איך לסכם את משחקי הלילה במשפט קצר, אבל קולע?

ככה:

!I LOVE THIS GAME

מיאמי היט 94 – טורונטו רפטורס 87 (אחרי הארכה)
(2 – 2 בסדרה)
ידענו שיהיה צמוד, ידענו שיהיה מותח. צדקנו.
אבל קיווינו לרמה קצת יותר גבוהה. הסנטרים הפותחים של 2 הקבוצות לא שיחקו הלילה, וזה השאיר את המשחק ואת אזור הצבע פנוי לגארדים המובילים של 2 הקבוצות.
המשחק נפתח ביתרון של מיאמי שירדה להפסקה ביתרון 9 נק'.
ברבע השלישי מיאמי נעלמו, וטורונטו שניצחו את הרבע 27 – 16, הגיעו לרבע האחרון ביתרון 2 נק'.
חסרונו של דוויין ווייד, שלא שיחק בדקות הפותחות של הרבע האחרון הורגש, ונראה היה שעד שחזר למגרש, 7 דקות לסיום, שזה מעט מדי, מאוחר מדי.
אבל במשחק בוטורונטו קולעת 39% מהשדה, ובמיאמי כל מי ששמו לא "דוויין" קולע ב-42% מהשדה, 'פלאש' אחד מספיק בשביל להטות את הכף.
ווייד שסיים עם 30 נק' באחוזים טובים לקח פיקוד על המשחק, והוביל את הקמבאק של מיאמי, כולל סל משווה, 10 שניות לסיום המשחק.
בהארכה זה כבר היה רק ווייד וג'ו ג'ונסון שהגיעו לשחק (ג'ונסון עם 2 חסימות בהארכה),
ומיאמי יצאה עם ניצחון חשוב, כזה ששומר על סיכוייה להעפיל לגמר המזרח.
קשה לבחור את מצטייני טורונטו (ג'וזף 14 נק', טרנס רוז 14 נק', שניהם עלו מהספסל, שניהם הובילו את רשימת הקלעים של טורונטו),
אבל אם צריך, אז ביומבו שפתח, סיים עם 13 נק', 13 רב', וה-(+/-) החיובי הגבוה ביותר של טורונטו (11+)
לא ממש מובן למה קייסי בחר לא להיעזר בו יותר במאני טיים.

פורטלנד טריילבלייזרס 125  – גולדן סטייט ווריאורס 132 (אחרי הארכה)
(גולדן סטייט מובילים 3 – 1 בסדרה)
אחד המשחקים הגדולים ששוחקו השנה. משחק לפנתאון.
אז בניגוד לדיווחים המוקדמים קרי עלה לשחק הלילה מהספסל.
פורטלנד פתחו את המשחק בסערה, ו-5 דקות לסיום הרבע הראשון עלו ליתרון 21 – 5.
אבל גולדן סטייט היא לא הקבוצה שנבהלת בקלות מכל הפרש שהוא, והם צמצמו עד סוף הרבע את ההפרש ל-8 נקודות בלבד.
הרבע השני התאפיין בעיקר באמוציות גבוהות, כאשר לווינגסטון מורחק (שלא בצדק) אחרי 2 עבירות טכניות רצופות בעקבות שריקה שלט קיבל.(ושללא ספק הייתה צריכה להישרק)
פורטלנד ירדו להפסקה ב-10 הפרש, כאשר לכאורה כל המומנטום לצידם –
קרי חלוד, קליי נראה לחלוטין אבוד בחצי הראשון, והרכז המחליף (ואולי השחקן החשוב ביותר השנה על הספסל של הלוחמים) של גולדן סטייט מורחק.
קבוצה לא מגיעה ל-73 ניצחונות בעונה, ככה סתם.
הלוחמים הם קבוצה אלופה, כזו שלעולם לא מרגישה שהכל אבוד.
רבע שלישי נהדר של גולדן סטייט, מאחורי משחק הגנה מדהים של דריימונד גרין (6 חסימות לפני סוף הרבע השלישי) והתעוררות התקפית של קליי תומפסון, והמומנטום במשחק מחליף צד כאשר גולדן סטייט פותחים את הרבע האחרון ביתרון נקודה.
הלוחמים פתחו את הרבע האחרון בסערה, ונראה היה שהמשחק בורח לטריילבלייזרס, אבל אז 2 שלשות רצופות של השחקן המשתפר של העונה (מקולם, AKA משולם) החזירו את היתרון לקבוצה ביתית, 7 דקות לסיום.
המשחק המשיך להיות צמוד ומותח,
קרי קלע את השלשה הראשונה שלו אחרי שהחטיא את ה-9 הראשונות שלו,
ולילארד, שהחטיא 13 זריקות רצופות, כהרגלו הגיע ל-"לילארד טיים", וקלע 2 שלשות גדולות משלו.
105 – 103 לבלייזרס, 2 וחצי דקות לסיום.
קרי עם אסיסטים לגרין ולבארנס, לילארד עם אסיסט לפלאמלי,
קבעו שיוויון 111, דקה לסיום.
תוצאה שלא השתנתה עד לסיום הזמן החוקי.
הארכה.
ההארכה כולה קרי.
קרי קלע את 12 הנקודות הראשונות של קבוצתו בהארכה,
ו-2 דקות לסיום התוצאה 123 – 118 ללוחמים.
ומהבור הזה, הבלייזרס כבר לא יכלו לחזור.
קרי סיים את המשחק עם 40 נק', 9 רב', ו-8 אס' (18 נק' בהארכה) ב-37 דקות מהספסל.
לילארד סיים את המשחק 36 נק', 6 רב', 10 אס'.

2 אגדות בהתהוות: