עובדות וסיפורי נ.ב.א (15) \ רון טחן

השבוע בפינתנו השבועית, בין היתר: על נס ריצ'פילד, שחקן שויתר על חוזה בדטרויט כדי לעשות הסבה מקצועית, ועל החבר הכי טוב לקבוצה שאפשר לבקש.

 

1. נייט "טייני" ארצ'יבלד, רכז צנום ומהיר (68 קילו על 1.85 מ'), היה כוכבה הבלתי מעורער של קבוצת קנזס סיטי-אומהה קינגס.

 

בעונת 1972-73 הוא קלע 34 נק' למשחק, מעל ל-20 נק' יותר מהקלע השני בטיבו בקבוצה (סאם לייסי, שקלע 13.5 נק' למשחק).
עם זאת, את ארצ'יבלד לא ניתן היה להאשים בכך שהוא אגואיסט שמחפש רק את הסל, משום שהוא מסר לחבריו לא פחות מ-11.4 אס' למשחק.
בכך, ארצ'יבלד הפך לשחקן הראשון (והיחיד עד כה), שסיים עונה כמלך הסלים והאסיסטים בו זמנית.

*

2. מחזור הדראפט של 1996 נחשב לאחד המחזורים הטובים בכל הזמנים, אם לא לטוב מכולם. קובי בראיינט, אלן אייברסון, ריי אלן וסטיב נאש הם רק ארבעה מהמחזור המשובח.

עם הכדור ביד: קובי בראיינט


עם זאת, האם ידעתם שמאותו מחזור יצא גם אחד השחקנים הטובים ביותר ששיחקו באירופה?

הכוונה היא לא לדורון שפר, שנבחר במקום ה-36 על ידי הקליפרס, אלא למרקוס בראון, שנבחר 10 מקומות מתחתיו על ידי פורטלנד.


בראון, שלא הצליח להשתלב בליגה הטובה בעולם, הפך לסקורר קטלני ביבשת הישנה, וזכה במספר רב של אליפויות מקומיות (כולל אחת בישראל).
עם זאת, דווקא את תואר היורוליג, בראון מעולם לא זכה להניף…

*

3. בשנת 1959, דון גולדסטין נבחר במקום השמיני בדראפט על ידי דטרויט פיסטונס, שהציעה לו חוזה שנתי בסך 7,500 דולר לעונה, בתוספת מענק חתימה.
גולדסטין, גארד מוכשר שקנה את תהילתו כשהצליח לסחוב על גבו את אוניברסיטת לואיסוויל בפעם הראשונה בתולדותיה לטורניר המכללות, כשהוא מעמיד ממוצעים של 21 נק' למשחק ו-10 ריב', החליט לדחות את ההצעה.

הסיבה – גולדסטין החליט לעשות הסבה מקצועית, והפך לרופא שיניים.

עם זאת, בלואיסוויל לא שכחו מהשחקן המחונן, ובשנת 2000 אף הפרישו את חולצת המשחק שלו. כמו כן, בשנת 2014 גולדסטין נכנס להיכל התהילה של ספורטאים יהודים באמריקה (תודה ליאיר זעפרני על הסיפור).

 

4.  הקאבס נוסדו ב-1970 והיו מועדון די אומלל בחמש השנים הראשונות לקיומם. במשך הזמן הזה הבעלים לא הצליח להגיע עם העיר להסכם על בית קבוע לקבוצה, והקים את הריצ'פילד קוליסאום באמצע שום מקום בין קליבלנד לאקרון, מתוך מטרה למשוך אוהדים משתי הערים האפרוריות הסמוכות.

עונה לאחר שהוקם האולם הקאבס הצליחו לראשונה לעלות לפלייאוף כשהאוהדים ממלאים את האולם מדי לילה.
זו הייתה קבוצה אפורה ללא כוכבים גדולים באמת, ששבעה משחקניה סיימו את העונה עם מעל ל-10 נקודות בממוצע למשחק.

קליבלנד, שסיימה במקום ה-2 במזרח אירחה בסיבוב הראשון את סגנית האלופה מוושינגטון עם כוכבה אלווין הייז.
זו הייתה סדרה צמודה ביותר, כאשר שלושה מהמשחקים הוכרעו על חודו של סל.

לאחר שהבולטס ניצחו את המשחק הראשון בקליבלנד, הקאבס היו על סף פיגור 2-0 אבל זריקה כמעט מהחצי של בינגו סמית העניקה להם ניצחון 79-80 דרמטי שהשווה את הסדרה.
במצב 2-2 במשחק ה-5 בקליבלנד, הבולטס הובילו בנקודה שניות לסיום אבל שתי החטאות עונשין של הייז נתנו לקאבס אפשרות לניצחון. בינגו סמית' החטיא, אבל ג'ים קלמונס תיקן לפני הבאזר ונתן עוד ניצחון הירואי לאוהדי קליבלנד 91-92.

בינגו סמית'

 

לאחר הפסד בהארכה הקבוצות הגיעו למשחק המכריע בקולוסאום בריצ'פילד. כמו שאר הסדרה גם המשחק הזה היה צמוד, כשבשוויון 85-85 הקאבס הוציאו את הכדור להתקפה המכרעת. דיק סניידר קיבל אותו ונע לעבר הסל. הוא עלה לצעד וחצי שנשק ללוח ונכנס עם 4 שניות על השעון.
לוושינגטון היה עוד צ'אנס אבל זריקת יאוש רק פגעה בטבעת ושלחה את הקהל לטירוף מוחלט במה שזכה לכינוי"הנס של ריצ'פילד".

 

הקאבס מעולם לא זכו באליפות, וניתן רק לדמיין את גודל החגיגות אם וכאשר זה יקרה (תודה לעידו גילרי על הסיפור).

*

5. בשנת 1958, מוריס סטוקס, הרוקי המצטיין של עונת 1955/6 ואחד הכוכבים העולים של הליגה, נפל במהלך משחק על ראשו בצורה קשה. מאוחר יותר הוא שקע בתרדמת, וסבל משיתוק.
באותם ימים שחקני הליגה לא זכו לביטוח רפואי מיוחד, בעוד משפחתו הענייה של סטוקס לא יכלה לשאת בהוצאותיו הרפואיות.

לכן, חברו לקבוצה (סיסניטי רויאלס), ג'ק טווימן, שחקן נהדר בזכות עצמו (ממוצע קריירה של 19.2 נק' למשחק ואולסטאר 6 פעמים), הגיש בקשה לבית המשפט, בה ביקש להפוך לאפוטרופוס של סטוקס.
וכך, במהלך השנים טווימן טיפל בסטוקס במסירות, סייע לו ככל האפשר בשיקומו (לאחר שהוגבל למצמוצים בלבד, סטוקס הצליח להזיז את פלג גופו העליון), וארגן ארועי צדקה לכבודו בנוכחות כוכבי הליגה.

למרבה הצער, הקשר המיוחד בין השניים נקטע בשנת 1970, כאשר סטוקס הלך לעולמו בגיל 36 בלבד, עקב אי ספיקת לב.
בשנת 1983, טווימן (השחקן השני אחרי ווילט צ'מברליין שסיים עונה שלמה עם ממוצע של מעל ל-30 נק' למשחק) נכנס להיכל התהילה של הכדורסל, בעוד שמו של סטוקס נכנס להיכל היוקרתי בשנת 2004.
בשנת 2013, שנה לאחר מותו של טווימן, הכריזה הליגה על הענקת פרס חדש על שמם של טויימן וסטוקס – פרס החבר לקבוצה של השנה.

 

כמה רחוק יכול היה מוריס סטוקס (16.4 נק' ו-17.3 ריב' בשלוש עונות) להגיע מבחינה מקצועית? לעולם לא נדע. עם זאת, דבר אחד אנחנו כן יודעים. היה לו את החבר לקבוצה הכי טוב אי פעם.

 

 

 

 

 

 

 

לפוסט הזה יש 42 תגובות

  3. yamani1000

    30 אפר 2016 11:18:37

    מת על הטור הזה, אחלה פינוק לשבת בבוקר.

    הסיפור של טווימן וסטוקס מדהים. לא רק ב NBA, אלא בכלל.

    אגב, הפתיחה של הקטע על הקאבס – "הקאבס נוסדו ב-1970 והיו מועדון די אומלל בחמש השנים הראשונות לקיומם…" יכולה לטפח תקוות שווא אצל מי שלא מכיר את ההיסטוריה שלהם 🙂

  11. עגל

    30 אפר 2016 14:27:32

    הסיפור על טווימן וסטוקס הוא ענק. שמעתי עליו ממישהו פעם. מנחם היה כותב עליו 10000 מילה משובחת ביותר.
    טור מצוין

  12. עידו גילרי

    30 אפר 2016 14:35:56

    לא היכרתי את הסיפור של טווימן וסטוקס והתגובה האינסטינקטיבית שלי הייתה – "איך עוד לא עשו מזה סרט?". אז מסתבר שכן עשו ב-1973. אולי הגיע הזמן לרימייק?

  14. עידו גילרי

    30 אפר 2016 16:56:37

    טייני ארצ'יבלד היה פחות או יותר הקינגס בעונה המדוברת. מה שמדהים הוא שבאף עונה אחרת הוא אפילו לא התקרב למספרים האלה. באף עונה הוא לא הגיע ליותר מ-28 נקודות או 9 אסיסטים. הסיבה שהוא לא קיבל את תואר ה-MVP קשורה כנראה לעובדה שהקינגס היו חלשים וסיימו מחוץ לפלייאוף. אולי בעצם באותם ימים נתנו את התואר לשחקן הטוב ביותר מהקבוצה הטובה ביותר כי גם 30 נקודות ו-16 ריבאונדים של קארים עבור קבוצת 60 ניצחונות של מילווקי לא הספיקו. מי שזכה ב-MVP היה דייב קאוונס מהסלטיקס שסיימו עם 68 ניצחונות (אבל הודחו על ידי הניקס מאוחר יותר). קאוונס סיים עם 20.5 נקודות למשחק ו-16 ריבאונדים.

  15. רועי ויינברג

    30 אפר 2016 16:59:30

    אני מאוד אוהב את הפינה הזאת, הסיפור על טווימן וסטוקס מעולה. עד עכשיו דאנקן הוא היחיד שזכה בפרס ולא פרש מיד לאחר מכן (ב-2014/15). בשנתיים לפניו בילאפס ובאטייה פרשו.

  21. מנחם לס

    30 אפר 2016 21:39:54

    לא מאמין שהכנסת את דן גולדסטין (גולדשטיין). בשנה שהתחתנתי עם גייל פגשנו אותו ואת אשתו רוברטה באי סיינט מרטין, והפכנו לחברים. הוא הפך גם לרופא השיניים שלנו. בתי סיגל ובנו רוברט הפכו לזוג, אבל כשהיא החליטה ללמוד שנה בישראל הם ניפרדו, ובישראל סיגל פגשה את ליאור באונ' ת"א ןשנתיים אחרי נישאה לו.
    כשעברנו לגור לאבקואה, פלורידה, גם דן ורוברטה עברו איתנו. בנו רוברט הפך לפדיאטריסט (רופא כפות רגליים). קרה לו משהו לא מוסבר עד היום כשהוא ורופא שיניים חבר בטמפה פלורידה תיכננו לפוצץ מסגד ובית ספר מוסלמי. אשתו (הנוצריה) של רוברט החליטה לצלצל ל-FBI ולהסגיר אותם.
    הם נאשמו בנסיון ל…וישבו כמה שנים בבית הסוהר.
    דן ואני, ורוברטה וגייל עדיין בקשר אי-מייל.
    אם תלכו לגוגל אני בטוח שתוכלו למצוא על ROBERT GOLDSTEIN ו-BOMBING ATTEMPT IN TAMPA

    1. איזאיה .

      1 מאי 2016 01:24:31

      חייב לשאול האם כאשר הד"ר נעצר האם הנשיא האמריקני התקשר לדן גולדשטיין והבטיח משפט צדק בדומה לביבי והאב שח היורה מחברון ?

      שואל כדי להבין האם העתקנו את המודל האמריקאי נכון ?

  25. האווי לאסוף

    30 אפר 2016 22:57:03

    טור נהדר, והתוספת של הדוקטור מדהימה!
    בישראל פרס החבר הטוב ביותר בקבוצה היה צריך להיות על שמו של ג'ק צימרמן, שהתנדב לקחת את אשתו הראשונה של טל ברודי

  26. איזאיה .

    30 אפר 2016 23:50:47

    4 לא יקרה אף פעם אתה לא רוצה הסבר של אלף מלים לה לא אז תאמין לי .
    6
    סיפור החברות הזה והתגובות מוכיח שיש אנשים באתר הזה .למרות שהוא עוסק בספורט אמריקאי שהוא למעשה מכירת חלומות שאינם ברי מימוש .
    למרות שיש כאן אנשים הסוגדים לחלום ההזוי הזה הם עדין מבינים ומעריכים את הדברים החשובים באמת בחיים והוא להיות בן אדם .
    תודה לך רון על טור מצוין .
    ועכשיו קצת מספרים בלי יותר מדי הסברים למה הכדורסל האמריקאי הוא חלום הזוי :
    מפני שעל אחד שיצליח בנבא יהיו 4000 שלא יצליחו, כך פשוט .
    יש לנו אחד ל4000 .
    כמה מרויח אדם בממוצע לחודש ?
    3000 דולר ?
    אז כל ה 4000 ירויחו 12000000 ביחד לחודש …?
    או ש 3999 יבזבזו את חייהם בחלומות ואחד יצליח …
    בקיצור זו מכירת חלומות הטפה לעבודה קשה ברמה סיזיפית שבדרך כלל לא מצליחה אבל האתר ועוד אחרים מוכרים את החלום האמריקאי הזה של ההצלחה .
    מאחר ומדובר במשחק סכום אפס … לא יכול להיות שכולם יצליחו אז הצלחה של אחד באה על חשבון כל האחרים כך פשוט וציני .

    1. גיא

      1 מאי 2016 08:11:22

      בקולג'ים שבארה"ב, מחולקות מדי שנה כ-180,000 מלגות ספורט.
      אז נכון שרוב מוחלט של מקבלי המלגות לא יעסקו בספורט מקצועני,
      אבל כל השאר מקבלים השכלה חינם, והתחלה נקייה (ללא משקלן של הלוואות הסטודנט) בחיים הבוגרים.

כתיבת תגובה

תגיות:
סגירת תפריט