מה כל קבוצה יכולה ללמוד מהיום ה-17 של הפלייאוף?/רועי ויינברג

הלילה אוקלהומה חזרה אחרי בלואו-אאוט והשוותה את הסדרה מול הספרס והקאבלירס פתחו את חצאי הגמר המזרחיים עם ניצחון. מה כל קבוצה יכולה ללמוד מהמשחקים?


קליבלנד-אטלנטה

מנהל המשחק הבלתי מעורער של הקאבלירס. לברון.

קליבלנד: הדבר שהכי בלט אצל קליבלנד היום הוא ההגנה. הקאבלירס נתנו הגנה טובה מאוד שעצרה את החמישייה של אטלנטה, הוציאה את קורבר מכלל שימוש (זריקה אחת ב-37 דקות), הרסה להוקס את המשחק הקבוצתי וידעה לעצור את ההתקפה הרגילה של הניצים. זה היה מאוד שימושי ולצד האגרסיביות וה-Hustle (הקבוצה הצילה 12 איבודים לעומת 5 של ההוקס) זה עשה את ההבדל.

לצד זה ההתקפה של קליבלנד נראתה טוב מאוד, כרגיל. ידידי, אסי שלם, דיבר בהרחבה על השימוש שלהם בלברון כפוינט פורוורד ביומן קליבלנד האחרון, והשימוש הזה בלט גם הערב. יתכן שעשיית פאולים (כפי שהציע אסי) על לברון בקו החצי, או דאבל טים על ג'יימס, ימנעו ממנו לתפקד כמנהל המשחק. אבל אני רוצה דווקא להתמקד בטריסטן תומפסון.

הסנטר הפך לשחקן התקפה מצויין לכל דבר. הוא האיש שכיסה הכי הרבה מרחק, ק"מ, על המגרש היום (4.5) בהתקפה ובהגנה כאחד. הוא מרבה בחסימות אפקטיביות בהתקפה וסיים היום עם 5 אסיסטים כתוצאה מחסימות. התנועה שלו פשוט פנטסטית ומשחררת הרבה שטח לחדירות של לברון ואירווינג והוא שחקן חיוני לשיטה של לו שמוסיף ריבאונדים חיוניים (הערב לקח 7 ריבאונדי התקפה מ-11 אפשריים, 63%). זה מצדיק את חוזה המיליונים שהוא קיבל באוקטובר האחרון.

אטלנטה: המשחק הקבוע של ההוקס לא תפקד הערב. קורבר היה חלש מאוד, טיג על הפנים, הורפורד המשיך לתת פלייאוף בינוני במידות שלו והמצב נראה עגום. לכן בודנהולצר הלך על הנשק הסודי, הבלתי צפוי והמסעיר שלו מהספסל, דניס שרודר. שרודר עשה את הבלאגן שאטלנטה הייתה צריכה על המגרש, מה שהקשה מאוד על קליבלנד. בין אם זה מקרוב או מרחוק הקאבס התקשו בשמירה עליו והוא החזיק את הניצים במגרש.

אטלנטה צריכה להשתמש בו יותר. הוא שיחק 28 דקות בלבד, פחות מקורבר, בייזמור, הורפורד ומילסאפ. סביר שבמשחק הבא נראה אותו מקבל יותר קרדיט, אולי לצד שחקנים שקליבלנד התקשתה לשמור סגורים הערב (כמו בייזמור, ש-11 מ-14 זריקותיו היו פתוחות ומייק סקוט) לצד סטופרים הגנתים שיוכלו להקשות על מוביל הכדור (ת'אבו ספלושה). אם בודנהולצר יעלה אותם לקראת ההמשך, הסדרה הזאת תהיה יותר ארוכה משחושבים. זה המהלך הטוב ביותר שלו.

מבחינת החמישייה, ההוקס יצטרכו לראות יותר מעורבות מקורבר. אין מצב שהוא זורק רק זריקה אחת ב-37 דקות. הוא אחד קלעי השלשות הטובים ביותר של אטלנטה ולכן הוא צריך להיות יותר מעורב. אותו דבר תקף בקשר להורפורד שעדיין לא התעלה וצריך להיות האיש שיעצור את תומפסון, הפועל השקט והקטלני של קליבלנד. שילוב של חלקם לצד הספסל יוכל אולי לפתור את הבעיה, ויכריח את לו לעשות התאמות. ככה קבוצה חלשה יותר צריכה לפעול בסדרת פלייאוף, ולכן מאוד סביר שאטלנטה תעשה את זה.


סן אנטוניו-אוקלהומה סיטי

חזרו לעצמם.

אוקלהומה סיטי: אחרי המשחק הראשון, הת'אנדר עשו את השינויים ההכרחיים. דוראנט זרק יותר קרוב לסל מבמשחק הראשון (עדיין לא ממש בצבע) והקשה על דני גרין, ווסטברוק ניצל את המהירות שלו (כיסה 2.4 ק"מ יותר מלנארד.) מול שומרו, ושניהם נתנו את מה שמצופה מהם. איבאקה שיחק רחוק מהסל במשך רוב ההתקפה והחמישייה של אוקלהומה פיצתה בגדול על המשחק הראשון החלש שלה.

אבל עדיין יש מקום לדאגה באוקלהומה סיטי. קודם כל זה שהם ניצחו בנקודה בלבד (ובזכות מהלך שנוי במחלוקת, אבל זה עניין אחר) ובעיקר על היכולת של הספסל. יחידת המחליפים תרמה 17 נקודות בלבד מתוך 98 וסיימה עם מדד +/- ממוצע של 13.75-. המחליפים חיסלו את ההובלה של הת'אנדר ו-OKC חייבת תרומה גדולה יותר שלהם בהמשך. זאת סדרה ארוכה ומספיק שאחד משחקני החמישייה הראשונה יפצע, או יקלע לבעית עבירות (אפילו לא דוראנט/ווסטברוק) במשחק אחד והספרס מחזירים לעצמם את הביתיות.

סן אנטוניו: הספרס צריכה יותר מהצוות המסייע שלה. אולדריג' היה ענק, ג'ינובילי המשיך לתת סדרה טובה וקוואי נתן משחק סביר, אבל שאר הקבוצה קלעה 32 נקודות. 4 נקודות בממוצע לשחקן. דאנקן היה חלש מאוד היום ותרומתו ההתקפית נבלמה ע"י סטיבן אדאמס (1 מ-8 מהשדה), טוני פארקר לא התעלה ודני גרין חזר לסורו עם משחק נרפה של 3 מ-11 מהשדה.

בשביל לנצח, הספרס צריכה יותר משלושתם. יכול להיות שמתן אשראי רחב יותר לבוריס דיאו יהיה הפיתרון (יוציא את אדאמס מהצבע ויתן לסן אנטוניו עוד מנהל משחק שיוכל למצוא את דני גרין ולנארד במצבים נוחים). דיאו שיחק 8 דקות בלבד הערב ומשחקים כמו היום, כשרוב הקבוצה מתקשה לקנות סל, הם הלחם והחמאה שלו. נראה אותו מקבל יותר זמן משחק במשחקים באוקלהומה, לצד אולדריג'. זה ישחרר את ההתקפה של הספרס, למרות שגם ביום כזה חלש (ויום טוב של דוראנט ו-ווסטברוק) הם הפסידו בנקודה בלבד.

רועי ויינברג

אחד מעורכי הופס. אוהב את מיאמי וגבוהים שמוסרים מעל 4 אסיסטים במשחק.

לפוסט הזה יש 38 תגובות

    1. וברצינות
      אטלנה עושים רעשים שהם לא יהיו שטיח.

      הת'אנדר, לא נעים לומר, יקומו ויפלו על ווסטברוק. הקצב הקבוע של איבוד יתרון כשהוא נח והגדלת יתרון כשהוא עולה חזרה הוא לא פחות ממדהים.
      אוהב את דוראנט
      אבל ווסטברוק הוא הברומטר

      1. שטיח בטח שטיח,גם דטריוט הפסידו במשחק הראשון בתוצאה צמודה.
        השאלה היחידה שמעניינת במזרח זה האם טיירון לו ישבור את השיא של ריילי ויפתח את הקריירה שלו ב10-0?

  1. אם שרודר ישותף יותר זה רק לטובת קליבלנד… הדבר היחיד שהוא עושה זה בלגן. גם שחקן שקל להכנס לו לראש בטראש טוק.

    הורפורד עדיין לא הגיע לפלייאוף, זו אם כל הבעיות שלהם. כשהורפורד טוב כל אטלנטה עולה רמה או שתיים, הוא אחד החכמים.

    בסן אנטוניו לא יגיעו לשום מקום אם קוואי ישחק סביר… הוא חייב להיות סופרסטאר ולהוות חלק דומיננטי במשחק. למרכוס מדהים פשוט, איך הוא שיפר את השמאל מאז הפציעה בזרת ימין, הרג אותם, אבל לבד הוא לא יכול כשווסטברוק מפוקס, ולא היה לי ספק שהוא יציג משחק כזה אין אצלו 2 רעים ברצף.

    מסכים שקציצי צריך לקבל יותר דקות במשחק כזה, לא היה ברור למה הוא לא שותף. הספסל של אוקלוהומה היה בושה הוא היה יכול לדרוס אותם יותר בדקות האילו אם היה משתף אותו.

  2. רועי
    אוקהולמה לא ניצחה בזכות שום סל שנוי במחלוקת אם כבר אז מהלך , גם במהלך האחרון הספרס יכולה לבוא בטענות רק לעצמה
    דאנקן נראה חלש מאוד בספרס ואולדריג' מנפק סדרה חלומית ומוכיח שוב שמי ששם ציפ על איבקה ולא על הארדן מגיע לו
    מאחר ו 9 שחקנים בלבד שותפו ב OKC היית אומר שהם קיבלו 17 מהספסל ולא מהחמישייה השניה

    אטלנטה נהנתה מיום מזוויע במיחוד של לאב ( 4 מ 17 ) ומשחקה פיגור גדול , הפער הגדול בקליבלנד בין החמישייה הראשונה לספסל
    אבל הוקס will be הוקס
    קליבלנד תהיה בגמר הליגה

  3. תומפסון רחוק מלהיות שחקן התקפה פנטנסטי (או להצדיק את החוזה שלו). נכון שכמעט כל התקפה במשחק חצי המגרש של קליבלנד מתחילה מחסימה שלו (או של לאב) לקיירי או לברון אבל מעבר לזה ולקחת ריבאונד התקפה אין לו שום תרומה התקפית למשחק. אין לו שום מהלך התקפי והוא לא מהווה אופציה בהתקפה. בימים שהזריקות של קיירי לא נופלות זה הופך אותו לנטל על המגרש. החסימות שלו ישחררו הרבה שטח ברגע שהוא ידע להוות איום אחרי החסימה ויפתח איזה סוג של משחק פיק-אנד-רול. אני מאד מאוכזב מאיך שהוא התפתח כי נראה שמאז שלברון עבר לקבוצה כל משחק ההתקפה שלו התנוון לחלוטין.

    מסכים לגבי קורבר – מאז האולסטאר הוא חזר לדיוק הרגיל שלו (סביב 45% מהשלוש) מה שהופך אותו לכלי ההתקפי היעיל ביותר של ההוקס. הם חייבים לעבוד על לייצר לו זריקות.

    אתה מתייחס לנתוני המהירות באופן קצת שגוי לדעתי. ווסטברוק לא העלה הילוך מבחינת המהירות שלו (הוא תמיד משחק בפול גז). נתוני המהירות/מרחק בעיקר מעידים עד כמה השחקן היה נייד או סטטי ולא על כמה מהר הוא באמת רץ. זה תלוי בעיקר בשיטת ההתקפה של הקבוצה בה הוא משחק ובהתקפה של הקבוצה השנייה (כמה צריך לרדוף אחרי שחקנים בהגנה).
    ווסטברוק בעיקר ניצל חילופים אוטומטים של הספרס אחרי חסימות כדי לזרוק מול אולדריג'/דאנקן במקום על קוואי (רק שתי זריקות כשקוואי שמר עליו – שתיהן בחוץ). מעבר לכך הוא התעלל במאנו בדקות שהוא היה מולו. גם דוראנט עדיין התקשה מול שומרים נמוכים ממנו כך שלא נראה לי שהספרס יסטו מהטקטיקה הזו.

    1. אולי תומפסון לא שחקן של 20 למשחק והוא גם לא צריך להיות. בקבוצות גדולות כאלו צריך שחקנים שיעשו את העבודה בדמות תנועה בלי הכדור, השמת גוף כשצריך ולקיחת מטלה שתשחרר את אחד הכוכבים. במקרה של מיאמי צ'למרס עשה את זה, פה תומפסון שעושה עבודה טובה מאוד מבחינת ה-off-ball.

      הקטע הוא שזאת, כנראה, התקרה שלו (אלא אם יתחיל לפרוח אחרי שלברון יעזוב את קליבלנד בעוד 5-6 שנים), וזאת לא אמורה להיות תקרה של בחירה רביעית בדראפט.

      1. רועי, אתה קורא שחקן התקפה מצויין לאחד שלא עושה אפילו 10 נקודות למשחק לא מעורב בהנעת הכדור והיכולות היחידה שלו היא השתלטות על ריבאונד התקפה. לבוא לשים חסימה לשחקן שמקפיץ את הכדור אינה מיומנות מורכבת ובזה מתמצה התפקוד שלו. ברגע שאין שום חשש שהוא יתגלגל לסל שני המגינים במהלך החסימה יכולים להתמקד בשחקן עם הכדור ואין פה שום פעולה שמשחררת את אחד הכוכבים. איזה עבודה בדמות תנועה בלי כדור הוא עושה? הוא גם לא חוסם לשחקנים שבלי הכדור שזו כברק מיומנות שמצריכה תזמון.

          1. אם זה היה המצב לא הייתי מתלונן על החוזה שלו. בכל מקרה אני לא חושב שיש הרבה שיקראו לדניס רודמן שחקן התקפה מצוין. גם בכל מה שקשור לריבאונד ההתקפה צריך לזכור שכאשר אתה לא מעורב במהלכי ההתקפה ולא זורק לסל הרבה יותר קל להתרכז המאמץ לצוד כדורים שמחטיאים את המטרה. אם נסתכל על אחוז הכדורים שהוא מצליח להשיג ביחס להזדמנויות שלו נגלה שתומפסון גם את התפקיד הזה אינו ממלא בהצלחה יוצאת דופן.

          2. היום הוא מילא אותו בהצלחה מרשימה (7 מ-11 אפשריים). בכל מקרה לא הייתי שופט את תומפסון וה-5 זריקות שלו במשחק לפי נקודות אלא לפי, כמו שאמרתי, התנועה ללא כדור.

            לדעת לחסום לשחקן שמוביל זאת לא מיומנות מורכבת במיוחד אבל בהתקפה עם 2 שחקנים כל כך ריכוזיים שצריכים לייצר תנועה לפני שהם זורקים (אירווינג וג'יימס) הדבר הזה קריטי כמו אוויר לנשימה. הוא חיוני בשביל זה וההתקפה של הקאבלירס תראה הרבה פחות טוב עם מוזגוב נניח במקומו בחמישייה.

          3. אתה לא יכול להסתכל על משחק בודד. אני חולק עליך שעם מוזגוב זה יעבוד פחות טוב מכיוון שהוא שחקן פיק-אנד-רול הרבה יותר מוצלח וראינו את זה בעונה שעברה אצל בלאט. מוזגוב יהיה הרבה פחות אפקטיבי בלקיחת ריבאונד התקפה אבל יאפשר להתקפה להיות יותר מגוונת.
            בכל מקרה אני חוזר לנקודה המקורית – הוא רחוק מלהיות שחקן התקפה טוב או להצדיק את חוזה ה-82 מיליון דולר שלו.

          4. מה קרה לך גם את התנועה הזו הוא כמעט פספס. עד שהוא התחיל לזוז כמעט נסגר הבנק הוא פשוט קיבל אסיסט אדיר מהחבר שלו לקבוצה.

        1. לתומפסון אין שום יכולת התקפית פרט לריבאונד התקפה ( אין לו קליעה מבחוץ, יכולת מסירה או משחק פוסט), בנוסף לכך הוא נמוך מאוד עבור סנטר (2.06). הסיבה שהוא קיבל חוזה מקסימום שלא בצדק היא בגלל ההגנה המצויינת שלו, מיקום נהדר בצבע ויכולת לשמור על שחקני חוץ (די נדירה לעמדה שלו), במיוחד עם הבור שנקרא לאב , וסוכן בשם ריץ פול שלא מפחד ללכת למלחמת חורמה עם קבוצות כמו המקרה של פיניקס ובלדסו בנוסף לכך השנה עם העלאה בתקרת השכר כנראה הוא היה מקבל את המקסימום בקבוצה אחרת כתבתי על כך בהרחבה כשחתם על החוזה.

  4. תודה על התובנות.

    שנה שעברה גם היה לספרס התפוצצות במשחק 3 או 5 בסיבוב הראשון מול הקליפרס, והפסד במשחק אחריו. הפסד שהוציא אותי מטומטם לאללה.

    אוק' הפתיעו לטובה, אבל הם שוב כמעט הפסידו כשחזרו ברבע הרביעי להירובול "פעם אני פעם אתה" של דוראנטברוק. הם צריכים להיגמל מההרגל המגונה הזה.

    הייתי משלם הרבה (הכל יחסי) בשביל לראות תחרות חיובים בין למרקוס אולדריג' ל מו באקטס ספייטס..

    קוואי על דוראנט וגרין או מילס על ווסטברוק נראה לי יותר הגיוני.
    לתת ל ווסטברוק מטר לנצח מ ה3 כמו עם לברון ב 2013 עם תוצאות קצת שונות..

    הספרס ב 7 הימור ומשאלת לב.

  5. קליבלנד – אטלנטה – כל עוד הגבוהים של אטלנטה לא יגיעו לסדרה יהיה קל לקליבלנד. שרודר זה גימיק נחמד אבל זה גם לטובת הקבאלירס.
    ס"א -OKC – ווסטברוק ודוראנט חייבים להמשיך עם האגרסיבית, כי אין ספק שפופוביץ' יבוא לכל משחק מוכן עם שטיקים חדשים. השאלה באיזה יעילות הם יעשו את הדברים (מעט איבוד כדור ואחוזים גבוהים). אפשר להיות בטוח שלנארד יהיה אגרסיבי יותר במשחק הבא, כי היום רק אלדריג' הופיע וגם זה כמעט והספיק.

  6. קודם כל רועי – כל הכבוד על הטור הנהדר! לרוב אני מסכים ולעיתים לא אבל אין לזה שום משמעות מכיוון שהקריאה קולחת והכל מבוסס נתונים וידע ולמרות שזה לכאורה בסיסי בפרשנות אין מספיק עיתונאים כאלה היום.

    לגבי נושא חסימות ותנועה ללא כדור, לכל המלעיזים על מה שרועי כתב אם יש נושא שהליגה התדרדרה בו זה זה. גבוהים היום מבצעים חסימות איומות (תעקבו אחרי חסן וויטסייד ותבינו שברגע שישפר רק את זה הפלוס מינוס שלו יכפיל את עצמו). חסימה כיום דורשת ידע עצום, תיזמון והרבה למידה של משתנים (כל שחקן התקפה זקוק לה בזוית, צורה ומיקום שונה). זה מזמן כבר לא להצמיד ידיים ולהכנס בין חברך למגן. עדיין רועי, לקרוא לו שחקן התקפה טוב או כזה שמגיע לו חוזה כזה זה קצת סטרץ'.

    1. בתור המלעיז הראשי אני רוצה להדגיש שמה שהפריע לי הוא בעיקר הקביעה של רועי ששחקן מוגבל מאד התקפית זכה לתווית של "שחקן התקפה מצוין לכל דבר". זה בעיני תואר שצריך להרוויח ביושר ותומפסון רחוק שנות אור מלהתהדר בו.
      לענייננו בנושא החסימות. אני מסכים איתך שלחסום כמו שצריך זו מיומנות שצריך ללמוד. מצד שני זה מאד תלוי בסוג המשחק ההתקפי של הקבוצה. במשחק דינמי כמו זה של גולדן סטייט או בסגנון אחר לגמרי זה של סן אנטוניו יש לכך חשיבות אדירה. זה נכון במיוחד כשהשחקן החוסם הוא חלק מהמהלך לאחר החסימה, להלן הקליפרס לדוגמא. אבל במשחק המאד סטטי של קליבלנד החסימות של תומפסון הן כאלו שלא מצריכות כמעט שום מיומנות. הוא פשוט בא ונעמד ומחכה שקיירי או לברון יגיעו אליו וישתמשו בו כנקודת התחלה למהלך שלהם. מעבר לכך גם את זה הוא הרבה פעמים עושה באופן לא מוצלח וזז עם החסימה. מצד שני כמעט כל הליגה עושה את זה כי מזמן הפסיקו לשרוק על זה פאולים אז קשה לבוא אליו בטענות דוווקא על זה.
      עכשיו בעקבות הדיון הלכתי וצפיתי שוב במשחק מהלילה ואני חייב להגיד שאני עוד יותר נדהם מעד כמה הוא לא חלק מההתקפה של קליבלנד. כל מה שתומפסון עשה במשחק ולצערי זה ממש "כל מה שהוא עשה" זה ללכת לתת את החסימות הראשוניות לקיירי או לברון ואז לרוץ ולעמוד מתחת לסל בצד שהכדור לא נמצא בו. כל פעם שהכדור מחליף צד גם הוא מחליף צד ואורב לריבאונד התקפה. זה לא שחקן של 82 מיליון דולר.

      1. נכון לגבי התפקוד של תומפסון אבל היוצא מן העלל הוא עם דלבדובה שאיתו יש ל TT שיתוף פעולה קצת יותר משמעותי מחסימה ותו לאו.

        1. אני מסכים. דלי שחקן פיק-אנד-רול מצויין וזה רק מראה שאפשר לנצל את תומפסון בצורה הרבה יותר טובה.
          בפלייאוף הזה השילוב ביניהם עדיין לא בא לידי ביטוי אולי בגלל הקיצוץ בדקות של הדינגו.

  7. לגבי ווסברוק ודוראנט. אני לא נביא ואין לי שמץ איך OKC וס"א יגמר (למרות ש-בראקט של 85 זה הרבה יותר ממה שחשבתי שיהיה לי בשלב זה…). אני כן רוצה לתת 5 סנט לגבי אמירות שאני שומע על כך שווסברוק "עבר" את דוראנט והוא שחקן טוב יותר כיום (קחו נשימה…זה ארוך)

    ווסטברוק הוא לא ה"ברומטר" או "זכר האלפא" של OKC אלא פשוט השחקן שאין לו מחליף בקבוצה של 2016. ויש הבדל. בדומה לווריורס שבו ישנם שטוענים שקארי הוא לא יותר ואולי פחות חשוב מדריימונד גרין. המחשבה הזאת נגזרת מכך שאת רוב הפונקציות של קארי ניתן או להשלים או לכסות על ידי שחקנים אחרים לתקופות קצרות מול רוב קבוצות הליגה.

    אתה לא מוציא את המאזן הטוב בכל הזמנים ללא קבוצה מדהימה ומגוונת סביבך. אם זה איגוודאלה ושון לוינגסון בהובלת הכדור או איאן קלארק וקליי בקליעה מבחוץ. לדריימונד אין מי שיקח ממנו את הדברים שהוא עושה. לווריורס קו קדמי דליל ומוגבל יחסית לרמה של שאר. מו ספייטס הוא אחלה בהתקפה אבל בטח לא מוביל כדור או ריבאונדר ומגן (שלא לדבר על מוסר). בוגט הוא מה שהוא ויודע למקסם את עצמו בתוך מגבלותיו וכך דריימונד הופך לקריטי בקבוצה. אגב שנה שעברה בגמר דוויד ליי היה מצויין כשנכנס ולדעתי עוד יהיה חסר אם דריימונד יפצע או יישחק בהמשך.

    בחזרה ל-OKC, כשדוראנט יושב ווסברוק יכול להפעיל שחקנים גבוהים יותר וגם ניתן להעלות אותו עם חבורת קלעים. כשקבוצה שלמה רגילה שכדור בידיים של שחקן כל התקפה למשך רוב ההתקפה כשמוציאים אותו הקבוצה בטריטוריה לא מוכרת. כפיין נתקע על הספסל ונשלף ממנו כמו עגל בדרך למשחטה וכשדיון וויטרס מפגין ראיית משחק של שחקן דמקה בטורניר שש בש אז ווסברוק הופך לנוצץ כיהלום. שלא תבינו הוא שחקן מעולה עם הרבה מעלות אבל פשוט מנצנץ כקוץ במדבר מובילי הכדור של OKC

    דוראנט חייב עושה משחק שידע למצוא אותו בטיימינג הנכון. הוא לא פוינט פורווארד למרות השליטה בכדור. כל מי שראה את ווסברוק בשנים האחרונות מזהה שהשיפור הגדול במשחקו הוא בעיקר בשימוש בו. האחוזים לא עלו אלא הזמן שלו עם הכדור ביד. היתרון שבזה זה שקבלת ההחלטות שלו השתפרה ביחס ללפני שנתיים והוא בעל רגש קבוצתי טוב יותר. אם אני צריך לבנות קבוצה לאליפות אני לוקח את דוראנט הרבה לפני ווסברוק. אני מוודא שיש לו מאמן יצירתי וחזק ופוינט גארד שידע להוציא ממנו את המיטב. דוראנט משתפר ככל שתשים סביבו שחקנים טובים יותר (נבחרת החלומות היא דוגמא מצויינת) ווסברוק הוא זה שאביא לקבוצה של 30 ניצחונות כאשר הוא לבדו יקח אותם לפלייאוף ויהופכם לתחרותיים.

  8. דוראנט הביא את הקבוצה לפלייאוף לבד בעונה שווסטברוק היה פצוע רוב הזמן. במקרה ההפוך זה לא עבד – ווסטברוק לא הצליח להביא את הקבוצה לפלייאוף כשדוראנט נפצע. כך שיש הוכחות מהשטח ליכולת ההובלה של דוראנט. אני אגב מסכים שווסטברוק השתפר בקבלת ההחלטות שלו.
    לגבי המשחק אמש, אמנם בהתחלה כשווסט ישב 3.5 דקות לפני סוף הרבע השלישי הספרס צמצמו מתשע הפרש ל1 בסוף הרבע (ריצה של 10-2), אבל תכלס החמישיה בהובלת דוראנט עמדו בלחץ ועוד פעם פתחו פער של 9 בריצה של 8-0 בתחילת הרבע הרביעי בשלוש ורבע דקות, ואז, דווקא כשווסט חזר, נוצר קצת בלבול וחוסר תיאום בהגנה והספרס חזרו ממינוס 9 למינוס 1. בריצה של 8-0, תוך 3 דקות. משם זה נמשך יותר צמוד עד סוף המשחק כשהיתרון של אוקלהומה נע בין 2 ל5 במשך חמש וחצי הדקות האחרונות, ול-1 ב13 שניות האחרונות.
    בקיצור אוקלהומה הביאה אחלה ניצחון בבית הכי חזק בליגה העונה והיא יכולה להיות מאוד מבסוטה. מההגנה שלה ומהקשיחות והמלחמה שהשחקנים הראו.

    1. בשנה ההיא לא היו ל-OKC שחקני כנף למעט דוראנט לעומת זאת היה להם את ג'קסון ופישר בפוינט שידעו לחפות על חלק מהמגרעות דאז של ווסטברוק. ג'קסון אגב היה מבריק בתקופה ההיא עם דוראנט.

      אכן OKC צריכים להיות שמחים, אבל לא מבושמים

  9. ניתוח יפה לדעתי של חשיבות ווסטברוק/דוראנט. אני מחכה למשחק גדול באמת של דוראנט בסדרה הנוכחית, ומניח שהוא יקרה באחד משני משחקי הבית הקרובים. במשחק הזה אוקלהומה ינצחו, כך שלדעתי הסדרה תהיה 2-2 לפחות, ואולי גם (כאן אני מכניס תקווה) 3-1 לרעמים. זה הפלייאוף הראשון שאני רואה, באופן מאוד חלקי, מאז ג'ורדן מול בארקלי, ואני חייב לציין שלדעתי מנחם מאוד צודק בהבדל בין פלייאוף לעונה הרגילה. בפלייאוף הכוכבים מקבלים הרבה יותר דקות, כולם משחקים על יותר בידודים ומנצלים מיס-מאצ' (למה כשפופ משחק על אולדריג' זה חכם וכשדוראנט מנצל את הכישרון העודף שלו מול כל אחד זה משחק מטומטם?), הרוטציה מתקצרת, ההגנה מתהדקת ולאתלטיות חשיבות לא פחותה מהשיטה. גם לניסיון יש חשיבות וכולם מזלזלים באוקייסי, למרות שכשמחפשים "durant" ו-"clutch" ביוטיוב מקבלים רפרטואר יוצא דופן (זה מעניין אותי כי כאמור פספסתי את השנים האחרונות…). בקיצור אחרי החפירה, אוקייסי לא פרייארים ועם המון כישרון והזלזול בה נראה לי מוגזם. נכון, היא לא פייבוריטית ויש לה כמה חולשות משמעותיות (יותר לעונה רגילה, הרבה פחות לפלייאוף). אם היא תנצח את הסדרה מול הספרס, הביטחון שהיא תקבל ישפר אותה עוד יותר ולדעתי יכניס את הלוחמים ואת קליבלנד ללחץ.

  10. נמאס מהקשקושי מוח
    בשנה שדוראנט היה פצוע גם ווסטברוק היה פצוע בתחילת העונה 13 או 14 משחקים שאת כולם או כמעט כולם אוקלהומה הפסידו וזה היה בור גדול מידי למערב
    ובכל זאת הוא כמעט הצליח להכניס אותם לפליאוף
    אני חושב שהוא מספר 3 בליגה אחרי קרי ולברון קצת לפני קואי ודוראנט
    הוא רכז על שאם היה בשיקאגו היה לוקח את ה mvp שנתנו לדריק רוז בזמנו

    1. אם כך אוסיף עוד בלבול מוח קטן. שנה שעברה דוראנט שיחק 27 משחקים שokc ניצחה 17 והפסידה 10. ווסטברוק היה במאזן של כ50 אחוז בלעדיו.
      שנה קודם דוראנט עשה 25-11 ללא ווסטברוק.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט