מה כל קבוצה יכולה ללמוד מהיום ה-18 של הפלייאוף?/רועי ויינברג

הערב מיאמי לקחה את יתרון הביתיות מטורונטו וגולדן סטייט עלתה ל-0-2 בסיבוב השני.


מיאמי-טורונטו

דראגיץ' והמחליפים (יחד עם דנג). שני גורמים שעזרו למיאמי בניצחון היום.

מיאמי: הדבר שהכי בלט אצל מיאמי היום היה השליטה בצבע. קייסי העלה בחמישייה את דמארה קארול לצד נורמן פאוול בניסיון ליצור ספייס לג'ונאס ואלניוצ'אס בצבע והליטאי נתן משחק סביר עם 14 ריבאונדים (מתוך 30 הזדמנויות), כולם בהגנה, אבל היתרון של מיאמי בצבע היה משמעותי. זה בלט בעיקר ברבע השלישי, כשמיאמי עשתה את הקאמבק שלה. סביר שלא נראה בהמשך צבע כל כך פרוץ של טורונטו שיאפשר למיאמי להשיג יתרון בריבאונד.

דבר חשוב נוסף במיאמי היה התרומה של הספסל, בעיקר של ג'וש ריצ'רדסון שהראה שוב את תפקידו החשוב כשחקן שנשאר פנוי ויוצר סלים במהירות. הספסל די נעלם במשך רוב הסדרה מול שרלוט ובשביל לנצח את הסדרה הזאת מיאמי תצטרך יותר תרומה ממנו, מה שישאיר את החמישייה המבוגרת רעננה לאורך זמן. לצד הכושר של וויד שהתעלה בדיוק בזמן (גם עם הגנה טובה על דה-רוזן) והיכולת של מיאמי לספק רבעים של כדורסל מצויין, משהו שיכול לשבור קבוצות כמו טורונטו, ההמשך של הסדרה נראה ורוד עבור מיאמי.

טורונטו: אל תתנו לסל המשוגע מהחצי לבלבל אתכם. קייל לאורי היה נוראי. הוא סיים עם 3 מ-13 מהשדה כשהרוב המוחלט של זריקותיו ללא שמירה, וכשאול-סטאר ברמתו מסיים משחק פלייאוף עם 7 נקודות אי אפשר לנצח. קריסתו של לאורי בפלייאוף אינה דבר חדש וקייסי צריך לחשוב על דרך לטפל בזה.

הפיתרון נמצא לו מול העיניים. מיאמי התקשתה מאוד בסיבוב הקודם מול הרכב של שני רכזים ואם הראפטורס יעלו את לאורי לצד קורי ג'וזף זה יסבך את ההיט, שתהיה חייבת להעלות שני גארדים שומרים בחמישייה, ותתקשה עם החבאת דראגיץ' בהגנה. לצד זה, הראפטורס צריכה יותר חוזק בריבאונד.

העלאת פטריק פטרסון או לואיס סקולה במקום קארול בחמישייה, כשהסמול פורוורד הוא נורמן פאוול (וויד-סטופר) או דה-רוזן, תפתור את הבעיות ותספק לטורונטו שילוב בין הגנה אישית וגמישות בהתקפה. עם הרכב דומה שרלוט, קבוצה פחות כישרונית מטורונטו, משכה את מיאמי למשך 7 משחקים. זה יכול להספיק לראפטורס בשביל גמר המזרח.


גולדן סטייט-פורטלנד

אחד השחקנים המשמעותיים של הרבע הרביעי. אזילי.

גולדן סטייט: הניצחון הזה הגיע בזכות ניהול המשחק המבריק של קר. פורטלנד פתחו טוב, הפציצו מרחוק וסיבכו את אנדרו בוגוט. קר ידע איך להגיב. הוא העלה את גרין כסנטר במשך חלקים גדולים מהרבע השני, כשלפרקים הוא אף שילב את איאן קלארק (אחת מתגליות הפלייאוף) לצד ליבינגסטון, תומפסון, בארנס וגרין, מה שנתן מנהל משחק נוסף על הפרקט לצד ליבינגסטון וגרין. זה צמצם את ההפרש משמעותית, אבל השיא הגיע ברבע הרביעי.

כשקר העלה את אזלי, גרין, איגודלה, תומפסון וליבינגסטון, הוא יצר חמישייה שאי אפשר להביס. בין אם הם היו מתחת לצבע (דרך הפוסט-אפ של אזילי והחדירות של ליבינגסטון) או מרחוק, אבל הדבר הבולט ביותר בחמישייה הזאת היה בהגנה. הם עצרו את פורטלנד על 12 נקודות, כשרק 4 מתוכן לא באות מתחת לסל. פורטלנד התקשתה מאוד ליצור מצבי זריקה וקרסה כליל, מה שאפשר ריצת 4-16 וניצחון של גולדן סטייט.

השילוב החכם של המחליפים (בין אם זה איגודלה, אזילי או קלארק) חיפה על יום חלש במיוחד של תומפסון וגרין (7 מ-20 מהשדה כ"א) והביא לגולדן סטייט את הניצחון. זה העומק שיש לקבוצות גדולות ואין ספק שלג"ס יש אותו. לקראת הסדרה בפורטלנד סביר שנראה שוב את הגמישות המחשבתית הזאת באה לידי ביטוי, כשיתכן ובוגוט (שהיה חלש מאוד הערב) יסופסל לטובת אזילי בחלקים גדולים מהמשחקים הבאים.

פורטלנד: הטרייל בלייזרס פתחו את המשחק טוב וראו שסטוטס עשה את ההתאמות הנדרשות בין הסיבוב הראשון לשני. הקבוצה שמרה טוב מאוד על גרין (הודות לפארוק-אמינו) והכריחה את גולדן סטייט לוותר על העוגן ההגנתי שלה (בוגוט). הם הצליחו לגרום לקבוצה עדיפה מהם לפי כל קנה מידה לעשות שינויים כדי להתמודד איתם, ועל זה מגיע להם הרבה מאוד כבוד.

אבל למרות זאת, הם צריכים יותר. החמישיות של הווריורס עם המחליפים סיבכו את פורטלנד והספסל הקצר (בהשוואה לג"ס) שלה, ויכול להיות שלאורך זמן החמישייה לא תעמוד בזה. שילוב אפשרי של אד דיוויס לצד פלומלי בחלקים מסויימים של המשחק יוכל לעשות את העבודה, למרות שלא הייתי מוותר על החמישייה הזאת.

עד להתפרקות בסוף המשחק הם הצליחו להגיע לתנאים צמודים מאוד עם גולדן סטייט במגרשה הביתי, ומה שהם נתנו היום (עם פחות עבירות של הרקלס ויום יותר טוב של מקולום מהשלוש) יכול להספיק לניצחון, או שניים, בפורטלנד. יהיו שינויים, ככל הנראה, אבל הטרייל בלייזרס יכולים להיות מעודדים. הווריורס עדיין יעלו, כמובן, אבל זה לא יגמר בסוויפ.

רועי ויינברג

אחד מעורכי הופס. אוהב את מיאמי וגבוהים שמוסרים מעל 4 אסיסטים במשחק.

לפוסט הזה יש 27 תגובות

  1. הראפטורס שוב חפרו לעצמם בור ולאורי זה באמת חידה. בדקות רבות הוא כבר מתרחק מהכדור ומנסה לא להפריע הוא איבד כל ביטחון בקליעה או בחדירה שלו ואם הוא לא ייצא מזה אין להם שום סיכוי. דה רוזן לעומתו מצליח לתת רבעים טובים מדי פעם אבל לא יותר מ1 וחצי למשחק וגם הוא נעלם היום לפרקים גדולים. היום גם הצוות המסייע שלהם לא הופיע כמו פעמים קודמות. ביומבו לא היה דומיננטי בכלל בצבע, פאוול לא היה במיטבו היום וכנל פטרסון וקארול. ג'וזף היה לא רע בחצי השני אחרי חצי ראשון פושר והראפטורס חייבים תרומה משמעותית יותר מהם כדי שיהיה להם סיכוי.

    לגבי ההיט, זה נראה שזה בידיים שלהם, יש להם פשוט יותר כלים כדי לנצח. דראגיץ בכושר טוב וכל עוד לאורי ימשיך ככה אז כל משחק של 20+ של דראגיץ יוכרע לטובת מיאמי ואני מהמר שיהיו לו עוד שניים כאלה לפחות בסדרה.
    וויד יודע לחלק את הכוח שלו ולהתעלות כשצריך, ג'ונסון דנג וויטסייד כל אחד יתעלה במשחק אחר ואם ההיט לא יקרסו התקפית כמו מול שארלוט אני לא רואה את הסדרה הזאת נגררת ליותר מ6 משחקים.

    לגבי הלוחמים אזילי זה באמת תעלומה.. משום מה קר לא מרבה להשתמש בו בפלייאוף והעדיף להעלות את ורז'או לפניו למרות שהוא על הפנים. בדיוק שאלתי את העצמי במהלך הרבע השני מה הסיפור עם אזילי ואז הוא נכנס ברבע האחרון ובאמת שינה את המשחק כחו שציינת אבל דווקא פחות דרך פוסט אפ אלא יותר דרך לובים, הוא הכי טוב אצלם בזה וכשיש חמישייה של חודרים מצויינים שגם מוסרים קשה מאוד לעצור אותם.

    1. אזילי סבל זמן ארוך מפציעה בחלק השני של העונה הרגילה . הוא רק חזר לאחרונה , ולכן לוקח לו זמן להשתלב שוב .

    2. בהנחה שוויטסייד עוזב את מיאמי (95% לדעתי שזה יקרה) אני רוצה את אזילי או נואה במקומו. לדעתי יותר סביר שנואה יגיע ואזילי ישאר במפרץ למרות שהוא שחקן חופשי בקיץ

  2. תודה רועי.
    גולדן סטייט מרשימים מאוד בצד המנטלי, ומזכירים לי את הסלטיקס של דוק ריברס, ששום פיגור לא נראה להם גדול מדי ותמיד האמינו (וגרמו ליריביהם להאמין) שהם יכולים לחזור.
    בנקודה יותר "מקצועית", אני חושב שקר קיבל החלטה מושכלת לתת לפורטלנד לזרוק מבחוץ ולא לחדור, מתוך מחשבה שהעייפות מרצף המשחקים שלהם (עוד מהסיבוב הראשון מול הקליפרס) תכריע בסופו של דבר והזריקות לא ימצאו את הרשת. ואכן – הטקטיקה הזו עבדה מצוין כשהלוחמים מתבססים על נקודות בצבע ופורטלנד, שהיו פשוט בזון קליעות אדיר ברבעים הראשונים, נפלו מהרגליים וזרקו bricks ברבע המכריע.

    1. זה לא רק נפילה מהרגליים. ההכנסה של אזילי עשתה שינוי בשני הצדדים. הוא יוצא יותר מהר מהגבוהים האחרים על שחקני החוץ מה שצמצמם כמעט לחלוטין את כמות הזריקות החופשיות שהיו לבלייזרס שבשלושת הרבעים הקודמים קיבלו המון המון זריקות פתוחות. מהצד השני זה איפשר למקסם את הטקטיקה של קר מתחילת המשחק ללכת פנימה. הווריורס עשו 56 נקודות בצבע (16 באחרון) . זה ה-מ-ו-ן . רק לשם השוואה הספרס עם אולדריג' עשו מול אוקלהומה 48 בצבע. אחרי כל זה כדי לגמור אותם סופית קר עבר ב-3 דקות האחרונות שוב להרכב הסמול בול של הווריורס שמסתבר שגם בלי קרי קשה ליריבות לעמוד מולו.

  3. ובקשר לטורונטו – אני לא מבין מה אתה בעצם מציע.
    אם ג'וזף עולה בחמישייה כדי לשחק ליד לאורי, וגם פאוול שם בתור וייד סטופר, יש לך חמישייה סופר נמוכה או שאתה מוותר על דרוזן – זה לא מסתדר.
    חוץ מזה – ג'וזף+לאורי רחוקים שנות אור מהשילוב של קמבה+לין, שהיו קטלניים ביחד וכל אחד לחוד בהתקפה. קורי הוא לא שחקן יוצר ולא ספק נקודות, ובטח לא דורש תשומת לב מיוחדת מההגנה (ועם איך שלאורי נראה – גם הוא באותה משבצת).

    בקיצור – ההצעה לגבי ג'וזף בחמישייה לא רצינית, אלא אם כן הוא בא במקום לאורי (לא סביר) או אם הוא יתגלה בתור מצ'אפ הגנתי טוב לווייד ויוכל לעלות במקום פאוול.

  4. מצויין רועי,לגבי גולדן זה בדיוק התגובה שכתבתי עכשיו לסתם אחד שטען שהיה לגולדן המון מזל ברבע האחרון.
    לפחות אני יודע שמה שאני ראיתי עוד מישהו ראה 🙂

  5. 2 הסנט שלי:
    1. לטורונטו אין קו אחורי. (לאורי שחקן עונה רגילה מצויין, אבל לא אול סטאר לפלייאוף).
    ההתקפה שלהם שבלונית ומתבססת על בידודים של דרוזן. ברבע הרביעי ובהארכה כשנגמר לו האוויר, הזריקות הפכו לקצרות. אין מספיק שחקנים נוספים שמעורבים בהתקפה.
    2. במיאמי, דארגיץ' התעורר, ומתחיל לפרוע את הצ'ק השמן ששילמו לו כשהביאו אותו מפניקס.
    ווייד – אף פעם לא הייתי אוהד מיאמי, אבל אני מת על השחקן הזה. Gamer.
    3. פורטלנד החמיצו את ההזדמנות שלהם לעקוץ את הלוחמים בחוץ. הם אולי יקחו משחק אחד בבית, והסדרה גג תסתיים ב-5 משחקים.
    נקודת האור – הם קבוצה מאוד צעירה, צוברים ניסיון, הם בשלבי התקדמות, ובעקבות ההישגים הם יהפכו לקבוצה אטרקטיבית למשיכת כוכבים/ שחקנים מנוסים יותר מקבוצות לוטורי, שרוצים לשחק בפלייאוף בעונה הבאה.
    4. גולדן סטייט – קבוצה של שחקנים, עם הגנה חזקה, ומחויבות של כל השחקנים בקבוצה להצלחה שלה.
    צוות המאמנים שלה ידע במהלך העונה לתת דקות וביטחון גם לכל שחקני הספסל., זה לא משנה את מי קר בוחר להקים מהספסל למשחק ספציפי, שיטת המשחק מאפשרת לו להיות מעורב בהתקפה, לקבל כדור, לנסות לקלוע, והנגזרת של זה, יוצרת מחוייבות ורצון של השחקן לתרום יותר בהגנה. ואפשר להיזכר במשחקים בהם ספייטס בלט, או קלארק, או אזילי, או ברנדון ראש, או ליוויגנסטון, או ברברוסה, או איגואדאלה, וגם וורז'או הנגר ומקאדו הצעיר עולים לתת גוף, לקחת ריבאונד, ולתת דקות מנוחה.
    זו הגדולה של צוות האימון של הלוחמים, וזו הסיבה שקר מאמן העונה.

    1. לטורונטו יש קו אחורי נהדר(לאורי ודרוזן) הוא פשוט מאכזב בטירוף בפלייאוף הזה.
      הקו האחורי של טורונטו סחב את טורונטו בעונה הרגילה לעונה היסטורית בסטנדרטים של טורונטו. בפלייאוף הוא הקו האחורי החלש ביותר מכל קבוצות הפלייאוף.

        1. שכחתי שבכלל ממפיס היו בפלייאוף. יש מצב שזה הקו האחורי הפותח הגרוע ביותר אי פעם בפלייאוף.
          לגבי היל ואליס אני בכלל לא בטוח שלאורי ודהרוזן שיחקו יותר טוב מהם בפלייאוף הנוכחי למרות שאין ספק שלאורי ודהרוזן טובים יותר. צריך לקחת בחשבון שלאורי ובעיקר דהרוזן עושים הרבה נזק למשחק של הקבוצה שלהם כאשר הזריקות שלהם לא נכנסות.

  6. רועי הסקירות והניתוח שלך מצוינים. אני לא ראיתי החלטות מבריקות של קר אלא רבע רביעי של לב ולחימה שהכריעו את פורטלנד שנפלה מהרגליים. מסכן הפלאמלי השרברב הצעיר הזה שקיבל כדורים במצב קשה וגרין ואחרים חגגו עליו.
    עוד ראיתי שאחוזי הקליעה של תומפסון בירידה קבועה עוד מהסדרה עם יוסטון. יכול להיות שהעומס שנופל עליו מאז הפציעה של קרי מתחיל לתת את אותותיו.

    1. עצם זה שהוא שיחק עם אזילי כמעט כל הרבע הרביעי והיה עם הרכב גבוה לאורך כל הרבע זה לא החלטה מבריקה שלו?(להזכירך זה ממש נוגד את השיטה של גולדן)

  7. אני חושב שעל הנייר מיאמי עדיפה כמעט בכל עמדה על טורונטו. והעובדה שטורונטו כמעט נצחה למרות משחק חלש של הכוכבים שלה, יום קליעה גרוע מה-3 (24%) לעומת יום מדהים של מיאמי (73% מה-3!), ופיגור 41-52 בריבאונדים, רק יכולה לעודד את טורונטו.
    דבר נוסף בטורונטו – הם תוך כדי תנועה בפלייאוף מסתגלים לחמישיה עם דמארה קארול, להזכירכם מספר 3 נהדר, שנתן שנה שעברה בפלייאוף בשני הסיבובים הראשונים ממוצע של 17 נקודות באחוזים מעולים, 7 ריבאונדים1.5 גניבות ושמירה מעולה ב35 דקות, שחוזר לעצמו עכשיו אחרי שהיה מושבת מינואר. לפני כן הם שיחקו ביחד רק חודשיים. אז האמת אני חושב שטורונטו מתגבשים ומשתפרים תוך כדי לחימה והתבגרות והשתפשפות בפלייאוף. הם עוד יכולים להפתיע כאן. יש להם בהחלט עוד מקום לאפסייד.

  8. הרעיון של להעלות את גוז'ף ולאורי ביחד נשמע טוב אבל נראה לי שקייסי כבר הקדים אותך. שניהם היו יחד על המגרש כמעט כל הרבע הרביעי בו הם סגרו את ההפרש. בהארכה דרך אגב ג'וזף כמעט לא שותף/

  9. רועי, חטאת הפעם שלא הזכרת את דוויין ווייד שהוכיח שוב את מיוחדותו הנעלה, המבוססת הרבה על נסיון וחוסר פחד לקחת אחריות ברגעים הקריטיים ביותר. הוא היה BY FAR גיבור המשחק, ואני למדתי (בפעם האלף) שבלי דוויין אין מיאמי (עד שימצאו תחליף מתאים).
    אני ממש מאמין שאם בוש חוזר למרות הכל (אני לא בטוח שהוא בכושר משחק למרות שקיבל אישור לחזור להתאמן ולשחק), למיאמי יש סכוי לתת לקאבס קרב גדול על הכסף. ללא בוש אני לא מאמין שיש להם מספיק כוח וגובה תחת הסל נגד הקאבס.

  10. מה מנחם יכול ללמוד ממשחקי אתמול ? בעיקר דברים שהוא שכח:

    את הכסף סופרים במדרגות. אם הוא רוצה לרקוד על קברם של הלוחמים שימתין עד שהמשחק יגמר.

    שמה שיחד את גורדן משחקנים אחרים בעלי עליונות גופנית היה מבנה האישיות והנחישות לנצח בכל עימות. גרין, מעבר לשלל כישוריו בתחומי המשחק נחן באישיות מהסוג שמוביל לזכיות באליפויות. ברבים. אפשר לא לאהוב אותו, אבל אי אפשר שלא להתפעל ממנו כשחקן כדורסל.

    שהמפתח להצלחה של ג"ס זה לא משחק ההתקפה, אלא ההגנה. בשנה שעברה כמשחק ההתקפה היה טוב פחות הם התאמצו יותר בהגנה, השנה, בעיקר עקב השיפור ביכולת ההתקפית של קרי הם נזקקו לפחות מאמץ בהגנה ולכן הסטאטיסטיקות טובות פחות משנה שעברה. אבל ההגה היא המפתח להצלחה של ג"ס.

    לבסוף, כאוהד של משחק הכדורסל, איך אפשר שלא להתפעל מקבוצה שללא שחקנה הטוב ביותר, השחקן הטוב בליגה השנה, מנצחת פעמיים קבוצה צעירה, נמרצת, מוכשרת, מאומנת טוב שכבר הוכיחה את יכולותיה השנה.

    מבלי קשר לשכחה של דברים שידעת, לומר על קר שהוא מאמן חסר מושג, נו באמת.

  11. טורונטו – מיאמי – לאורי פשוט לא מוצא את עצמוונתן לדראגיץ' לחגוג, דבר שלא יכול לקרות אם טורונטו רוצים לנצח. אולי חמישיית סמול בול עם לאורי וג'וזף (שלאורי זז ל-SG) יכולה להוות פתרון.
    ג"ס – פורטלנד – ג"ס פשוטיותר טובים, מוכשרים ועמוקים. פורטלמד צריכה אקסטה ממקולום.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט