יומן מס׳ 3 אורלנדו מג׳יק – זה כל הקסם? מאת שגיא נאור

 

 

דראפט 2007. אוקלהומה סיטי (או בשמה דאז, סיאטל סופרסוניקס) בוחרת בבחירה השניה את קווין דוראנט (מצטער על התזכורת, אוהדי פורטלנד). שנה לאחר מכן, התאנדר בוחרים בבחירה הרביעית את ראסל ווסטברוק (וגם את איבקה בבחירה ה-24). שנה חולפת והתאנדר דגים בבחירה השלישית את ג׳ייימס הארדן ( דראפט היסטורי עם בלייק, קארי, דרוזן). באותה עונה הם הם עלו לפלייאוף והפסידו בסיבוב הראשון לאלופה שבדרך, הלייקרס. עונה לאחר מכן התאנדר עלו לגמר המערב והפסידו לאלופה שבדרך, דאלאס. חלפה לה עוד עונה והתאנדר התקדמו שלב אחד קדימה רק כדי להפסיד בגמר, להיט.

Image result for durant harden
"חברים, היה נחמד. הגיע תורי להוביל"

פציעות, קמצנות של הבעלים, קונפרנס חזק בטירוף – בשורה התחתונה התאנדר לא הגיע ליעד הנכסף, אבל הם כן הראו איך בונים קונטנדרית אמיתית דרך הדראפט והיוו השראה לקבוצות שלא היה באפשרותן לקבץ כוכבים כמו שעשו מיאמי, הלייקרס או בוסטון של 2008.

בשלושת הדראפטים האחרונים אורלנדו בחרה בבחירה השניה (אולדיפו), הרביעית (ארון גורדון), החמישית (הזוניה) והעשירית (אלפריד פייטון). אז אומנם לאוקלהומה לקח כמה שנים עד שהצעירים שלה התפתחו, התקדמו ולקחו אותה רחוק אבל מישהו רואה את אחד מארבעת הצעירים של המג׳יק מתקרב לרמתם של שלושת הסופרסטארים הללו? נכון, כשעובדים עם צעירים צריך סבלנות ויש לא מעט דוגמאות של שחקנים שפרחו מאוחר אבל נראה שהעתיד של המג׳יק בסגל הנוכחי לא הולך להתקרב להישגים של החבורה מאוקלהומה.

אם נאמר את האמת, המקרה של אוקלהומה הוא יוצא הדופן. התאנדר גם בחרו בשחקנים שהפכו להיות טופ 10 בליגה וגם נשארו מספיק חלשים אחרי הבחירה בדוראנט כדי לקבל את הבחירה השלישית והרביעית בשנתיים העוקבות. לברון, למשל, הפך את קליבלנד לקבוצה טובה כבר בשנתו הראשונה ולכן לא נהנה מבחירות גבוהות לצידו (ואז הוא פיצה אץ עצמו במיאמי עם בוש, וייד ומייק מילר…). מקרה דומה יכול, אולי, לקרות עם מינסוטה בעתיד אבל האם טאונס + וויגינס + הבחירה העתידית יהיו ברמת הטריו של התאנדר? מוקדם להגיד, כמובן, אבל הסיכוי לכך אינו גבוה.

נחזור לאורלנדו – על פניו החבורה הצעירה שלה רק צריכה להתבשל ולרוץ ביחד ואם מוסיפים לרביעיה המוזכרת לעיל את ווצ׳ביץ׳ (25), טוביאס האריס (23) ואוון פורנייה (23) יש כאן בסיס עם פונציאל בשמיים.

העונה הזו הקבוצה היתה צריכה לבצע את קפיצת המדרגה. התחלת העונה באמת בישרה טובות ואת 2015 המג׳יק סיימו במאזן מצוין 19-13 עם 7 נצחונות ב-9 המשחקים אחרונים של השנה. אחרי 40% מהעונה המג׳יק התחילו לחלום על יתרון ביתיות בסיבוב הראשון.

לא ברור מה עשו השחקנים של סקוט סקיילס בליל הסילבסטר אבל מאז הם ניצחו משחק אחד בלבד ב-12 המשחקים האחרונים והתדרדרו עד המקום ה-12 במזרח.

חודש ינואר היה מקולל במגוון דרכים. מצד אחד, תבוסות ב-25 הפרש לקליבלנד ו-26 לפיסטונס. מצד שני, 3 הפסדים במשחקים שהגיעו להארכה (תוך פחות משבועיים). מצד שלישי, הפסד בית לפילי (המשתפרת, יש לציין). הלילה הם הגיעו למילווקי וכבר הובילו ב-16 הפרש ברבע השני רק בשביל להפסיד עוד משחק צמוד עם שלשה של בייליס 11 שניות לסיום שהעלתה מנקודה ל-4 וגמרה את המשחק.

https://www.youtube.com/watch?v=ZK7Kko5uX8M

 

בואו נבחן קצת את הנתונים בשביל לנסות להבין את הקריסה בינואר. אז בנובמבר ודצמבר המג׳יק קלעו 100 נקודות למשחק. בינואר הם ירדו ל-93, וזה עם 3 משחקים שנגררו להארכה. בנצחון היחיד בינואר, מול ברוקלין, המג׳יק קלעו רק 83 נקודות. הם צנחו מ-48% מהשדה בדצמבר ל-43% בינואר.

אפשר לעשות לאורלנדו הנחה קטנה כי מתוך אותם 11 הפסדים החודש פייטון החסיר 3 ואולדיפו 2 נוספים. לולא אותן פציעות קטנות אולי המצב היה נראה אחרת באותם משחקים ואולי כדור השלג שנוצר בעקבות אותם הפסדים לא היה מתרחש מלכתחילה.

צריך לזכור שזו באמת אחת הקבוצות הצעירות בליגה בלי אף מנהיג מנוסה (עם כל הכבוד לצ׳נינג פריי) וקבוצות צעירות סובלות מחוסר יציבות. גם את ההפסדים הצמודים (5 הפסדים ב6 משחקים שהגיעו להארכה) אפשר לייחס לחוסר הניסיון.

בשלושת המשחקים האחרונים סקיילס העביר את גורדון לחמישיה ונגד מילווקי הוא כבר קיבל 37 דקות (הכי הרבה בקבוצה). באותו משחק הזוניה יצא מהנפטלין וקלע 11 באחד ממשחקיו הטובים העונה (4.6 נק למשחק העונה).אולי המטוטלת מתחילה להשתנות ביחס לשניהם.

הבשורות המעודדות הן שלמרות החודש הזוועתי, המג׳יק בסך הכל 2.5 משחקים מהמקום השמיני. אולי הם צריכים נצחון אחד שיחזיר להם את הבטחון וייתן קצת שקט למערכת בשביל לצאת לדרך חדשה. אם ימשיכו בכושר הגרוע בשבועיים שנותרו עד פגרת האולסטאר הם יתחילו לפזול למטה, אולי בנסיון נוסף לפגוע קצת יותר מדויק בדראפט.

נסיים עם מבט על פברואר ואיזה משחקים מחכים לקבוצה מדיסני וורלד.

זה לא נראה מבטיח. בוסטון מחכה להם בשני המשחקים הקרובים ואז הם יוצאים לפגוש את הספרס והתאנדר, חוזרים הביתה לארח את הקליפרס ואטלנטה ואז יוצאים לאטלנטה בבק טו בק. סאן אנטוניו מגיעה העירה למשחק האחרון לפני פגרת האולסטאר.

אחרי הפגרה יארחו את דאלאס ואינדיאנה, פילי בחוץ, האלופה בבית ואז בק טוב בק בmsg. משחק בית מול פילי יסגור את פברואר.

בתסריט האופטימי הם מנצחים חמישה מתוך 14 המשחקים הללו, מה שאומר שחלום הפלייאוף ילך ויתרחק ושוב הקבוצה תאלץ לסמוך על הדראפט.

נתראה ביומן מספר 4.

לפוסט הזה יש 14 תגובות

  1. כמו שאמרת למינסוטה יש יותר סיכוי להצליח וכנראה גם להם הסיכוי להגיע להישגי התאנדר נמוך.
    גם שנה שעברה אורלנדו הפסידו מלא משחקים בהארכה לא? אם אחד מהצעירים היה פוטנציאל לשחקן ברמת טופ טן אז הוא היה מוצא את הדרך לנצח יותר כאלה.

  2. מעולה!
    אני דווקא כן חושב שטאונס וויגינס ולאבין/מישהו מהדראפט יוכלו להגיע רחוק ואולי אפילו לאליפות (הלוואי)
    לגבי המג'יק, הנפילה שלהם זה כנראה הסיפור הכי מוזר העונה במזרח (ובכלל – כמה קבוצות היו העונה כבר בטופ 4 במזרח וסגרנו שהם סגורות בפלייאוף ואז הם פתאום הפסידו מלא משחקים?)

    1. צודק לגבי המזרח – אינדיאנה נתנו הרגשה של טופ 4, דטרויט, מיאמי. בינתיים רק הראפטורס מראים יציבות כשגם הבולס וההוקס עם נפילות לא מוסברות והפסדים לא מחויבי המציאות.

  3. אני ממעט להשתמש במושג השחוק "נאיבית", אבל אורלנדו הוכיחה בשרשרת המשחקים האחרונים שזה לא מקרי. פעם אחר פעם, הידיים רועדות ברגעי הקלאצ', ואיכשהו הם מוצאים דרך להפסיד. כולל עם כדור שלך, כמה שניות לסיום ו-2 נקודות יתרון – ושוב להפסיד. כולל הרבע האחרון עם שרלוט, התמוטטות שלא תיאמן – ונגד מי! שרלוט, עם כל הכבוד! ובבית שלך!
    אני מת על סקוט סקיילס (מי לא? חתיכת גאון וטיפוס), אבל זה המקום שצריך להכניס פסיכולוג ספורט לקבוצה, ולעבוד על הצד המנטאלי.

    1. מסכים איתך, המילה נאיביות באמת מתארת בצורה טובה את המצב. והפסד לשארלוט שברמאת כל שיאי התקופה האחרונה עם יתרון ברור בכניסה לרבע האחרון והשתנקות לא פחות ממדהימה

  4. תודה אדר. אני חושב שהפוטנציאל הכי גדול הוא של מיני, בין היתר משום שגם בדראפט הקרוב הם יקבלו בחירה גבוהה, ככל הנראה. עם כמות הכישרון הנוכחית והשיפור של השחקנים הצעירים + עוד בחירה גבוהה עם יכולים לדבר חזק משך לא מעט שנים.
    העתיד של המג'יק נראה פחות זוהר.

  5. קצת קשה להשוות בחירות של קבוצות בדראפט לאלה של אוקלהומה, כי צריך גם שיהיה לך המזל ויפול איזה שחקן כמו דוראנט לבחירה שלך. שחקנים כמוהוה לא מגיעים בכל דראפט

    1. בגלל זה אני חושב שלבנות דרך הדראפט זה בעייתי כשלעצמו. גם אתה צריך בחירה גבוהה, גם שיהיו סופרסטארים עתידיים באותו דראפט וגם אתה צריך להיות זה שמזהה אותם

  6. הניתוח מצוין.
    לגבי הזוניה, זה הזוי מה שקורה עם הבחורצ'יק הזה. לפני שהגיע לליגה הוא אמר שיהיה לא פחות טוב מלברון (ניסוח חופשי מהזכרון). ישר ידעתי שיש לנו בעיה

  7. הרצף הזה שOKC עשתה מ2007 במשך שלוש שנים הוא לדעתי הרצף הטוב ביותר שקבוצה עשתה בהיסטוריה בבחירות דראפט.

    בקשר לאורלנדו- הסוד של הקבוצה הזאת זה לחקות את מילווקי.

    היא כרגע לא צריכה שום סופרסאר בפוטנציה כדי לעשות את קפיצת המדרגה שלה.

    היא צריכה כוח אש רוחבי וזה בדיוק מה שהיא השיגה בבחירות דראפט האחרונות שלה.

    פייטון השתפר העונה, גם בחלק ההתקי והוא בדיוק הPG שמשלים טוב את ההתקפה שלהם עם האריס בכנף, פרונייר כקלעי/אולאדיפו כחודר וויוצ'ביץ' בציר.

    לגבי אפסייד- לדעתי השחקן שכן יש לו את האפסייד ללהיות אולסטאר בקבוצה הזאת וכרגע הוא על אש קטנה זה אארון גורדון.
    הוא לגמרי אול אראונד במשחק שלו ושומר גדול.
    זה לדעתי עניין של זמן עד שיפנו לו את הדרך(אם הם חכמים).
    כרגע הם מנצלים די טוב את חומר השחקנים שיש להם וזה יכול להספיק אפילו לכניסה לפליאוף מהמזרח מהספוט האחרון.

  8. נהניתי לקרוא. לא ברור מה הסיפור שלהם. בניתי עליהם ועל בוסטון בתור הקבוצות המטאריות במזרח. בוסטון השאירה להם אבק…

כתיבת תגובה

סגירת תפריט