לעולם אל תזלזל בלב של אלופים – יומן דאלאס מאת הגולש KAMI

לוגו של הדאלאס מאבריקס

לעולם אל תזלזל בלב של אלופים – יומן דאלאס מאת הגולש KAMI

 

אני אוהד 'מזרחי'. רוב שנותיי אוהד דטרויט (השנה נחמד לי סוףסוף!) אבל בשנים האחרונות מחבב את אינדיאנה, בעיקר בגלל פול ג'ורג (אם הייתי שחקן כנראה הייתי רוצה להיות כמוהו. מינוס הקטע עם הרגל). אם כבר לחבב קבוצות מערביות אז ממפיס או דאלאס. ממפיס נראית לי, כאוהד מזרחי, טבעית עם הכדורסל הקשוח שלה אבל דאלאס?

זה התחיל ב-2006, במהלך הגמר הייתי בטיול בגרמניה לרגל חג המונדיאל. שכרנו אוטו ורוב הזמן "ישנו" בו. כך יצא שראיתי את המשחקים בפאבים לפנות בוקר עם החוגגים של המונדיאל. הגרמנים היו כל כך עסוקים בלהיות נחמדים ברחוב ובנבחרת הכדורגל המתחדשת שלהם, שלא נראה לי שהם בכלל שמו לב שמעבר לים מתרחש לו אסון מלווה בטראומה לאחד הספורטאים הגדולים בהיסטוריה שלהם.

כשהגיע הפלייאוף של 2011. אני מודה שאפילו במאזן נצחונות של 3-0 על האלופה היוצאת לייקרס, עדיין חשבתי בתוכי פנימה שאם יש קבוצה שתוכל לחזור מזה, זו הלייקרס של קובי מול דאלאס של נוביצקי. האמת, אפילו קצת קיוויתי לראות את קובי מסביר ללברון לזרוק כדור אחרון ולא למסור אותו. ואז הגיע הגמר…

התקופה הינה תקופת מבחנים אחרונה באוניברסיטה אבל היה ברור לי שאני קם באמצע הלילה גם בבקרים שיש בהם מבחן. במשחק השני אישתי לעתיד ממש התעוררה מצעקת ה"יש" אחרי סל הניצחון של נוביצקי (איך הוא עבד על בוש עם הכדרור הזה עד הסל. ממתי הוא מכדרדר?) ואח"כ קפצה מהמיטה למשמע זעקת הכאב שלי אחרי ששכחתי כמה נמוכה תקרת גלריית הטיוי בדירת סטודנטים שלנו. היא גם נאלצה לשמוע אותי קורא הלל לנוביצקי.

משך חודש ואפילו לראות את התקציר של המשחק השני כמה פעמים…

צפיתי בתקציר הקאמבק שוב https://www.youtube.com/watch?v=HxAL3lzwsbU. השוֹק בפרצוף של נוביציקי שמבין שהוא פחות לוזר עכשיו,  אחרי השלשה שהעלתה ליתרון ואחרי המשחק, הוא פשוט פרייסלס.

אז לקחתי על עצמי לכתוב את היומן של דאלאס.

ביומן הקודם התבכיינתי שדאלאס מרגישה משעממת. משהו במקום האמצעי הזה, העובדה שהיא בדרג הרביעי בליגה יחד עם עוד 532 קבוצות במזרח ושגמר המערב נראה סגור כמו אליפות ישראל בכדורסל Cרוב השנים, יצרה בי תחושה שאני צריך לחפש כל הזמן מה אכתוב ביומן הבא. די מהר זה נהיה לי בהיר לגמרי. אני אכתוב את כל העונה וכל משחק כהתמקדות בנוביצקי! הרי לא יהיו עוד הרבה עונות שהוא ישחק ככה. הפר שלו מדהים. הוא קולע באחוזים טובים. עדיין כאשר הוא עולה לשלשה אחרי שהגיע אחרון להתקפה (דוראנט גם עושה את זה כל הזמן) זה מרגיש כמו כסף בבנק והוא הרי לא יזכה לסיבוב פרידה כמו קובי. אז יודעים מה? אני אעשה לו סיבוב פרידה ביומן!

אבל פתאום המאבס עשו רצף משחקים בו ג'יי ג'יי בראה דפק איזה שלושים נקודות בממוצע. "טוב," חשבתי, "אני אתמקד במקום זאת באלו שהיו בקבוצת האליפות של 2011: נוביצקי, בראה וקרלייל. תכלס זה הרי מגיע מאוד לשלושתם." נשמע מצוין, אבל אז פתאום וויליאמס החליט לדפוק שלשת ניצחון אדירה! ופתאום המחליפים מנצחים את המשחק הבא. פרסונס נותן תצוגה או שניים. מה נהיה מהם? תראו, זה נראה ממש כאילו הם מנהלים יומן של חלוקת עבודה:

יומני היקר,

14.12 ניצחון 104-94 על פיניקס. 6 שחקנים במספרים כפולים. חוץ ממתיוס כולם מעל 50% מהשדה. נייס.

16.12 הפסד ב24 באינדיאנה – טוב. זו גם אינדיאנה שאני אוהב, גם מונטה אליס ממש היה בקטע של לתת לאקסית בראש בחצי השני וגם נהימי, שעזר באליפות, משחק  שם. קרן אור אחת היתה זה שפלטון היה טוב..

18.12 ניצחון יפה על ממפיס בבית. שוב 6 שחקנים במספרים כפולים. כולם תורמים כולל הספסל.

22.12 הפסד בטורנטו 103-99. אחרי מינוס 15 בתחילת הרביעי המחליפים עושים ריצה וכמעט מנצחים קבוצת צמרת מזרחית. לא רע, זה בונה את הקבוצה טוב. חוץ מזה שבמשחק הזה היה את שאקין הפול של השנה (כשגיבייל מגי לא מבין למה ביומבו מוסר את הכדור לרצפה, http://www.nba.com/video/channels/tnt_overtime/2016/01/08/20160107-inside-shaqtin.nba/ קטע שלישי)

23.12 ניצחון בהארכה בברוקלין. בראה מחליף את ווילאמס ונותן קרייר היי של 32 נקודות. נוביצקי עולה למקום השישי בכל הזמנים(!) בנקודות. באופן כללי נראה שיש התלהבות בקבוצה. לדעתי זה גם קשור לקאמבק יום לפני של המחליפים.

26.12 ניצחון על שיקגו החזקה, בעיקר בעזרת הגנה טובה ברבע האחרון. בראה עם 26 נק ו-7 שלשות. כנראה שקרלייל ידע מה הוא עושה כשהוא העדיף אותו על פני גל מקל.

28.12 ניצחון עשר הפרש על מילווקי. בראה אחרי שתי תצוגות ענק סוגר משחק על אפס (ידעתי שצריך את מקל במקומו), וויליאמס עדיין בחוץ ונוביצקי לא מגיע ל-10 נקודות ועדיין מנצחים. למה? כי יש קבוצה – מתיוס, זאזא ופלטון מנצחים את המשחק.

30.12 ניצחון 114-91 על הווריווס. בויה!! בלי רכזים ראשונים אומנם אבל 23 הפרש על האלופה והקבוצה ההיסטורית? שוב שישה שחקנים בכפולות. טוב מאוד!

1.1 נחיתה אחרי הניצחון הגדול בדמות התפרקות קלה במיאמי. לא ניפגש בגמר בקרוב אז לא נורא.

2.1 הפסד בבית לניו אורלינס. איזה באסה. תירוצים: עומס של משחקים וטיסות בימים האחרונים + אנתוני דיוויס שהחליט לחזור לשחק כמו שנה שעברה דווקא מולנו.

5.1 שלשת ניצחון אדירה של וויליאמס על סקרמנטו! איזה סל, איזה משחק. צריך עוד הרבה כאלו בעונה. הפסד במשחק הזה היה מכניס את הקבוצה לרצף רע.

6.1 נקמה בניו אורלינס. בערך אפ'חד לא עולה לשחק, בגלל המאמץ מיום לפני, אבל אז פרסונס נזכר שהוא כן ידע לשחק פעם ומנצח את המשחק עם 22 נקודות. שיתחיל כבר לשחק כמו מישהו שהיה יכול להיות אולסטאר אם הוא יהיה יציב…

8.1 הפסד בנקודה למילווקי. חבל. חבל. חבל. כבר הראו אופי וחזרו למשחק. ולא להאמין, דווקא איבוד כדור של נוביציקי הרס את זה.

10.1 ניצחון נאה במינסוטה. משוכות שאסור ליפול בהן. על הגב של נוביצקי עם 29 נקודות ב-31 דקות ואחוזים סבבה.

12.1 הפסד דחוק בבית, אחרי הארכה, לקליבלנד. על אף ההפסד משחק טוב. 6 שחקנים בכפולות ו-25 נקודות לפרסונס. שזה חשוב. קליבלנד היו צריכים את כל התותחים כדי לנצח משחק צמוד.

סה"כ 9 ניצחונות, 6 הפסדים וחודש לא רע בכלל.

 

במחשבותיי התחלתי להיזכר בשנתיים האחרונות. לפני שנתיים דאלאס היו היחידים שהעזו לקרוא תיגר על האלופה (מהמרשימות) שבדרך. בשנה שעברה, עד הרונדו, דאלאס היו בהחלט קבוצה על סף הקונדיטורית. מאזן טוב מול גולדן. זאזא טוב מצנדלר, מתיוס משחק כמו ג'ט, פרנסונס יכול להיות מריון, קיד וווילאמס קירחים, בראה זה בראה, נוביצקי זה נוביצקי טיפה מבוגר וקרלייל זה קרלייל. מה אני יודע? אז התחלתי לחשב.

בהינתן שאפשר להניח ששני המקומות הראשונים במערב רשומים בטאבו, המקום השלישי כבר נראה די תפוס ולהיגרר למקום 7-8 נראה משהו שלא באמת יקרה (טפו טפו), אני נשאר עם החישוב שכנראה דאלאס ייסימו במקומות 4-6. אז נניח שמקום רביעי זה בונוס וננסה לחשב איפה עדיף להיות 5 או 6.

אז מקום חמישי כנראה ייתן את הקליפרס שזו סדרה קלה. הם לוזרים וג'ורדן יראה איפה היה עדיף לו להיות. בקיצור, אפשר וצריך לעבור את זה. הבעיה היא שאחרי זה מקבלים את גולדן רעננים אחרי 4-0. אין סיכוי.

מקום שש נותן את אוקלהומה. זה אמנם קשה יותר, ראסל ווסטברוק מפחיד (באמת מפחיד, הוא ישבור את בראה באיזו כניסה בטעות) ודוראנט זה סוג של נוביצקי צעיר ואולי טוב יותר. אבל זהו. לנו יש מאמן שיכול לנצח את זה. אני אסכם שאפשר לעבור את זה באיזשהו אחוז קרוב לחמישים ולהיפגש עם סאן אנטוניו.

ופה, פה אני לא חושב שאין סיכוי. נכון, הם מדהימים, אבל לפני שנתיים הם היו יותר מדהימים ודאלאס נראו בערך אותו דבר. מי אם לא קרלייל יכול להתמודד עם הפופ? חוץ מזה שלדרבי חוקים משלו. זה לא חסר סיכוי והיו דברים מעולם… נניח שעברנו.

מגיעים לגולדן שהפעם יגיעו שבורים מקליפרס בגלל הדם החם ביניהם ובלי שחקן מפתח כבר הראנו שאנחנו יכולים להם. 50% לעבור אותם.

ובגמר – את לברון ניצחנו כבר פעם בגמר והאחוזים שלו לא משהו במעמד הזה…

מעכשיו כל ניצחון זה טוב כי זה ניצחון וכל הפסד זה טוב כי זה מקרב אותם למקום השישי – משם השמים הם הגבול. טוב, אולי הגזמתי. אבל מה שברור הוא שכעת בהחלט כבר יותר מעניין לי איתם!

 

מולי

איש של מילים: כותב סדרתי, עורך, מתרגם ופילוסוף של ספורט. אפשר לראות חלק ממה שפרסמתי כולל קישורים ליומן הקורונה ורשימת פרסומים כמו "על ספורט ומהויותיו", "מסע בעקבות אוהדים", "ליקוטי ספורט" ו- "בלוז של תקוות ומורדות - סיפורי קבוצת הניו אורלינס פליקנס 2015-2017" ורבים אחרים... באתר: https://hamuli4u.wixsite.com/muli4u

לפוסט הזה יש 22 תגובות

  1. אחלה יומן.
    הבעיה של דאלאס היא פשוטה – הם לא מספיק טובים.

    יש מספר קסם שהוא כמו אותו שומר אכזר בכניסה לרכבת ההרים – אם אתה לא בגובה המתאים, אתה לא נכנס –
    3.7
    קבוצה שמסיימת עונה עם הפרש סלים ממצוע של פחות מ- 3.7 לא מגיע לפיינלס.
    ב-30 השנים האחרונות רק 2 קבוצות הצליחו להגיע לפיינלס עם הפרש סלים נמוך מ-3.7:
    הניקס של 99' (*עונה מקוצרת)
    הרוקטס של 95' (*אלופה מכהנת)

    העונה הפרש הסלים הממוצע של המאבריקס הוא 0.2+
    ולמאבס אין * שמשחקת לזכותם…
    קשה לי לראות איך הם מגיעים לגמר המערב,
    בעצם קשה לי לראות מצב שהם עוברים סיבוב בפלייאוף…

    1. בשתי ה* היה לקבוצה HOF זקן ומזדקן.
      אולי זה סימפטום של לשמור כוחות לפלייאוף.
      אני דוקא אופטימי לגבי היכולת שלהם לנצח את הקליפרס.
      חוץ מזה הקארמה מחייבת את זה.

      1. אני אשמח להפתעה שכזו. ב-2014 דאלאס לא הייתה רחוקה מלהדיח את הספרס בסיבוב הראשון, כך שהכל אפשרי.
        אבל אם נשים את החלומות בהקיץ בצד, קשה לראות איך דאלאס מצליחה להגיע רחוק בפלייאוף.

    2. מעניין הנתון של ההפרש סלים. בגלל זה גם ההפרשים של סאן אנטוניו וגולדן כאלה מרשימים. בסוף שאתה טוב אתה גם הרבה פעמים מנצח בהפרש גבוה, ולא מקבל בראש יותר מדי פעמים..
      עכשיו אני אבדוק אותם אם הם מצליחים להעלות את הממוצע של ההפרש סלים שלהם בשביל להאביס חלומות.. למרות שזה אפילו קשה יותר.
      גם דטרויט של שנות האלפיים תמיד עברו את ה3.7?

  2. אחלה אחלה יומן..
    אני לא הייתי פוסל את היכולת שלהם לנצח את גס..
    אפילו אני מקווה שיפגשו ויביאו להם בטוסיק

  3. לי עדיין ישנה טראומה מההפסד של מיאמי לדאלאס של נוביצקי. וואו כמה לברון שבק אז.
    אבל בתוך תוכי היתה איזו שהיא שמחה קטנטונת שנוביצקי וקרטר עשו זאת (פחות שמחתי עבור ג'ייסון קיד שאף פעם לא סימפטתי).
    הרעיון להזכיר את משחקי החודש האחרון הוא נהדר ממש!
    בקיצור, כיף של יומן.
    אגב, על איזה אסון לאתלט גרמני "מעבר לים" ב-2006 אתה מדבר?

    1. אני מנחש שהכוונה היא להפסד האכזרי של גרמניה בחצי גמר המונדיאל (ספגו 2 שערים דקה לפני סיום ההארכה) לאיטליה. וזה היה מונדיאל בגרמניה.

    2. הוא מתכון להפסד של דאלאס למיאמי בגמר 2006
      זה היה אצלהם בידים הם שמטו את זה כמו ילדים
      נראה היה שנוביצקי לא יתאושש מזה

      1. אני באמת מתכוון להפסד של דאלאס. הייתה תחושה שזה אצלם ואז שביקה. אני גם חושב שהם הגיבו כמו סאן אנטוניו של לפני שנתיים ונתנו את העונה של ה67 ניצחונות של 2007 אבל שוב שבקו בפלייאוף עם ההפסד ההוא לגולדן סטייט בסיבוב הראשון.

  4. מצוין!
    דאלאס העונה בזכות קרלייל ונוביצקי היא שוב אחת הקבוצות הכי כיפיות לצפייה.
    אבל אני לא רואה דרך שבה היא עוברת את הקליפרס (בטח לא בסיבוב הראשון) ובטח לא את ג"ס ס"א או קליבלנד.
    אבל זאת לא צריכה להיות המטרה. המאבס רוצים לתת לנוביצקי עוד פלייאוף אחד אחרון שמגיע לו ואם הם גם ינצחו משחקים? זה רק בונוס.

  5. לקחת את המשפט שהכי מזוהה עם יוסטון והלבשת אותו על דאלאס 🙂
    דאלאס קבוצה פרווה לחלוטין
    הוצאת את המקסימום של המקסימום מהיומן

  6. מחכים שם עדיין שפארסונס יחזור לקו הבריאות ויראה למה הוא קיבל חוזה כזה גדול.
    ברגע שיתן את הערך המוסף שהוא אמור להביא, בצורה יציבה, אז יתחילו יותר לחשוש מהם לקראת הפלייאוף

    1. הוא אמנם מתחיל להראות ניצוצות, אבל אני לא מאמין שהוא באמת יצליח להצדיק את החוזה שלו. לא החוזה הכי גרוע בעולם (לא גו גונסון) אבל גם לא הטוב ביותר..

  7. יומן מעולה.
    אל תשכח שנוביצקי עוד לא עבר את חודש הפציעה השנתי שלו.
    לדעתי דאלאס תסיים מקום 7-8 כמו שחשבתי בתחילת העונה.

    בפלייאוף נוביצקי האריה הזקן, בראה הנמייה השרוטה וקרלייל השועל הערמומי יכולים לקחת שני משחקים מסן אנטוניו או ג"ס, אבל לא יותר.

  8. יומן נהדר, תודה.
    בעונה עברה ההתקפה שלהם היתה במשך חצי עונה עם מספרים היסטוריים ואז הגיע רונדו.
    העונה הם התחילו עם ציפיות נמוכות והרבה הימרו עליהם מחוץ לפלייאוף אבל קרלייל מוכיח שוב שהוא בטופ של המאמנים בליגה.
    עם קליעה כמו של נוביצקי הזמן עומד מלכת ונראה שהוא יכול לשחק גם עוד שנתיים, שלוש. דרון החזיר את המחוגים לאחור וזאזא פייטר אדיר.
    בעקרון אני לא אפול מהכסא אם קיובן יעשה מהלך גדול על הכתר אבל בעקבות הכשלון בשנה שעברה אולי הוא ישב בשקט.

  9. דאלאס היא הפתעה נעימה, יש שם כמה שחקנים שמוציאים מעצמם הרבה יותר מהיכולת שלהם פאצ׳יולה הנפלא מתחת לסלים, דרון וויליאמס שמראה שיש לו עוד ניצוצות ובעיקר שהשלים עם היותו שחקן משלים, מתיוז׳ שהוא סוג של הימור מוצלח בעיקר שהוא בריא באופן יחסי , נוביצקי הבלתי נגמר ומעל הכול קרלייל שמבחינתי הוא ביחד עם פופוביץ׳ רמה נפרדת משאר מאמני הליגה.
    מסכים שזו קבוצת סיבוב שני גג כרגע אבל אני חשבתי לפני העונה שאפילו לפלייאוף הם לא יגיעו ולכן הם הפתעה נעימה

כתיבת תגובה

סגירת תפריט