אני שגיא, תלמיד עדיין, ואוהב nba מאז שאני זוכר את עצמי…

הגעתי להופס אחרי שחיפשתי פורום של nba כי חיפשתי מקום שאני יוכל להרחיב את הידע שלי, כבר כמה חודשים שכל יום אני נכנס ולומד דברים חדשים,ואחרי קיץ שהוקדש כמעט כולו רק לnba, גם ברוב החידונים אני מוציא כבר לפחות 8/10. שיחקתי כדורסל בקבוצה מסודרת, אבל בגלל הלימודים הרחוקים מהבית זה לא הסתדר.

השחקן שאני הכי מעריץ הוא ריי אלן, שעדיין מהווה המודל לחיקוי שלי, גם באימונים שאני עושה לעצמי וגם בצורת המשחק- שלשות הפכו לחלק מרכזי מאימוניי בעיקר בגללו, ואני אוהד של הקאבס, בעיקר כי נולדתי בקליבלנד ולכן אני אוהד גם של קבוצות הספורט השונות שם.

בואו נתחיל מזה שאני ממש לא אוהד של דנבר. ודווקא בגלל זה רציתי אותם. למה? דנבר היא קבוצה שנכון להיום מחזיקה אולי בסגל השני הכי אפור ומשעמם בליגה. נכון לחודש זה הם ממוקמים במקום ה-11 במערב עם מאזן סביר של 14-10 (לא בסטנדרטים של פלייאוף כמובן).

כמובן שלא היו ציפיות גדולות מדנבר לקראת העונה הזאת, וכנראה שחשבתי שהם יוכלו להיות הפתעה מרעננת בעיקר בגלל הרוקי הצעיר והמבטיח עמנואל מודיאיי, שנבחר בבחירה ה-7 בדראפט האחרון. לפחות עד עכשיו הוא מתגלה כמאבד סדרתי. הוא מאבד לא פחות מ-4 (!!) כדורים בכל משחק. לדעתי בכל מחזור הדראפט החזק הזה הוא לא בחמישיית השחקנים הטובים ביותר ולא בטוח שהייתי נותן לו מקום בחמישייה שנייה. עדיין דנבר עשו את הבחירה הנכונה, במיוחד עם עזיבתו הצפויה של לאוסון שכרגע לא עושה יותר מדי ברוקטס.

בבחירה השביעית היו זמינים עדיין ווינסלו המצויין וסטנלי ג'ונסון המפתיע, כשבינתיים מיאמי נהנית מההפקר,אבל מודיאיי אולי שחקן שיפרח מאוחר יותר, פוטנציאל לא חסר לו, אבל דנבר לא מגדירה את עצמה לגמרי כקבוצת טאנקינג כמו פילדלפיה, אבל גם לא ברמה של קבוצת פלייאוף. למרות שווינסלו בכלל בעמדה שונה, תחשבו על קו קדמי של פאריד עם וינסלו ונורקיץ' שיכולים להתחבר טוב מאוד.. אבל זה לא קרה ודנבר הלכו על הרכז.

אז בואו נעבור על מה שקרה עד עכשיו: וויל בארטון (14.7 נק', 5.8 ריב' למשחק) הוא מועמד רציני לשחקן השישי. האמת היא שלא שמעתי עליו עד תחילת העונה, אבל הבחור מפתיע לטובה עם 38.9% מהשלוש, וכרגע את הקבוצה מוביל דנילו גלינארי שנותן עונה טובה עד עכשיו עם 17.6 נקודות במשחק.

דנבר מזגזגת מתחילת העונה, שהתחילה בניצחון מפתיע על הרוקטס המאכזבים עד כה והמשיכה למאזן 6:5, ואז הנאגטס פצחו ברצף הפסדים סטייל פילדלפיה עם שמונה הפסדים ברציפות, עד הניצחון המפתיע על טורונטו ומשחק מול אימת הליגה פילדלפיה (שכמובן נגמר עם ניצחון). אז הגיע הפסד למג'יק, ועכשיו שני ניצחונות רצופים, אחד מהם מרשים מול יוסטון. כן שוב מולם, למה לא כל משחק מול הרוקטס??

קצת סטטיסטיקות:

דנבר מחזיקה בהתקפה ה-22 בטיבה בליגה עם 97 וחצי נקודות פר משחק, וקולעת 7.9 שלשות במשחק מתוך 23.5 (33.6%, המקום ה-21 בנבא).

בהגנה היא גם ממוקמת בערך באותו מקום (מהסוף), וסופגת 102.7 נקודות בממוצע.

לסיכום, לפחות עד עכשיו דנבר קבוצה בינונית ומטה, אחת שלא מצטיינת בשום דבר אבל לא הכי גרועה בכלום, ולפחות בעונה הזאת נראה שאין למה לצפות מהחבורה הצפון-מערבית. התחזית שלי היא שדנבר קצת תשתפר במהלך העונה, אבל החודש לא צפוי שינוי גדול עם כמה משחקים קשים בעיקר מול הספרס,הת'אנדר (בבק טו בק) והקאבס. יהיו לנאגטס 3 רצפי בק טו בק, 2 במסגרת רצף של 4 משחקים ב-5 ימים, כשאחד מהם הוא מול הספרס והת'אנדר כאמור. זה יהיה חודש לא פשוט עבור הנאגטס, שיהיה בהצלחה.