מסע שורשים – יומן ממפיס – חלק רביעי מאת הגולש ברק

סוף השנה קרב ומגיע ואיתו עבודת השורשים. העבודה המתישה, המענה והמעצבנת הזאת, היא להגשה לפסח. וכמו שמבין כל מי שעשה פעם את עבודת השורשים, כמה זמן שיתנו- זה לא מספיק. בהתחלה חשבתי לעשות עבודה גדולה, עם סיפורים על דודים רחוקים במדינות אחרות ואז הבנתי שנשארו לי רק חודשיים. אז החלטתי לוותר על זה ולהתמקד באנשים שאני מכיר. ואז מצמתי, והופ- חודש. אז החלטתי לוותר על דודים ועל בני דודים. מזל שעשיתי את זה, אם הייתי עושה גם עליהם לא הייתי מסיים גם עוד שנתיים. אז עכשיו, שבוע וחצי לפני ההגשה, אני לא סיימתי, אבל לפחות אני בכיוון 🙂  (יש ילדים בכיתה שלי שלא התחילו עדיין והם כל כך עומדים לחטוף).

אז למה התחלתי עם ההקדמה הכל כך כל כך לא קשורה לשום דבר? כי ממפיס חוזרת לשורשים. בואו ואזכיר לכם מה קרה בתחילת העונה. ממפיס הגיעה לפתיחת העונה לאחר שלושה נצחונות מרשימים על קליבלנד, OKC ו….. מכבי חיפה בהכנה. ואז העונה התחילה וממפיס חטפה על הראש- 50 מגולדן סטייט, 30 מקליבלנד והיה נראה שהיא מתפרקת ושהיא תתחרה עם פורטלנד (עכשיו זה נראה מצחיק) על בחירה ראשונה. זה לא קרה והם קצת התייצבו וצברו ניצחונות. ואז גאסול נפצע. ממפיס, שחשבה על הצמרת ברצינות, הידרדרה לתחתית המערב אבל נשארה בפלייאוף בגלל המערב החלש בצורה מפתיעה. אני אומר לכם כבר עכשיו מה יקרה לממפיס: ממפיס עולים ממקום שישי (פורטלנד עוקפים אותם) , פוגשים את אוקלוהומה ועפים בחמישה משחקים. בקיץ קונלי עוזב והדובים הולכים לתרדמת חורף ארוכה, רחוק ממקום שמוביל למשהו.

אבל לממפיס יש עדיין סיבה להילחם על כל נקודה, מפני שעכשיו הם פשוט בושה למועדון. עכשיו מגיע החלק של החזרה לשורשים- ממפיס הפסידו ליוסטון בחצי מאה פחות נקודה, ואפילו יותר גרוע, הם הפסידו ללייקרס. שמעתם נכון, ללייקרס. אבל זאת לא הנקודה. הם משחקים פשוט בלי התלהבות ולחימה ופשוט מביישים את עצמם. אבל אולי הייתי יותר מדי קשה איתם:

השחקן המוביל שלהם בחוץ. הפציעה של גאסול הורידה אותם לקרשים והוציאה להם את הרוח מהמפרשים. אני רק אזכיר שלגאסול יש חוזה מקסימום לארבע שנים שדי סוגר להם את התקרה, ואם גאסול לא יחזור טוב מהפציעה אז הלך על ממפיס, מה גם שהוא כבר לא צעיר בכלל.

קורטני לי הועבר בחלון והם הפסידו שחקן חמישייה משמעותי מאוד שלדעתי היה הדבק של הקבוצה. לא מובן לי למה הם לא ניסו להעביר את קונלי עם החוזה הנגמר בקיץ. הם עושים כאילו חצי טנקינג וזה לא עובד. תחליטו כבר על אסטרטגיה!!!!

אז אתם הבנתם כבר שאני מאוד לא אופטימי, ושלדעתי ממפיס היא קבוצה בלי הווה, אבל בכל זאת יש אופטימיות כלשהי, כי שום דבר לא נמשך לנצח, זה הכלל הראשון שההיסטוריה מלמדת אותנו, ונקווה שממפיס יצאו מתישהו מהבינוניות המעצבנת הזאת, לעבר העתיד, ואני לא מדבר על הסינים.

משחקים שנשארו:  טורנטו, אורלנדו, שיקגו, דאלאס, גולדן סטייט, קליפלרס ועוד פעם התאומים מהמפרץ.

לוח המשחקים די קשה, אבל במילא פורטלנד יעקפו אותם, אז זה לא משנה.