מעשה בשקנאי – יומן ניו אורלינס מאת מולי

מעשה בשקנאי – יומן ניו אורלינס מאת מולי

Pie Pelicane, Jesu Domine,
Me immundum munda tuo sanguine:
Cujus una stilla salvum facere
Totum mundum quit ab omni scelere.

 

תומס אקווינס (Thomas Aquinas) היה תאולוג ונזיר דומיניקני איטלקי (1225-1274) והוא נחשב כפילוסוף הנוצרי החשוב ביותר בסוף תקופת ימי הביניים. הנצרות פשוט לא היתה מה שהינה ללא השפעתו. עבודותיו המפורסמות ביותר הן שני חיבורים גדולים שנכתבו עבור תלמידים: מכלול נגד הגויים (Summa Contra Gentiles) ומכלול התאולוגיה (Summa Thelogiae). אך בנוסף להן הוא כתב בין השאר גם את הפיוט "Adoro te devote" "להעריץ אותך בנאמנות" שחלק ממנו, בלטינית כמובן, פותח יומן זה של הפליקנס. ותרגומו הוא:

שקנאי טוב, ישוע האדון
נקה את הזוהמה שבי, בדמך שלך, עכשיו
שטיפה אחת ממנו, יכולה לשחרר
את העולם כולו מחטאיו.
ומי שרוצה להאזין ליצירה:

התחושה הזו, של זוהמה וטינופת מחד ושבעצם הפליקנס זקוקים רק לטיפה אחת מזככת על מנת להגיע לישועה מאידך, היא התחושה שמלווה את החודש האחרון. ממש ממש מרגישים שחייבים עוד טיפה אחת של קסם ושאז, לפתע פתאום כבמטה קסמים, כל החלקים יסתדרו כמאליהם והקבוצה תגשים סוף סוף את הציפיות שהיו ממנה מתחילת העונה.

התהליך מתחילת העונה עד כה  הוא ברור: באוקטובר יחס ה+- של הנקודות בקבוצה היה מינוס שש עשרה. אסון לכל דבר ועניין. בנובמבר חל אמנם שיפור אך המאזן היה עדיין מחורבן: מינוס 5.5.  בדצמבר השיפור המשיך והגענו למינוס 2.3 ובינואר, לפחות עד כה, הפליקנס נמצאים לראשונה במאזן +- חיובי של 3.8.

יותר מכך, אם בעשרת המשחקים הראשונים מאז היומן הקודם, מאזן הנצחונות וההפסדים היה בינוני עד סביר: חמש חמש, עדיין שניים מן ההפסדים בעשרת המשחקים הראשונים היו בהפרש של כ-15 נקודות, ושלושת האחרים בהפרש של כשש נקודות.

בעשרת המשחקים הנוספים, לעומת זאת, ראינו  גם כן חמישה הפסדים, וגם מהם שלושה כשדייוויס היה פצוע ואחד כשטייריק היה פצוע בברכו ולא שיחק. אבל למרות זאת במשחקי הפסד אלו ההפרש היה שש נקודות ומטה. הפרשים דו ספרתיים נראו במשחקי הפליקנס בחודש האחרון בעיקר בנצחונות.

אז מהי אותה טיפה של קסם? האם היא בריאות השחקנים?

אמת, ידענו מראש שהפציעות ישחקו העונה חלק מהותי ביכולתה של הקבוצה להגיע להצלחות. תחילת העונה, עם כל פציעותיה, היתה איומה מבחינה זו. וכשכבר ציפינו שגל הפציעות ייעלם, נוכחנו שגם בחודש האחרון יש לא מעט פציעות: דייוויס, טייריק, פונדקסטר שלא לדבר על אריק גורדון שכנראה כבר לא יחזור לשחק העונה ושוב דייוויס.

ישנה אגדה קדומה על השקנאים, המתועדת להרבה לפני תאריך ייסוד הנצרות, אגדה המספרת כי בזמנים של רעב, השקנאית האם פוצעת את עצמה בחזה על מנת להאכיל את גוזליה בדמה שלה. נראה כאילו הפציעות באות השנה להזין את המתח, להאכיל במצקת את אי הוודאות, והכול כדי להבהיר לאוהדים שהאהדה לפליקנס משמעותה סבל מתמשך.

אך ראינו שגם כאשר היו פציעות, ההפרש בהפסדי החודש האחרון היה קטן יחסית, כלומר שהקבוצה הצליחה איכשהו להסתדר (באופן יחסי כמובן) עם היעדר שחקני המפתח.

אז הלכתי ובחנתי את שאר הנתונים הסטטיסטים כדי למצוא מהי "הטיפה" המדוברת, ומצאתי שמבחינת האופן בו אלווין ג'נטרי מאמן את הפליקנס ומבחינת תפישת העולם שהוא מנסה להקנות לקבוצה, יש לדעתי "טיפה" אחרת, חשובה הרבה יותר, כדי להגיע לניצחון:

יותר ויותר התברר לי שמבחינת השקנאים "הטיפה החשובה ביותר" היא אחוז הקליעה משלוש. ראו את נא הטבלה הבאה:
טבלה של כל קולעי השלוש עם דקות משחק
משחק נגד בית/חוץ ניצחון/הפסד אחוז מ 3 הפרש הערות
פניקס חוץ הפסד מוחץ 18.20% -16
אורלנדו חוץ הפסד מוחץ 25.00% -15
דאלאס בית הפסד נסבל 23.00% -9
לייקרז חוץ הפסד נסבל 26.10% -4 בלי דייוויס
קליפרס חוץ הפסד נסבל 26.70% -3 בלי דייוויס
קליפרס בית הפסד נסבל 28.00% -7
מיאמי חוץ הפסד נסבל 30.00% -6
אינדיאנה בית הפסד נסבל 31.00% -6 דייוויס נפצע
ממפיס חוץ הפסד נסבל 31.60% -2 בלי טייריק
יוסטון בית הפסד נסבל 44.80% -1  דייוויס נפצע
הורנטס בית ניצחון בקושי 44.40% 2
דנבר חוץ ניצחון בקושי 45.80% 5
יוסטון בית ניצחון בקושי 54.20% 2
דאלאס חוץ ניצחון ברור 30.00% 7
דטרויט בית ניצחון מוחץ 41.70% 16
פורטלנד בית ניצחון מוחץ 41.90% 26
מינסוטה בית ניצחון מוחץ 43.50% 15
יוטה חוץ ניצחון מוחץ 47.00% 10
סקרמנטו חוץ ניצחון מוחץ 54.20% 12
מילווקי בית ניצחון מוחץ 54.80% 17
ממוצע 37.10%

ברור לחלוטין שבחודש האחרון אותו אני בוחן בסקירה זו, בנצחונות אחוז השלשות הממוצע היה 45.75% ואילו בהפסדים אותו נתון עמד על 28.44%, כלומר טוב פי 1.6!!!

אם אנו בוחנים את טבלת הקולעים משלוש של הפליקנס אנו יכולים לראות שהאחוז הטוב ביותר הוא של טוני דאגלאס. עם 44.2%, הבעיה היא שהוא לא מרבה לשחק, למרות שבמשחק האחרון נגד יוסטון הוא שיחק יותר מעשרים וחמש דקות, הרי לאורך העונה עד כה הוא שיחק חמש עשרה בממוצע.

מיד אחריו ריאן אנדרסון עם 39.4% וטייריק אוונס עם כ 38.8% ואז ג'רו הולידיי עם 38%  ואריק גורדון עם  37.7%.

מכך, ומבדיקת שאר הנתונים הסטטיסטיים, שחקן המפתח בשלשות, לפחות לדעתי, הוא ריאן אנדרסון. טייריק יחדור תמיד לסל, ודייוויס הוא דייוויס, ותמיד ישאר מספר אחד בקבוצה. אך מאחר והפליקנס חייבים את "הטיפה", את הערך המוסף של השלשות, הרי מבחינה זו אנדרסון היה וסביר שיישאר שחקן המפתח. הבה ונבחן את אחוזי הקליעה שלו.מהטווחים השונים: (מתוך האתר: http://www.austinclemens.com/shotcharts)

ryan anderson
תמונת הקליעות של ריאן אנדרסון

חודש עבר עלינו, חודש של עליות ומורדות, משחקי בית וחוץ, פציעות (לא ארוכות תודה לאל), אכזבות ותקוות אבל מה בעצם עשו השקנאים בעשרים המשחקים הללו שבחודש מאז הסקירה הקודמת:

  • ההתחלה היתה בניצחון חוץ ביוטה בעשר הפרש.
  • הפסד חוץ מוחץ לפניקס בשש עשרה הפרש.
  • ניצחון חוץ בדנבר בחמש הפרש.
  • וניצחון מוחץ בבית על פורטלנד בעשרים ושש הפרש.
  • הפסד בהארכה למיאמי בחוץ במשחק חג המולד במשחק "חושך" בו הובילו הפליקנס בפעם הראשונה וכמעט היחידה דקתיים לסיום וקרסו בהארכה.
  • ניצחון בשתי נקודות על יוסטון בבית בקרב המאכזבות של המערב. (אם קולעים 110 ומעלה – מנצחים).
  • הפסד בחמש עשרה נקודות במשחק חוץ באורלנדו. רק 4 קולעים בדבל פיגורז. שלושה שחקנים מהחמישיה קלעו שלוש נקודות או פחות. הגנה לא רעה, לקחו חמישה ריבאונדים יותר, אפשרו רק 4 כדורים חוזרים התקפיים לאורלנדו אבל ההתקפה לא משהו. 25% הצלחה לקליעות משלוש.
  • הפסד בית בשבע לקליפרס.
  • ניצחון חוץ בשבע בדאלאס.
  • הפסד בית בתשע לדאלאס למרות שדירק נוביצקי, דרון ויליאמס, זאזא פקוליה, ווסלי מת'יוס ישבו על הספסל.
  • הפסד בית בשש לאינדיאנה. דייוויס נפצע אחרי שלוש דקות. שיא של 21 חטיפות במשחק.
  • הפסד חוץ לקליפרס בשלוש  –  בלי דייוויס.
    הפסד חוץ ללייקרס בארבע   –  בלי דייוויס.
  • ניצחון חוץ על סקרמנטו בתריסר הפרש עם חזרתו של דייוויס עם 54.2% משלשות
  • ניצחון בית על ההורנטס בשתי נקודות כשדייוויס קולע את שתי הנקודות האחרונות שתי שניות לסיום. 44.4% מהשלשות.
  • הפסד 2 נקודות מול ממפיס בממפיס ללא טייריק אוונס שסבל מפציעת ברך.
וכאן מתחילה סופסוף סדרה של שבעה משחקי בית. אי אפשר להמעיט בחשיבות רצף של משחקי בית.

השקנאי היה ועודנו חלק מהמסורת הליטורגית הנוצרית. דמות השקנאית המאכילה את גוזליה בקן, בבית, היתה ועודנה סמל חשוב בנצרות והיא מופיעה בלא מעט קתדרלות, ראו למשל את התמונה הבאה מהקתדרלה של מץ:

תמונת שקנאית המאכילה את הגוזל שלה בקתדרלה במץ

אז הנה, ביומן זה, נתייחס כעת לארבעה מתוך שבעת משחקי הבית הרצופים הללו:

  • ניצחון ביתי מוחץ ב- 15 הפרש מול מינסוטה עם טייריק שחזר מהפציעה.
  • ניצחון ביתי מוחץ ב- 16 הפרש על דטרויט
  • ניצחון ביתי מולץ ב- 17 הפרש על מילווקי
  • ובמשחק האחרון לסקירה זו, הפסד ביתי מעצבן בנקודה הפרש ליוסטון (במיוחד אחרי שקיויתי שהמגמה תימשך וננצח ב 18 הפרש 🙂 וזאת למרות שדייוויס נפצע בסוף הרבע השני).

וכך, המאזן הנוכחי של הפליקנס עומד על 16 נצחונות ו- 28 הפסדים.

במסגרת רצף משחקי הבית נותרו עוד שלושה משחקים בימים הקרובים, מול סקרמנטו, ברוקלין וממפיס. אם השקנאים ישכילו לנצח בשלושת המשחקים הללו, הם כבר יהיו במאזן נצחונות הפסדים עונתי של: 19 – 28, כלומר כארבעים אחוז הצלחה, וזה כבר משהו אחר לחלוטין מבחינת ההגעה לפלייאוף.

אז למה אנו ממתינים כעת? להמשך מיצוי הפוטנציאל, אך בחודש הקרוב מצפים לנו משחקים לא קלים.

הראשון יהיה משחק חוץ קשה מאוד מול סן אנטוניו ונקווה שהתבוסה לגולדן סטייט תשבור אותה ואולי נצליח לגנוב ניצחון (תלוי גם מתי דייוויס ישוב לשחק), ואחריו משחק בית קל יחסית מול הלייקרס. בהמשך זוג משחקי חוץ: קשה מול קליבלנד וקל יחסית מול מינסוטה; אחריהם משחק בית נגד יוטה ומשחק חוץ קשה נגד אוקלוהומה.

בהמשך משחק בית נגד פילדלפיה וזוג משחקי חוץ נגד דטרויט ווושינגטון. ולסיום, זוג משחקי בית: נגד אוקלוהומה ומינסוטה.

אני אולי אופטמיסט מושבע כי אני עדיין מאמין בפליקנס כי אני עדיין מאמין בג'נטרי, כי אני עדיין מקווה לקבוצה בריאה שתצליח במשימה המקורית שלה: סיבוב שני לפחות בפלייאוף.

בחודש הקרוב ממתינים לנו חמישה עשר משחקים ואני מנחש ומקווה שנצליח לנצח בלפחות עשרה מהם לפחות ובכך לאזן את מאזן הנצחונות וההפסדים. אם כך יהיה, נהפוך כנראה לעוף החול, לפניקס, הקם מן המתים, ונבצע את אחד המהפכים הגדולים ביותר בתולדות הליגה. אבל עוד חזון למועד…

על דבר אחד אני מוכן להתחייב: אם ננצח את כל המשחקים שנותרו לנו עד סוף העונה (כולל כל משחקי העונה הרגילה וכל משחקי הפלייאוף) – נהיה אלופים ונבנה בהוד ובהדר בית לפליקנס בניו אורלינס שבו נוכל בעונות הבאות להאכיל את הגוזלים!!!

אמן, כן יהי רצון.

מולי

איש של מילים: כותב סדרתי, עורך, מתרגם ופילוסוף של ספורט. אפשר לראות חלק ממה שפרסמתי כולל קישורים ליומן הקורונה ורשימת פרסומים כמו "על ספורט ומהויותיו", "מסע בעקבות אוהדים", "ליקוטי ספורט" ו- "בלוז של תקוות ומורדות - סיפורי קבוצת הניו אורלינס פליקנס 2015-2017" ורבים אחרים... באתר: https://hamuli4u.wixsite.com/muli4u

לפוסט הזה יש 18 תגובות

  1. גיא

    27 ינו 2016 06:32:38

    אתם הדומיניקנים, לא מסתפקים בפחות מהכל…
    לא צריך להגזים – תראו את הפרנסיסקנים, איזה צנועים.
    פרנציסקוס היה אומר שהוא מסתפק ב-16 נצחונות בפלייאוף. את כל השאר הוא מוכן להפסיד…

    פוסט נהדר! ממש הצלחת ליצור יומן שהפוסטים שבו גם מצויינים כל אחד בפני עצמו, וגם מתחברים לרצף מעניין.
    (דנטה, אקווינס. הבא בתור זה אריסטו?)

  2. שגיא נאור

    27 ינו 2016 09:12:24

    אתה יחיד במינו, מולי.
    פוסט נפלא. עוד פוסט נפלא, יש לומר.
    אתה באמת אופטימיסט אם אתה עוד מאמין בסיכועים של הפליקנס לפלייאוף. הם כרגע במרחק 12 משחקים ממאזן חצוי שפחות או יותר יהיה סף הכניסה לשמיניה, עם השיפור של הבלייזרס והקינגס לאחרונה.
    כלומר, הם צריכים לנצח 25 מ-38 המשחקים הנותרים. 65% הצלחה. אפשרי אבל בשביל קבוצה עם 36% הצלחה זה נראה כמו תסריט לא מציאותי. לי נראה שהרכבת כבר ברחה להם אבל כל הכבוד שהם ממשיכים לנסות ולא זרקו את העונה לפח אחרי הפתיחה המזעזעת וכל הפציעות.

  3. Berch

    27 ינו 2016 10:02:22

    פוסט מעולה לגמרי.
    היסוטוריה
    תיאולוגיה
    סטטיסטיקה
    נבואה…. הכנסת הכל.

    הדבר היחיד שצרם לי הוא שכתבת "אם כך יהיה, נהפוך כנראה לעוף החול, לפניקס," ואני חושב שזה לא רעיון טוב העונה לשאוף להיות… פניקס….

    חוצמזה גזור ושמור 🙂

    1. מולי

      27 ינו 2016 10:48:53

      גלעד, אני באמת ובתמים חושב שאם כולם יהיו בריאים, יש לניו אורלינס סיכוי לקחת אליפות. יודע שזה נשמע אדיוטי, אבל השינוי שחל מתחילת ינואר מראה שבכל המשחקים בהם הסגל היה מלא ואף אחד לא נפצע – הקבוצה ניצחה.

      1. גלעד

        27 ינו 2016 13:53:47

        דיוויס שווה אליפות השאלה אם הסגל מסביב מספיק טוב. העונה זה לא יקרה ויש לדייוויס בחוזה עוד כמה שנים. זה השעון חול שלהם והלוואי שיספיקו

  6. ניב

    27 ינו 2016 12:40:51

    shot volume זה נפח הזריקות מאותו מקום. לפי מה שמוצג פה אנדרסון זורק 40 אחוז מכלל הזריקות שלו מהשלוש. shot made זה כמה אחוז מאותם זריקות הוא קולע. 39 אחוז לפי הדוגמא. אבל אני לא סגור במאה אחוז.

  9. עגל

    27 ינו 2016 13:31:55

    עוד מאסטרפיס של מולי, תודה!
    פציעותוחוסר מזל אכן יכולות להיות ההבדל בין אליפות פוטנציאלית לבין נשירה מהפלייאוף, תשאלו את דוראנו ווסטברוק.
    ה"אגדה" על השקנאית שפוצעת את עצמה קצת מצחיקה בהתחשב בכך ששקנאים הם ציפור שאוכלת דגים לא?
    הייתי בקתדרלה של מץ ולא שמתי לב לפסל השקנאית, מצד שני מה לשקנאים ולאירופה, זה בכלל לא האיזור שלהם.
    הצעה לטור הבא – אגודת "הבונים החופשיים" ותהליך הבניה של הפליקנס

  13. צביקה

    28 ינו 2016 12:52:43

    פוסט נהדר ואחרי מה שהם עשו שנה שעברה במירוץ למקום השמיני רי אפר לשלול חחלוטין את הסיכוי, אבל אני בעד כספי וחושב באמת שהמלכים יותר טובים ויותר יציבים ואני מקווה שיגיעו לפלייאוף..

כתיבת תגובה

תגיות:
סגירת תפריט