יש עתיד – יומן וושינגטון (3) / אורי הלוי

אלכסנדר פופ, מגדול המשוררים האנגלים של המאה ה-18, אמר:

"מבורך הוא זה שאינו מצפה לדבר, שכן לעולם לא יתאכזב."

ציטוט זה הוא ככל הנראה הדרך הטובה ביותר לתאר את התחושות שעוברים אוהדי וושינגטון העונה.
לאחר שתי עונות שנגמרו בחצי גמר המזרח, ראשי הקבוצה, השחקנים והאוהדים של הוויזארדס האמינו שהשנה תתבצע הקפיצה המיוחלת וההפיכה לקונטנדרית אמיתית. עם סופרסטאר בפוטנציה בדמותו של ג'ון וול, סיידקיק קלאסי בדמותו של בראדלי ביל וצוות מסייע טוב (על הנייר), וושינגטון נראתה בדרך להדחה מכובדת מול קליבלנד בגמר המזרח, והאופטימיים מבינינו אפילו חזו סנסציה אדירה ואת הזכות להיות מודחים בידי גולדן סטייט/סן אנטוניו בגמר.

אבל תחזיות טרום עונה לחוד ומציאות לחוד. לאחר התחלה חלשה בחודשיים הראשונים לעונה, שנת 2016 התחילה לא רע, ותקוות הפלייאוף היו מציאותיות.

הבעיה היא שמאותה נקודה והלאה, הוויזארדס התחילו להפסיד בצרורות. המאזן שלהם בתקופת הזמן הזאת היה 8:4 שלילי, והם התקבעו באזור המקומות 10-12 במזרח.

ג'ון וול נרגע לאחר החודש המעולה שהיה לו, בראדלי ביל לא הצליח להיכנס לעניינים, והוויזארדס הציגו קבוצה עם שילוב הרסני של התקפה בינונית וקצב גבוה, וזה בלי להתחיל לדבר על ההגנה שהייתה ממוקמת בשליש התחתון של הליגה.

צריך לזכור שלוושינגטון יש אוהדים שמחכים שהקבוצה שלהם תחזור להיות רלוונטית לראשונה מאז סוף שנות ה-70, ימי הבולטס העליזים.
כל פעם הגיע משיח אחר לעיר: ברנרד קינג, רוד סטריקלנד, מיץ' ריצ'מונד, אלוהים בכבודו ובעצמו (בתקופה שכולנו רוצים לשכוח), אייג'נט זירו ואנטואן ג'יימיסון. כל פעם אכזב אותם המשיח, ולאחר כמה שנים של הדחות בסיבוב הראשון או השני, עזב את הקבוצה שחזרה לדשדש בתחתית המזרח.
כולם היו בטוחים שההיסטוריה חוזרת על עצמה, שג'ון וול לעולם לא יהיה סופרסטאר אמיתי, שבראדלי ביל ימשיך להיפצע ושהגיע הזמן לפרק את החבילה ולוותר על החלומות של דוראנט.

ואז הגיעה פגרת האולסטאר.

 

משורר אנגלי מפורסם נוסף, אלפרד טניסון, אמר:

"בואו חברים, לא מאוחר מדי לחפש עולם חדש."

מלבד העובדה שג'ון וול ייצג את המכשפים במשחק האולסטאר, הרבה עבר על הקבוצה מעיר מהבירה במהלך הפגרה.
הקבוצה העבירה את כריס האמפריז ודחואן בלייר המאכזבים בתמורה למרקיף מוריס שכל העונה עשה שביתה איטלקית בפיניקס, ובכך השיגה סטרץ' פור טוב שיכול גם לחפור בצבע ולהוסיף מסה בגזרת הגבוהים של וושינגטון.
בעקבות סופת שלגים שהתרחשה בינואר, הוויזארדס היו צריכים להתמודד עם 3 משחקים ב-3 ימים מיד עם החזרה מפגרת האולסטאר, והם עמדו במשימה יפה עם ניצחונות מרשימים על יוטה ודטרויט, שלאחריהם הגיע הפסד מול מיאמי, שניתן לתרץ אותו בעייפות השחקנים.
ההתקפה לא השתנתה יותר מדי, אבל ההגנה השתפרה פלאים, והצליחה לשמור על היריבות שלה מתחת ל-90 נקודות בשני המשחקים הראשונים לאחר הפגרה.

היכולת במשחקים האחרונים הזכירה את הציפיות שהיו מהקבוצה בתחילת העונה, והראתה שלוויזארדס יש עוד סיכוי להגיע לפלייאוף, בטח אם מסתכלים על המצב של הקבוצות האחרות:

וושינגטון כרגע נמצאת במקום ה-10 במזרח, במרחק 3 משחקים משיקגו ושארלוט שחולקות את מקומות 7-8 עם מאזן זהה. שתי הקבוצות האלו סובלות מפציעות של שחקני מפתח (ג'ימי באטלר, MKG) וצפויות להידרדר, וגם דטרויט שנמצאת במקום ה-9 נחלשה לאחר פתיחה חזקה של העונה.

כל עוד היא נמנעת מהפסדים מיותרים, וושינגטון יכולה בקלות לסיים במקום השביעי ולהיפגש מול טורונטו, שאותה היא פירקה שנה שעברה בפלייאוף. עם קצת מזל היא יכולה גם להגיע יותר רחוק ולסיים במקום ה-6 ואולי אפילו ה-5.

הדבר היחיד שארני גרונפלד – ה-GM של וושינגטון – צריך לשקול זה להחתים מישהו עם ניסיון פלייאוף עשיר שיכול להיכנס לנעליים של פול פירס. במידה והנטס ישחררו את ג'ו ג'ונסון, אז הוא אופציה מעולה, ובמידה ולא – ישנם כמה שחקנים חופשיים שישמחו להזדמנות להוכיח שהם לא גמרו את הסוס (קרלוס "AND ONE!" בוזר, בן גורדון).

אני באופן אישי מקווה שנראה השנה את הקבוצה מהבירה בפלייאוף, ושהמצב רק ישתפר מכאן. הרי ג'ון וול רק בן 25, בראדלי ביל ואוטו פורטר עדיין זאטוטים בני 22, ולוושינגטון יש שלד חזק שיכול לרוץ יחדיו כמה שנים טובות, ולכל שחקן ושחקן ישנה תקרה גבוהה מאוד.

ולסיום, ציטוט ממשורר אנגלי נוסף, איזה אחד בשם ויליאם שייקספיר (ג'ון וול, לתשומת לבך):

"אנחנו יודעים מה אנחנו, אבל איננו יודעים מה אנו יכולים להיות."

לפוסט הזה יש 17 תגובות

  4. שגיא נאור

    23 פבר 2016 12:33:41

    יומן מעולה, קצר ותמציתי.
    אני מקווה ומאמין שהם יכנסו לשמיניה במקום שארלוט כי באטלר חוזר עוד שבועיים ואני לא רואה את הבולס מחוץ לפלייאוף.
    הבעיה של הוויזרדס העונה היא מאזן ביתי שלילי 13-16, רק לפילי ולנטס מאזן ביתי גרוע מזה.

  5. עמרי

    23 פבר 2016 13:27:27

    אוברה ופורטר מלאי פוטנציאל ואני מופתע שאף אחד מהם עוד לא פרץ השנה וזה קצת חבל כי אני לא מאמין שדוראנט יגיע בקיץ.
    יופי של יומן אורי

  6. Smiley

    23 פבר 2016 13:49:51

    יתכן כי איחרו את רכבת הפלייאוף, במיוחד השנה שהמזרח שיוויוני ויש תחרות רבה על הכרטיסים האחרונים.
    מילת המפתח היא כמובן פציעות, במיוחד של ביל, כשהוא בריא לוושינגטון יש קו אחורי מהטובים בליגה, הבעיה שהוא קיבל אזרח של כבוד מהמרפאות בעיר הבירה.
    הטרייד שעשו טוב, במיוחד שוויתרו על שני שחקנים שלא היו ממש משמעותיים תמורת הפוטנציאל של מוריס (בהנחה שיצא מעבדות לחירות).

    1. אורי הלוי

      23 פבר 2016 15:52:06

      לא נראה לי שהם איחרו את הרכבת. כל השחקנים שהי פצועים חזרו לסגל בינתיים, וברגע שמוריס ישתלב הם יכולים להתחיל ריצה שתספיק לפלייאוף.

        1. אורי הלוי

          23 פבר 2016 19:24:48

          מלבד קליבלנד, טורונטו ובוסטון, כמעט כל קבוצה תיאורטית יכולה להידרדר אל מחוץ לפלייאוף. אפילו מיאמי שבמקום ה3 כרגע יכולה להידרדר בעקבות הפציעות של וייד ובוש. בלעדיהם הכוכב שלהם הוא לואל דנג, והוא כבר בן 30 (120 בשנות ת'יבודו).
          מספיק שקבוצה אחת או שתיים נכנסות לתקופה רעה ווושינגטון יכולים להיכנס.

  10. IDO

    24 פבר 2016 00:21:08

    אם הם יעשו את הפלייאוף זה יהיה אפי. אם הם יורידו את טורנוטו זה יהיה אפילו גדול מזה. זאת תהיה אגדה הוליוודית.
    אני מאמים שביל הוא אחד הגיימרים הרציניים של הליגה

  11. אפלטון

    24 פבר 2016 00:30:46

    מצוין תודה! קבוצה ששינתה לגמרי את סגנון המשחק וניסתה ללכת הפוך ממה שעשה אותה כזו מסוכנת ולחכות את טרנד הסמול בול.
    יש להם בעיית ריבאונד רצינית וממש הזוי שלא הביאו ביגמן במועד הטריידים

  12. עגל

    24 פבר 2016 07:58:05

    תודה על היומן. זו קבוצה אנדר-אצ'יברית בעיני וחוסר היציבות הוא הראיה לכך. גם אני כמו כולם חשבתי שהם קפצו למעלה ועכשיו זה כבר לא ברור. המזרח מאוד שיוויוני ויהיה קשה להיכנס לפלייאוף. את טורונטו הם לא ינצחו לדעתי. מה שבטוח הם יהיו פעילים בקיץ הקרוב.

כתיבת תגובה

תגיות:
סגירת תפריט