוא מתעורר בבוקר בלוס אנג'לס, הוא יודע שבגרמניה הרלד שמידט כבר סיים יום אימונים קשה ויש לו פור עליו, לכן הוא חייב לקום ולהתחיל באימון.
    נדמה לי שזה מתמצת מצוין את האתלט הנפלא הזה!
    המוטיבציה לקום יום אחרי יום במשך שנים, ולהתמיד במקצוע הכל כך מתיש הזה זו גדולה אמתית.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט