מה כל קבוצה יכולה ללמוד מהיום התשיעי של הפלייאוף?/רועי ויינברג

ממפיס-סן אנטוניו

סן אנטוניו: הספרס לא בזבזו יותר מדי כוח בסדרה הנוחה שלהם ועלו לסיבוב הבא כשאולדריג' ולנארד בלבד משחקים יותר מ-100 דקות בסיבוב הראשון כשבקבוצות האחרות שחקנים מקבלים הרבה יותר דקות, בהרבה יותר משחקים (אחרי המשחק החמישי של אוקלהומה מול דאלאס, ככל הנראה יהיו לה 7 שחקנים כאלה). סן אנטוניו הראתה גמישות אפקטיבית שהשתלבה עם ניהול המשחק של פופוביץ' ונכנסה למצב פלייאוף בלי לבזבז יותר מדי כוח בדרך. זה בדיוק מה שהם היו צריכים.

ממפיס: פערי האיכות היו גדולים מדי בכדי שממפיס תוכל לגנוב משחק. היא הקשתה על הספרס במשחק השלישי ובמחצית הראשונה של המשחק הרביעי בזכות הרכב לוחמני שכלל את טוני אלן, לאנס סטיבנסון ומאט בארנס אבל עדיין, זה היה חד צדדי. הגריזליס נראו לאורך רוב הסדרה כאילו הם פשוט רוצים לכבות את האור על העונה הפצועה שלהם, וזה קרה במהלך המשחק (הייתה הפסקת חשמל במהלך הרבע השני) ויש להם הרבה על מה לחשוב בפגרה. אין שום דבר שצריך להגיד בנוסף.

יוסטון-גולדן סטייט

דריימונד גרין. התפקיד שלו בתור סנטר הרס את משחק שני הגבוהים של יוסטון.

גולדן סטייט: למרות העדרו של סטף קרי מהמחצית השנייה, וככל הנראה גם מהמשחק החמישי (ועקב כך מהמשך הסדרה), הווריורס הגיעו לשיא הכדורסל שלהם דווקא ברבע השלישי. זה קרה בזכות הענקת קרדיט לדריימונד גרין כסנטר, מה ששחרר לחלוטין את ההתקפה של ג"ס בדומה למה שקרה בגמר 2015. הם רצו וגרמו להרכב שני הגבוהים של הרוקטס להראות איטי ומסורבל. זאת הדרך לעצור אותם.

אבל זה קרה רק ברבע השלישי. במחצית הראשונה הרוקטס שלטו מתחת לסל, סיבכו את בוגוט בבעיית עבירות משמעותית (שוב) והיו עדיפים. ההעלאה של דריימונד כסנטר הוציאה את כל המשחק מאיזון ומנעה את ה-2-2. אל תתפלאו אם במשחק הבא נראה את גרין פותח כסנטר לצד איגודלה ובארנס מקדימה, כשאזילי עולה לתת הגנה על הווארד בעת הצורך ובוגוט נח.

יוסטון: הרוקטס נתנו מחצית ראשונה מעולה ושיחקו היטב עם מאטיונאס והווארד מקדימה. השילוב של מייקל ביזלי יצר כאוס על המגרש, לטובת יוסטון, וכשהוא לא נאלץ לשחק כסטרץ' 4 אלא כסמול פורוורד הוא היה הרבה יותר יעיל בשני צדדי המגרש. לצד משחק חכם (וקבוצתי) של הארדן והניסיון להחליף שומר גבוה על קרי כל פעם שהוא בא לזרוק במחצית הראשונה, הטילים היו קרובים לפגוע פעם שנייה בלוחמים.

אבל במחצית השנייה, בדומה לכל קבוצה אחרת, הם לא הצליחו לעצור את הגרסה הסנטרית של דריימונד גרין (בחירה ראויה כסנטר לחמישיית העונה). הבעיה הזאת פוגעת בכל הליגה ולצערה של יוסטון אין לרוקטס את הכלים להתמודד עם זה. ג'יי בי בייקרסטאף עשה כמיטב יכולתו, אבל הסדרה הזאת תגמר ב-5 משחקים.

בוסטון-אטלנטה

בוסטון: הסלטיקס הראו היום הרבה מאוד אופי כשחזרו מפיגור 16 הפרש והצטיינו בשילוב של שני מובילי כדור ביחד על הפרקט. תומאס וסמארט הקשו על ההגנה (החלשה) של ההוקס ולא בכדי יש להם +/- של 22+ ו-24+בהתאמה. הם שלטו בקצב המשחק שהיה מהיר במיוחד (נזרקו 194 זריקות) ולעתים אף שיחקו לצד אוון טרנר בקו אחורי נמוך במיוחד שהוציא את המשחק של אטלנטה מאיזון. ההוקס לא הצליחה להגיב במהירות הנדרשת ולכן בוסטון הצליחה לרוץ ככה ולקחת לאטלנטה את היתרון.

אטלנטה: ההוקס נהנתה מיום ענק של פול מילסאפ, אבל זה לא הספיק. הם לא יכולים לנצח כשאל הורפורד וקנת' בייזמור לא מנצלים את השומרים הנמוכים וקולעים 4 מ-18 מהשדה. קשה להם לנצח כשקורבר ושרודר עם 6 מ-24 והם צריכים יותר עזרה מכל הצוות המסייע שלהם. לצד זה אטלנטה צריכה לחשוב איך היא יכולה להתמודד עם ההרכב הנמוך של בוסטון שהיה יותר מדי עבור החמישייה האיטית של בודנהולצר. הם יעשו את ההתאמות הנדרשות (ספלושה ובייזמור כפורוורדים?) ונראה את התוצאה במשחק 5-משחק שאסור לפספס.

דטרויט-קליבלנד

קליבלנד: הדבר הטוב ביותר בסדרה של קליבלנד, מלבד זה שקיירי אירווינג וקווין לאב נכנסו למצב פלייאוף, הוא יצירת החמישייה החדשה והאפקטיבית עם קווין לאב כסנטר. למרות חוסר תיאום (בקושי שיחקו בעונה הסדירה) על הנייר, החמישייה הזאת עשתה עבודה התקפית מדהימה בפלייאוף והקשתה מאוד על הפיסטונס עם סנטר נייח כדרומונד. במידה והקאבלירס יפגשו את מיאמי (עם וויטסייד) או את אינדיאנה (עם מהנימי) בגמר המזרח, מאוד סביר שנראה אותם משתמשים בחמישייה הזאת, שתעשה חיים קשים ליריבות. למרות שקליבלנד שחקה, באופן יחסי, את אירווינג, לאב וג'יימס, הם יקבלו הרבה יותר מנוחה מהיריבים הבאים שלהם שישחקו עוד שני משחקים, לפחות.

דטרויט: הפיסטונס חטפו סוויפ בפלייאוף הראשון שלהם, אבל היה ברור לכל שהם לא באמת יקחו משחקים מהקאבס. הפלייאוף הזה, מבחינתם, היה שיעור קבוצתי באיך לשחק בפוסט סיזון ועכשיו יש לבוכנות הרבה יותר ניסיון. זה ישפיע לקראת העונה הבאה.

רועי ויינברג

אחד מעורכי הופס. אוהב את מיאמי וגבוהים שמוסרים מעל 4 אסיסטים במשחק.

לפוסט הזה יש 35 תגובות

  4. ינון יבור

    25 אפר 2016 10:42:21

    תודה רועי.
    יהיה מעניין לראות את קרב ה"סנטרים" קווין לאב מול דריימונד גרין.

    וראוי לציון – קווין לאב עדיין ללא הפסד בפלייאוף. מאן 0:8.
    גם קיירי עוד לא הפסיד סידרה כשהוא משחק במשחק האחרון שלה.

  5. צביקה

    25 אפר 2016 10:52:43

    גם אני חשבתי שהבוכנות מסוגלים לקחת משחק. אבל קליבלנד הגיעו ממש מעולה לפלייאוף ולא הרפו לרגע, ולכן לא אפשרו להם לגנוב משחק. קצת כמו בוסטון בשנה שעברה – דטרויט עדיין צעירים מידי ולא באמת ידעו מה זה פלייאוף. בכל מקרה זאת קבוצה בגרף התקדמות נהדר ואוהדיה יכולים להסתכל קדימה באופטימיות.
    קליבלנד – האמת להוריד את הכובע. נראים במוד מעולה. ומלבד מיאמי אני לא רואה מי שמסוגלים בכלל לקחת מהם משחק! זאת אומרת גם סיבוב הבא הם צפויים לעשות סווים מול אטלנטה/בוסטון, ובגמר, אם זה יהיה מיאמי הם יפסידו משחק אחד לפחות, אם זה אחת מהקבוצות האחרות, אני לא רואה את זה קורה.

  8. יניב

    25 אפר 2016 11:22:16

    אני למדתי מהיום הזה שגולדן בסוף נכנעו לעין שכל העולם ואשתו עשו להם ובסוף העין תפסה גם אותם. עוד למדתי שהפליאוף במזרח זה כמו שאיגואדלה אמר סהכ אימון טוב לקליבלנד ומה שיפה בסדרה בין בוסטון לאטלנטה( אחלה סדרה) זה שהם רבות מי תהיה השטיח של קליבלנד בחצי

  9. נתנאל

    25 אפר 2016 11:43:19

    יש לציין גם את ג'רבקו שממש מאזן להם את המשחק בשני הצדדים.
    בנוסף בצד של אטלנטה לא יודע מה נכנס בדניס שרודר… הוא מחרב אותם חבל על הזמן. זה התחיל מהמשחק הקודם שהוא רב עם אייזיאה כשהוא התחיל!, ומשם נכנס לטירוף כאילו אכלו לו שתו לו, ופשוט לקח כל כדור לסל. איכשהו זה הלך לו פחות או יותר בקודם אבל היה אפשר לראות שהוא לא באיפוס, הוא המשיך עם זה במשחק הזה והיה חושך, אני במקום בודנהולצר שתי כאפות ואם לא קולט שהוא נרגע לא משתף אותו בכלל.

    1. Smiley

      25 אפר 2016 12:26:30

      ג'רבקו טוב מאוד. הוא נותן להם קליעה מרחוק של שחקן גבוה ומוציא את הגבוהים של אטלנטה החוצה ומרווח את הצבע.
      שרודר מראה בסדרה הזו שהוא רחוק שנות אור מלהוביל קבוצה (ויסתפק בינתיים להוביל את הנבחרת הגרמנית).

  10. Smiley

    25 אפר 2016 12:25:10

    ס"א – ממפיס – טוב שנגמר. ממפיס לא באמת כלה לקרוא פה איזשהו אתגר על ס"א. כמה חבל כל הציעות שלהם. לגבי ס"א, פשוט מנוחה למי שצריך ודקות למי שאחר כך יעודד עם המגבת.
    יוסטון – ג"ס – יוסטון לדעתי צריכים להשתמש בביזלי יותר (מאמין ששנה הבאה הוא יחתום באיזשהי קבוצה בליגה מתחילת העונה). ביזלי יכול ליצור סל מכדרור והוא לא צפוי, מה שמקשה על השומרים שלו (אבל גם על הקבוצה שהוא משחק בה). לגבי ג"ס, הספסל שלה מראה כמה הוא איכותי. איגואדלה התגבר על הפציעה.
    בוסטון – אטלנטה – כל פעם שומאס יהיה טוב לאטלנטה (שלדעתי היא עדיפה) יהיו חיים קשים. מילסאפ היה טוב בחצי הראשון ונחלש בשני, אבל הורפורד לא כנס למשחק, כמו גם הגארדים של אטלנטה. החוסר יציבות הזו של ההוקס יכולה להעלות לה בסדרה.
    דטרויט – קליבלנד – ג'קסון ודראמונד הראו שעדין יש להם כמה דברים ללמוד על איך משחקים בפלייאוף. לברון מצידו בקרוז קונטרול משייט לעוד ניצחון בסדרה שהעיקר בה שלאב וארווינג היו משמעותיים.

  12. עגל

    25 אפר 2016 12:36:50

    רועי הוא גאון, מה אתם מתפלאים?
    אני דווקא חושב שלקליבלנד לא יהיו משחקים קלים, וסוויפ לא אומר שזה קל. המשחק במזרח מאוד חזק ואגרסיבי והקבוצות אתלטיות. לאינדי וטורונטו יש הרבה בשר ובוסטון מרביצה כל הזמן.
    עוד דבר שג"ס מזכירה לנו כל הזמן – יש לה ספסל מעולה שלא נגמר, פשוט שחקנים מעולים אחד אחד.

  13. עידו גילרי

    25 אפר 2016 12:57:01

    זה נכון שדריימונד גרין היה הקטליסט לבריחה הגדולה של הווריורס ברבע השלישי אבל הוא לרגע לא תופקד כסנטר במחצית השנייה. למעשה הפעם היחידה שהווריורס שיחקו עם הרכב בו הוא באמצע היה בסוף הרבע הראשון בו הרוקטס סגרו הפרש 10 לשיוויון בסוף הרבע.

  14. ינון יבור

    25 אפר 2016 13:16:06

    אה, וברכות לטימי דאנקן על הניצחון ה-155 בקריירה בפלייאוף. ברשימה של הגדולים באמת, כלומר אלו שלקחו לפחות MVP של עונה רגילה או של גמר, הוא כבר במקום הראשון לבדו, לפני קארים עם 154.

  15. סומסום

    25 אפר 2016 13:20:18

    בתור שונא לברון, ככ בניתי על הדחה מול שיקאגו בשנה שעברה ועוד יותר על הדחה מול אטלנטה, ככה שעד גמר המזרח אין לי ציפיות מאף קובצה, וגם אז, היחידה שאני מצפה שתעשה צרות לקאבס (ולדעתי גם אם ספולסטרה יוכיח את עליונותו כמאמן הם גם יכולים להדיח אותם) היא מיאמי.

    כדי לנצח את קליבלנד אתה צריך כוכב גדול יותר מלברון (קרי) או כמה הול אוף פיימרים שיודעים את העבודה (קיד+נוביצקי, ביג3 של הספארס).
    לאורי-את-דרוזן כבר 9 עונות רצוף לא מגיעים לפליאוף, פול ג'ורג' הוא יהלום באמצע אגם של דרעק ובוסטון הם כמו חבורת ערסים עם מקלות שבאה להרביץ לחיילי קומנדו עם M16.

    יש משהו בחוצפה של ווייטסייד, היציבות של דאנג, הנסיון של JJ היצירתיות של דראג'יץ וכמובן איך לא דוויין ווייד, שבערוב ימיו נקלע לסיטואציה שאני הולך לאהוד אותו בסדרה (אני צובט את עצמי, אני מאוד אוהב אותו כשחקן רק שלברון חבר אליו וזה נשכח לגמרי).

  16. רן

    25 אפר 2016 14:13:25

    צריך ללמוד מהערב שבברלי הופך את יוסטון פתאום לקבוצה שיודעת לשמור וכשהוא לא על המגרש החיסרון שלו בולט מאוד.

    אפשר ללמוד מהפציעה של קרי שלא צריך תמיד לרדוף אחרי שיאים ולהגדיל את השם ההיסטורי שלך, ואת זה אפשר לראות שבסוף העונה קרי היה משחק 40 דקות במשחקים שנחשבים אימון בשבילהם..
    כל העומס הזה בסופו של דבר יצר את הפציעה הזאת.
    הדברים הגדולים מתחילים בדברים הקטנים.

    1. Smiley

      25 אפר 2016 14:51:21

      איזה שטויות!!! זאת לא פציעה של עומס אלא של החלקה על פרקט רטוב.
      גם פול ג'ורג' נפצע במחנה אימונים של הנבחרת בגלל נחיתה לא טובה, לא קשור לעייפות

  17. נמאצק

    25 אפר 2016 16:45:08

    חוצפה ורשלנות שלא יאמנו
    בכל מדינה מתוקנת היו בודקים את בובת הוודו ואת הסיכה
    ולא היו מאפשרים לשלולי הכשרה וחסרי כישרון לעסוק בטקס הזה.
    כמה אהבלים אפשר להיות לברון וקרי דומים?
    אז בממותא שלכם אל תעשו מה שאתם לא יודעים.
    חוץ מזה הכתבה בסדר רק לא התיחסת לטקסים האפלים מספיק ובכלל פריסת חסות האתר על הללל חסרי הכישרון לא מוכיחה עצמה עד כה לטיפולך. הדחוף רועי.

  18. יואש בן טולילה

    25 אפר 2016 17:07:03

    כמה שטויות כבר הספיקו לומר על הפציעה של קרי.
    מה שקרה לו מקרי לחלוטין ולא קשור לשום היסטוריה פתולוגית ויכל לקרות לכל אחד. באופן כללי קרי שביר אבל אין שום קשר לפציעה הקודמת.

כתיבת תגובה

תגיות: ,
סגירת תפריט