עובדות וסיפורי נ.ב.א (26) / רון טחן

השבוע בפינתנו נקרא, בין היתר, על מלך ההטבעות הנמוך מכולם, על חבר'ה שתרמו לקבוצתם גם בלי לקלוע, ועל שחקן שלא כל כך חיבב את מאמנו. תהנו.

1.כשהוא מתנשא לגובה של 1.70 מ' בלבד (במושגי נ.ב.א), בשנת 1986 עשה אנטוני "ספאד" ווב היסטוריה כאשר הפך לשחקן הנמוך ביותר שהשתתף בתחרות ההטבעות.

השתתפותו בתחרות הפתיעה מספר אנשי תקשורת, שלא ידעו על יכולתיו האתלטיות, וכן את אחד המשתתפים, חברו לקבוצה באטלנטה דומניק ווילקינס. לדברי ספאד, ווילקינס אף פעם לא ראה אותו מטביע באימונים.


עד מהרה, ספאד בעל הניתור המדהים (לדבריו, הוא הטביע לראשונה כשהגיע ל- 1.60 מ') הפך לחביב הקהל, בדרכו לזכייה בלתי נשכחת בתואר אלוף ההטבעות.

*

2. ווילט צ'ימברליין הוא השחקן היחיד בתולדות הליגה שהגיע לדאבל טריפל דאבל (למעלה מ-20 ב-3 קטגוריות).
בשנת 1968 הוא קלע במדי פילדלפיה 22 נקודות, קלט 25 כדורים חוזרים, ומסר 21 אסיסטים מול הדטרוייט פיסטונס.
 *

3. אם צריך להגדיר לוזריות במילה אחת – ה"קליפרס" יכולה להיות הגדרה קולעת למדי. עוד בימיו של המועדון בבופאלו, התנהלות נכונה וחכמה לא הייתה מסימני ההיכר של המועדון הנכשל.

אחד ממאפייני המפסידנות שאחזו במועדון הוא נושא הטריידים הכושלים. ב-1976 למשל, הצליח המועדון (אז בתור בופאלו) לשים את ידיו על אחד מגדולי הכדורסלנים של כל הזמנים, מוזס מאלון שהגיע מפורטלנד שבחרה בו בדראפט ה'שאריות' (דראפט של שחקני ABA שהקבוצה שלהם חדלה להתקיים בגלל האיחוד של הליגות).

מוזס, שידע שהוא מסוגל לתרום גם בנ.ב.א, דרש דקות משחק, אך הקליפרס נתנו לו 6 דקות בלבד בשני המשחקים הראשונים. בתגובה, מוזס דרש טרייד, הקליפרס הסכימו, וקיבלו תמורתו שתי בחירות דראפט עתידיות.

רק רצה לשחק

על אחת הבחירות האלה, מייקל ריי ריצ'רדסון, (לימים 4 פעמים אולסטאר), החליטו הקליפרס לוותר (יחד עם עוד שני שחקנים) בתמורה לנייט 'טייני' ארצ'יבלד, שחקן היכל התהילה שהגיע מניו ג'רזי נטס.
אלא שארצ'יבלד קרע את האכילס שלו, ולא שיחק בשורות הקליפרס ולו משחק אחד… (תודה ליאיר זעפרני על הסיפור).

*

4. מפספסים את הנקודה.

המטרה של שחקני כדורסל רבים היא לצבור כמה שיותר נקודות. יחד עם זאת, היו לא מעט פעמים בהן שחקנים הצליחו להיות גורם משמעותי ביותר במשחק, מבלי לקלוע אפילו נקודה בודדת.

דניס רודמן עשה קריירה ממשחק הגנה וריבאונדים שהביאו אותו עד להיכל התהילה למרות 7.3 נקודות למשחק בלבד.
באופן לא מפתיע רודמן מחזיק ב-7 מתוך עשרת המשחקים מאז 1983 בהם שחקן צבר 20 ריבאונדים או יותר ללא אף נקודה.
השיא היה במדי סן אנטוניו מול שרלוט הורנטס ב-1993, אז הוריד 28 ריבאונדים והחטיא את כל 5 הזריקות שלו מהשדה.

הרכז ג'ון לוקאס היה הבחירה מספר אחת בדראפט של 1976 ע"י יוסטון אבל לא הצדיק את התקוות שתלו בו ונע בין הספסל לחמישיה במשך 14 עונות בהן טייל בין קבוצות בליגה. למרות זאת הוא מחזיק בהישג די ייחודי כאשר במשחק האחרון של עונת 1983/84 מול דנבר, הוא החטיא את הזריקה היחידה שלקח וגם לא לקח אף ריבאונד, אבל מסר לחבריו 24 אסיסטים. המשחק היה די חסר משמעות והסתיים בניצחון הספרס על הנאגטס 154-157.

מנוטה בול הגיע לליגה מסודאן בתור אטריה ארוכה (2.31 מ') שכל תפקידה לחסום זריקות. ככזה, הוא סיים את הקריירה עם כמעט 500 חסימות יותר מנקודות.
לכן אין זה מפתיע שהוא היחיד שהגיע (פעמיים) ל-10 חסימות במשחק ללא אף נקודה. כמו כן, הוא מחזיק ב-13 משחקים בהם חסם לפחות 7 זריקות אבל לא קלע פעם אחת (תודה לעידו גילרי על הסיפור).

*

5. מי מכם ששיחקו אי פעם בקבוצת ספורט כלשהי, בוודאי יסכימו להודות שכעסו על המאמן שלהם, לפחות פעם אחת. השאלה היא, מה עושים כשכועסים על המאמן? יש כאלה יש שמאבדים את החשק להמשיך לשחק, יש כאלה שמקבלים את הביקורת באהבה ומנסים להשתפר, ויש גם את החבר'ה שדואגים להחליף את המאמן…

ואולם, אין הרבה (וטוב שכך!) שעשו את מה שלאטרל ספריוול עשה למאמנו.

במהלך אימון שגרתי בקבוצתו דאז, גולדן סטייט, ספריוול התעמת מספר פעמים עם מאמנו, פי ג'יי קרליסימו, שהעיר לו הערות מקצועיות שלא נעמו לאוזני השחקן.
בשלב מסוים, ספריוול איים על המאמן והזהיר אותו לא להתקרב אליו, אך קרליסימו הקשוח לא התכוון לתת לספריוול להפחיד אותו.

המהלך הבא של ספריוול היה: לחנוק את המאמן.
כן, קראתם נכון. ספריוול זינק על קרליסימו והחל לחנוק אותו, עד שהנוכחים במקום הצליחו להרחיק אותו מהמקום. לאחר כעשרים דקות ספריוול עוד חזר לאימון, רק כדי לאיים ולחבוט בקרליסימו בצווארו פעם נוספת, לפני שנגרר החוצה פעם נוספת ודרש שיעבירו אותו בטרייד.

https://www.youtube.com/watch?v=430A5DT2q3Y

בעקבות המקרה החמור, ספריוול הושעה על ידי הליגה בסופו של דבר ל-68 משחקים, והועבר בטרייד לניו יורק ניקס.

 

לפוסט הזה יש 33 תגובות

    1. הבלאגן בטורקיה זה נגד ממשל שמחזיק אותם לאמצע האלף הקודם.
      אז לא נורא.

      כרגיל, המדור המשעשע והמרתק באתר.
      לא חוכמה, כי זה מה שמרכיב אותו…אבל בכל זאת – מעולה כתמיד.
      תודה

      1. עד כמה שאני יודע מדובר בכינוי שסבתא שלו נתנה לו. בילדותו סבתא ווב חשבה שהראש של אנתוני הצעיר מעוות משהו והזכיר לה את לוויין החלל הסובייטי ספוטניק.

  1. תודה על הסיפורים.
    לטרל ספריוול היה אחד השחקנים הכי מיוחדים בליגה. נבחר בסוף הסיבוב הראשון (נדמה לי 26) של גולדן סטייט שגם ככה הייתה מוכשרת. כבר אחרי שנתיים היה בחמישית הליגה ובחמישיית ההגנה. יצא לו שם של אדם בעייתי.

    אלו המקרים שאני זוכר.
    הוא חבט בביירון יוסטון במשחק
    אחרי ריב עם חבר קבוצה חזר עם אקדח ואיים להרוג אותו
    החניקה של פי ג׳יי
    גרם לפציעה חמורה של הולכי רגל בנסיעה מהירה
    כלב הפיט בול שגידל באכזריות נשך באכזריות את הבת שלו שנזקקה לניתוחים רבים לשחזר את פניה. הוא סירב להיפטר מהכלב.
    אחרי שפרש ונטש את משפחתו היא תבעה אותו ורוקנה אותו ממעט הנכסים שעוד נותרו לו.
    הוא הפסיד כ100 מיליון דולר. הוא חי בשכירות כיום ללא שום נכסים. הוא גם לא נכנס להול אוף פיים למרות שמגיע לו ובכלל הוא לא מוזמן לאירועי ליגה כשחקן עבר.

  2. מעולה רון. רודמן בתקופה הזו שלו בסן אנטוניו זה משהו שלא אשכח. זוכר משחק פליאוף נגד יוסטון שבו הוא פשוט השתלט לגמרי על המשחק בלי לקלוע נקודה. בסוף בגארבג' טיים הוא גם קלע סל וחגג כאילו הם זכו באליפות.

  3. תענוג אמיתי המדור הזה
    תודה גם על העדכון שקרה משהו בטורקיה (חשבנו לנסוע לקפריסין הטורקית). בדקתי בווינט, לצערי הכל בסדר והצבא, מגן הדמוקרטיה (לפי משנתי של אתא טורק) הפסיד לקיסר הדמוקרטיה.
    ואתר הופס יכול להתגאות רשמית בעדכוני אקטואליה !!!!
    🙂

  4. ספריוול תמיד נראה לי טרי בדקה ה-48 כאילו עכשיו התחיל המשחק.
    לדעתי יש לו 3 ריאות. לא ידעתי שהוא חזר לקרליסימו אחרי 20 ד'. פחד אלוהים. אחלה מדור כרגיל, תודה.

  5. ממוצע הקריירה של רודמן, 13.1 ריבאונד, הוא הגבוה ביותר עבור כל השחקנים שהחלו לשחק משנות ה-80 ואילך (לפני כן המשחק היה אחר, ווילט וראסל עברו בממוצע את ה-20).

    לסבר את האוזן, הכי קרוב אליו היום, משחקנים פעילים, הוא דווייט הווארד עם 12.7. אח"כ טימי דאנקן, שפורש עם 10.8. גארנט עם 10, פאו עם 9.5 – והם כמו היתר, לא יתפסו אותו.

    כאמור, גם אגדות כמו קארים ושאקיל למשל סיימו בממוצע נמוך יותר, קארים עם 11.7, שאק – 10.9. ולחשוב שרודמן עשה את זה עם 2.01 מ' בלבד, וראש מלא בכל מיני דברים אחרים 🙂 אחד ויחיד.

    1. ואם אני מהמר על אחד צעיר שאולי בעתיד ישבור את ההישג של רודמן, זה יהיה – כמה לא מפתיע – אנדרה דראמונד. כרגע עם 12.6 מרשים ביותר.

    2. ממוצע הקריירה שלו ל-36 דקות הוא עוד יותר גבוה (14.9). בעיקר בגלל שהוא היה שחקן מחליף בארבעת העונות הראשונות שלו ולא עבר את ה-30 דקות בממוצע למשחק.
      הוא גם נכנס לליגה בגיל מאוחר – 25

  6. התולעת הוא אחד הגדולים והאהובים והמיוחדים ביותר. מתי זה היה כשהוא פתאום קלע שלשה והיתה לו הבעה כמו של מי שגילה לפץע שהוא לובש חצאית טוטו? נגד מי?

    1. רודמן היה קלעי שלשות הרבה יותר טוב ממה שנהוג לחשוב. יש לו 82 שלשות בקריירה ב23%. יחסית לתקופה אלו נתונים לא רעים. רק לשם השוואה הנה רשימת חלקית של שחקנים שקלעו פחות טוב מרודמן מהשלוש:
      סם מיצ'ל
      אנדרה מילר
      אלכס אינגליש
      מייק מיצ'ל
      אריק סנואו
      דני מאנינג
      רג'י לואיס
      שון ליבינגסטון
      דניס ג'ונסון
      ברנרד קינג
      אייברי ג'ונסון

  7. לגבי ספירוול, מה שלא כתבת שלאחר אותו מקרה חניקה, הוא הועבר לניקס ושם הוא ופטריק יואינג הצליחו להגיע לפלייאוף מהמקום השמיני,
    הם הדיחו את מיאמי ואינדי ועוד, והגיעו עד לגמר (מהמקום השמיני !!!) נגד הספרס של תאומי המגדל רובינסון ודאנקן הצעיר, הם היו יכולים גם לנצח,
    אך פציעתו של יואינג טרפה את הקלפים, לא נשאר להם גובה נגד צמד המגדלים, הפסידו 4-1,
    ספירוול מיודענו הוביל את הקלעים.

  8. אהבתי לצפות ברודמן עוד כששיחק בס"א, הוא היה מדהים, מעין נדב הנפלד משופר. בשיקגו כבר לא אהבתי אותו (גם שיחק בקבוצה טובה מדי וגם איבד את השפ]פיות המועטת שהיתה לו).
    סיפור חוסר המזל של הקליפרס עם מוזס מאלון פשוט מדהים.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט