מה כל קבוצה יכולה ללמוד מהיום השמיני של הפלייאוף?/רועי ויינברג

אוקלהומה התקרבה עוד צעד לעבר הסיבוב השני וראינו גם סימני חיים משרלוט, פורטלנד ואינדיאנה. מה הן יכולות לעשות מפה?

אינדיאנה-טורונטו

סוף סוף קיבל את העזרה שהיה צריך ב-3 המשחקים הראשונים. ג'ורג'.

אינדיאנה: לפני המשחק פרנק ווגל החליט להעלות את מיילס טרנר בחמישיה על חשבון לאבוי אלן הלא יציב (ולא יעיל). טרנר נתן לחמישייה הפותחת של אינדיאנה אפשרות קליעה נוספת והקבוצה לא נראתה כה תלויה בפול ג'ורג' בהתקפה. החמישייה השנייה עברה גם היא לסמול-בול מסויים כשסלומון היל משחק כסטרץ' 4 ליד סי ג'יי מיילס, רודני סטאקי וטיי לאוסון. זה התאפשר אודות לאיאן מהנימי, הסנטר המצויין שתפקד כמגן על הטבעת ונתן לפייסרס על הרכביה השונים אפשרות לרוץ ולמצוא קלעים טובים (בעיקר את ג'ורג' היל) במצבים נוחים שיצרו נקודות במחצית הראשונה. הלחץ השפיע על טורונטו שאיבדה פעם אחר פעם והשחקנים המהירים של אינדי ידעו לנצל את זה.

מהנימי סבל מבעית עבירות לאורך 3 המשחקים הראשונים (3.7 עבירות ב-21 דקות למשחק עד למשחק הזה), והיום הצרפתי תפקד כמגן על הטבעת לאורך המשחק, היה אחת הסיבות להתקפה החלשה של הראפטורס ובנוסף הוא נתן תרומה התקפית מרשימה בדמות 22 נקודות ו-5 אסיסטים. אינדיאנה צריכה סנטר כזה כדי להצליח, ואם מהנימי בתמונה, אפשר לראות את העתיד של הפייסרס בפלייאוף הזה מעבר לגבעות ורחוק מאוד. הבעיה היא שאין לפייסרס סנטר מחליף בסדר הגודל שלו שיוכל להחזיק את הצבע, וכשהוא נח הפייסרס בבעיה-זה בא לידי ביטוי בריצת 13-4 של טורונטו בסיום המחצית הראשונה.

טורונטו: הראפטורס ניסו בהתחלה לנצל את החולשה של הפייסרס בעצירת ג'ונאס ולאניוצ'אס, הליטאי המופלא שקלע 6 מ-9 הנקודות הראשונות של טורונטו. הוא בקושי היה מעורב במשחק לאחר מכן (סיים עם 7 זריקות בלבד) וטורונטו פשוט לא ידעה מה לעשות מול הריצה המפתיעה של הפייסרס. קייסי המאובן לא הגיב בזמן (יכל לתת לנורמן פאוול לשחק ליד דמארה קארול/לג'ונסון לשחק ליד קארול בהרכב שישאיר את ואלניוצ'אס כסנטר היחיד ויאפשר לדינוזאורים לרוץ) והקנדים לפרקים לא הצליחו לעבור את החצי. הם סיימו את המחצית הראשונה עם 11 איבודים (שתורגמו ל-16 נקודות של אינדיאנה) ובפיגור בן 15 נקודות. ככה נראית קבוצה שבורה מנטלית, מה שבא לידי ביטוי בבחירת זריקות רעה (7 מ-29 מהשלוש כשהאורחים מחטיאים לא מעט שלשות פנויות) והאשם הוא דווין קייסי.

הראפטורס ידועה כקבוצה שעושה במכנסיים בפלייאוף, וזה תפקיד המאמן לטפל בזה. בין אם מדובר בליצור תרבות מנצחת בריאה, מה שהראפטורס עשו בהצלחה (בכל זאת, 56 ניצחונות בעונה), אבל בעיקר באמצעות עשיית התאמות מתאימות בין המשחקים ובמהלך המשחקים עצמם. בפלייאוף הכל משתנה, כפי שאמר מורה הזן שונריו סוזוקי (העקרון יושם ע"י פיל ג'קסון וכל מאמן אחר שזכה באליפות). הראפטורס הגיבו לזה טוב בתחילת המחצית השנייה עם האטת קצב המשחק שפגעה בהתקפה של הפייסרס, אבל זה היה מעט מדי ומאוחר מדי. הם כנראה יעשו את זה במשחק החמישי המסקרן, ואם דמארה קארול ישמור על פול ג'ורג' באיכות בה עשה זאת הערב, זה יכול לעבוד.

שרלוט-מיאמי

השילוב שלו עם לין הפך את הקו האחורי של ההורנטס לשלם שגדול מסך חלקיו. קמבה ווקר.

שרלוט: הדבר החכם ביותר ששרלוט עשתה זה לשחק עם לין ליד ווקר בחמישייה. ההרכב המהיר הזה הפך את ההתקפה לטובה בהרבה ונתן לכל אחד מהם חופש לנוע פנימה ביודעו שהשני יוכל לנהל את ההתקפה מבחוץ. לכן גם ווקר (בתחילת המשחק) ובעיקר לין היו בלתי ניתנים לעצירה לפרקים ואימללו למיאמי את החיים. בזכות זה שרלוט הגיעה ל-96 נקודות, יותר מכל משחק אחר, ובזכות זה היא עשתה ריצת 1-20 ברבע השלישי.

ההרכב של שרלוט שכלל את לין, ווקר, לי, קמינסקי וזלר עשה עבודה טובה מאוד בהגנה ובהתקפה כאחד. השילוב של פרנק קמינסקי בחמישייה, שנוצר משיתוף פעולה של עוזר המאמן הבכיר, פטריק יואינג, ובעלי הקבוצה, מייקל ג'ורדן, נתן מימד נוסף בהתקפה ולצד זלר ההגנה הייתה חזקה. מאוד סביר שזה מה שקליפורד יעלה איתו במשחק הבא מהדקה הראשונה ויכול להיות שזה מה שישווה את הסדרה, כנגד כל הסיכויים.

מיאמי: למרות שהייתה השפעה מסויימת של לחץ על מיאמי (משחק חוץ ראשון בפלייאוף של דראגיץ', ריצ'רדסון ו-ווינסלו בכל הזמנים, הם סיימו עם 0 מ-10 משותף מהשלוש), זה לא מהווה תירוץ לשום דבר. ההתקפה של ההיט הייתה זוועתית ורחוקה שנות אור מהמשחק היפה שראינו במיאמי והקבוצה לא הצליחה לערב כמו שצריך את ג'ו ג'ונסון והספסל במשחק.

השילוב של ווקר ולין עשה הרבה בעיות בהגנה ומנע מדראגיץ' להיות פעיל כמו שהוא אוהב בהתקפה. יכול להיות שהפיתרון לזה הוא העלאת ג'אסטיס ווינסלו בחמישייה במקום ג'ו ג'ונסון, וכך וויד ו-ווינסלו ישמרו על ווקר ולין ודראגיץ' ישמור על קורטני לי, מה שישאיר לו אנרגיה לניהול המשחק. זה כיוון חשוב שספוסלטרה צריך לשקול, כי כשדראגיץ' נראה ככה, בשני צדדי המגרש, קשה מאוד למיאמי לנצח. פתרון נוסף שיתן למיאמי מנהל משחק הוא העלאת ג'וש מקרוברטס, הסנטר שיוציא את קודי זלר ויוכל לתפקד כמוליך כדור נוסף לפרקים, לצד או על חשבון וויטסייד. מקרוברטס בקושי שיחק היום אבל אל תופתעו אם הוא יקבל מספר דו ספרתי של דקות במשחק הבא.

דאלאס-אוקלהומה סיטי

אוקלהומה סיטי: אוקלהומה לא ניצחה בזכות דוראנט ו-ווסטברוק. הצמד לא נתן משחק מדהים עם 14 מ-39 (35.9% מהשדה, שאר הקבוצה עם 68.1%). הניצחון הזה הושג בזכות הצוות המסייע שלהם. אנס קנטר היה ענק בצבע וקלע 28 נקודות ב-12 מ-13 (92.3%!) מהשדה, ניק קוליסון הותיק נתן המון הגנה (+/- של 14+ ב-11 דקות) ודיון וויטרס, שקלע 12 נקודות באחוזים טובים, היה שחקן התקפי חשוב נוסף שהיריבה לא יכלה להשאיר פנוי. דו-ווסט התמקדו בלחפש שחקנים פנויים והיו אחראים ל-73% מהאסיסטים של הקבוצה וההתקפה, משחק שלישי ברציפות, שגשגה.

זה הדבר הבולט היחיד שקרה במשחק הזה. עכשיו הסדרה חוזרת לאוקלהומה, ויהיה מאוד מפתיע אם דאלאס תצליח להמם את כולם ולגנוב את המשחק החמישי. כמו שהמאבריקס נראים, זה היה משחק הפלייאוף האחרון העונה (ובקריירה?) של דריק נוביצקי באמריקן איירליינס ארינה.

דאלאס: פעם נוספת דאלאס לא החליטה להעלות את ההרכב שעשה עבודה טובה במשחק 2, ויתכן שזה עלה לה במשחק. ג'סטין אנדרסון עשה עבודה טובה מהספסל, אבל במקומו כסמול פורוורד (לצד מת'יוס ופלטון מאחורה) קרלייל העדיף להמשיך עם שני רכזים למרות שברור לכל שזה אסון הגנתי מול אוקלהומה.

ההגנה של דאלאס הייתה רעה עד לא קיימת ולמרות שההתקפה שלהם הייתה טובה, זה לא מספיק מול קבוצה עדיפה. לכן העקשנות הזאת עלתה למאבריקס בסדרה. אם אנדרסון היה פותח לצד רכז אחד בשני המשחקים בדאלאס, מאוד סביר שהתוצאה כרגע הייתה 2-2 (או אפילו 1-3 לטובת דאלאס).

פורטלנד-קליפרס

פורטלנד: הטרייל בלייזרס סוף סוף שיחררו את האריה. אולי זה היה בגלל הקהל התומך ברוז גארדן או בגלל שהם הבינו שהם עם הגב לקיר, אבל לילארד ומקולום, השחקן המשתפר של העונה, היו נפלאים. הם קלעו 59 נקודות, אחרי שקלעו 63 בשני המשחקים הראשונים, ופשוט סירבו להפסיד. ככה בדיוק הם צריכים להראות בפלייאוף ואם הם ישארו ככה לאורך כל הסדרה הם ימתחו אותה ל-6/7 משחקים. הניצחון לא היה רק בזכותם, אלא גם בזכות מייסון פלומלי. הגבוה החביב הופך את עצמו לאחד הגבוהים הטובים ביותר בפלייאוף, עם סט שמשלב בין חוכמת משחק, ריבאונד והגנה טובה. הוא נתן היום 21 ריבאונדים ו-9 אסיסטים ותפקד כצלע השלישית בהתקפה (ובהגנה) של פורטלנד.

קליפרס: מלבד הקושי בלעצור את לילארד ומקולום הקליפרס סבלה ממשחק רע של כל שחקניה מלבד פול וקרפורד. גריפין נתן 5 מ-16 מהשדה (12 נקודות עם 7 ריב'), רדיק היה אסון עם 2 מ-10 מהשדה ושאר הספסל קלע 11 נקודות. ככה אי אפשר לנצח משחק בפלייאוף. כל הקבוצה מלבד פול סיימה עם 6 אסיסטים והמחסור ברכז מחליף (אוסטין ריברס לא נחשב רכז, או שחקן שמותר לו להסתובב ברדיוס של 10 ק"מ מספסל של קונטנדרית) פוגע בקליפרס עכשיו ויפגע בהם גם בהמשך הפלייאוף.

רועי ויינברג

אחד מעורכי הופס. אוהב את מיאמי וגבוהים שמוסרים מעל 4 אסיסטים במשחק.

לפוסט הזה יש 21 תגובות

  1. סומסום

    24 אפר 2016 10:59:05

    הסיפור של טורונטו עד עכשיו הוא דה-רוזן, אחד משני האולסטארז. דוגמא מובהקת לכמה שונה פלייאוף בסקטבול מהעונה הרגילה.

    דה-רוזן הוא שוטינג-גארד מהדור הישן, שלא מתבסס על שלשות. הוא הולך בממוצע 9 פעמים לקו במשחק ומייצר המון מגע, נדמה לי שני רק להארדן. העונה היה לו משחק של 24 מ-25 מהקו (ואת האחרון הוא החטיא לצערו בכוונה, כדי לשרוף את השניה שנשארה לסיום, ובכך מנע מעצמו שיא). הוא עומד על ממוצע עונתי של 23.5 נקודות.

    והוא לא פוגע בסדרה. הערב סיים עם 8 נקודות, ולא הגיע לקו *אפילו פעם אחת*. כי השופטים נותנים לפוצץ. וכי טורונטו לא מתעוררת לעשות התאמות עם הקו האחורי שלה.

    1. יואש בן טולילה

      24 אפר 2016 14:15:24

      בכדורסל של היום כשההגנות מסתדרות על קשת ה3 ובצבע, דווקא שחקן כמו דה-רוזן יכול לנצח משחקים. הוא פשוט גרוע בסדרה הזו עד עכשיו וזו הבעיה.

  2. סומסום

    24 אפר 2016 11:07:30

    הערות קצרות לגבי המשחקים האחרים שראיתי (כל המצות עשו אותי רעב):

    מיאמי רשאית לראות עצמה מודאגת מאוד מנפילות המתח הנוראיות שלה. חשבתי שהיא היחידה שיכולה לאיים ברצינות על הקאבס בסדרה של 7 – מצטער, ממש לא רואה את זה קורה. הנודניקים של אטלנטה ובוסטון מעמידים אתגר יותר נחוש. מיאמי גם צריכים לחשוב מעכשיו איך הם משאירים את חסן ווייטסייד שמשתחרר, ובלי שום ספק יקבל חוזה מקס'.

    אם הליגה תרצה שיהיה לנו עניין, דוראנט יורחק מהמשחק הבא. אלא שזה לא פייר, לדעתי לפחות. מכה חזקה שנעשתה באמת שלא במכוון. דוראנט הוא לא האסלר, נו באמת.

    פורטלנד ממשיכה להיות האובר-אצ'יברית של הליגה, וסחתן עליה. הקליפרס רשאים לדאוג מאוד מהדבר המפתיע הזה, שנקרא האק-א ג'ורדן, שעלה להם הערב במשחק. ומהחלודה של בלייק גריפין. היא לא תרד בזמן.

    1. יואש בן טולילה

      24 אפר 2016 14:16:12

      לא נפילת מתח.
      אפשר להפסיד, בטח אחרי שהיא פירקה תתחת של שארלוט פעמיים.

      את המשחק הבא היא תקח ותסגור את הסדרה.

      1. רועי ויינברג

        24 אפר 2016 16:01:03

        1+

        כשמדובר במשחק חוץ הראשון של דראגיץ'-ווינסלו-ריצ'רדסון בפלייאוף ובאולם ביתי חזק שלא נראה משחק פלייאוף בשנתיים האחרונות (או ניצחון מאז המאה הקודמת) אפשר לקוות שזה חד פעמי. זה שראו שאם עוצרים את דראגיץ' עוצרים את מיאמי מדאיג במיוחד

    2. יואש בן טולילה

      24 אפר 2016 14:16:45

      אגב תספר את הסיפורי על הקלירס לאדון מנחם שבטוח שהם הולכים להעייף את הווריורס בסדרה של הטוב מ7.

  4. Kami

    24 אפר 2016 13:32:06

    תודה רועי. מעניין למה גורדן היל לא רואה אפילו דקה באי נ די.ווגל משחק את מניהמי עם המחליפים. לא נראה לי זה היה הרבה העונה. זה היה קורה לפני שנתיים..

  7. נתנאל

    24 אפר 2016 15:21:24

    תודה רועי. מעולה כרגיל.

    מה עם איך שPG שמר על דרוזן?? הבנאדם נראה אבוד מתחילת הסדרה ויחד עם הקפאון של קייסי זה לא מבשר טובות, למרות שאני ממש לא בונה על מהימני שיתן עוד תצוגה כזו. מסכן JV כל כך ריחמתי עליו הוא נלחם כמו אריה וניסה לנעול שם בצבע כל הזמן ואפילו כדור בודד לאחד על אחד לא הכניסו לו מאחרי הרבע הראשון.

    דירק אמר שהוא לא יפרוש ואני גם לא מאמין שזה יקרה, הוא היה מצויין העונה (אמנם רק בצד אחד של המגרש אבל בכל זאת זה דירק) ואפילו דיבר על עוד שנתיים.

    באופן כללי אני רואה שבכל הסיבוב הראשון יש לא מעט משחקים שמגיעים לעשרים הפרש, מה שמלמד אותי על חוסר יכולת ניהול משחק בזמן אמת של רוב המאמנים. אחרי שנגמר המשחק וחוזרים ללוח השירטוטים, ויושבים עם כל עוזרי המאמן כשיש זמן לנתח, מגיעים למסקנות ומיישמים אותם במשחק הבא, והרבה פעמים צד אחד נותן נוק אאוט לשני. זה גם מתהפך, אבל הרבה נוק אאוטים. ציפיתי ליותר.

      1. נתנאל

        24 אפר 2016 18:54:09

        די נו זו ההשוואה שלך?

        דירק עכשיו בפלייאוף, אחרי עונה שלמה שבאה אחרי קיץ עם נבחרת גרמניה (עזוב ששם הוא עשה כאילו, מספיק להיות דירק באירופה בשביל שיפוצצו אותך), ואפשר לראות את התנועתיות שלו, את העובדה שהוא לא קצר בזריקות, אחוזים סבירים פלוס.

        קיצר רואים שהוא בכושר, אין שום סיבה שיפרוש אם בא לו עוד והנפילה לא מגיעה משום מקום, היא מגיעה מפציעה או מהכנה לקויה רוב הזמן. יש כמובן הדרדרות אתלטית עם השנים אבל במיוחד אצל דירק המשחק שלו לא בנוי על זה…

        1. ינון יבור

          25 אפר 2016 10:33:50

          ה לא קשור – אם קוצה שלו לא מספיק טוב הוא לא יגיע לפלייאוף. ןלהכירך – דאלאס הפתיעו יחסית לתחזיותת תחילת העונה שניאו להם ירידה ואי הגעה לפלייאוף

          1. נתנאל

            25 אפר 2016 11:20:10

            לא דיברתי על הגעה לפלייאוף, זה נכון.

            אבל קיובן לא פראייר, במיוחד אחרי מה שדיאנדרה עשה לו אני חושב שנראה מובים רציניים שם.

    2. רועי ויינברג

      24 אפר 2016 16:03:24

      השמירה של ג'ורג' על דה-רוזן צריכה להלמד בבתי ספר להגנה אישית. מאסטרפיס של הגנה. כתבתי על זה אחרי 3 המשחקים הראשונים ביניהם.

      אני מסכים איתך שהפלייאוף מראה על חולשה של רוב המאמנים בניהול משחק. מי שיחסית מפתיע בזה, מלבד מאמני העל (קר, פופוביץ', בודנהולצר) הוא טיירון לו.

  8. מנחם לס

    24 אפר 2016 16:31:04

    אני שאלתי למה לין לא בחמישייה עם וולקר כבר מזמן. זה MUST עבור שרלוט. גם קמינסקי הוא שחקן שצריך לשחק יותר.
    כשמיאמי גרועה, היא גרועה מאד. כשהיא טובה, היא טובה מאד. אין אצלה באמצע.
    מהינימי – חייב לשחק הרבה יותר מאשר עד עתה. פלאמלי – תממיד אהבתי את האח השלישי מבין הארבעה.

  9. מנחם לס

    24 אפר 2016 16:33:26

    אאני שאלתי למה לין לא בחמישייה עם וולקר כבר מזמן. זה MUST עבור שרלוט. גם קמינסקי הוא שחקן שצריך לשחק יותר.
    כשמיאמי גרועה, היא גרועה מאד. כשהיא טובה, היא טובה מאד. אין אצלה באמצע.
    מהינימי – חייב לשחק הרבה יותר מאשר עד עתה. פלאמלי – תממיד אהבתי את האח השלישי מבין הארבעה.

    1. רועי ויינברג

      24 אפר 2016 16:58:59

      לדעתי פלאמלי עושה בפלייאוף הזה את קפיצת המדרגה ושנה הבאה הוא יהיה אחד הסנטרים הכי טובים בליגה. יש לו חוכמת משחק נדירה לעמדה שלו ואופתע אם פורטלנד לא תעשה 50 ניצחונות לפחות ב-2016/17.

כתיבת תגובה

תגיות: ,
סגירת תפריט