מה עושים נגד הסמול בול?
איתמר פורת
כולנו זוכרים את סדרת הגמר בשנה שעברה בין הווריורס לקאבס. בשלושת המשחקים הראשונים קליבלנד הצליחה לגרור את הווריורס למשחק איטי וקשוח עם הגנה חונקת ודקות רבות של הרכב גבוה וקשוח עם מוזגוב ותומפסון. המהלך המכריע בסדרה הייתה הכנסתו של איגואדלה לחמישייה במקומו של בוגוט והמעבר של גולדן סטייט לסמול בול שבו דריימונד גרין (2.01 מטר) היה הסנטר. ההגנה של קליבלנד לא הצליחה להתמודד עם המהירות והניידות של ההתקפה של הלוחמים ובכך נסתם הגולל על סיכוייה של קליבלנד והיא הפסידה את שלושת המשחקים הבאים בדרך לאליפות היסטורית של הלוחמים.
אפילו שאנחנו עוד לא בפלייאוף אנחנו כבר חוזים בהרכבים דומים בכמה מהקבוצות המובילות: קליבלנד במשחק שהפסידה במילווקי שיחקה עם לאב בסנטר ולברון ב4, הווריורס במשחק החשוב נגד הקליפרס בחוץ חזרו למשחק וניצחו אותו בעיקר בזכות הרכב הסמול בו שראינו בשנה שעברה ואוקלהומה שמשחקת דקות רבות עם איבקה ב5 ודוראנט ב4.
בסדרת פלייאוף לפעמים ההתאמה הקטנה יכולה לשנות את כל הסדרה: למשל הוצאת שחקן ותיק מהנפתלין שייתן לך בדיוק מה שאתה צריך, או איזורית במקרים מסוימים (דאלאס מול מיאמי ב2011) ובמקרה שלפנינו סמול בול.
אז הקבוצה שמולך עוברת לסמול בול. מה עושים עכשיו?
האם אתה ממשיך לשחק עם שני גבוהים ובונה על האפשרות שתשחט אותם בריבאונד ותשיג נקודות בצבע? או שאתה עובר להרכב סמול בול משלך ובעצם מנסה לנצח אותם במשחק שלהם ?
לדעתי ההחלטה הזאת היא תלוית סיטואציה. לדוגמה בסדרה עתידית בין הקליפרס לווריורס אם האחרונים יעברו לסמול בול אחד הפורוורדים (בארנס או איגואדלה) יעבור לשמור על דיאנדרה ג'ורדן. עכשיו השאלה הקלאסית היא האם ג'ורדן מסוגל להעניש את השחקן הנמוך ששומר עליו במצב הזה? כי אם לא אז במקרה שהעסק לא מצליח הוא כנראה יירד מהמגרש. יכול להיות שהשאלה צריכה להיות אחרת. יכול להיות שהשאלה הרלוונטית היא האם ג'ורדן יהיה משמעותי בצד ההגנתי כאשר הוא שומר על אחד הפורוורדים שקולעים מבחוץ והאם הוא רלוונטי להגנה על הטבעת בסיטואציה הזאת? מבחינתי המעבר לסמול בול הוא לאו דווקא בשביל לטוס למתפרצות אלא בעיקר למען הריווח בהתקפה שנותן אופציות רבות וגורם להגנה להימתח.
הדרך היחידה (אולי) לנצח את הווריורס היא להאט אותם בעזרת הגנה וקשיחות ולגרום להם לעבוד קשה בשביל הזריקות שלהם. במקרים הבודדים שזה התרחש בשנה ושליש האחרונות הלוחמים עברו להרכב הסמול בול. עכשיו, בתור המאמן של הקבוצה השנייה, איך הוא ממשיך להאט את גולדן סטייט? לעבור להרכב נמוך בשביל שלא יהיה מיסמאץ' לפורוורדים של הווריורס? או שאולי הדרך להאט הרכב כזה היא לטחון אותם מתחת לסל עם זריקות טובות וריבאונד התקפה?
אני לא מאמין שגולדן סטייט תוכל לשחק דקות רבות של סמול בול בסדרה מול קבוצה עם שני גבוהים דומיננטיים. לדוגמה מול ממפיס בשנה שעברה ההתאמה שסטיב קר עשה לא הייתה מעבר לסמול בול אלא העברתו של בוגוט לשמור על טוני אלן. לכן אם אם הווריורס יפגשו את הספרס לדוגמה שבכל זמן נתון יש להם שני גבוהים דומיננטיים (כל הקומבינציות של הרביעייה דאנקן, ווסט, אולדריג' ודיאו) יהיה להם מאד קשה לשחק דקות ארוכות בסמול בול. ואז מבחינת הווריורס מה הם יעשו כאשר השלשות לא ייכנסו והם ייתקשו כמו מול קליבלנד בשנה שעברה? במיוחד שהפעם הם אולי ייתקלו בקבוצה שגם תהיה קשוחה איתם אבל גם לא מוגבלת כמו הקאבס הפצועה בשנה שעברה (ספרס? קאבס בריאה? אוקלהומה???)
מצד שני לך תהמר נגד סטף קארי.
מנחם לס
24 נוב 2015 04:29:36פוסט מצויין איתמר. עברתי על המאמר ולא הייתי צריך לשנות ולו מילה אחת.
סמול בול…
הדילמה תימשך כל עוד ישחקו כדורסל. אני מאמין שמי שיגבר על מי הוא לא הסמול בול על ביג בול או להיפך, אלא מי השחקנים הממלאים את התפקידים. פעם הסמול בול ינצח ופעם הוא יפסיד, והויכוח יימשך לעד!
גיא
24 נוב 2015 06:15:40יופי של פוסט.
לא בהכרח יש קשר בין סמול בול לבין קצב משחק.
מיאמי של ווייד/לברון שיחקו בקצב איטי,
הלייקרס של מג'יק/קארים שיחקו בקצב מהיר.
לדעתי המפתח העיקרי בלעצור את הווריארס הוא שליטה ברב' –
הווריארס הם קבוצת רב' מצויינת, והשליטה שלהם ברב' היתה הסיבה העיקרית לניצחון מול הקליפרס השנה (ומי שזוכר את ניצחון הקאמבאק מול הפליקנס בפלייאוף בשנה שעברה – בעיקר בזכות רב' ההתקפה)
להבדיל, בפיינלס, השליטה של קליבלנד ברב' נתנה להם את היתרון בתחילת הסדרה.
הבעייה היא שלווריארס יש שחקנים עם איכות של swiss army knife
הם מסוגלים להכל – גרין ואיגודלה גם מרווחים את המשחק, וגם תורמים המון בהגנה על גבוהים וברב'.
גלעד
24 נוב 2015 07:14:30בסדרה של הקליפרס והווריורס נראה מתבקש לשים את בלייק ב5 ופירס ב4. יכול להיות מאוד מעניין
תודה יופי של מאמר
קליי
24 נוב 2015 08:38:29כתבה יפה.
ה״סמול בול״ של הוורירוס קם ונופל על שחקן אחד- דריימונד גרין.
בשביל להוריד את האפקטיביות של הסמול בול של הווריורס, צריך להפוך את דריימונד גרין לנקודת תורפה.
אך יש מעט שחקנים בליגה שמסוגלים לעשות את זה- דירק נוביצקי, כריס בוש, פאו גאסול של לפני חמש שנים (בימים שהוא לא עייף ורפוי).
גם זק רנדולף קולע בקלות על דריימונד בפוסט, הבעיה היא שדריימונד מקבל עזרה בכיסוי, וממפיס לא יודעים להעניש מעבר לקשת.
יכול להיות שלמרכוס אולדריג׳ גם מסוגל לקלוע מעל דריימונד, אך הוא לא מסוגל לשמור עליו.
מי שצופה העונה במשחקי הווריוס, ראה שדריימונד גרין הפך להיות כמעט פוינט גארד- הוא מוביל את הכדור הרבה פעמים, מוביל את ההתקפה, מפגין שליטה מצויינת בכדור (כדרור) ומוסר הכי הרבה אסיסטים בליגה!
אף אחד בליגה לא מסוגל לעצור את הווריורס, הסכנה היחידה שלהם זו סכנת פציעות.
א.ב
24 נוב 2015 09:32:17דיוויד ווסט במקום אולדריג' אולי?
איתמר פורת
24 נוב 2015 12:22:02וגם בוריס דיאו שהוא אנדרייטד מבחינת משחק פוסט אפ. אם לא באים לדאבל אפ עליו אז ברוב המקרים הוא מצליח לקלוע בזכות הוורסטיליות ואם לא הוא תמיד מוצא את השחקן הפנוי
יואש בן טולילה
24 נוב 2015 14:11:39אם באמת רוצים להגרר למאץ' אפ של הספארס מול הווריורס:
לנארד על קרי
דני גרין על תומפסון
דיאו על דריימונד גרין
וטוני פארקר מוחבא בהגנה (כמו קרי עצמו)
מכאן ואילך זה תלוי יכולת, יום וכו'.
בהרכב סמול בול אין לווריורס שומר על אף אחד מגבוהי הספארס.
מצד שני פרט לדיאו, אין לספארס שומר שבאמת יכול לצאת לזריקות של בארנס\גרין מבחוץ, אולי ווסט וזה גם בספק.
דבר אחד חשוב שהתעלמנו ממנו – כל הרכבי הסמול בול המדוברים שוחקו ומשוחקים עם שחקנים מאוד מאוד מיוחדים.
אם זה וויד-לברון-בוש במיאמי או קרי-גרין בווריורס.
סמול בול בקבוצה שאין בה לפחות שני מיס מאצ'ים משמעותיים פשוט ייכשל.
גלעד
24 נוב 2015 14:14:00קרי שומר טוב בהרבה מפארקר
ומי ישמור על בארנס?
יואש בן טולילה
25 נוב 2015 13:03:26קרי לא ככ שומר. הוא יודע לחטוף אבל אין לו שום סיכוי מול שחקן שישחק מולו בפוסט ובכל מקרה הוא לא שומר אישי טוב בלי קשר.
ושוב, לעניין המאץ' אפ של הספארס מול הווריורס הוא די מבולגן ו2 הקבוצות בבעיית מאץ' אפ כשמה שבאמת חשוב ומכריע זה איזה סגנון נכפה על מי.
Berch
24 נוב 2015 08:46:13אני לא רואה את ממפיס עוברת לסמול בול בשום סיטואציה 🙂
פוסט משובח
bobby
24 נוב 2015 09:21:13הקטע הפסיכי של גולדן סטייט, שאין אצלם בלקסיקון ״אם השלשות לא ייכנסו״.
קרי פשוט לא הגיוני ברמת הקליעה, קליי קצת פחות אבל הוא בוודאי מעל הקלע שלשות הממוצע, ושאר החב׳רה שם – נעים בין ממוצע לממוצע מינוס. ככה שזה כבר הפך להיות מצרך נדיר ״יום קליעות רע״ לקבוצה הזו. קבוצה שתסתמך על זה מולם בסדרת פלייאוף, תנצח מקסימום משחק או שניים. ממפיס לדוגמא ניצחו 2 משחקים בחצי הגמר, נטו בגלל זה, ולא בגלל שהטקטיקה שלהם הייתה יוצאת מן הכלל.
לדעתי דווקא הדרך העדיפה לנצח את הווריורס במצב שהם עוברים לסמול בול, היא לא להתרגש ולהמשיך לשחק עם הגבוהים. במיוחד אם לקבוצה יש אפשרות לשחק עם 2 גבוהים עם יכולות התקפה נורמאליות.
תארו לעצמכם שבפיינלס במקום קו קדמי של מוזוגוב וtt, היה את מוזוגוב ולאב. לאב בניגוד לטריסטן היה מייצר יותר נקודות, ולא רק לוקח ריבאונדים בסיטונאות אבל מסיים עם 2 מ-7 מהשדה.
שייקה
24 נוב 2015 10:03:55+1
רק הערה קטנה: אמנם טריסטן הוא לא מכונת נקודות, אבל האחוזים שלו מהשדה, גם שנה שעברה ובמיוחד השנה, גבוהים ויציבים ולא נכון לתייג אותו כ 2 מ-7 מהשדה. בגמר שנה שעברה הוא היה על 44% בממוצע.
שייקה
24 נוב 2015 10:07:43ובכל הפלייאוף עומד כמעט על 56%
bobby
24 נוב 2015 10:51:00שמע, 44% לשחקן שעיקר הזריקות שלו הן ממש בקרבת הסל, זה לא נתון מרשים מדיי..
מצד שני, הוא כן קצת שיפר את יכולות הקליעה שלו בקיץ, אז אולי בפלייאוף הקרוב הוא יהיה אפקטיבי יותר.
שייקה
24 נוב 2015 11:01:54לא אמרתי שזה מרשים, רק מעמיד דברים על דיוקם 🙂
אגב כרגע מוביל את הקבוצה באחוזים מהשדה עם למעלה מ 60 %
בכל מקרה מאמין שהוא יהיה אפקטיבי יותר בפלייאוף הקרוב. בתור מי שראה כמעט כל משחק של הקבוצה בעונה שעברה, אני יכול להגיד לך שכרגע ברור שהוא במגמת שיפור. בשני המשחקים האחרונים הוא מתחיל גם למסור כמו שצריך ומפתח את ראיית המשחק שלו. נגד אטלנטה היו לו 5 אסיסטים. וגם הלילה מול המג'יק היו כמה יפים. ובכלל שנה שעברה המספרים שלו עלו מהעונה לפלייאוף, והוא צעיר ומלא מוטיבציה (וחוזה שמן!!!) ולכן אני חושב שרק יילך וישתבח.
גלעד
24 נוב 2015 11:09:14רק אוסיף שלג"ס יש 41.6% משלוש עונתי ב30 זריקות למשחק
היחידה שזורקת יותר ממנה היא יוסטון עם 32.4 רק שהם קולעים 29.6% מהם..
שייקה
24 נוב 2015 11:41:28אם אני לא טועה יוסטון זורקת את כמות השלשות הכי גבוהה למשחק כבר משנות ה-90…
לא עובד להם מסתבר
יואש בן טולילה
24 נוב 2015 14:28:18כל עוד טריסטן תומפסון לא ישפר את משחק ההתקפה שלו אבל עדיין יקבל דקות משמעותיות – אני מתקשה להאמין שקליבלנד תוכל לדגדג את נציגת המערב בגמר הNBA.
מה שבובי טען אמרתי כבר בתחילת הסדרה של ממפיס נגד הווריורס – הקליעה של הווריורס ככ טובה ויש להם ככ הרבה קלעים טובים, שהסיכוי לתפוס אותם במשחק קליעה לא טוב הוא לא גבוה, אז בוודאי שלתפוס אותם לאורך 4 משחקים בסדרה זה בלתי אפשרי.
כל קבוצה שתלך איתם מלחמת קליעות ומשחק מהיר תקבל 20 הפרש. גם הספארס וגם קליבלנד. הדרך היחידה לנצח את הווריורס היא:
1. להשתמש ברוטציה ארוכה כמו של הווריורס.
2. למצוא מיס מאצ'ים בהגנה של הווריורס שיגרמו לקר\וולטון לקבל החלטות קשות ו\או יכניסו את הווריורס לבעיות עבירות ו\או יוציאו אותם משטף המשחק (ע"ע משחקים 1-3 בסדרת הגמר)
3. לקוות שיהיה לך בסגל שומר על שמסוגל לשמור על קרי
4. להתפלל
כמו שמנחם אמר, אין שיטה אחת שמצליחה בכדורסל. שיטות מצליחות בגלל ההתאמה של השחקנים אליהן והזרימה של המשחק.
לספארס יש את דאנקן, אולדריג', ווסט ודיאו – גבוהים שבכמה רמות טובים משל הווריורס, אבל, צריך game plan שיגרום להם לבטא את היתרון.
היופי בסדרה בשנה שעברה הוא שללברון לא היה להם מענה, ועם זאת, סך חלקיה של הווריורס גבר משמעותית על לברון ונושאי כליו ככל שהסדרה התקדמה.
אני אחזור על עצמי אולי בפעם ה300: הסיכוי היחיד של קליבלנד לנצח בסדרה את הווריורס הוא אם קליבלנד תקח את תכנית המשחק של שנה שעברה ותשפר אותה.
קליבלנד 2015-2016 של העונה הסדירה מגיעה לסקור גבוה ומשחקת בקצב מאוד גבוה, בטח ביחס לפליאוף בשנה שעברה , רק שהsecond unit שלה מורכב מפנסיונרים כמו ג'פרסון, ג'ונס, ורז'או וארכי נגר שאוהב להרביץ שקוראים לו מתיו דלאבדובה.
מה שיקרה בסדרה עתידית כזו הוא ש30-35 דקות מתוך 48 יהיה משחק צמוד, כשבמקרה הטוב יהיה יתרון קל לקליבלנד, ובשאר הזמן הווריורס פשוט ידרסו את קליבלנד.
איתמר פורת
24 נוב 2015 12:25:01תודה לכל המגיבים. לגבי היום מרע לשלוש: אני חושב שנותנים יותר מדי חשיבות לאחוזים ולסטטיסטיקה בימינו. בגמר שנה שעברה השלשות של הלוחמים לא ניצחו את הסדרה אלא ההגנה שלהם שעצרה את כולם חוץ מלברון. ברוב השלבים בסדרה הלוחמים קלעו שלשות אבל זה לא מה שהכריע את הסדרה מכיוון שהקאבס השקיעו בעיקר בשביל לעצור את השלשות
שגיא נאור
24 נוב 2015 12:51:20אני חושב שהמפתח הכי חשוב נגד הווריורס בכלל והסמול בול שלהם בפרט זה שליטה בקצב המשחק. אם תתן להם לרוץ הם ישחטו אותך עם שלשות במעבר והם גומרים משחקים ככה עם ריצות של 2-3 דקות.
יש להם הרבה יותר קשיים במשחק המסודר וחלק גדול ממנו מתחיל בפיקנרול של קארי את דריימונד. רוב הקבוצות אומרות "לא ניתן לקארי לנצח" ויוצאות עליו עם דאבל טים אגרסיבי ומשאירות את גרין פנוי ל4 על 3. ככה איגי קיבל פיינלס mvp. הפתרון הנכון לדעתי הוא התכווצות של ההגנה כדי למנוע מגרין לקבל כדור. לפעמים זה יעלה להגנה בדאנק קל אם קארי יצליח להעביר את הכדור לשחקן פנוי אחר אבל בהרבה מקרים זה ייגמר בחטיפות או ייתקע את ההתקפה.
שני דרכים נוספו. למנוע מהלוחמים לרוץ זה ריב התקפה ושימוש נכון בעבירות כדי למנוע מתפרצות אבל גם בשביל למנוע מהווריורס להיכנס לאייזה גרוב, כמו שהם אוהבים, במיוחד באורקל.
גם שימוש בהאק א איגואדלה כשהוא על המגרש ירדים את המשחק של הווריורס וימנע מהם לפתח מומנטום.
איתמר פורת
24 נוב 2015 12:55:48+1 על הפיקנרול של קארי וגרין שנתן לאיגואדלה mvp
שייקה
24 נוב 2015 13:47:44מאוד מסכים
ראינו כבר בכמה מקרים – גם בפלייאוף וגם בעונה הרגילה – שאם מאטים את הקצב מולם (ונהנים מקצת מזל 🙂 ) זה מעלה משמעותית את הסיכוי לנצח או לפחות לשים את עצמך בפוזיציה לנצח.
יואש בן טולילה
25 נוב 2015 13:01:10למה האק-א-איגי לא יעבוד? כי כמות הפאולים הנדרשת גדולה ועלולה לקצר את הרוטציה גם ככה, כשהווריורס משחקים עם 11-12 שחקנים באופן קבוע.
במקרה הכי גרוע יוציאו את איגי, בארנס יעבור לעמדה 3 ואז אזילי\ספייטס\ליבינגסטון יכנסו בקומבינציה כזו או אחרת.
אני לא זוכר מתי האק-א-מישהו עבד כמו שצריך, אני כן זוכר מקרים שזה הרס דווקא לקבוצה שעשתה את זה.