סיקור משחקי יום ב' / גיא רוזן

 

איך לסכם את משחקי הלילה במשפט קצר, אבל קולע?

ככה:

!I LOVE THIS GAME

 

מיאמי היט 94 – טורונטו רפטורס 87 (אחרי הארכה)
(2 – 2 בסדרה)
ידענו שיהיה צמוד, ידענו שיהיה מותח. צדקנו.
אבל קיווינו לרמה קצת יותר גבוהה. הסנטרים הפותחים של 2 הקבוצות לא שיחקו הלילה, וזה השאיר את המשחק ואת אזור הצבע פנוי לגארדים המובילים של 2 הקבוצות.
המשחק נפתח ביתרון של מיאמי שירדה להפסקה ביתרון 9 נק'.
ברבע השלישי מיאמי נעלמו, וטורונטו שניצחו את הרבע 27 – 16, הגיעו לרבע האחרון ביתרון 2 נק'.
חסרונו של דוויין ווייד, שלא שיחק בדקות הפותחות של הרבע האחרון הורגש, ונראה היה שעד שחזר למגרש, 7 דקות לסיום, שזה מעט מדי, מאוחר מדי.
אבל במשחק בוטורונטו קולעת 39% מהשדה, ובמיאמי כל מי ששמו לא "דוויין" קולע ב-42% מהשדה, 'פלאש' אחד מספיק בשביל להטות את הכף.
ווייד שסיים עם 30 נק' באחוזים טובים לקח פיקוד על המשחק, והוביל את הקמבאק של מיאמי, כולל סל משווה, 10 שניות לסיום המשחק.
בהארכה זה כבר היה רק ווייד וג'ו ג'ונסון שהגיעו לשחק (ג'ונסון עם 2 חסימות בהארכה),
ומיאמי יצאה עם ניצחון חשוב, כזה ששומר על סיכוייה להעפיל לגמר המזרח.
קשה לבחור את מצטייני טורונטו (ג'וזף 14 נק', טרנס רוז 14 נק', שניהם עלו מהספסל, שניהם הובילו את רשימת הקלעים של טורונטו),
אבל אם צריך, אז ביומבו שפתח, סיים עם 13 נק', 13 רב', וה-(+/-) החיובי הגבוה ביותר של טורונטו (11+)
לא ממש מובן למה קייסי בחר לא להיעזר בו יותר במאני טיים.

 

פורטלנד טריילבלייזרס 125  – גולדן סטייט ווריאורס 132 (אחרי הארכה)
(גולדן סטייט מובילים 3 – 1 בסדרה)
אחד המשחקים הגדולים ששוחקו השנה. משחק לפנתאון.
אז בניגוד לדיווחים המוקדמים קרי עלה לשחק הלילה מהספסל.
פורטלנד פתחו את המשחק בסערה, ו-5 דקות לסיום הרבע הראשון עלו ליתרון 21 – 5.
אבל גולדן סטייט היא לא הקבוצה שנבהלת בקלות מכל הפרש שהוא, והם צמצמו עד סוף הרבע את ההפרש ל-8 נקודות בלבד.
הרבע השני התאפיין בעיקר באמוציות גבוהות, כאשר לווינגסטון מורחק (שלא בצדק) אחרי 2 עבירות טכניות רצופות בעקבות שריקה שלט קיבל.(ושללא ספק הייתה צריכה להישרק)
פורטלנד ירדו להפסקה ב-10 הפרש, כאשר לכאורה כל המומנטום לצידם –
קרי חלוד, קליי נראה לחלוטין אבוד בחצי הראשון, והרכז המחליף (ואולי השחקן החשוב ביותר השנה על הספסל של הלוחמים) של גולדן סטייט מורחק.
קבוצה לא מגיעה ל-73 ניצחונות בעונה, ככה סתם.
הלוחמים הם קבוצה אלופה, כזו שלעולם לא מרגישה שהכל אבוד.
רבע שלישי נהדר של גולדן סטייט, מאחורי משחק הגנה מדהים של דריימונד גרין (6 חסימות לפני סוף הרבע השלישי) והתעוררות התקפית של קליי תומפסון, והמומנטום במשחק מחליף צד כאשר גולדן סטייט פותחים את הרבע האחרון ביתרון נקודה.
הלוחמים פתחו את הרבע האחרון בסערה, ונראה היה שהמשחק בורח לטריילבלייזרס, אבל אז 2 שלשות רצופות של השחקן המשתפר של העונה (מקולם, AKA משולם) החזירו את היתרון לקבוצה ביתית, 7 דקות לסיום.
המשחק המשיך להיות צמוד ומותח,
קרי קלע את השלשה הראשונה שלו אחרי שהחטיא את ה-9 הראשונות שלו,
ולילארד, שהחטיא 13 זריקות רצופות, כהרגלו הגיע ל-"לילארד טיים", וקלע 2 שלשות גדולות משלו.
105 – 103 לבלייזרס, 2 וחצי דקות לסיום.
קרי עם אסיסטים לגרין ולבארנס, לילארד עם אסיסט לפלאמלי,
קבעו שיוויון 111, דקה לסיום.
תוצאה שלא השתנתה עד לסיום הזמן החוקי.
הארכה.
ההארכה כולה קרי.
קרי קלע את 12 הנקודות הראשונות של קבוצתו בהארכה,
ו-2 דקות לסיום התוצאה 123 – 118 ללוחמים.
ומהבור הזה, הבלייזרס כבר לא יכלו לחזור.
קרי סיים את המשחק עם 40 נק', 9 רב', ו-8 אס' (18 נק' בהארכה) ב-37 דקות מהספסל.
לילארד סיים את המשחק 36 נק', 6 רב', 10 אס'.

 

2 אגדות בהתהוות: 

לפוסט הזה יש 47 תגובות

    1. גיא

      10 מאי 2016 09:08:44

      מרקוס ברו, המבשלה בברלינאית הצעירה, מגישה לצד הבירות המסורתיות כמה בירות "חדשניות" (במונחים ברלינאים…), כך שיש להם עוד סוגים חוץ מהדנקל והוייס ביר.

      איזה כיף לך, אני מקנא!

    1. עובר

      10 מאי 2016 09:51:03

      לגמרי. בכלל, עדיף סיבוב ראשון משעמם, מאשר סיבוב שני או שלישי משעמם.

      זה גם די הגיוני שיהיה משעמם בראשון לאור פערי הכוחות.

  6. סומסום

    10 מאי 2016 09:13:29

    קארי בסיגנצ'ור גיים שלו.
    קלאסיקת אנ.בי.איי של כל הזמנים.
    ועל הדרך גם שבר את שיא הנקודות באוברטיים, לא רק בפלייאוף.

    אין – עוד – מילים.

    והרחק –
    הרחק למטה –

    עדיין כואב עבור טורונטו את ההחלטה התמוהה של הפלייאוף. דוויין קייסי מוציא בשתי הדקות האחרונות ובכל הארכה את ביומבו (13 נק', 13 ריבאונד, שליט הצבע, ואחוזים יפים מאוד), וחוטף ריצת 10-26 של מיאמי, מלא אופנסיב ריבאונדס וליי-אפים. אם (כמו ווגל) הוא יראה את הדלת החוצה בסוף הפלייאוף, תדעו איפה זה התחיל.

    1. גיא

      10 מאי 2016 09:24:43

      אכלת פעם קארי חריף –
      מהסוג שבהתחלה נראה שזה לא כל כך נורא,
      אבל אז מגיע גל אש מטורף, כזה שחורך לך את הנשמה?

  8. הייט אשברי

    10 מאי 2016 09:45:44

    ג"ס עדיין כל השנה ( עונה רגילה פלוס פלייאוף ) בלי שני הפסדים רצופים . הפסידו עד עכשיו 11 ( 9 פלוס 2 ) ותמיד חזרו לנצח במשחק הבא ). נראה אם זה יישמר עד הטבעת .

  10. אופיר נ

    10 מאי 2016 10:15:51

    תודה לקרי, ותודה לליג פאס,
    שאפשר לי לשלוח את הילדים לביה"ס ולהמשיך לראות את המשחק בדרך לעבודה.

    איזה משחק!

    אמנם אני לא אוהד של פורטלנד, אבל היא משחקת היום כמו שגולדן סטייט שיחקה לפני 4 עונות בסדרה מול ס"א.
    היא מפסידה, אבל מלהיבה, והפוטנציאל שלה בשמיים.

    טרי סטוטס מאמן מעולה.

    וסטפן קרי כבר HOF.

  14. אשך טמיר המקורי

    10 מאי 2016 10:29:58

    אגב קארי – גם כשלא הלך לו מבחוץ – עדיין היה מצוין בכניסות לסל וג'אמפים ובהגנה, ולמעשה עצר את המפולת והחזיר את ג"ס למשחק כשנכנס

  15. הבן השחור גלוח הראש מחוץ לנישואים של ג'ון סטוקטון

    10 מאי 2016 10:31:28

    מה שבעיקר עושה את קארי טוב מכל החיקויים, זה לא השלשות, המסירות, הדריבל, המשחק אוף דה בול, או כל פעולה אחרת.

    אלא הסנכרון ביניהם.

    השבריר שנייה של המעבר בין פעולה A לפעולה B לפעולה C.

    כמה התגעגעגעגעגתי..

    גיא ! בגללך פספסתי את החזרה שלו ("קארי לא ישחק היום") אבל אני סולח.. סמיילי ותודה

  16. עגל

    10 מאי 2016 10:46:13

    ג"ס היו יותר טובים ממה שזה נראה במהלך המשחק. אעז ואומר שסטף הרס להם את המשחק בחצי הראשון משום שהוא היה חלוד ויידה אבנים מהשלוש, היה חסר בטחון ולמעשה היה חור בהתקפה זו הסיבה שפורטלנד הובילה. בחצי השני כולם עלו כמו אריות ולתוך המומנטום הזה הוא נכנס ופתאום השתחרר.ברגע שהוא חזר לשחק כרגיל ג"ס חזרה להיות קבוצת ה- 73-9 של העונה הרגילה וניצחה למרות מאמץ הירואי של פורטלנד.
    צריך נס כדי שפורטלנד קחו את המשחק הבא.
    בסופו של יום האלופה היתה ונשארה הפייבוריטית הברורה מול ס"א בגמר המערב ומול קליבלנד בגמר.

    1. עידו גילרי

      10 מאי 2016 10:53:13

      הוא נכנס באמצע הרבע ב-2-16 לבלייזרס. זה לא כאילו הם תפקדו עד אז. בסה"כ ברגעים שהוא לא היה על המגרש הם היו ב15- בחצי הראשון.

      1. עגל

        10 מאי 2016 10:57:35

        נכון אבל הפיגור הזה התפתח תוך שתי דקות. גם מנקודת הזמן שבה פיגרו בכ-7 נ"ק הוא לא היה מבריק. תומפסון נראה ישן ונראה שרק גרין משחק חזק. קל לי להאשים את קרי אבל אולי זה לא קשור. בכל מקרה ברור שקשה לקבוצה להתרגל מחדש לשחקן כל כך דומיננטי.

        1. עידו גילרי

          10 מאי 2016 11:00:38

          מה זה משנה בכמה זמן נוצר הפיגור? הנקודה המשמעותית הייתה שב-6 דקות הם קלעו רק 2 נקודות החטיאו 11 זריקות ואיבדו שלושה כדורים.
          לא בדיוק יום טיפוסי במשרד .

  17. amitlahev

    10 מאי 2016 10:54:00

    איזה משחק פסיכי !

    גורל האליפות תלוי בגורם אחד: סטף קארי.

    אם הוא בריא ג"ס ככל הנראה תיקח, אחרת קליבלנד/ס"א/אוקלהומה יקחו.

    ווייד חזר אחורה בזמן משנת 2016 לשנת 2006. הכל נראה קל אצלו.

    נראה שנעשה ללווינגסטון עוול. מילא הטכנית הראשונה (שגם ממנה שופט חכם יכול להימנע). אבל למה טכנית שניה? בהנחה שבטכנית השניה הוא לא קילל בגסות את השופט/איים עליו זה ממש עוול.

    תודה על הסיקור המפורט.

    2. עידו גילרי

      10 מאי 2016 11:03:52

      עמית, שמתי לב שבפלייאוף פתאום נשרקות הרבה יותר עבירות על חסימות נעות. עקרונית זו מגמה חיובית הבעיה היא שלדעתי הם שורקים הרבה פעמים כשלא מתבצעת עבירה ושוכחים לשרוק במקרים שזה באמת קורה. בקיצור זה נראה יותר תלוי ברמת הפלופינג או ההתבכיינות של השחקנים.
      אשמח לשמוע את חוות דעתך המקצועית בנושא.

    3. נתן גולד

      10 מאי 2016 11:05:15

      ממה שאני הצלחתי לראות הוא אמר לו mother fucker אחרי הטכנית הראשונה. ברור שהשופטים טעו בכך שלא שרקו פאול על ליווינגסטון אבל זאת הייתה הטעות היחידה שלהם במהלך. שתי הטכניות היו מוצדקות וליבינגסטון פשוט היה חסר אחריות ואיבד את זה.

  19. amitlahev

    10 מאי 2016 11:58:39

    עידו, אכן בפלייאוף כמות האופנסיב גדולה מאוד לטעמי, הרבה מהם על חסימות בהתקפה.
    לגבי מתי שורקים ומתי לא – קודם כל יכולות להיות טעויות. חוץ מטעויות זה תלוי גם באופי המשחק ובמידת השפעת המגע של החוסם.
    יכול להיות מצב בו החוסם יצר מגע די משמעותי עם השומר אבל לא העמיד את המגן בנחיתות ואז לא ישרקו. מהצד השני יכול להיות מגע קל מאוד אבל כזה שמנע מהשומר לעבור את החסימה והשחקן שעם הכדור התקדם בקלות לכיוון הסל וקלע או מסר אסיסט. כאן חייבת להגיע שריקה כי המגן הועמד בנחיתות בעקבות מגע לא חוקי. כמובן שרף השריקות נקבע גם בהתאם לרמת האינטנסיביות של המשחק. כל משחק זה עולם ומלואו…

    לגבי לווינגסטון – אם הוא באמת אמר לו mother fucker אין פה שיקול דעת והוא היה חייב להיות מורחק. אל תשכחו שבליגה הזאת הכל מצולם ואם שחקנים יקללו שופטים בגסות מבלי להיענש זה לא לעניין…

  20. שמייקל

    10 מאי 2016 14:49:47

    לביומבו יש פוטנציאל להפוך לאחד ממספרי ה-4 הטובים בליגה לא ברור למה זה לא קורה. אהה וגרין סיים עם 7! חס' ו-21,9,5…WTF

    1. רועי ויינברג

      10 מאי 2016 15:21:15

      קודם כל הוא סנטר, אבל אני מסכים איתך שהוא די פוטנציאל לא ממומש (נבחר 7 בדראפט). יכול להיות שזאת בעית אישיות או משהו, אבל אני חושב שאם הוא ישחק בקבוצה עם 4 שחקנים מהירים הוא יוכל לתת משהו כמו 12-13 ריבאונדים ו-3-3.5 חסימות למשחק.

      1. שמייקל

        10 מאי 2016 19:59:26

        סנטר? אני מודה שלא ראיתי אותו משחק הרבה עד לפלייאוף, אבל הוא תופקד ליד jv וגם ראיתי אותו מגיע עם הפנים לסל ולא משחק עם הגב לסל יותר כמו 4 או 4.5 יכול להיות שהוא יותר סנטר אני לא מכיר אותו מספיק ואז הוא מאוד מזכיר בנתונים שלו את בן וואלאס בעמדה 5.

  21. מנחם לס

    10 מאי 2016 16:20:30

    התעוררתי רק עכשיו, וניכנסתי הנה לפני שניכנסתי לאתרים באנגלית
    תודה גיא.
    לא מאמין שהלכתי לישון בחצי!
    גולדן סטייט נהדרים אבל כולם שוכחים שזה היה , אחרי הכל, נגד פורטלנד, והם עדיין ניזקקו להארכה.

    1. הייט אשברי

      10 מאי 2016 17:17:39

      מנחם – סטף היה חלוד לגמרי שלושה רבעים . בכל זאת הבחור לא שיחק שבועיים . לולא הפציעה שלו סביר שהסדרה היתה נגמרת בסוויפ ובהפרשים גדולים יותר . תדמה לעצמך איך הסדרות של קליבלנד היו נראות אם היא היתה משחקת בלי לברון . גם איתו ובכושר הם ניצחו את אטלנטה במשחק המריע בנקודה בלבד.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט