יומן ניקס #3 – בינוניות זה טוב, כרגע / דובי עופר

 

בראש ובראשונה, תודות לרועי שהתנדב לסקר את חודש דצמבר של הניקס שלי כאשר ממני נבצר הדבר. מאז, לידיעה, אנחנו עומדים על מאזן חיובי של 8-7, בתוכו אמנם תבוסות לקליפרס ושיקגו, אבל גם ניצחונות נאים על יוטה, מיאמי, דטרויט ופעמיים על אטלנטה. חמישה ניצחונות בחודש על קבוצות פלייאוף זה משמח ביותר במדדי הניקס.

תודות נוספות מגיעות למנחם, שאך השבוע ריכז כמה מספרים שמסכמים את הניקס במספרים עד כה וסייע לי, שונא מספרים מושבע. אז למי שפספס את הטור של מנחם שעסק בדרק פישר, מחצית מ24 ההפסדים של הניקס העונה היו בהפרש 7 ומטה, הניקס הם הקבוצה מספר חמש בליגה בשיפור לעומת העונה שעברה, הניקס מראים שיפור במרבית מדדי ההתקפה, נמצאים במקום טוב באמצע מבחינת ההגנה, ולא סתם, אלא שאנחנו אחת הקבוצות הטובות בליגה בהגנה נגד שלשות. לצערנו הרב, כפי שמקפיד להזכיר לי הבן היקיר לי יותם אוהד גולדן סטייט, הקרקס הנודד של הווריירס מגיע לMSG  בקרוב ועלול לשנות את הנתון האחרון.

בנוסף, בחודשיים האחרונים פישר המושמץ מרבה להשתמש בספסל ומקפיד לחשוב, לשנות, לאלתר ולחפש פתרונות יצירתיים שיביאו את הניקס אל עבר עתיד טוב יותר. לא פחות מכך, טביעות אצבעותיו המשולשות של אומן הזן היושב במרומים, של האולם, הולכות ונקלשות וישנו סיכוי סביר שבקרוב נתחיל לשחק מרובעים, מחומשים, משושים ואולי אפילו, אי"ה, כדורסל.

המספר הנוסף – 0-5. חמישה משחקים בלי כרמלו אנטוני, חמישה הפסדים. כלומר מלו הוא עדיין הפרנצ'ייז שלנו ובלעדיו לא מנצחים.

עדיין הכוכב. מלו.

אז רגע, כרמלו אנטוני, הוא טוב ליהודים, אוהדי הניקס, או רע ליהודים, אוהדי הניקס?

זו, כמובן, שאלת 30 מיליון הדולר. וזו ה שאלה כי הניקס נמצאים כעת בצומת שבה התשובה לשאלה אמורה להביא אלינו את ג'ף טיג המעצבן כדי לתפוס פלייאוף כבר השנה, ובתמורה לוותר על נכסים חשובים, או להשאיר את הרכז הבינוני באטלנטה, להסתפק בקלדרון הגרוע ובקיץ ללכת בשיא הכוח על מייק קונלי שמסיים חוזה ועל שאיפות שהן מעבר לסיבוב שני בפלייאוף, עם כרמלו או בלעדיו.

רמז למה שהיא, לדעתי, תשובת הנהלת הניקס לשאלה קיבלנו לפני מספר שבועות, כשעלה שמו של ברנדון ג'נינגס כמועמד. בעבר, שמץ שמועה מהסוג הזה היה מקפיץ את רף התקווה בMSG, ומסתיים בחוזה עצום, שחקן פצוע /זקן/חסר חשק/ כל מקרה גמור שמגיע לניו יורק תמורת נכסים צעירים/בחירות דראפט/עתיד הקבוצה באופן כללי. במקרה הנוכחי של ג'נינגס השמועות דעכו כפי שהתעוררו, וכפי, כך אני מקווה ומאמין, ידעכו וייעלמו במקרה של טיג.

ג'ף טיג. תגידו, בינינו, ככה נראה רכז של קבוצה עם שאיפות??

לכל הבאים לטעון שג'ף טיג עדיף על קלדרון נגיד שגם סבתא שלי בת ה93 שתחיה, ואולי אפילו גיא גודס במצבו הנוכחי, עדיפים על קלדרון. הרכז הספרדי לא רק נראה העונה כמו גרוטאה של הומלס, כפי שהיה לאורך כל הקריירה, אלא גם משחק כמו אחד, עם 4.1 אסיסטים למשחק. לרכז פותח. בהההה. מצד שני, הוא מתאים לצרכינו, כי עובדה שאיתו הניקס עומדים על 50%. ואלה בדיוק האחוזים הרצויים לנו בשלב הנוכחי של תהליך הבנייה.

אז בינתיים מלו איתנו, וגם קלדרון וכל השאר.

וכאן אנחנו מגיעים לעניין החשוב באמת. לעדשה דרכה יש להסתכל על הקבוצה היחידה בניו יורק (פאק יו ברוקלין). אנחנו, ניקס ווייז, הצלחנו לאסוף פאזל חביב ביותר, בינוני בהווה ומוצלח בהתהוות. הביטו מה אסף בשבילנו פיל ג'קסון בתפקיד הנהג שלנו חברה'מן:

רכז צעיר, גבוה, בעל ראיית משחק ובעלבתיות טבעית על המגרש, שיכולה להפוך אותו תוך שנתיים שלוש ליורשו של מייק קונלי (אי"ה ויגיע בקיץ). שמו ג'ריאן גראנט, ואם הוא ישחק 36 דקות הוא יקלע 10.5, ימסור 5.5, יקטוף 3.9 ואפילו יחטוף פעם ורבע. חדי האוזן זוכרים שבפריוויו תחילת העונה ניבאתי/קיוויתי לפציעה של קלדרון בדצמבר, ולא בכדי.

עכשיו תראו איזה יופי הוא משיג את הדוראנטולה להטבעה:

 

השני ברשימה הוא סקנד גארד ותיק, שחזר העונה להיות הסקורר שהיה והינו חבר, איש סוד ומכר מימים ימימה של מלו. רוצה לאמור, כשהוא קולע יותר מ20 בעל הבית לא מחליף לו מנעולים. קוראים לו ארון אפללו והוא לא מנתיבות.

מלו הוא מספר שלוש שלנו, שהשנה הפסיק להסתכל על הטבעת ועל השורה של עצמו בבוקס סקור בלבד, ואשכרה משחק לטובת הקבוצה עם ארבעה אסיסטים למשחק, טופ של הקריירה, ו21.3 נקודות, מדגדג את השפל של עונת הרוקי עבורו. לייק.

הפורזינגיס הוא הארבע שלנו היום ותוך שלוש שנים (שוב, אי"ה) הוא האחד שיהיה הנוביצקי של התפוח הגדול, או משהו כזה. בכל מקרה, סופרסטאר בליגה הוא יהיה. אתם קולטים? שתיל קטן, חחח, נשתל בניו יורק, ויזכה להכות שורש, להתעבות ואפילו לתת פירות, והכל עבורנו. בפעם האחרונה שדבר כזה קרה לשתיל קראו פטריק.

הסנטר הוא הרובין של הלופז. ברוק הוא כבר לא יהיה, אבל גם אם ייצא ממנו שני שליש צ'נדלר, זה בורג של קבוצת גמר אזורי. עזבו מספרים. במספרים הוא כמוני. על הפנים.

על הספסל סר לנגסטון גאלוויי, דרק טריליאמס, כך קוראים לו האוהדים כי האקספלוסיביות והיכולת ליצור נקודות מזכירים לאחרונה את הסיבות שהביאו אותו להיבחר שני בדראפט, לאנס תומאס המצויין, קייל אוקווין שרועי כינה החזק ואין שם שמתאים לו יותר חוץ מגורילה, קווין סראפין הלא מנוצל דיו וגם לו אמונדסן, קליאנטוני הירוי בברך ארלי, סשה וויאצ'יץ' שאין לי עליו אף מילה שהנייר סובל, ולמשך עשרת הימים הקרובים גם את האח של הגריק פריק, ששמו בישראל גריק צ'יק.

בקריאה שניה היומן הנוכחי מזכיר מאוד את טור פתיחת העונה, אחרי ההתרשמות מהפורזינגיס בליגת הקיץ. כרמלו אמנם מפתיע בקבוצתיות, הפורזינגיס מתפתח מהר מהצפוי ועמיד לפציעות יותר ממה שאפשר היה לחשוב, גראנט מתקדם קצת לאט ואפללו לא רק "מומחה הגנה", אבל בסך הכל הדברים מתקדמים לפי התכנון. בהתחשב בעובדה שעברנו את שלב מחצית העונה, נותר רק להיות מרוצים ולקוות שהפיל היושב במרומים, של האולם, ימשיך בצורה ובקצב שהלך בהם עד כה והדולן ימשיך וישתוק (אלף נקודות למי שיידע עם איזו שורה משיר בספר מפורסם מתכתבות שלושת המילים האחרונות).

רמז

ולסיכום, בלי לפתוח פה, הניקס הפכו לקבוצה בינונית עם חדוות חיים ועתיד. וזה, ידידיי, לראשונה מזה שנים רבות. והבא שאומר לינסניטי שותה ליטר מים מוואדי טאביה המזוהם שעובר בפאתי ערד.

דובי

אנטומולוג, עובד סוציאלי ומטפל.. גר בערד וגם במייל dubiduofer@gmail.com

לפוסט הזה יש 34 תגובות

  1. מעולה, מחכים ומצחיק לאללה. גריק צ'יק, קניתי.
    רק לא מבין למה ההתעקשות לא להביא – אפילו בינתיים – פוינט גארד ששייך לענף. למה העינוי הספרדי הזה? הבנט דה ג'ואיש פיפל, וכו'?
    אם יש מצרך אחד שיש ממנו בשפע זה פוינט גארדז טובים עד מעולים. קח את טיג, נניח, יש לו פרצוף שדורש אפידורל, מסכים איתך, אבל קח אותו ותן לקבוצה לרוץ, להגיע לפלייאוף, ובמצב השנה במזרח – זו לא תהיה סדרה מביכה, גם לא עם הקאבס. נסיון פלייאוף זה המון.
    ועל זה, בקיץ תנחית מישהו בטרייד. משום מה השמות דוראנט או ווסטברוק לא עולים אצלך. ככה מרימים ידיים מראש? גם דרוזן יתפנה (הבחור מקומפטון אמנם, אבל מלחמות ההיפ-הופ נגמרו), גם הורפורד (עדיף על האח הפחות מוצלח). נו מה?

    1. אתה מדבר כאן לבנאדם שבשבילו כבר 30 שנה טרייד אומר שלוקחים לך שטר של 50 שקל על במבה ואתה מקבל חזרה מסטיק עודף.
      תן לי עוד שנה שנתיים להחלים ונדבר.

  2. נהדר.

    יותר מהכול אוהדי הניקס צריכים להודות דווקא לפיל ג'קסון שמכניס קצת שפיות ושיקול דעת לתוך הסחרחרה של הניקס. לגבי פישר עדיין לא הגעתי למסקנה אם הוא המאמן המתאים לניקס או לקבוצת NBA כלשהיא לצורך העניין.

    1. האמת בהתחלה המהלכים של ג׳קסון נראו תמוהים משהו אבל ככל שחולף הזמן מתברר שהאיש עשה ניקוי אורוות לא רע בכלל ובמקביל בונה תשתית טובה לעתיד, אכן צריכים רכז בכיר יותר מקלדרון ועוד כמה שדרוגים אבל בגדול הכיוון חיובי וזה לשעצמו הרבה בשביל הניקס שבעשור האחרון התנהלו כמו קרקס נודד

  3. נפלא!
    לא מזמן אמרתי שמלו מוסר מצוין כשהוא רוצה ואף אחד לא הסכים איתי. שמח לצדוק..
    לגבי החידה, לא יודע פתרון אבל האם הספר זה שר הטבעות (כי אני די בטוח שהחרב משם)?

  4. דובי אתה פשוט ענק!
    גורם לחיוך בבוקר יום שישי עם תקוות ניקסיות שכנראה יילכו לפח מתישהו 😃 יותם בחר קבוצה טוב יותר.

    סתם, למען האמת אני רואה את הכשרון בניקס בזכות פרינגלס אבל אתם צריכים עוד שחקן צעיר שיחד איתו יבנו שושלת. כרגע אני לא חושב על שם מסויים כי לדראפט לא תגיעו עם בחירה גבוהה.

  5. הלו דובי רק שלא פתחת לנו פה גדול מידי על הזינגר!!! חמסה חמסה

    אחלה פוסט, מעניין לראות איך פיל ג'קסון מנסה לממש את חזונו לפי 8 הצעדים ולאן נגיע בסופו של תהליך

    Go Knicks

  6. אין לי מושג לאיזה ציטוט אתה מתייחס,
    אבל על הניקס של השנה כתוב:

    'Faithless is he that says farewell when the road darkens'
    .said Gimli
    ,Maybe,' said Elrond'
    ,'but let him not vow to walk in the dark'
    '.who has not seen the nightfall
    ',Yet sworn word may strengthen quaking heart'
    .said Gimli
    .'Or break it,' said Elrond'

    1. צמד טרחנים מתחכמים. שנייה לפני שהוא שולח את החבורה למוות ודאי בייסורים לאלרונד יש את החוצפה להתווכח עם הגמד המסכן

  7. העניין הכי מעודד בניקס השנה זה שפשוט כיף לראות אותם משחקים, זו הקבוצה שכרגע הכי מעניינת אותי בליגה ויהיה כיף לעקוב אחריה בשנים הקרובות.
    יש להם בעיות ידועות של רכז, מחליף גבוה ועוד שחקן שיכול לעשות שינוי מהספסל.
    מה שכן, לופז במגמת עלייה ואני חושב שהמספרים שלו קצת משקרים (למרות שהוא עדיין לא שווה את החוזה שלו), אפללו שחקן קבוצתי נפלא, גאלווי בכושר נפלא, וויליאמס מצא סוף סוף בית.
    בצד הפחות טוב לנס תומאס במגמת ירידה ואני חושב שהדקות שלו רק ילכו ויתמעטו מכיוון שאין לו חוזה לעונה הבאה וכנראה שלא ימשיך בניקס, אוקווין הוא מהשחקנים עם האיי קיו הנמוך בליגה וגם למכבי לא הייתי לוקח אותו, קלדרון נותן לך דקה טובה שאחריה באות 5 דקות של פרווה וגרנט לא מתפתח מספיק מהר ואני מתחיל קצת לאבד אמונה בו, לא ברור עד כמה הוא יוכל להשתפר בגיל 23.

  8. תענוג של קריאה דובי תודה ! הפורזינגיס הוא העתיד ודון קלדרון הוא רכז שכנראה מתאים למערכת למרות כל החסרונות.

    החלק הכי חשוב בפאזל הזה הוא לופז שלידו פרח אלדריג' ועכשיו הבמה היא של כריסטפאס. הוא שומר מרביץ וחוסם ולא צריך את הכדור. שניים שלושה שחקנים משלימים טובים פלוס לסגל ויש לך פלייאוף. בהצלחה!

      1. לא כל הזהב יש לו זהר
        לא כל תועה דרך יאבד
        גם בא בימים יש לו תאר
        ושורש עמוק לא יושמד
        מרמץ תצא אש ותרב
        מאופל האור יהלוך
        גם להב נתוץ יהיה חרב
        וההלך ישוב וימלוך…

        והתשובה?

    1. כל הכבוד על 1000 הנק'!

      אני קורא את השורה הנ"ל בעברית, ונזכר עד כמה התרגום לעברית של 'שר הטבעות' גרוע.

      במקור המילה strider (ההלך) לא מופיע כלל בשיר –
      ,From the ashes a fire shall be woken
      ,A light from the shadows shall spring
      ,Renewed shall be blade that was broken
      .The crownless again shall be king

      1. תלוי על איזה תרגום מדובר. אחד היה חובבני לחלוטין ונאמן מאוד למקור, והעיקר – קריא. השני המציא מילים שלא קיימות (מה זה בני לילית ומאיפה הם הגיעו לתרבות הסקנדינבית-גרמנית?) ודרשו ממני לזכור מי השדים ומי השדונים.

        1. הרעיון הכי נורא היה לקרוא לבני לילית "עלפים".
          הזכיר לי מרצה מהפקולטה שהתעקש להגיד דיאנוזורים.
          לא נורמלי.

        2. זו הסיבה שאני שולט בשפה האנגלית.
          את הספר 'ההוביט' קראתי בגיל 11. את הספר קיבלתי מאבי, וזה היה "תרגום הטייסים". ספר נפלא, תרגום נפלא.
          אחר כך לקחתי מהספריה הציבורית את 'שר הטבעות', וממש לא הבנתי מי אלו אותם "בני לילית" שמוזכרים בספר. כל כך התאכזבתי מהספר, שהחלטתי לנסות לקרוא את המקור באנגלית.
          לקח לי 3 חודשים לצלוח את 1070 העמודים (בליווי מילון),
          ואחר כך שוב לא יצא לי לקרוא תרגום של ספר ששפת המקור שלו היא אנגלית.

      2. האמת שבתרגום (הממש מוצלח בעיני, בעיקר בעריכה המחודשת של לוטם) strider מתורגם לפסען ולא להלך. חוצמזה טולקין היה גאון, אוריאל אופק (מי שתרגם את השירים) אולי לא היה גאון, אבל בהחלט אישיות מרשימה. והשיר הזה הוא מצוין בעיני בשתי השפות.
        תודה דובי על הפריוויו ועל החידה

  9. הניקס הפכו להיות קבוצה חביבה. למלו ישנה עדנה ולא צריך לזלזל במה שהוא נותן מעבר לנקודות (ריבאונדים ופתאום גם אסיסטים).
    לגבי הפורצינגיס אכן שתלתם פרח בטו בשבט אבל תקוו שאחרי שיגמר החוזה הוא לא יברח לכם

כתיבת תגובה

סגירת תפריט