מה כל קבוצה יכולה ללמוד מהיום ה-38 של הפלייאוף?/רועי ויינברג

קליבלנד הביסה את טורונטו היום והתקרבה לגמר שני ברציפות. מה עשה את השינוי אצל קליבלנד, ואיך טורונטו יכולה לצאת מזה ולנצח את המשחק השישי?


קליבלנד-טורונטו

הגנה נפלאה של קליבלנד הייתה חשובה מאין כמותה הערב. תומפסון שומר על לאורי מתחת לסל.

זה היה משחק נהדר של קליבלנד. לאב רתח מהרגע הראשון וקלע בצרורות, מה שיצר מקום פנוי בשביל אירווינג להכנס ולקלוע. אחרי משחקים 3 ו-4 חלשים השניים קלעו היום 48 נקודות משותפות, וכשהם נותנים את הכמות הזאת קשה לעצור את קליבלנד.

הראפטורס התקשו לשים גבוה כל פעם על אירווינג כשלאב לא יכל להשאר פנוי, מה שאפשר לו לשלוט בלאורי בקלות. הדבר היה הגורם החשוב ביותר לדומיננטיות ההתקפית של קליבלנד, לצד משחק טוב של לברון ודקות יעילות של ריצ'רד ג'פרסון, שמתגלה כאס בתור סטרץ' 4, מהספסל.

אבל הדומיננטיות ההתקפית לא הייתה הדבר היחיד שבלט במשחק של קליבלנד. הם הציגו הגנה מרשימה. לעצור את טורונטו על 78 נקודות באחוזים כאלו נמוכים אחרי שקלעו מעל 100 במשחק הקודם. הראפטורס לא נכנסו מספיק לצבע (נגיע לזה בהמשך) וקלעו באחוזים רעים מאוד כמעט מכל טווח.

זה קרה בזכות שיבוש המשחק הקבוצתי של טורונטו ושיתוק כל אחד מהקלעים, שהיו חלשים מאוד (מלבד לאורי). השחקנים לא הצליחו להגיע לשלשות וזריקות נוחות וככה הקאבס שלטו. אלמלא יום סביר מהעונשין, המשחק היה נגמר בשפל היסטורי. הקאבס צריכה להמשיך עם ההגנה הזאת ואז היא תגיע מהר מאוד לגמר.

מבחינת טורונטו, השאלה הגדולה ביותר התקפית היא למה לא השתמשו בביג-מנים יותר. אם ההתקפה שלך תקועה אתה הולך לשחקני הפוסט-אפ בשביל לייצר נקודות כלשהן, ובמקום שהמשחק יהיה מבוסס על ביומבו/ואלניוצ'אס הראפטורס ניסו ללכת על הגארדים שלהם שהחטיאו בכמות סיטונאית. הסנטרים זרקו ביחד רק 7 זריקות, ויכול להיות שאם היו זורקים יותר, המשחק היה צמוד יותר.

מעבר לזה ראינו את החולשה בהגנה של לאורי על אירווינג. כשהראפטורס צריכים לשים מישהו גדול שישמור על לאב אין להם שחקן שיוכל לנוע ולסגור את הרכז החודר בחילופים, וזה משאיר אותו מול לאורי, לא שומר מדהים. לכן טורונטו צריכה לשים עליו שומר יותר טוב לקראת ההמשך בשביל לשמור על סיכוי.

למרות כל זה, לא צריך לקחת את הבלואו-אאוט יותר מדי ברצינות. ראינו בסדרה הזאת פער גדול מאוד בין משחקי הבית והחוץ של כל קבוצה ואל תופתעו אם זה יגמר במשחק שביעי, שילך, בדומה לשאר הסדרה, לביתית.

רועי ויינברג

אחד מעורכי הופס. אוהב את מיאמי וגבוהים שמוסרים מעל 4 אסיסטים במשחק.

לפוסט הזה יש 11 תגובות

  1. תודה רועי. אני מעתיק לפה את מה שכתבתי אצל מנחם:

    זה באמת נראה שאין לטורונטו מה לחפש במעמדים האלו, ושניצחונות הבית שלהם היו פשוט הירואיקה של מי שמגן על הבית בחירוף נפש.
    אם הייתם שואלים לפני המשחק, הייתי אומר שהקאבס ינצחו את זה (לא חוכמה) וגם את הבא. צריך לזכור שבסידרה הזו, בניגוד למערב, משחקים יום-כן-יום-לא, וכבר הגענו לחמישה, ועוד מעט שישה משחקים. זה בהחלט שוחק, ולכן לא מפתיע שהקאבס ניצחו בעיקר בגלל האסל ואגרסיביות.
    אבל שתי הקבוצות שיחקו אותו מספר משחקים, לא?!?! אז כן – בסידרה. אבל לא בפלייאוף. מבט על לוח המשחקים מראה שטורונטו כבר עם 19 משחקים בפלייאוף לעומת 13 של קליבלנד, אבל זה לא רק המספר עצמו:
    הפעם האחרונה בה לטורונטו היה יותר מיום חופש אחד, היה בין המשחק החמישי לשישי, ב-ס-י-ב-ו-ב ה-ר-א-ש-ו-ן (!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!) – כלומר מול אינדיאנה, כלומר עוד מחודש אפריל!!
    הם כבר כמעט חודש שלם (14 משחקים) משחקים יום-כן-יום-לא. מסוף הסיבוב הראשון המותח (גיים 6 ו-7), דרך כל הסידרה המעייפת מול מיאמי, ומשם לגמר האזורי נגד הלברונים – כבר 14 משחקים (בעצם 15 עם המשחק מחר) של יום-כן-יום-לא. ומה יהיה הפרס אם ינצחו את משחק 6? צדקתם, עוד יום מנוחה בודד ומשחק 16 ברצף האכזרי הזה.
    ומה קליבלנד עשתה באותו זמן? היו לה 9 ימים הפרש בין המשחק האחרון מול אטלנטה לראשון בגמר המזרח.
    אישית – אני חושב שזה נס שטורונטו בכלל לקחו משחק, לא כל שכן שניים.
    ובכל זאת מי שרוצה להיות אופטימי, יכול להתנחם בכך שמשחק 5 נגמר בבלואאוט ולכן לא שחק הרבה את השחקנים, כך שיש סיכוי לעוד התעלות קנדית פיזית ומנטלית מחר בלילה. אשרי המאמין (אני! הימרתי עליהם לגמר…)

  2. רועי, להוציא גבוה על קיירי זה לא חלק מהתוכנית ההגנתית של הראפטורס בסדרה. לכן היכולת של לאב לא ממש קשורה לכמה קיירי פנוי. גם במשחק הזה רוב הזריקות של אירווינג היו תחת שמירה. המקרים היחידים שקיירי נשאר מול גבוה זה כשהוא במגיע חדירות לסל. כשיש חסימה של גבוה עבורו הגבוה של טורונטו בהגנה בדרך כלל עושה צעד לכיוונו ואז חוזר לאיש שלו ומאפשר לגארד השומר להישאר עליו. המקרים היחידים שהם עשו חילופים היו כאשר השחקן השני בחסימה היה קארול או דהרוזן. בכל מקרה הם לא מביאים עליו דאבל טים ונותנים לו לזרוק מהבידודים. קיירי ממעט לחדור לסל בסדרה הזו ולא מייצר משם את הנקודות שלו.

    הסיבה שלאורי ודהרוזן התקשו מאד בהתקפה היא בגלל ההחלטה להביא עליהם דאבל אטים אגרסיבי ולהכריח אותם למסור. מכיוון שהם לא כל כך אוהבים למסור הם נתקעו בסיטואציות לא נוחות. בכל מקרה בכל הפלייאוף הזה טורונטו חיים ומתים על שני הסקוררים שלהם. הם לא מקבלים מספיק תמיכה משאר הקבוצה. לגבי הגבוהים – ולנצ'יונאס קיבל כדורים כששיחק אבל מן הסתם קשה להסתמך על שחקן שחוזר מפציעה. משחק הפוסט של האחרים כמעט ולא קיים.

        1. זה מה שראיתי כשצפיתי בכל אחת מהזריקות של אירווינג בגיים 3 ו-4 לפני המשחק עצמו. יכול להיות שלא ראיתי טוב, אבל היו זריקות שבהן גבוה שמר עליו (רובן היו כשניסה לחדור, זה כן).

          1. זריקות בחדירות זה עניין שונה מכיוון שאחרי שאירווינג עובר את השומר שלו ברור שהוא יגיע לביג מן ליד הטבעת. בסדרה הזו זה תמיד היה ביומבו. ודווקא במשחק האחרון הוא לא היה אפקטיבי במקרים האלו רק 1מ-4 כשבשני הקודמים הוא עשה 2מ-3 ו0 מ-3.
            לגבי המקרה של הגבוה שנשאר לשמור על קיירי בחוץ שהוא מה שעליו דובר זה קרה רק 4 פעמים בשני המשחקים הקודמים. פעמיים במשחק מעבר ועוד פעמיים כתוצאה מרוטציה בהגנה ולא מחילוף בחסימה לקיירי. בכל מקרה אירבינג היה 2 מ-4 במקרים הנ"ל איך שלא תהפוך את זה לא מדובר בהרבה מקרים.

  3. מה שעוד למדנו הוא (שוב) שטורונטו קבוצה לא מנוסה וההבדל ביכולת שלה בין משחקי בית וחוץ הוא ענק. לא אתפלא אם ינצחו בבית

כתיבת תגובה

סגירת תפריט