More of the Same – יומן וושינגטון (2) / אורי הלוי

אז מה למעשה השתנה מאז היומן הקודם? אם לומר את האמת, לא הרבה. כן, ג'ון וול היה מעולה וכמעט השכיח את הפציעה של בראדלי ביל, והייתה תחושה שהמכשפים סוף סוף עלו על דרך הלבנים הצהובות הישר לארץ הפלייאוף הקסומה, אבל במבט לאחור מסתבר שהם רק דרכו במקום, ושלמעשה הם נשארו בקנזס כל הזמן.

למה אני מתכוון? וושינגטון סיימו את החודש האחרון עם מאזן חיובי של 6:9. שיפור? כן, אבל בהחלט לא מספיק. הם מנצחים את רוב המשחקים שהם אמורים לנצח, אבל כמעט כל פעם שפגשו אתגר, הם נכשלו, לפעמים בצורה משפילה.

וול וחבורתו עדיין מדשדשים מאחור במאבקי הפלייאוף המזרחיים, וכרגע (נכון ל-18.1) הם נמצאים במקום ה-10 במזרח, במרחק שני משחקים מהמקום השמיני.

ובכן, למה זה המצב? שאלה טובה. כמובן שלפתיחת העונה החלשה היה חלק גדול במצב הנוכחי, אבל לא ניתן להסיר את האשמה מצוות האימון. ליד הערך "בנאליות" במילון מתנוססת בגאון תמונתו של רנדי וויטמן, שלפחות מהתבוננות אישית שלי, הרוויח מההצלחה היחסית של הקבוצה בשנתיים האחרונות והצליח להסיח את דעת התקשורת והנהלת הקבוצה מיכולתו הרעועה לאמן קבוצה.
וויטמן מתקשה להגיב לסיטואציות הקורות על הפרקט, והשינויים היחידים המתרחשים ברוטציה הם שינויים מאולצים בשל הפציעות הרבות שעברו על הקבוצה. מישהו באמת חושב שוויטמן היה מחליט לבדו לעבור לסמול בול אם לא היו נפצעים לו ננה והאמפריס באותו הזמן?

ומה קרה בגזרת השחקנים? כפי שהזכרתי כבר כמה פעמים, הרבה פציעות. מלבד הפציעה של ביל והפציעה של אלן אנדרסון שיושב בחוץ כבר מתחילת העונה, כמעט כל הסגל של וושינגטון עבר פציעה כזו או אחרת, ולמעשה רק שני שחקנים לא החמיצו אף משחק.

למזלה של וושינגטון, אחד מהשחקנים הללו הוא ג'ון וול, שסחב את הקבוצה על גבו עם ממוצעים של 21.3 נקודות ו-10.8 אסיסטים בחודש האחרון, ולראשונה בקריירה הוא מראה קצת מהיציבות הדרושה בשביל להיחשב לסופרסטאר אמיתי.

חברו לקו האחורי, בראדלי ביל, היה פצוע למשך רוב התקופה, כנזכר לעיל, אך לאחרונה חזר לכמה משחקים בהם עלה מהספסל ונתן תפוקה לא רעה, וברגע שיסיר מעליו את החלודה נוכל לראות את צמד הגארדים המהירים משתלטים על משחק ההתקפה של וושינגטון.

אוטו פורטר הראה ניצוצות גם הוא, ולפרקים נראה כשחקן פותח לגיטימי עם כמה תצוגות מרשימות.
מרצ'ין גורטאט ממשיך לתת את הדאבל-דאבל הקבוע שלו, כאשר פעם בשבועיים הוא נותן הופעה גדולה של 20 נקודות וחוזר לשגרה.

מלבד ארבעת אלה, שאר הסגל מספק מספרים לא מרשימים בעליל. מדי פעם מישהו תופס יום וקולע הרבה, אבל מהר מאוד הוא חוזר ליכולתו הרגילה.
טוב, תיארתי פה מצב עגום יחסית, אבל אם יש דבר אחד שלמדתי בנוגע ל-NBA, זה שתמיד צריך להישאר אופטימיים ועם הראש מורם, כי הכל יכול לקרות (אלא אם כן אתם אוהדי ברוקלין, ואז אתם יכולים להחזיר את הראש למטה).

אז מה ניתן לעשות כדי לשפר את המצב? קודם כל, להחליף מאמן. לוויטמן היה מספיק זמן להוכיח שהוא ראוי לאמן קבוצה עם שאיפות גבוהות, והוא נכשל. וושינגטון צריכים מאמן שיכניס בהם קצת מוטיבציה, ילמד אותם איך משחקים הגנה ושיש לו נסיון פלייאוף. כרגע יש שני מאמנים פנויים העונים לדרישות האלו, והם תום ת'יבודו וליונל הולינס. אחד מהם יוכל לשפר דרסטית את מצבה של וושינגטון.

דבר שני שצריך לעשות הוא לשפר את קבלת ההחלטות במשחקים צמודים. רק לפני כמה ימים הפסידה וושינגטון לאחר שאפשרה לייאפ פשוט לג'יי קראודר. אלה מסוג הדברים שפשוט אסור שיקרו לקבוצה במעמד בו וושינגטון מתיימרת להיות.

אבל הדבר הכי חשוב שוושינגטון צריכים לעשות, הוא להתפלל. פציעות הן חלק מהמשחק, אבל כבר ראינו קבוצות טובות עם פוטנציאל גדול שנהרסו טוטאלית בגללן. כל עוד השחקנים המרכזיים יישארו בריאים, וושינגטון יכולים בקלות להעלות הילוך בחצי השני של העונה ולעשות ריצת פלייאוף מרשימה.

החודש הקרוב יהיה חודש מבחן, שכן וושינגטון יפגשו הרבה קבוצות שהן פחות או יותר באזור החיוג שלה, ואם היא תוכל לעמוד במבחנים האלה, זו יכולה להיות הצהרת כוונות. אם לא… טוב, דוראנט יסתפק גם בלייקרס.

לפוסט הזה יש 19 תגובות

  1. מצוין תודה רבה.
    וול טופ PG היום בליגה וזה אומר הרבה בליגה של הרכזים שיש לנו היום.
    אני חושב שזה לבד יספיק כדי להגיע לפלייאוף בטח כשביל לגמרי יחזור מהפציעה ויכנס לעניינים.
    ואני מאוד מאוד אשמח לראות את דוראנט מגיע לשם זה יהיה סופר מעניין.

  2. אחלה יומן. וושינגטון נראית קבוצה תקועה ופצועה.

    אם הם ימשיכו באותה מגמה עד סוף העונה כנראה שהמאמן יפוטר.

  3. זה הזוי שיש קבוצות עם המון פציעות ויש כאלו כמעט בלי פציעות כלל.
    לוושינגטון בהחלט אין מזל בתחום הזה אבל בכל זאת, ציפיתי מהם ליותר.
    קבוצה כזו, בלי סופרסטארים (וול אף פעם לא נחשב כוכב ענק) אמורה להצליח להתגבר על פציעות… ציפיתי ליותר.

    אבל אולי באמת הבעיה היא המאמן האנמי שיש להם….

  4. תודה רבה, יומן מעולה.
    וול הוא תעלומה בשבילי. שחקן מעולה ללא ספק אבל האם הוא באמת מנהיג של קבוצה ? לשם השוואה כריס פול בקליפרס (נשים בצד את היתרונות והחסרונות הספציפיים שלו) הוא מנהיג אמיתי, גם על המגרש וגם מחוץ לו.

    1. וול מראה לעתים סימני מנהיגות ולקיחת אחריות, אבל הוא חייב להישאר עקבי עם זה. החודש האחרון היה החודש הכי טוב שלו בקריירה כנראה, וגם אם זה לא השיג נצחונות, אלה עדיין חדשות טובות.

  5. הפצועים חזרו ולכן צריך לראות מה יהיה איתם עכשיו. וול בשבועות האחרונים לוקח על עצמו יותר (אני טענתי שבתחילת העונה שכרגע הוא אכזבה מביחינתי) ונראה כי הוא הבין שהוא צריך להתעלות על עצמו לסחוב את הקבוצה.
    עכשיו שהסגל מלא אני מעריך שנראה אותם עולים בדירוג במזרח ואולי אף מאיימים על מקומות 4-5 (אני אופטימי).

    1. יומן נהדר, תודה.
      אין ספק שבינתיים, גם עם כל הפציעות, הם מאכזבים אבל אני מאמין שהם ייכנסו לפלייאוף. אולי הם צריכים איזה טרייד לשדרוג על בחירת דראפט גם בשביל להוכיח לדוראנט שיהיה לו עם מה לעבוד.

  6. אחלה יומן.
    גם דעתי היא שהם צריכים מאמן חדש, צעיר, 'טרי מחשבות'. זוהי קבוצה שיש לה את הכלים. היא צריכה 'מנצח תזמורת לאחד אותם לסימפוניה.

  7. אחלה פוסט.
    אני חושב שוושינגטון היא הקבוצה המסוכנת ביותר מבין הקבוצות שעלולות לסיים במקום 7-8.
    למעט קליבלנד, אני לא חושב שזו תהיה הפתעה מרעישה אם היא מדיחה כל קבוצה אחרת מהפלייאוף.
    אבל קודם כל שיכנסו לפלייאוף…

  8. תודה על יומן מעולה!
    אחד הדברים הטובים שראיתי בזמן האחרון שהפציעה של ביל הכניסה לרוטציה את טמפל (או כמו שאני קורא לו טמפל ראן). הוא לא רע בכלל והוא נותן עוד עומק לעמדת השוטינג…

  9. יומן מעולה !
    אם דוראנט שפוי הוא ישחה לוושינגטון, לא רואה אותו נשאר באוקלוהמה בגלל ווסטברוק ובטח לא עובר ללייקרס

כתיבת תגובה

סגירת תפריט