כמה טוב בבית – יומן אליפות ספרס / דור בלוך

בעונת 92/93 מכבי תל אביב פתחה את העונה בצורה נוראית, היא איבדה עניין באירופה יחסית בשלב מוקדם, החליפה את הזרים שלה, וספגה הפסדים לא נעימים בליגה. אבל לאורך הדרך הייתה תחושה שכפי שקרה בכל אחת מעשרים העונות שקדמו לעונה הזאת, בסוף הדברים יסתדרו, הנחה שנשענה בין היתר על ניצחון גדול על גליל עליון ביד אליהו 80-95.

כל זאת עד לאותו הערב שבו הגיעה מכבי תל אביב למשחק החוץ נגד גליל עליון בכפר בלום, מחזור 21 היה נקודת שבר עבור מכבי תל אביב, הקבוצה הובסה 69-97 ובמוחם של השחקנים, האוהדים והצוות המקצועי התנחלה ההבנה שאת גליל עליון בכפר בלום הם לא יוכלו לנצח. הזרע שנטמן במחזור ה-21, נבט בחצי גמר הפלייאוף בו נאלצה מכבי תל אביב לשחק מול גליל בלי יתרון ביתיות, והפסידה 2-3 במשחק החמישי, כשרק את המשחק הראשון מכבי באמת יכלה לגנוב.

וזה לוקח אותי כמובן ל-25 בינואר 2016, הלילה בו הספרס חטפו 30 הפרש מקארי והחברים, במשחק שלא היה צמוד לרגע, ואפילו לא היה נראה שגולדן סטייט מתאמצת יתר על המידה, זה נראה קל, וכשברור לכולם שהדרך לאליפות עוברת בגמר המערב מול הווריורס, וכשנראה דיי ברור שבהיעדר פציעה או קריסה מפתיעה של הלוחמים יתרון הביתיות ישאר באוקלנד, השאלה היא מה השפעת המשחק הזה על ההמשך.

השתיים יפגשו שוב ב-7 באפריל באוקלנד ועוד פעמיים בטקסס ויש זמן לפתח ביטחון ותקווה, וצריך להגיד ולהזכיר, שהספרס על אף המאזן המעולה שלהם הם בסופו של דבר קבוצה בשינוי, וקבוצה שעדיין בוחנת את סט הכלים שיש לה עם הפיכתו של קוואי לנארד לסופר-דופר סטאר בליגה הזאת וההצטרפות של אולדרידג', לעומת הדעיכה של דנקאן וסימני השאלה סביב פארקר מהצד השני.

https://www.youtube.com/watch?v=YhnujmIvE0M

עד אז, הספרס ימשיכו לשייט לעבר המקום ה-2 בליגה, הנושא הזה ממשיך לעבור מתחת לרדאר בגלל המאזן ההיסטורי של הווריורס, אבל מאזן של 8-44 הוא לא פחות ממדהים, הספרס דרסו החודש קבוצות לא רעות כמו מיאמי, יוסטון ודאלאס והפסידו רק לקליבלנד ולווריורס כך שנראה שהניצול המיטבי של התקופה הקרובה היא לנסות את ההרכבים שאולי יוכלו לתת פייט לגולדן סטייט לקראת המשך העונה, לצד הדברים הספרסיים הרגילים – השגת ניצחון תוך הצגת כדורסל מענג ובלי לשחוק מדי את הכוכבים הוותיקים.

חוץ מההפסד לווריורס, הסיפור הגדול של החודש האחרון הוא כמובן ג'ונתן סימונס. סימונס הוא אחד מאותם צעירים שנאלצו לצאת לדראפט מוקדם מדי מסיבות כלכליות, מה שהסתבר כמהלך לא טוב. הוא שיחק ב-ABL וכמעט פרש, לפני שהצטרף על חשבונו ל-D LEAGUE, למזלו, הוא נפל על קבוצת הפיתוח של הספרס והטלפונים במסדרו של ביופורד לגבי הפורוורד החלו לצלצל. בתחילת העונה הוא קיבל את הטלפון לא חיכה – הספרס הציעו לו חוזה לשנתיים, בגיל 26 סימונס הגשים את החלום. מה שסימונס נותן לספרס הוא שדרוג אתלטי ושדרוג הגנתי לחמישיה השניה, והוא בהחלט יכול להיות האקדח שמונח על השולחן במערכה הראשונה.

זה גם מה שיפה בספרס, כשאתה מסתכל על המערכת מבחוץ אתה לא תמיד רואה איך הדקות שפופוביץ' נותן לשחקן מסויים, המנוחות לשחקנים האחרים, שיטות ההתקפה וההגנה השונות שהוא מנסה, יביאו בסופו של דבר לרמת מוכנות מקסימלית בפלייאוף, ולהזכירכם, לא זוכים בשום דבר בפברואר.

ונגיד עוד מילה בהקשר הזה, סידרת הגמר נגד מיאמי לימדה אותנו משהו על הספרס – העובדה שהיא מפסידה ב-30 הפרש לא מלמדת על הפער האמיתי בין שתי הקבוצות, כי כשפופ מרגיש שהוא הולך להפסיד משחק, הספרס יודעים להגיד לעצמם אוקיי אני מוותר על המשחק הזה, נתראה עוד יומיים ולכן ההפרשים במשחקים שלהם יכולים לפעמים לשקר.

קצת מספרים לסיום:

עד כה פברואר הוא החודש הטוב ביותר של סן אנטוניו השנה עם 111.6 נקודות למשחק, 44.4% משלוש.

הספרס מפגינים מגמת שיפור מחודש לחודש – 98.2 — 105.6 — 110.8 — 111.6

הספרס קולעים 13 נקודות פחות בהפסדים מבנצחונות, במידה מסויימת זה נתון מעודד כי ההתקפה של הספרס עוד לומדת לשחק עם אולדרידג' ולכן הגיוני שמול קבוצות טובות היא לפעמים נתקעת, אם הברגים האלה יחוזקו, הספרס יהיו קבוצה הרבה יותר קשה לעצירה. בהגנה לעומת זאת אין יום רע כידוע.

למי שלא שם לב, הספרס הם הקבוצה של קוואי עם 20 נקודות באחוזים מפלצתיים 7 ריבאונדים ו-2 חטיפות. אחריו אולדרידג' עם 17 ואחר כך פרקר עם 12 בלבד.

https://www.youtube.com/watch?v=8fek8LxP3NA

לפוסט הזה יש 19 תגובות

  1. קבוצה מעולה. דוגמא לניהול נכון, ציד כשרונות ועקביות לאורך שנים תוך שמירה על יציבות למרות הזדקנות שחקני מפתח והחלפתם (החל מהאדמירל).

    כל הכבוד להם 🙂

  2. אחלה תובנות דור. בקצב שההתקפה שלהם משתפרת מעניין כמה הם יקלעו במאי ??
    לפני בכלל שחושבים על הגולדנים יש את הקליפרים בדרך

  3. יופי של כתבה.
    ובאמת עלית כאן על הנושאים החשובים:

    – הספרס עדיין קבוצה בבנייה עם העברת משקל בין הכוכבים הותיקים לחדשים

    – באופן מסורתי, הספרס "נחים"עד פגרת האולסטאר ואז מעלים הילוך (עד למשחק ה- 75 – 80 ואז נחים שוב עד לפליאוף)

    – סימונס הוא בהחלט נקודת אור בים השמש של העונה הזאת. הוא עונה על כל הציפיות שלי ואף יותר מזה. בהיילייטס שרואים רואים את היכולות ההתקפיות שלו, אבל כמו שהזכרת התרומה ההגנתית שלו לא פחות משמעותית.

    אני משתעשע במחשבה, מה יקרה לקבוצה אם יעלו אותו לחמישייה במקום גרין. גרין מגן מעולה (קשה להשוות ביניהם בגלל הפערים בדקות המשחק), אבל הידית שלו עובדת טוב השנה. סימונס הרבה יותר אינטנסיבי ועושה את הנקודות שלו בצבע. גרין בדרך כלל מתעורר באפריל/ מאי (או לא מתעורר בכלל). לדעתי פופ ייתן לו צאנס עד תום העונה.

    הנקודה החשובה ביותר שלא הזכרת והיא נוגעת ישירות לסיכוי של הספרס לקחת את גמר המערב יושבת כרגע על הספסל בחליפה לא אופיינית.
    אני מהאופטימיים שנותנים לספרס את ה- 20% לעבור את הלוחמים (כי כמו בסופרבול, ההגנה היא זאת שמנצחת).
    דאנקן, ממרומי גילו, הוא הכלי הכמעט יחידי של הספרס לנסות ולהפתיע עם סגירה טובה של הצבע ובכך לפנות את קאווי/ גרין/ סימונס לטיפול בקו האחורי של הלוחמים. זה הולך להיות מאד מעניין.

    לפרקים, ההגנה של הספרס מפחידה ביעילות שלה, ולא ברור עד הסוף אם הם מפסיקים אותה כי אין להם כוח לתת יותר מרבע אחד במשחק או הוראה של פופ לא לחשוף יכולות.

    ועוד נקודה מעניינת, בכל דיוני הטריידים, שמה של הספרס לא עלה על ידי אף אחד המתדיינים. אולי בגלל ההבנה שהקבוצה והמארג שלה חזקים מסך לחלקיה.

    1. אני כתבתי מה כל קבוצה שואפת להשיג בטריידים לא מזמן וניסיתי להזכר בטרייד שהספרס עשו באמצע העונה ולא זכרתי. אולי אתה תוכל להאיר את עיני?

    2. דני גרין קלעי טוב יותר מסימונס (שזריקה מ-3 לא כל כך בארסנל שלו), ולכן הריווח של המשחק חשוב, לצד חודרים כמו פרקר ולנארד או גבוהים כמו אלדריג'.

  4. כוכבית אחת קטנה גדולה – למרכוס אלדריג'. השחקן הזה לא שומר , לא אגרסיבי , לא משחק קרוב לטבעת. הוא ג'אמפ שוטר ורכיכה גדולה כשמגיעים לרגע האמת ואני חושש מאוד מאוד שעשינו רכישה טובה אבל לא מעולה כדי לזכות באליפות.

    הלוואי ואתבדה

    1. אני לא יודע על מה אתה מתלונן. אולדריג' אחד משחקני הפוסט הטובים בליגה. הוא ריבאונדר מצוין משני צידי המגרש וגם בהגנה הוא לא כל כך חלש אלא יותר קרוב לממוצע. נכון יש לו גם ג'אמפ שוט ממבחוץ – רק כלי נוסף שהופך אותו למסוכן הרבה יותר.
      רק אוהדי הספרס מסוגלים להתלונן על השחקן שכולם רדפו אחריו וישאיר אותם בתמונה גם אחרי ששלשות הזקנים יפרשו.

  5. קוואיבנגה!!
    טוב, את סימונס ראיתי עוד בווגאס.
    שחקן מעולה, צ'יפ עבד איתו חזק על הקליעה, בגלל שהוא ידע לחדור גם קודם, באוסטין היו נותנים לו מטר לחדור כי לא פחדו מהזריקה.
    המצב הזה השתנה לחלוטין השנה.
    הצד השלילי :
    ג'ינובילי לא מספק את הסחורה, במיוחד שאפשר לשים את סימונס בדקות האלה.
    האמת שאני קצת מאוכזב מפטי מילס. לא עשה את הקפיצת מדרגה שציפיתי ממנו. יכול להיות שהיינו צריכים להשאיר את קורי ג'וזף במקום מילס.
    אולדריג' די רכיכה זה נכון, אבל לא ממש צריך יותר מזה כרגע, מאמין ומקווה שבפלייאוף הוא יגביר את האינטנסיביות.
    גם גרין לא איפס עדיין את הידית .
    בצד החיובי : הסרבי הזה מביא דקות מנוחה חשובות לגבוהים. דיאו משחק לא רע בכלל (טוב משציפיתי), כנ"ל דיוויד ווסט (שחשוב לחדר ההלבשה), קייל אנדרסון השתפר השנה גם בהגנה והקליעה המעצבנת שלו נכנסת לא רע, פארקר עדיין נותן תפוקה לא רע ולא איבד מהזריזות שלו, ומעל הכל – קוואי מעולה, נותן נקודות קשות בפוסט, עוזר שמשחק ההתקפה נתקע.
    יאללה אליפות!

  6. תשובה לאיתי:
    כן, אולדרידג' הוא די חור בהגנה, ולכן כל ניסיון לשפוט את הקבוצה בלי הנוכחות של דאנקן נדונה לכישלון. מדובר בקבוצות שונות לגמרי.

    שימו לב שבמשחקים האחרונים, הקבוצה שמה דגש על משחק ההתקפה שלאולדרידג' במשחק בידודים ולאו דווקא משחק קבוצתי.
    כל השאר הרבה פחות חשוב להם.
    זה עולה לקבוצה ביכולת פושרת מאד הגנתית. שימו לב שקבוצה שכבר הורידה את ההתקפות הטובות בליגה אל מתחת ל-85 ו- 90 נקודות, מרשה לפתוח את המסע הארוך למזרח עם ספיגה של מעל ל- 100 נקודות (ועדיין לגמור את המשחק ב+18).
    זה עוד סממן לעוצמה שלה. היא לא באמת חייבת לעשות הגנה 82 משחקים, 48 דקות. היא גם יודעת לרוץ.
    השאלה הגדולה היא איך היא תצליח להתמודד ב- 3 סדרות גמר קשות, וכאן נראה הרבה פחות אולדרידג' בהתקפה, אלא הרבה יותר דאנקן בהגנה.

    תשובה לגלעד,
    לספרס אין הסטוריה טובה של טריידים באמצע עונה, אבל יש לה הסטוריה מצויינת של buy out של שחקנים שבתום מועד סגירת הטריידים, פודים את החוזה שלהם ועוברים לספרס:
    דיאו, סטפן ג'קסון בסיבוב השני שלו ואפילו פטי מילס שהשתחרר מחוזה בסין באמצע העונה (עונת הלוקאאוט)

  7. קצת מטריד שדקאנקן לא משותף בכלל במשחקים האחרונים.
    אני מקווה שהוא יחזור טוב, למרות שהוא תופעת טבע לגילו, עדיין 8 משחקים בחוץ לשחקן של 20-25 דקות בערב זה לא מעט.
    מצד שני הקילומטראג' שלו לעונה הזו יירד משמעותית ולפליאוף זה רווח נקי.

    איתי – כדאי שתשפוט את אולדריג' על סמך המשחקים האחרונים, בהם הוא ענק והשחקן הכי טוב של הקבוצה.
    ההגנה של אולדריג' לא צריכה להדאיג אף אחד מהספארס, לשמור לא שוכחים, לקלוע ולספק נקודות לוקח הרבה יותר זמן. הוא קלע 28 נקודות על הגבוהים של מיאמי.
    לשמור הוא ידע, יודע והוא מהשומרים שפיזית יכול לתת מענה לגן חיות שהיה בצבע של הספארס בהנהגת בלייק גריפין, בסדרה בשנה שעברה מול הקליפרס.
    מי שחושב שלקליפרס העונה יש סיכוי מול הספארס טועה טעות מרה. יהיה 4-1 לספארס במקרה הגרוע.

    ראיתי את התקציר הארוך נגד מיאמי, מדהים איזה יד יש לפאטי מילס. הוא עולה לשלשות בתנועה, אחרי מרדף בחסימות ובערך בכל פוזיציה אפשרית, זה הופך את יכולת האלתור של פופוביץ' לגדולה יותר.

    הספארס הם by far הקבוצה השניה הכי טובה בליגה הסדירה.

    רק שאני לא ככ בטוח שבסדרה כל זה יתורגם להישגים מקבילים לביצועים בעונה הסדירה (פחות מגמר המערב הוא כשלון חרוץ):
    1. בעיית שמירה בעמדת הרכז. —> בהתקפה השנה פארקר מראה שהוא רחוק מלאבד את זה. רק שבפליאוף הוא יצטרך להוסיף לזה גם שמירה ולא בטוח שזה יקרה.

    2. משחק גבוהים לא מסודר ולא מאורגן – למרות שכיחידים, הגבוהים של הספארס הם מהטובים בליגה, משהו שם עדיין לא דופק. לכל אחד מהגבוהים חסרונות שהחלק השני בצמד לא עוזר לפתור. עם דאנקן בהרכב זה פחות מורגש עד לא בכלל. אבל לאור הפציעה שלו עכשיו ובכלל לאור גילו המתקדם, כל דבר שמקבלים ממנו צריך להחשב כבונוס ותו לא.

    3. דני גרין – עליו תקום ותיפול הספארס. קוואי אמנם הרבה יותר טוב אבל הוא ככ יציב שאן מה לדבר ולהרחיב עליו. אולדריג' כבר מראה שהוא מצא את הנישה שלו, נשאר רק דני גרין.
    אם גרין יפסיק לספק משחקי נפל של 1 מ8 מה3 (יש מצב שהוא כבר בדרך לשם) ויהווה איום יותר גדול מחצי מרחק, אין קבוצה שתמנע מהספארס להגיע לגמר המערב.

    הליגה השנה הראתה לכולם שסנטרים אימתניים הם בגדר לא יותר מnice to have ולא must.
    קבוצה שיש בה שחקנים מספיק טובים ששיטה מסוימת גורמת להם להפיק את המקסימום, תהיה מה שתהיה, היא תעבוד. גם אם היא ללא סנטר.
    מיאמי של 2 האליפויות שיחקה בלי רכז, הווריורס שיחקו בלי סנטר.

    האנביאיי משתנה מול העיניים שלנו ודברים שהיו נכונים לפני 3 שנים לא בהכרח מניבים משהו היום.

  8. טרייד על דלבדובה!
    נדמה לי שהאוהד הכי קטן מבין מה המרשם בסדרת גמר המערב הצפויה: לשחק לאט וקשוח כמו הקאבס של בלאט, ועם הסגל של הספרז זה אולי יכול להצליח.
    חוץ מטרייד על דלבדובה, יש עוד משהו שאפשר לעשות? פרט לאיחולי פציעה ל-, שזו קארמה רעה, אגב.

    1. קליבלנד לא יוותרו עליו, ובסהכ הוא שחקן התקפה מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מוגבל, שפרט לזריקה המאוד מכוערת שלו, הוא יודע למסור רק אסיסטים לאלי הופ.

      אני באופן אישי לא הייתי רוצה אותו בקבוצה.

  9. אגב, עד כה העונה אולדריג' קולע בסה"כ 3 נקודות פחות מב2 העונות הקודמות, בהן הוא היה הgo to guy והfranchise player של מועדון. פה הוא השחקן השני, במקרה הטוב, וכמובן שהוא גם זורק פחות, 2 זריקות פחות למשחק.

    בהגנה הוא עדיין חייב להשתפר, אבל כמו שכולם בערך אמרו, עם דאנקן ובלי דאנקן זה משהו אחר לגמרי. עם דאנקן התפקיד של אולדריג' בהגנה קטן יותר.

  10. אני מהבודדים שמאמינים שיש להם50% סיכוי בגמר מערב?
    הגולדנס מדהימים אבל בכל עונה אחרת היינו פוקחים עיניים משתאות מהספרס.

  11. הלוואי שאני טועה, אבל המאץ' אפ מול קרי הוא לא ככ פתיר עבור הספארס בגלל שאין אחר כך איך להחביא את מילס\פארקר בהגנה.
    אני לא רואה איך פארקר מסוגל לשמור על קרי ועל אחת כמה וכמה בנוסף למשימות שלו בניהול המשחק וההתקפה.

    מול קבוצות עם מגה סטארים בעמדות SG/SF/PF ואפילו סנטר מגה סטאר הספארס יכולים להסתדר.

    אם יתחילו כל מיני ציוותי מענה כמו לנארד על קרי, איך, איפה ומול מי מחביאים את פארקר בהגנה?

  12. פוסט מצויין!
    אמש, כשראיתי אותם נגד מיאמי, שאלתי את עצמי אם גולדן סטייט תוכל לנצח אותם בסידרה של 7.
    כפי ששיחקו במחצית הראשונה? כן. הם יגברו על כל קבוצה. כפי ששיחקו במחצית השנייה? לא ולא!

כתיבת תגובה

סגירת תפריט