רוכבים על הגל (9) – מחכים למהפכה / עידו גילרי

תומאס ווקלר מקבוצת דירקט אנרג'י (מספר 179)

 

את הפינה היום נקדיש לזן הולך ונכחד של רוכבים. זן שפעם שלט בטור וכל הרוכבים כיבדו וחששו מפניו. אני מדבר כמובן על הרוכב הצרפתי. אנחנו נמצאים כעת בעיצומה של המהדורה ה-103 של הטור דה פרנס. 36 מהתחרויות בעבר הסתיימו בניצחונם של הרוכבים הביתיים מצרפת. הבעיה היא שהאחרון שבהם היה ברנרד הינו שעשה זאת ב-1985.  ה"גירית" השיג את ניצחונו החמישי באותו טור אבל מאז בצורת של מעל 30 שנה בהן הצרפתים הגאים לא זכו לראות מנצח משלהם. למעשה מאז ההפסד המכאיב של לורן פיניון לגרג למונד ב-8 שניות ב-1989 הם אפילו לא זכו לראות אחד משלהם מתקרב לכך.

מאז הצרפתים צופים בעיניים כלות איך רוכבים מכל רחבי העולם מנצחים במגרש הביתי שלהם כולל היריבים השנואים מהאי שמעבר לתעלה. הם מצידם נאלצים להסתפק בשאריות של תחרויות המשנה כמו דירוג נקודות הספרינט או הטיפוס. למעשה בעשור האחרון הרוכבים הצרפתים אפילו מתקשים לזכות בקטעים בטור. גם כשמסתכלים קדימה לא רואים באופק מישהו שיגאל את האומה המארחת מההמתנה המתמשכת לאלוף. יש רק משהו אחד אליו הם מייחלים מדי טור כדי להחזיר את הכבוד הלאומי – ניצחון ב-14.7. תאריך זה הוא יום הבסטיליה לזכר המהפכה שיצרה את הרפובליקה וכל רוכב צרפתי חולם להביא ניצחון ביום זה לתפארת האומה.  לורן ז'אלבר תמיד היה רוכב מצויין אבל מה שהעלה אותו לדרגה של גיבור לאומי היו שני נצחונות מזהירים ביום הבסטיליה ב-1995 ו-2001. למרות שבכל קטע המתקיים ב-14.7 נראה רוכבים צרפתיים מסתערים קדימה, מאז 2005, אז עשה זאת דוד מונוקטייה, לא ראינו אף אחד אחר מצליח לשחזר את ההישג.

[לורן ז'אלבר מחמם את הלבבות הצרפתיים ועל הדרך קורא הר על שמו]

*

טומי ווקלר מעולם לא ניצח קטע  ביום הבסטיליה. הוא גם מעולם לא היה מהרוכבים המצטיינים הרושמים הישגים בסיטונות. ווקלר הוא חתיכת טיפוס מוזר .הוא יוצא להתקפות לא ברורות גם כשלא תמיד יש להם מטרה. כך היה בקטע ה-3 של הטור הנוכחי כשהפלוטון התנהג כאילו הוא בטיול שנתי מאחורי בריחה של רוכב יחיד והוא פשוט יצא להתקפה חסרת  תוחלת רק כדי להעיר את כולם. הוא רוטן בלי סוף ומתקשר עם הידיים. הוא מדבר עם עצמו שיחות ארוכות ובכלל נראה תמיד שהוא לא מרוצה.

למרות כל זאת טומי ווקלר הוא גיבור צרפתי. המירוץ הנוכחי הוא הטור ה-14 ברציפות בו ווקלר משתתף (את כל המהדורות הקודמות הוא גם סיים). נדמה שברגע שמגיע יולי ווקלר הופך לרוכב אחר – לגיבור על צרפתי.  זה התחיל ב-2004 בקטע החמישי כאשר הוא היה חלק מקבוצת בריחה שהדבוקה בחרה שלא לתפוס. ווקלר לא ניצח בקטע אבל העובדה שהיה במיקום הטוב ביותר מבין הבורחים אפשרה לו להוביל את הטור עם יתרון של 10 דקות על הרוכבים המועמדים לניצחון. אף אחד לא התרגש מכיוון שווקלר לא נחשב רוכב חזק במיוחד והיה צפוי לאבד את היתרון בהרים. אבל מרגע שווקלר לבש את החולצה הצהובה  הוא נהיה נחוש עוד יותר מכרגיל ומצא כוחות נסתרים שאפשרו לעבור הר אחרי הר יחד בלי לאבד יותר מדי זמן יקר .הוא הצליח לשמור את החולצה על גבו במשך 10 ימים עד שבאלפים בסופו של דבר הוא נגמר.

טומי המשיך להיכנס לקבוצות בריחה פעם אחר פעם אבל לא זכה בניצחון בקטע בטור עד ל-2009.  גם כאן הוא נכנס כבר עם הורדת הדגל לקבוצת הבריחה. כשנדמה היה שהדבוקה סוגרת בקילומטרים האחרונים,  ווקלר נתן עוד פוש אחד אחרון שהספיק לו להקדים את שאר הרוכבים והדבוקה השואטת מאחור, בשניות בודדות:

ווקלר ימשיך ויזכה בעוד 3 קטעים בקריירה כולם מתוך קבוצות בריחה (כולל הקטע המפורסם מפרשת השרשרת של אנדי שלק שאיפשר לקונטדור לעבור אותו בדירוג), אבל הרגע הגדול שלו הגיע בטור של 2011. את הקטע התשיעי ווקלר התחיל דקה וחצי מאחורי המובילים כשהטור טרם הגיע להרים. היה זה קטע מעבר קלאסי של הרבה גבעות קטנות ובטח כבר ניחשתם שווקלר מצא את עצמו שוב בקבוצת הבריחה. סדרה של התרסקויות מאחור מנעה מהפלוטון לסגור את הפער כשבדומה ל-2004 ווקלר מצא את עצמו מפסיד את הקטע אבל זוכה בחולצה הצהובה. הפעם הפער היה קטן יותר ועמד על 2 וחצי דקות מקאדל אוונס והאחים שלק כשכל ההרים הגבוהים של הטור עוד לפני הרוכבים.

שוב ברגע שגיבור העל Ti-Blanc לבש את החולצה הצהובה שלו הוא הפך פתאום לרוכב אחר. הוא שמר על הפער משאר המועמדים לניצחון במשך כל הימים בפירנאים כולל העליה הרצחנית האחרונה לפלאטו דה ביי. באלפים ווקלר הצליח למזער נזקים למרות שתי נפילות בירידות והתקפה אדירה של שלק במעבר הראשון על הגאליבייה. כך הוא הגיע באופן מפתיע לקטע ה-19 והיום האחרון באלפיים כשהוא עדיין מחזיק ביתרון של 15 שניות על שלק ועוד דקה על אוונס.

היה זה קטע שתוכנן לייצר זיקוקים עם 110 ק"מ בלבד לאורך העליות המפרכות והמפורסמות ביותר של האלפים.  ווקלר שלבש את החולצה הצהובה כבר 10 ימים קיווה לשמור עליה לעוד יום אחד לפחות. כבר בשיפועים הראשונים של הטלגרף קונטדור התקיף וגרר אחריו את שאר המתמודדים על הניצחון. זה השאיר את ווקלר מבודד לחלוטין אבל הוא כמובן לא ויתר. כל פעם שאחד המובילים היה מתקיף את השני ווקלר נשאר מאחור אבל אחרי כמה ק"מ פתאום שוב הופיעה לידם דמותו המיוסרת רק כדי להשתרך מאחור עם כל הגברה מחדש של הקצב.  לאורך כל הטיפוס המפרך על הגאליבייה  המצלמות תפסו את ווקלר בבדידותו המזהרת כשהוא מתנדנד מצד אל צד ומדבר אל עצמו  בניסיון לא להישבר. כך בירידה הארוכה לעבר האלפ דואז האגדי הצליח ווקלר להדביק בחזרה את המובילים.

בעלייה המפורסמת ביותר בטור על 21 הפניות החדות שלה, קונטדור שוב התקיף מוקדם וכאן  ווקלר נשבר ואמר לבן קבוצתו הצעיר פייר רולאן שהיה עם קונטאדור "אני גמור, לך על הניצחון" . הוא סיים דקות אחרי המובילים ואיבד את החולצה הצהובה אבל ייצב את מעמדו  כגיבור הצרפתי הגדול של המילניום הנוכחי.

היום מזמן לנו שוב מפגש עם פסגה מיתולוגית – הוונטו. יש לצפות לגלים גלים של לוחמים צרפתיים שיצאו מן השוחות ויסתערו קדימה. בראשם יעמוד גם החיל האמיץ Tommy V. הוא כנראה לא ינצח את הקטע, אבל אפשר להיות בטוחים שהוא ינסה הכל בדרך.

החלום של כל עקרת בית צרפתיה עם הסיוט של כל אוהד ניקס.

לפוסט הזה יש 29 תגובות

  1. ינון יבור

    14 יול 2016 10:32:46

    מה מסתבר?
    ביום סיום המירוץ אהיה בפריז! לצערי הטיסה שלי לארה"ב תצא מוקדם (10 בבוקר), ולכן לא אוכל "לדווח מהשטח". איזה פספוס…

  2. פאקו

    14 יול 2016 10:35:29

    מצויין עידו. ווקלר אחד הרוכבים האהובים. ארסנל הפרצופים וההעוויות שלו לא מבייש אף פנטומימאי. תמיד מכניס המון צבע לכל קטע בו ישתתף. כדאי גם להזכיר את החולצה המנוקדת בה זכה לפני שלוש שנים.

    1. עידו גילרי

      14 יול 2016 10:41:44

      כתבתי ומחקתי.
      הרגשתי שמוריד מגודל ההישג ב-2011.
      הוא גם ניצח שני קטעים בהרים ב-2012 הישג מרשים בפני עצמו.

  3. מתן גילור

    14 יול 2016 10:37:13

    תודה רבה עידו.
    גם אני מאד אוהב את הרוכב הזה ואיתו גם את סילביאן שאבנל.
    רק דבר אחד לגבי האלפ-דואז ב-2011 – למרות שלבש זמן רב את החולצה הצהובה, הלך הרוח היה ששלק (בטיפוסים) או אוונס (בנג"ש) יכריעו לטובתם את הטור. גם בקטע ה-19 והלמעשה לפני האחרון, כשהוא החל אותו עם הצהובה, זו היתה סנסציה אם היה מצליח לזכות בטור. ואני לא כותב זאת בחוכמת הבדיעבד. כבר אז זה היה ברור.

    1. עידו גילרי

      14 יול 2016 10:40:26

      מסכים איתך לגמרי.
      אף אחד לא חשב שווקלר יזכה בטור. העובדה המפתיעה היא שהוא הצליח לשמור על החולצה הצהובה כל כך הרבה זמן. באותה שנה בפירנאים הוא לא איבד כמעט כלום לחברה של ה-GC.
      מה שמדהים היה בקטע ה-19 (אחד הקטעים המרתקים בטור מעולם). היה איך כשכל פעם שנראה שהוא נשבר אחרי ההתקפה המוקדמת של קונטדור הוא איכשהו הצליח לחזור כל פעם מחדש. העובדה היא שבתחילת העלייה לאלפ דואז הוא שוב היה איתם (וגם אז אף אחד לא חשב שהוא יצליח לזכות בטור).

  4. גיא

    14 יול 2016 10:40:10

    תודה רבה עידו. כתבה נהדרת.

    שתי שאלות למה הם באמת לאורך תקופה כה ארוכה לא מצליחים? האם אין שם אקדמיות מספיק טובות.

    מי זה סיוט הניקס, סורי על הבורות?

    2. עידו גילרי

      14 יול 2016 10:50:17

      זו שאלה מעניינת לגבי הצרפתים. אין לי ממש תשובה כי זה עדיין ענף מאד פופולרי שם. אולי הם פשוט הפסיקו להשתמש בסמים.

    3. פאקו

      14 יול 2016 10:50:40

      עניין של מזל כנראה. רק אחד יכול להיות בשפיץ. צריך לזכור שהרבה מאד מהזכיות בתקופה שמאז הינו היו רוכבים בודדים שזכו הרבה פעמים כמו אינדוראין או ארמסטרונג (אליו הצרפתים מתייחסים כאל השטן בהתגלמותו).

  5. גור גולן

    14 יול 2016 11:18:10

    אני מצפה היום מרוכב צרפתי ללכת על השלב – אולי פינו שבטוח ילך לקבוצת בריחה ואולי ברדה ינסה לעשות מהלך על פרום.

  6. עגל

    14 יול 2016 14:21:00

    עידו הכתיבה שלך מצוינת, מאוד מעניין ללמוד על רוכבים ספציפיים.
    חייתי בצרפת בשנות השליטה המוחלטת של לאנס ארמסטרונג וגם הייתי בשלושה ימי סיום הטור שבהם הוא לקח. אין ספק שלאא אוהבים אותו רק שאמל הצרפתים זה נעשה ללא קללות, הכל מאוד ב- understatement וברוגע. כאב להם שהוא ניצח אבל השדרנים ניסו לשמור על הגינות (כלומר לא השמיצו כל הזמן)

    1. עידו גילרי

      14 יול 2016 15:15:34

      אולי בטלוויזיה. כי על המסלול ארמסטרונג חטף אש על בסיס יום-יומי. גם בעיתונות לא חסכו ממנו התבטאויות מאד לא מעודנות. היום בכלל הקהל נהיה אגריסיב. פרום חטף בעונה שעברה שתן בפרצוף.

  8. עידו גילרי

    14 יול 2016 15:14:09

    אחד הדברים שבסוף לא הכנסתי כדי לא להעמיס הוא עד כמה הגבול בין הצלחה לאלמוניות הוא עדין. באותו טור של 2011 בקטע השל הבריחה שהביאה לווקלר את היתרון בטור זה מה שקרה:

    https://www.youtube.com/watch?v=PJEtNfnDLCk

    ווקלר היה גם הוא סנטימטרים מלסיים על הגדר במקום בחולצה צהובה.
    שני הנפגעים: ג'וני הוגרלנד – רוכב אולי משוגע יותר מווקלר וחואן אנטוניו פל'צה הידוע בכינוי "החץ". אחד הרוכבים החביבים בטור והיום פרשן של יורוספורט.

    1. אהרון שדה

      14 יול 2016 19:32:09

      ןבכל זאת קשה לי להבין מה קרה לצרפתים מאז הטור המרתק ההוא של 89 וניצחונו המרגש של למונד.
      ( אני זוכר את הטור ההוא ).
      לא מובן לי .

כתיבת תגובה

תגיות: ,
סגירת תפריט