מצב ברווז- יומן יוטה ג'אז מאת הגולש יאיר חממי
לפני כמה שנים יצא לי לעבוד עם אדם מבוגר ממני בכמה עשרות שנים. באחד הימים תוך כדי שיחה הוא פנה אליי ואמר לי:
"אתה יודע? אתה כמו ברווז".
"ברווז?!" התפלאתי.
"כן, אתה מצליח לעשות הכל! כמו הברווז שיודע לשחות, ללכת ולעוף."
"תודה!", אמרתי.
"אין בעד מה."
"אבל אתה יודע מה עוד מאפיין את הברווז?"
"מה?" שאלתי.
"הוא עושה את הכל גרוע!!
יומן אחרון, תשעה משחקים לסוף העונה. מה יוטה עשתה מאז היומן האחרון? פחות או יותר מה שציפו ממנה, לא יותר ולא פחות. ראויים לציון ההפסדים ההזויים לברוקלין ולממפיס, ששיחקה עם חמישייה, שמצאו בקהל ושני נצחונות על יוסטון, שהשאירו אתם במאבק על הכניסה לפלייאוף.
מבחינת השחקנים, פייבורס מגלה יציבות, ליילס מתפתח לשחקן מאוד מעניין עם יד רכה שמתחילה לקלוע מבחוץ באחוזים יפים, גובר עדיין מביא נתונים פיזיים אדירים אבל, גם מאוד מגושם. הוד ממשיך עונה מדהימה מבחינתו ודווקא הייוורד מגלה פחות יציבות לאחרונה.
אבל מבחינתי, הסיפור המשמעותי של החודש האחרון הוא… שלווין מאק. ביומן הקודם, חשבתי שהוא הולך לחמם את הספסל. לא הבנתי איך שחקן שמביא נתונים מאוד דומים לנטו ייקח יותר ממספר דקות רוטציה מהרכזים הקיימים. אז טעיתי. מאק הפך להיות הרכז הפותח של יוטה ומשאיר פירורים לנטו/ ברק. סך הכל הוא נותן תפוקה דומה אולי עם עלייה קלה במספר האסיסטים אבל, ממש לא ברור לי למה המהלך הזה נעשה? למה להביא שחקן שלא מייצר שיפור משמעותי, כאשר הוא נכנס למשבצת של שני רכזים שזו העונה הראשונה והשנייה שלהם ב-NBA? מיילא אם היה מגיע שחקן ותיק עם ניסיון עשיר בפלייאוף אבל שלווין מאק הוא לא הפיתרון. המשחק שלו נראה עם המון ביטחון והוא נוטה לצאת מהר למתפרצות ולמסור את הכדור במהירות קדימה, שזו תכונה חיובית עבור יוטה הישנונית, אבל זה לא מסתיים באחוזים מספיק טובים. הוא מרבה לטעות ואחוזי הסיומת שלו הם לא להיט. לצד משחק או שתיים שהוא היה במובילים ברשימת הקלעים, הוא "תרם" משחקים עם החטאות מביכות ליד הטבעת. הוא קולע משלוש אבל סביב 30%, פשוט ברווז!
זה מתחבר לסיפור היותר גדול ולברווז מהפתיחה, שצריך להדאיג את יוטה להמשך הדרך. יוטה משחקת התקפה עומדת. כשאני מדבר על התקפה עומדת אני לא מתכוון לזה שהם לא רצים להתקפה אלא, לזה שההתקפה שלהם פשוט עומדת! מהלך התקפה מצוי של יוטה יראה כך, מאק מכדרר עד לחצי, גובר/ בוקר יעלו לכוון קשת השלוש ויקבלו כדור, יחזירו למאק, יעשו לו חסימה ורק אז בערך יתחילו לחשוב איך גומרים את ההתקפה. לדעתי, זה לא בעיה של המאמן אלא, בעיה של אופי. בכל הקבוצה אין שחקן כמו הארדן/ ווסטברוק/בראיינט/ליליארד/כרמלו, שיתחיל ליצור ולזרוק לסל לבד. הייוורד, גם ביום טוב, יפסיק לחפש את הסל אחרי מספר זריקות, פייבורס נראה רדום, הוד יחסית מעז אבל, רק יחסית. נראה, שקבוצה שלימה עונה על ההגדרה של שחקנים טובים ליד כוכב.
במשחק מול אוקלוהומה, שלחצה אתם בהגנה מתחילת המשחק, אף שחקן לא הצליח לייצר נקודות והם נראו אבודים בהתקפה.
אני יודע, החוסר בכוכב עלה כבר בעבר והגענו למסקנה הזו. אני מעלה את הנקודה הזו בגלל שדווקא בגלל זה לא ברור לי מדוע להביא את שלווין מאק ולא לתת הזדמנות לטריי ברק. באופי, טריי ברק הוא כוכב. כרגע, סניידר לא נותן לו הזדמנויות לשחק ומשתמש בו רק שהמשחק גמור. מול סאן אנטוניו הוא נכנס בסוף המשחק והראה כמה הוא יכול לתרום. נכון, הוא הולך עם הראש בקיר ומשחק לבד אבל, זה בדיוק מה שחסר ליוטה והתפקיד של המאמן הוא בדיוק לנסות ולווסת את זה.
אחרי שניתחתי את מצב הקבוצה צריך להודות על האמת. פחות מעניין לדבר על היציבות של פייבורס, ההתקדמות של ליילס, יכולת הקליעה של הוד או כושר הקליעה של הייוורד ואפילו סוגיית (חוסר) הרכז לא מעניינת. בשלב הזה, השאלה היחידה שמעניינת היא, האם הם מגיעים לפלייאוף או לא?
למעשה, במערב, ניתן לדבר על ארבע קבוצות שנאבקות על המקום בפלייאוף. את ממפיס הוצאתי מהרשימה, למרות שהיא במצב הכי גרוע, מכוון שקשה לי להאמין שהיא לא תצליח לשמור על הפער שיש לה משאר הקבוצות. נשארנו עם ארבע קבוצות יוטה, פורטלנד, יוסטון ודאלאס.
על פניו פורטלנד בפנים. למרות ירידה בתוצאות בזמן האחרון היא עדיין מחזיקה במאזן הטוב מכולם ופרט למשחק מול גולדן סטייט בחוץ יש לה לוח משחקים קל יחסית . אני מהמר שיוטה תהיה אחריה ותסיים שביעית. בהנחה שלגולדן סטייט הם יפסידו ומסאן אנטוניו יחטפו תבוסה (כמו כל מפגש אתם העונה), הם צריכים לנצח את דאלאס במחזור לפני האחרון (משחק מפתח) ולא להפסיד לדנבר/לייקרס/ מינסוטה. אם הם ייצברו הפסד לאחת הקבוצות האלה הם יצטרכו להתעלות מול הקליפרס בבית (אפשרי). הפסד לדאלאס יטרוף את הקלפים. יוסטון ודאלאס יצטרכו להיאבק ביניהן עם יתרון קל ליוסטון. דאלאס קיבלה סוף עונה מהגיהינום קליפרס בחוץ, יוטה בחוץ ולקינוח את סאן אנטוניו (למרות שפופוביץ יכול להושיב את כל הכוכבים שלו על הספסל כחלק מההכנה לפלייאוף) ולכן, אני נותן לה את האחוזים הכי נמוכים להיכנס לפלייאוף.
אז זהו! נגמרה העונה! מקווה שנהניתם לקרוא ושהתרחיש שלי יתממש. במידה ואני צודק, אשמח ללוות את הקבוצה גם בסוויפט מול הספרס.
גלעד
27 מרץ 2016 08:08:27מצוין. אני מקווה שהג'אז יצליחו להכנס פנימה איכשהו כי כרגע אין לשחקנים שם נסיון בכלל.
הם צריכים לקבל את הסוויפ הזה מהלוחמים כדי לספוג קצת אווירה ואולי בפעם הבאה זה יעשה להם טוב.
לגבי מאק – מאז שהוא בג'אז הוא קולע 12 נקודות עם 5.6 אסיסטים (43% מהשדה 40% משלוש). זה לא רע ולדעתי הוא עדיף על ברקס המעצבן. נטו הוא שחקן התקפה נוראי אז מאק..
מה שבטוח זה שאם אקסום לא רכז טוב הם יצטרכו לעשות עם זה משהו כי 3 שחקנים כל כך בינוניים בעמדה אחת זה בעייה (לדוג – SG באוקלהומה, SF בקליפרס..)
גלעד
27 מרץ 2016 08:10:33ליילס מעולה. הייווארד פספס כמה משחקים בגלל פציעה וזה בטח לא עוזר ליציבות במשחק (ראה ערך ג'ימי באטלר. או בעצם כל שיקאגו).
יאיר
27 מרץ 2016 08:14:15גלעד, הבעיה שלי שהוא שיפור קל לבעית העמדה וחסרון גדול בגיוון של השחקנים על המגרש. למה אתה חושב שטריי ברק מעצבן? אגב, הפתרון האמיתי הוא חזרה של ברקס מהפציעה, למרות שזו לא העמדה הטבעית שלו.
גלעד
27 מרץ 2016 08:28:16בגלל ה"אופי של כוכב". אני לא אוהב כששחקנים בינוניים הם האופציה הראשונה בהתקפה (אפשר לקרוא לזה גם מונטה אליס).
הוא זורק יותר מדי וזריקות רעות.
Berch
27 מרץ 2016 09:01:50פני הקבוצה כפני העיר.
קבוצה מנומנמת כמו סולט לייק סיטי. זוג חברים עברו לשם לפני כמה שנים (פרופסור לכלכלה ואשתו, שהייתה סטודנטית שלו, אבל זה כבר סיפור אחר). אחרי שנתיים שלוש שבאו לבקר שאלתי אותם על העיר והקשת וכל מה שהיה להם לומר שזו עיר משעממת וישנונית.
אולי השתנו דברים ב 15 שנה שעברו מאז אבל לפי הפוסט הזה מרגיש שהכל אותו דבר.
אם כבר כוכב, הם צריכים שם מישהו כמו טים טיבו בפוטבול…. 🙂
עידו גילרי
27 מרץ 2016 10:51:46אתה ממש שונא את הג'אז אני מבין.
Berch
27 מרץ 2016 11:25:33חס וחסיסה !!!
לא שונא ולא אוהב. פרווה כזה.
אהבתי אותם בתקופת מלון-סטוקטון.
ירד לי מהם בתקופת דרון-בוזר.
עכשיו הם סתמיים. קצת כמו שנכתב ביומן….
עידו גילרי
27 מרץ 2016 11:29:50אבל טיבו? טיבו !!???!!
את זה אפשר לאחל רק למי שאתה שונא באמת.
גיא
27 מרץ 2016 14:25:21מצחיק!
אתה יודע מה עוד יותר מצחיק?
לטים טיבו ולקווטרבק של אריזונה (אחד קרסון פאלמר) יש בקריירה את אותה כמות של ניצחונות פלייאוף…
(משעשע גם הדמיון בדרך שה-2 השיגו את ניצחון הפלייאוף הבודד –
אחרי מסירת טאצ'דאון מוצלחת בדרייב הראשון של ההארכה)
(קצת פחות משעשעת ההשפלה שהגיע במשחק הבא של ה-2…)
(מצטער, אבל זה היה מתבקש…)
Berch
27 מרץ 2016 17:41:35זה היה יותר בקטע של הדת מאשר יכולות על המגרש….
ממש ממש לא התכוונתי לפגוע…. 🙂
האמת שלא עקבתי אחרי הקריירה של החבר טיבו לעומק, אני רק זוכר את ההתחלה (נדמה לי בברונקוס) כשהיה הייפ מטורף סביבו וזה מאד שיעשע אותי.
הבנתי שמשם הדרך הייתה רק למטה…..
עידו גילרי
27 מרץ 2016 17:58:55גיא – אתה רוצה אותו בחזרה? אני אשמח לשבת על הספה ולמות מצחוק כל ראשון.
ברץ' – אתה שולח אוונגליסט אדוק ללב הקהילה המורמונית? לא יודע איך זה יסתדר.
גיא
27 מרץ 2016 19:24:13אני מחלק ככה מטוב ליבי אנטי-ניחוסון איכותי במיוחד,
ואתה שולח לי את טיבו???
לא מספיק שאנחנו תקועים עם עם הנפל מהג'טס???
עידו גילרי
27 מרץ 2016 19:50:50בקרוב CK7
אשך טמיר המקורי
27 מרץ 2016 12:15:31יומן משובח. ראיתי אותם נדמה לי רק במשחק אחד והתרשמתי מאוד לטובה מליילס ומהמאמן. קבוצה יציבה עם עתיד טוב
גיא
27 מרץ 2016 14:16:14תודה על היומן המוצלח.
בדרך כלל קבוצה צעירה יכולה ללמוד המון מהגעה ראשונה לפלייאוף,
גם אם המשמעות היא לעוף אחרי סוויפ בסיבוב הראשון.
אבל השנה, הדבר היחיד שהם ילמדו אם יפגשו את הלוחמים או את הדורבנות זה איך מרגיש הברווז דקה אחרי ש-שחה/הלך/עף בפעם האחרונה בחייו, דקה לפני שהפך לברווז פקין
(עסיסי מבפנים, קריספי מבחוץ, ובעיקר – שחוט…)
מנחם לס
27 מרץ 2016 17:28:13יאיר, ההתחלה שלך שווה זהב. יכולת לסגור את היומן שם, וכולנו היינו מבינים איזו קבוצה היא יוטה!
עליך לנסות לכתוב יותר, על כל נושא שבא לך. יש לך את זה!
יאיר
27 מרץ 2016 17:49:47תודה רבה, אני מסמיק.
אפלטון
27 מרץ 2016 18:01:08אחלה יומן יאיר.
אני עוד לא זקן לגמרי אבל אני הולך להשתמש במה שהבחור אמר 🙂
יוטה דווקא מפתיעה אותי לטובה, שני הנצחונות על יוסטון הגיעו אחרי סמי התפרקות עם 4-5 הפסדים רצופים. מאז הם מפתיעים ביכולת ההתמדה שלהם ומשחקים בצורה מאוד בוגרת. לא סתם קוראים להם ממפיס 2.0
עגל
27 מרץ 2016 23:13:53יופי של יומן יאיר, תמשיך. העיר באמת ישנונית וכך גם הקבוצה. הם צריכים איזה כוכב קצת, רק קצת, אגו מניאק שירים אותם לגבהים. קצת כמו בוסטון בצד המזרחי. רק ששם יש הרבה יותר אופי.
אגב ברווזים עפים מצוין
יאיר
28 מרץ 2016 00:06:11יפה מאוד כתבת הן מבחינת השפה והן מבחינת התוכן!
המשגיח
28 מרץ 2016 08:34:50יומן מצוין, תודה.