הטור היומי של הדוק: קבוצה די בינונית שברה שיא הסטורי

יה כמה חוגגים עתה בסן פרנציסקו. מוזר. אני לא חוגג כי ישנן לי כמה ספקות חמורים ביותר בקשר לווריורס הזאת!

עד החצי של הרבע השלישי דנבר עוד נראתה כקבוצה, ואז הם נישברו ונתנו לקבוצה בינונית פלוס (תקראו בהמשך) שיא הסטורי של פתיחת עונה עם 15 נצחונות רצופים.

 

אז איך זה שקבוצה כמו גולדן סטייט שוברת שיא שאף קבוצה אחרת לא עשתה?

 

הסיבה הראשית היא שהם שיחקו את רוב משחקיהם בבית ובמערב. חכו שהם יגיעו למזרח, ושם העוצמה המזרחית והמשחק הגברי, יחזירם לנורמליות.

 

עכשיו השאלה הגדולה היא לא ה-15. השאלה הגדולה היא 73. 73 נצחונות, שישבור את השיא של הבולס שהוא 72.

 

ישנם הרבה אוהדי בולס שחשבו שהרקורד של הבולס מ-1966 של 10-72 לא יישבר בימי חייהם.
אני מקווה שהם לא מתכוננים למות השנה כי השיא עלול להישבר. ע"י קבוצה בינונית-פלוס. איך? המשיכו לקרוא.

 

הם ניצחו הערב את נצחונם ה-15 ששבר את מספר הנצחונות הרצוף המקסימלי לפתוח עונה. יש להם את ההתקפה הטובה ב-NBA בהפרש עצום, ואת ההגנה השביעית בטיבה בליגה. הם מנצחים את כל יריביהם בהפרש של 15 נק' בערך. שיא ה-NBA בהפרש ממוצע שייך ללייקרס של 1971-2 שסיימו את העונה אז עם 69 נצחונות.

 

סטפן קרי הודה לפני המשחק הערב כשנשאל שהמספר 73 מתחיל להוות מספר מדובר יותר ויותר בקבוצה.

 

"בתחילת העונה לא דברנו על זה בכלל כי לא היינו בטוחים כמה אנחנו טובים. עם כל נצחון הביטחון בעצמנו עולה, ואני לא רואה כל צורך לשקר ולומר שאנחנו לא חושבים על זה, וחושבים רק על המשחק הבא".

 

הרקורד שייך כפי שכתבתי לבולס של 1995-6 עם 72 נצחונות. מאז, ולפניהם, אף קבוצה לא ניצחה 70 נצחונות. מאז שיא הבולס מספר הנצחונות הרב ביותר היה 67 ע"י המבריקס של 2006-7.

 

למה להאמין שהווריורס העונה עלולה  לעשות זאת? בשום מקום לא קראתי שהווריורס של 2015-16 נחשבת בין עשר הקבוצות הטובות אי פעם (ואם הייתי קורא, הייתי מכניס את הכותב לרשימת רפי ההבנה).  זאת קבוצת-על בהיסטוריה של ה-NBA?

 

אל תצחיקו אותי. אין לה סנטר רציני, ומלבד סטפן קרי הנפלא, קייל תומפסון, הריסון בארנס, ודריימונד גרין הם טובים עד טובים מאד במקרה הטוב, אבל לא מצויינים בכל אמת מידה שתמדדו אותם.

 

בואו נערוך כמה השוואות:

 

נגד הבוסטון הטובה ביותר של אמצע שנות ה-80:

 

סטפן קרי טוב מדניס ג'ונסון
קליי ת'ומפסון טוב מדני איינג'
הריסון בארנס נופל בהרבה מלארי בירד
דריימונד גרין נופל בהרבה מקווין מקהייל
אנדרה בוגוט לא יכול לצחצח את נעליו של רוברט פריש.
מאמן: כל מאמן שהיה לסלטיקס בשנות ה-80 טוב יותר מסטיב קאר!
נגד הלייקרס הטובה ביותר של אמצע שנות ה-80:
קרי נופל בהרבה ממגי'ק כפוינט גארד, אבל אתן לכם תיקו אם תתעקשו
ת'ומפסון משתווה לביירון סקוט
ג'יימס וורת'י עולה בהרבה על הריסון בארנס
גרין של הווריורס משתווה לאייסי גרין של הלייקרס
קרים עבדול ג'בר מטה את המאזניים לטובת הלייקרס כי ההשוואה בינו לבין בוגוט אינה השוואה בכלל. מדברים על שני מינים של דברים אחרים.
מאמן: פיל ג'קסון נגד סטיב קאר…

 

נגד הבולס הטובה ביותר, נניח 1995-6:
קרי טוב יותר מכל פוינט גארד בולי.
מייקל ג'ורדן מטה את המאזניים לטובה הבולס  בצורה מחלטת ואפשר להפסיק את הדיון כאן. אבל נמשיך.
בארנס נופל בהרבה מסקוט פיפין
גרין נופל בהרבה מדניס רדמן (או טוני קוקוץ) בפאור.
בוגוט נגד לוק לונגלי? אני מעדיף את לונגלי, אבל זה לא משנה כי מייקל מטה את המאזניים ללא כל עזרה.
מאמן: פיל ג'קסון נגד סטיב קאר…

 

אני לא רוצה להתחיל אפילו עם הספסלים כי אז הטור יהיה ארוך מדי. אכניס רק את הספסל של  הבולס 1995-6 לדוגמא: ג'רד ביוקנר, רנדי בראון, ג'ייסון קאפי, ג'יימס אדווארדס, רון הארפר, ג'ון סאלי, ג'ק היילי, סטיב קאר, דיקי סמפקינס, ביל וונינגטון.

 

היש לכם בכלל מושג על איזה ספסל אני מדבר? הנה חמישה של הספסל:

 

*סטיס קאר, רון הארפר, ג'ון סאלי, טוני קוקוץ', בילי וונינגטון (או ג'יימס אדווארדס).
אפילו הספארס של 2014 יותר טובה עם טוני פרקר, דני גרין, קאווי לינרד, טים דנקן, ודיאגו ספליטר, והמאמן? פופ נגד סטיב קאר...

 

אז למה זה שהווריורס מנצחת בהרבה יותר קלות?
*האם זה בגלל שהיריבות ב-NBA היום אינן טובות כמו אז?
תשובה: בדיוק כך. הקבוצות של אז – אפילו בתחתית – היו הרבה יותר חזקות מאשר היום!

 

*האם זה בגלל שהווריורס התחילה עם כל כך הרבה משחקים מערביים?
תשובה: בדיוק כך. חכו כשהווריורס תגיע למסע מזרחי רציני ותפסיד 3-4 משחקים!

 

*האם זה בגלל שבווריורס החלקים גדולים הרבה יותר מהשלם?
תשובה: זה חלק מהעניין. אחד-אחד הם נופלים מלפחות 20-30 קבוצות של העבר, אבל יחד, כחטיבה, יש בהם משהו שעוזר להם לנצח. השאלה אם זה יימשך, והשאלה השנייה היא מה יקרה אם שחקן מפתח ייפצע. כל המגדל עלולה אז להתפורר.

 

*האם זאת קבוצה עם מזל בלתי רגיל הנמנעת מפציעות לכוכבים?
תשובה:בדיוק כך! לא היתה קבוצה ברת מזל כמוה. אני לא מאחל לה פציעות, אבל WHATEVER GOES  AROUND COMES AROUND. לא לעולם חוסן (גיא!)

 

*האם הווריורס היא קבוצה מיוחדת במינה שעדיין לא תהינו לחלוטין על קנקנה (גיא!)?
תשובה: ייתכן. נצטרך לחכות ולראות.

 

כמובן  שהם עלולים לסיים  17-65 ואז כל הויכוח הזה מיותר.

 

דבר אחד ברור: זה כבר לא SACRILEGE (חילול שם הגדולות) להשוות את הווריורס לגדולות. היא עדיין לא מגיעה לרמתן, אבל עצם הטור הזה מראה שהשוואות ניתן כבר להתחיל לעשות!

מנחם לס

מנהל הופס. הזקן והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 89 תגובות

    1. סלים ווארזה

      23 נוב 2015 23:17:06

      אני לא יודע איך אפשר "לתעב" את הקבוצה הזו.
      אפשר לא לאהוב, לקנא, להיות אדיש. לתעב?
      זה רק אם אתה סוג של רגזני מהדרדסים – אוהב לשנוא וזהו.

  2. גיא

    23 נוב 2015 06:15:31

    "יָדֹעַ תֵּדַע פְּנֵי צֹאנֶךָ שִׁית לִבְּךָ לַעֲדָרִים. כִּי לֹא לְעוֹלָם חֹסֶן וְאִם נֵזֶר לְדוֹר וָדוֹר"
    (משלי, כז)
    לא לעולם חוסן = כוח ועוצמה לא נשארים לעד.

    ללא ספק המשפט שלדעתי ירחף מעל העונה של הווריארס.
    רק להזכיר, שהסלטיקס, בעונה שאחרי הזכייה ב-2008
    (מאוד דומה לזכייה של הווריארס בעונה שעברה – בהפרש ובמאזן)
    פתחו את עונת 2008/9 כמו מי שהולכים לנתץ את השיא של הבולס
    (לפני מחזור חג המולד היה להם מאזן 27 – 2)
    אבל לא לעולם חוסן – פציעות ועייפות החלישו אותם מאוד בחצי השני של העונה, והם לא חזרו לפיינלס באותה עונה.

    1. יואש בן טולילה

      23 נוב 2015 14:00:59

      אם אני זוכר נכון גארנט נפצע והחמיץ את כל הפליאוף וזה עניין אחר.
      בוא לא נשכח רק שהוא גם היה בן 32-33 עם קילומטראג' עצום מאחוריו, לווריורס אין שחקנים מובילים בגיל הזה ובטח לא בקילומטראג' הזה.

  4. הייט אשברי

    23 נוב 2015 07:10:15

    נו – איך נגרום שיקראו אותנו אם לא נעורר פרובוקציה קטנה ?

    אז זהו – שאין בזה גרגיר של אמת . הליגה רק הופכת קשה יותר , כי סכומי הכסף אסטרונומיים , אין שחקן שלא רוצה "להגשים את החלום" ( כולל אירופים ! מתי לפני 20 שנה היתה נדידת אירופים כזאת ל-NBA ? ) , האתלטיות והחוסן הגופני גם כן ברמות שלא היו . מתי נראו ב-NBA כ"כ הרבה מפלצות של 2.10 פלוס עם משקל של טנק ?
    אבל היי – מי הם הלוחמים האלה ? סתם בינוניים . אין אתלט על כג'ורדן . אין מפלצת גופנית כשאקיל או לברון . אין דוחפי על כבארקלי ( עוד פרובוקטור ידוע ) או הארדן . סתם משחק קבוצתי להפליא , כשבראש ההצגה בחור צנום עם פני תינוק שנראה כמו הבן של השכנה . אז באמת עולה בבריאות לפרגן .

    2. Smiley

      23 נוב 2015 14:42:24

      סכומי הכסף שמרוויחים לא קשורים לטיב השחקן ("כי סכומי הכסף אסטרונומיים , אין שחקן שלא רוצה "להגשים את החלום" ").
      אפשר להגיד שאם החוקים של היום (לטובת ההתקפה) מקשה על ההגנה ומשחק אגרסיבי כמו בשנות ה-80 וה-90, ועל זה רבים משחקני העבר מתלוננים (בארקלי ופייטון), שבחוקים ההלו הרבה יותר קל וכבר אי אפשר להרביץ (בטח עם המבול של הטכניות על כל הבעת פנים)

  5. צביקה

    23 נוב 2015 07:14:28

    הם בהחלט במוד מטורף, אוהבים מאוד את הריח של הנצחון, ומשחקים ביחד כקבוצה במוטיבציה גדולה על העניין הזה, ויש להם שחקינים כאיגי וגרין שעושים דברים גדולים על המגרש, מעבר לקארי הבלתי עציר. יש הרבה קבוצות שיתנו להם פייט ושמסוגלות לנצח אותם ביום נתון, וזה אומר שהרבה משחקים העונה יהיו כאלו קרבות של מי ינחיל להם הפסד ראשון, ואחרי זה מי ימנע מהם לשבור את השיא, ולכן נראה עוד משחקים אדירים כמו שראינו השבוע במשחק עם הקליפרס. כל מה שנשאר לנו זה לקום בבוקר ולחזות בזה. לא נראה שיש מישהו שהצטער שקם לראות משחק של קארי השנה (או בשנה שעברה).
    רק בגלל כל מה שאמרתי כאן, זאת בהחלט קבוצה הסטורית, גם אם אני 100% מסכים עם ההשוואות שלך שמראות שנגד קבוצות אלו או אחרות, שעל הנייר הם בטוח קבוצה פחות גדולה.

  6. הייט אשברי

    23 נוב 2015 07:29:48

    ועוד מילה על ההשוואות שלך , מנחם .
    1. ממתי קבוצה חייבת סנטר רציני כדי להיות קבוצת על ? לשיקגו הגדולה היו הוראס גרנט ולוק לונגלי – אף אחד מהם לא מהסנטרים הגדולים של המשחק .
    2. דריימונד גרין שחקן ענק. אי אפשר למדוד אותו רק כמס' 4 מול מספרי 4 אחרים גדולים . הוא נותן תפוקה אדירה ,בעיקר בהגנה אבל לא רק , גם כשהוא מוזז לעמדות אחרות . בתרומה הכללית שלו הוא לא נופל מאף מס' 4 אחר בהסטורית ה-NBA. לדעתי צריך לייסד על שמו קטיגוריה מיוחדת – MVEP = Most Versatile Player
    3. אני יכול להתווכח שחקן שחקן לגבי ההשוואה לשחקני עבר . אבל זה פחות חשוב , כי כל השוואה בין תקופות שונות , בהן היו סגנונות משחק שונים, בעייתית מאוד . אבל מה שחשוב באמת הם הקבוצתיות והתיאום , המוטיבציה ורוח הקבוצה . הווריורס של השנה והשנה שעברה , אם ימשיכו כך לאורך כל השנה הזאת , ובוודאי אם יעשו ריפיט , ייזכרו ללא ספק כאחת הקבוצות הגדולות ב-NBA , ובמקום גבוה מאוד בעשיריה הראשונה. מה לעשות – נעים להתרפק על העבר ולחשוב שלא היה כמוהו ( גם אני ראיתי את שיקגו של ג'ורדן בשנות ה-90 ) . אבל צריך גם קצת אובייקטיביות והכרה בהווה.

    1. מתן גילור

      23 נוב 2015 07:52:30

      אני חושב שאתה מגזים. התרומה שלו, על כל רכיביה, עדין נופלת משמעותית מזו של דאנקן בשיאו. לדעתי, הוא גם לא מתקרב להיות השחקן הורסטילי ביותר בליגה. לא הנוכחי ובטח שלא היסטורית. אלא אם אתה מדבר על התרומה המגוונת בתור שחקן משלים, ואז יש סיכוי גדול שהוא אכן כזה, בעת הנוכחית.
      למה ריפיט שלהם יהפוך אותם לקבוצה היסטורית יותר מכל קבוצה אחרת שעשתה ריפיט? (אלא אם כוונתך שכל קבוצה שעשתה ריפיט היא היסטורית.)

      1. הייט אשברי

        23 נוב 2015 08:21:14

        לא כתבתי שהם יהיו קבוצה יותר היסטורית מכל אחת אחרת שעשתה ריפיט . אני כן טוען את הדברים הבאים :
        1. הליגה היום לא פחות קשה מהתקופות שכולם מתרפקים עליהם .
        2. העובדה שג"ס מצליחה להיות כ"כ דומיננטית קשורה בעיקר ליכולת הקליעה הפנומנלית ולקבוצתיות שלהם . לדעתי לא היתה קבוצה בתולדות ה-NBA שהשחקנים שלה קלעו כולם ברמות כאלה . גם אם היה קלע מחונן או שניים , הקבוצות היו תלויות בהן . אצל הלוחמים לא רק לספלאש בראת'רס יש יד מעולה – גם להאריסון , דריימונד , איגי וליווינגסטון . בגלל רמת הקליעה , גם במשחקים בינוניים ללוחמים מספיקות 2- 3 דקות כדי לתת גז ולברוח ליריבות .
        3. לגבי גרין – אני לא מסכים איתך , גם לא לגבי דאנקן . הדבר היחיד שאתה יכול לטעון , ובצדק , זה שדאנקן ואחרים נתנו עונות רבות בטופ , וחלק מהכניסה להיסטוריה נשען על טווחי זמן ארוכים . אבל אם מנטרלים את גורם הזמן , הלוחמים של השנה משחקים כמו הקבוצות הגדולות ביותר .

        1. מתן גילור

          23 נוב 2015 08:34:53

          אבל גרין לא משחק כמו גדולי מספרי 4.
          אני מבין את האלרגיה שיש לחלק ניכר ממגיבי האתר ממספרים, אבל ההבדלים תהומיים. דאנקו בשיאו היה מפלצת.
          עזוב, הלבש את התרומה שגרין נותן היום על ווסטברוק או דיוויס וכולנו מדברים על עונת שפל שלהם.
          הוא שחקן מעולה שנותן תרומה מצוינת, אבל בשביל שחקן משלים.

          1. הבן השחור גלוח הראש מחוץ לנישואים של ג'ון סטוקטון

            23 נוב 2015 08:43:21

            מתן, הדברים שהוא עושה לא נכנסים לסטטיסטיקה. הוא דבק, הוא קול, הוא מוטיבטור, הוא מוציא מאחרים את הטוב ביותר שלהם, הוא מישהוא שאתה יוצא איתו לקרב בעיניים עצומות.

          2. מתן גילור

            23 נוב 2015 09:37:42

            וזה עדיין לא מגשר על ההבדל העצום שכן קיים בסטטיסטיקה. חוץ מזה שאמא ואבא של להוציא מאחרים את הטוב ביותר שלהם ולצאת איתו לקרב בעיניים עצומות זה דאנקן.

    2. Smiley

      23 נוב 2015 14:45:52

      MVEP = Most Versatile Player
      נראה לי מג'יק מצביע…
      פיפן בדיוק עומד ראשון בתור…
      אפילו לברון (יקיר האתר) הופיע…
      גראנט היל נעזר בקביים…

      חכה קצת עם דריימונד גרין, שהוא שחקן נפלא, אבל עדיין לא ברמה היסטורית

  7. גור גולן

    23 נוב 2015 07:53:15

    מנחם דבר ראשון פוסט מצויין ולעניין.
    אני חושב שאצה נוטה להגזים ביחס לגולדן סטייט כי הם באמת קבוצה טובה! הם יכולים לרמוס כל קבוצה ב3 דקות בודדות ולהשכיח בשניה את מה שהיה. הם קולעים מה-3 ברמה הכי גבוהה שיש ויש להם את קרי שהוא הקלעי הגדול בכל הזמנים ( לפחות זאת דעתי). אני לא יודע אם הם יועברו את השיא של הבולס אבל בוא נגיד ככה – 5 משחקים לסוף העונה, כל משחק של גולדן סטייט יהיה חיים ומוות בשביל השיא כי הם יהיו קרובים קרובים.
    דבר אחרון, ההשוואה של שחקן שחקן היא קצת בעייתית בגלל שגולדו סטייט היא ק-ב-ו-צ-ה מה שעושה אותם מיוחדים זה הביחד של החמישייה והמחליפים.

  9. נדב

    23 נוב 2015 07:58:53

    הרבה מביני עניין מה-אנ.בי.אי טוענים כי אם מייקל היה משחק בחוקים של היום היה קולע חמישים למשחק ואז אולי הבולס היו גומרים את עונת 95/96 במאזן עוד יותר מרשים והופכים את שבירת השיא לכמעט בלתי אפשרית

  10. מוטה זוכמיר

    23 נוב 2015 08:12:12

    ההשוואה נחמדה אבל לא במקום.
    בחוקי ובהיקפי השכר של ימינו לא היו נוצרות קבוצות כ לייקרס ובוסטון של שנות ה 80 ובולס של שנות ה 90 (פיפן היה עושה כמעשה הארדן) .

    1. Smiley

      23 נוב 2015 14:48:13

      מנחם רשם זאת לדעתי באיזה פוסט. פיפן היה חרד לגבי מצב כספי ולכן הצליחו לסגור איתו על חוזה ארוך טווח במחיר מבצע (לירות אפילו) מה שיצר אצלו מרמור שבא לידי ביטוי רק לאחר מכן (עם כל הבולס כלפי הבעלים והמנכ"ל).
      פיפן רק בסוף הקריירה הרוויח כסף גדול (עונות אחרונות בבולס, יוסטון ופורטלנד)

  11. מומי שאוהב חציל בטחינה

    23 נוב 2015 08:21:36

    אנדרו בוגוט בהחלט מחזק את הטענה של הדוקטור
    שים היום את הלייקרס של קארים ומג'יק חיים של מומי והם עושים גם 77-5
    מה מומי אומר לכל הצעירים שהיו באשך תמיר המקורי של אבא שלהם בימים של מייקל מג'יק ובירד שפעם ההסקטבול היה אמנות היה תענוג צרוף
    היום הקבוצות פחות טובות מפעם , הכל בגלל שיש 30 קבוצות
    הגדול האמיתי בגודלדן סטייט זה – סטפן חיים של סוניה קארי שהיה מצליח בכל עידן , אבל אין היום בליגה שומר ברמה של פייטון , ג'ורדן או קובי מודל 2000

    אבל בכל זאת – כל הכבוד לגולדן סטייט ! עוד שיא למערב
    דוקטור, הם 0-7 בחוץ 0-8 בבית ו 0-4 מול המזרח
    קארי יש לו מניות גדולות בשיא הזה
    גולדן סטייט גם 0-8 מול קבוצות במאזן 50% ומעלה

  12. הייט אשברי

    23 נוב 2015 08:32:26

    ייש גם היום שומרים גדולים בליגה. אבל קשה לשמור כשיש 5 קלעים עם יד מצויינת מבחוץ , וכשהקבוצה משחקת מהר ובניידות רבה .
    אני כבר לא מדבר על הרכב הסמול בול הקטלני שנשלח בד"כ רק ברבע האחרון להכריע שוברי שיוויון . על מי בדיוק ישמרו שם ?

  13. שי אבן צור

    23 נוב 2015 08:35:13

    להתרפק על הנוסטלגיה זה בסדר
    לעשות השוואות בין דוריות, בשעה שהאבולוציה של המשחק מתפתחת בקצב כ"כ גבוה, זה מוביל לעיוותים ואי דיוקים.
    לסרב להכיר בגדולה וביופי הנגלים מול עינינו כאן ועכשיו זה סוג של עיוורון או הכחשה

  15. אפלטון

    23 נוב 2015 08:49:51

    משפט המפתח הוא שזה שמדברים עליהם באותה נשימה עם הקבוצות הגדולות האלה מראה כמה הם גדולים.
    לגבי היכולת לעבור 70 נצחונות- תהיתי את זה כבר אחרי השבועיים הראשונים של העונה. יש מסביבם הילה שהם יכולים לעשות את זה.
    אם לא יהיו פציעות, לדעתי יש להם סיכוי.
    Power in numbers- ככה הם מגדירים את הכוח שלהם. אף שחקן לא נשחק שם כי לא משחקים הרבה דקות. הקבוצה לא תלויה באף שחקן בצורה אבסולוטית וכשקבוצות אחרות שמות את הספסל כדי לתת לכוכבים לנוח ולשמור את ההפרש עד שתחזור החמישייה, הספסל של הלוחמים מגיע כדי לטרוף. פה הכוח האמיתי שלהם.
    יחד עם החולשה של היריבות בצמרת המערב והמחסור בקבוצות טובות במזרח היעד הזה בהחלט אפשרי השנה

  17. Dalazred

    23 נוב 2015 09:32:37

    מישהו חשב על זה שהמזל של הלוחמים להימנע מפציעות קשור לא רק לדקות משחק המעטות אלא לצורת משחק? הרי הכי הגיוני שקסוצה שזורקת שלשות בקצב תיפצע פחות מקבוצה שחודרת כל הזמן וסוחטת עברות

  18. למר מנחם היקר

    23 נוב 2015 09:34:08

    מנחם לא רק אתה חושב כך,אלא גם צ'ארלס בארקלי טוען שבימיו לפני 25 שנה, קבוצות היו מפרקות"את גולדן סטייט, וסבור ששינוי החוקים מאפשר לווריירס לפרוח. "אנחנו היינו מפרקים אותם", אומר בארקלי, "לא היינו נותנים לחבר'ה האלה להשתחרר גם בפיק נ'רול. הם שינו את החוקים. שחקן כמו סטפן קרי, שהוא באמת מדהים, אבל אתה כבר לא יכול לשים עליו יד, אתה לא יכול לגעת בו. זה באמת משחק אחר

  19. עמית ירקוני

    23 נוב 2015 09:38:01

    הוצאת לי את המילים מהפה. הווריורס של היום ממש לא ברמה של בוסטון או הלייקרס של ה80 ובטח לא ברמה של הבולס משנות ה90

  20. יניב

    23 נוב 2015 09:46:44

    האמת שפוסטים כאלה ודיבורים כמו של בארקלי רק נותנים להם את הדלק והמוטיבציה להמשיך ולהילחם על השיא.באמת מצחיק כל אלה שמזלזלים בהם שוב ושוב וכל הזמן רק אוכלים את הכובע.אם הם ישברו את השיא יגידו שזה לא חכמה כי הליגה קלה יותר.אחר כך יעשו פליאוף על האפס,יגידו שוב שזה לא חוכמה כי שחקן כזה או אחר היה פצוע ובסוף יגידו שהם בכלל קבוצה לא טובה כי מתוך ה-50 שלשות למשחק שהם קולעים 10 מהם נגעו בטבעת ולא נכנסו חלק אז זה לא נחשב.

  21. שם (נחוץ)

    23 נוב 2015 09:50:17

    יעד אפשרי. צריך לדעתי להבחין בין העונה הרגילה לפלייאוף. גולדן סטייט הקבוצתית ומרובת הכלים מחזיקה בשני יתרונות- שחיקה מועטה יחסית (שציין אפלטון+ ומשחק מורכב שקשה לעצור, הרלוונטיים גם לפלייאוף אבל עוד יותר בעונה הרגילה.
    העדר השחיקה, עם קצת מזל של המנעות מפציעות, יכול למנוע ויתור על משחקים שכל הקבוצות היום עושות, המורכבות של המשחק הקבוצתי דורשת הרבה מחשבה ותיאום כדי להפריע, בעונה הרגילה קבוצות פשוט לא ישקיעו בזה. הפלייאוף יהיה סיפור אחר, לא שהם לא מספיק טובים כדי לקחת, אבל קבוצות שיש להן הרבה כלים התקפיים והגנתיים כמו קליבלנד וסן אנטוניו, אולי גם okc אם יעשו שינוי, בהחלט יכולות להתמודד איתם.

  22. מוטי

    23 נוב 2015 09:51:10

    סטפן קארי זה התופעה הכי גדולה מאז מייקל. אם ימשיך הקצבים האלה, נראה שהוא ישים את עצמו מעל המשחק.
    לגבי גולדן סטייט הם ישפטו לפי האליפויות פחות בגלל שיאים

  23. שי אבן צור

    23 נוב 2015 09:58:23

    כל הזמן אומרים שגולדן סטייט לא היתה שורדת את המשחק הפיזי של פעם.
    יש גם צד שני למטבע: האם הקבוצות הגדולות של אז, שהיו פיזיות לעילא, היו מצליחות במשחק של היום?

  24. דקסטר

    23 נוב 2015 10:01:13

    מגוחך להשוות בין תקופות.

    בתקופה של מייקל אומנם הכדורסל היה טיפה יותר קשוח אבל מייקל עצמו היה מקבל שריקות שאפילו אלוהים לא היה מקבל.

    ובתקופה של מג'יק לחבר בין שחקנים כמוהו, קארים וורת'י בלתי אפשרי ולאורך זמן רב, בלתי אפשרי בימינו ואותו כנ"ל לגבי בירד של הסלטיקס.

    הכישרון התרכז במספר קטן של קבוצות כך שדווקא בזמן ההוא היה יותר צ'אנס לעשות כאלה שיאים.

    בימינו קבוצה יכולה לשחק נגד קבוצת מרכז טבלה ומטה ולקבל את וויגינס טאונס ולאבין על הראש.

    באקרלי רגיל למשחק פנים פיזי ולפעמים הוא מדבר שטויות. קארי רק עובר את החצי וזה איום מיידי ל 3 נקודות, מה הוא יכול לעשות במצב כזה?? רק להתפלל.. שלא יבלבל את השכל

  25. Ish

    23 נוב 2015 11:06:09

    מעבר לטרוליות של המאמר שעסוק במשאלות לב של הכותב ובשקרים הרבה יותר מבעובדות, הוא מתעלם מעובדה אחת מאוד חשובה, שהחמישיה האמיתית של הווריירס היא קרי, תומפסון, איגי, בארנס וגרין.

    1. Ish

      23 נוב 2015 11:09:57

      ומכיוון שזה כנראה לא ברור, אז אולי יהיה להם קשה בהגנה(למרות שאיכשהו הם עדיין מסתדרים עם מי שלא משחק מולם) אבל הרבה בהצלחה למי שחושב שחמישיות העבר המדוברות היו מסתדרות אתם בצד השני של המגרש.

  26. אופיר נ.

    23 נוב 2015 11:48:40

    המשחק של. הלוחמים שונה,
    ג'יילן רוז דיבר על זה באחד הפודקאסטים שלו לפני כשבועיים וגם ביום שישי האחרון.
    בגולדן סטייט יש לא מעט שחקנים שמשחקים במספר רב של עמדות:
    קליי תומפסון שבמשחק מול הקליפרס שמר לקראת הסיום על בלייק גריפין. (משחק בעמדות 2-4)
    בארנס (עמדות 2-4)
    גרין (עמדות 1-5)
    איגואדאלה 2-4
    ליווינגסטון עמדה 1-4

    בסגנון המשחק שלהם איך להם בעיה לחילופים אוטומטיים על כל שחקן של היריבה,
    יש להם הרבה מובילי כדור לגיטימיים (איגואדאלה, ברבוסה, ליווינגסטון)
    יש להם רכז מחליף בעמדה מס' 4, שיכול לשחק כסנטר. גרין.

    בקיצור הם שברו את שיטת המשחק המסורתית.

    ולכן כל השוואה אולי בעמדה מול עמדה מול קבוצות עבר, אולי אכן בכל עמדה יש יתרונות לשחקנים מקבוצות היסטוריות,
    אבל כקבוצה ושיטת משחק אני חושב שהם קבוצה שעשתה מהפכה במשחק. הורסטיליות, כוח האש, וכמות האסיסטים המדהימה שהם רושמים כל משחק מצביעה על היעילות הקבוצתית שלהם, ועל כך שהם קבוצה מגובשת ולא רק אוסף של שחקנים מוכשרים בעמדה ספציפית.

    נ. ב. ממליץ בחום על הפודקאסטים של jalenandjacoby.com

    1. צביקה

      23 נוב 2015 11:53:06

      זה תכלס מאוד נכון. כבר עכשיו למעשה כולם מסכימים שזאת קבוצה הסטורית. אם ההישגים ימשכו, הדיבורים כמובן לא יפסיקו. וריפיט יקבע את הכי חזק שאפשר.

    3. Smiley

      23 נוב 2015 14:53:28

      גם שיקאגו היתה כזו.
      ג'ורדן ופיפין (ואפילו קוקוץ') יכלו להוביל כדור בנוסף לרכז, שהרבה פעמים היה רק צריך לקלוע שלשות (פקסון, ארמסטרונג, קאר) או לשמור (הארפר).
      כולם מלבד הסנטרים יכלו לשמור ולשחק בכמה עמדות (ג'ורדן, פיפן ורודמן יכלו לשמור כל אחד) ואפילו הסנטרים יכלו לשמור על מספרי 4.
      ג'ורדן ופיפן שיחקו הרבה פעמים כשחקני פנים.
      גם הבולס שברו את התבנית המוסכמת עם הכדורסל שלהם.

  27. אוהד ס"א

    23 נוב 2015 12:05:15

    ואם כבר פרובוקציות:
    עונת השיא של ג'ורדן היתה עם הקאמבק הראשון שלו, אחרי משבר כלכלי שחוותה הליגה עם פרישתו (הפרשתו עקב פרשת ההימורים).

    הליגה היתה צריכה את ג'ורדן הרבה יותר ממה שהוא היה צריך אותה. הסרט ספייסג'אם יצא לאקרנים כדי לתדלק את ההיסטריה וכולם סימנו את שיקגו ואת ג'ורדן כמשיח שהגיע.

    כולל…השופטים שקיבלו שוב אור ירוק (כמו בסדרה מול פניקס ובארקלי) לתת לג'ורדן יד חופשית בהתקפה ובהגנה.

    כן, שיקגו היו מעולים בשנה ההיא, אבל רגע תן לי להיזכר מי היה שם:
    פיפן, קוקוץ, רודמן (שחקן משלים בתקופה הזאת בקריירה) וג'ורדן. כל השאר שחקנים בליגה למקומות עבודה.
    זאת באמת הקבוצה הגדולה בהיסטוריה? נו באמת.

    נ.ב.,
    היריבות אז היו הרבה יותר חלשות מהליגה היום

  28. שוקי שוקי ובובו

    23 נוב 2015 13:12:46

    לשום קבוצה מהגדולות שכתבת לא היה את דובי גל

    שבו בשקט ותראו איך מול עיינכם צומח ג'ורדן חדש
    עוד 10 שנים זה יהיה הדיון

    מאז שאקיל לא היה משהו כזה. לברון ווסטברוק דוראנט כולם לוחמים חבל על הזמן אבל קרי הוא רקדן.
    ובגלל זה הוא האחד
    ד'ר גיי , מג'יק , מייקל ושאקיל אלה הרקדנים היחידים שהיו באן בי אי מאז ועד היום שהצליחו להשאיר חותם. קרי יצטרף אליהם בקרוב.

  29. ברבור שחור

    23 נוב 2015 13:51:38

    מזכיר פה לכל בעלי הזכרון הקצר שקליבלנד עם 2 וחצי שחקני חמישייה לא היתה רחוקה מלנצח אותם בפיינלס…..תכנסו לפרופורציה.

    קרי הוא שחקן נדיר שמי שלא קם לראות אותו מפסיד שחקן של פעם בחיים ובשיאו

    1. יואש בן טולילה

      23 נוב 2015 14:13:11

      מזכיר גם לך שאם לא הזריקה של מייקל בסוף השעון נגד יוטה הוא עלול היה להיות 5-1 בסדרות גמר.
      ההבדל הוא שהווריורס נכנסו למבוי סתום במאץ' אפ שלא בטוח שקבוצות אחרות היו יוצאות ממנו, ועדיין עם כמות הכשרון הבלתי נגמרת שלהם והקליעה שהתאפסה להם ובעיקר לקרי ואיגי, הם קמו על הרגליים ולא הסתכלו אחורה ממשחק 4 ואילך.

  30. יואש בן טולילה

    23 נוב 2015 14:27:44

    מנחם הוא דמגוג בשקל.
    1. לבוא עם טענה של "חכו שהווריורס יבואו לשחק במזרח" – מול מי? פילדלפיה במאזן 0-99? ברוקלין במאזן 3-122? אל תהיה מצחיק, אין למזרח שום קבוצה שמסוגלת להתמודד עם הווריורס. קליבלנד? בוא נראה את מו וויליאמס שומר על קרי ושאר הגמדים בעמדה 2 שלהם שומרים על קליי

    2. כשאתה מדבר על הקבוצות של שנות ה80 וה90, אל תשכח שאין להם שום סיכוי להתמודד פיזית בכדורסל של היום, שהוא יותר מהיר ויותר אתלטי ובעיקר מוצף בזריקות מ3. היום מנצחים משחקים בקליעות ל3, לוקחים אליפות בזריקות מ3. היום אפילו ללא קליעה הם בקושי רלוונטיים.

    3. הווריורס מגיעים רעננים לכל משחק. כשכל 12 השחקנים משחקים כולם גם ממוקדי מטרה ואין יותר מדי סכסוכים פנימיים בסגל.

    4. הווריורס ימשיכו לנצח כל עוד לא יוצב בפניהם מאץ' אפ קשה מדי ו\או לא יתקלו ביום קליעות רע ו\או לא ייפצעו.
    כרגע יש בליגה קבוצה אחת שיש לה מאץ' אפ מול הווריורס והיא הספארס, שיש לה שומר על קארי (לנארד) ועל תומפסון (דני גרין) והיא עצמה מציבה לה מאץ' אפ מאוד קשה בגבוהים.
    עד שיפגשו בפליאוף, אם בכלל, הווריורס יכולים להמשיך לנצח כל עוד ירצו.

    5. הקלאסיקו בשבת הראה לעולם משהו מאוד יפה: אפשר לקנות את חאמס ב80 מיליון, את בייל ב90 מיליון ואת איסקו ב40 מיליון.
    אבל להביא שחקני בית (או דראפט במקרה שלנו), שמתאימים לשיטה ומתאימים למאמן ומתאימים למועדון, לא תמיד מצליחים.
    לווריורס אמנם אין את השמות הנוצצים ביותר בכל הסגל.
    אבל יש להם בדיוק את השחקנים שצריכים כדי שהשיטה תתפקד בצורה אופטימלית – התוצאות בהתאם.

    בדבר אחד אפשר להיות בטוחים – על קרי עוד ידובר באותה נשימה עם ה10-15 הגדולים ביותר וזו רק ההתחלה.
    א, אחד גם לא יהיה מופתע אם עוד ווריורים יקבלו את מקומם כfuture hall of famers, כמו שהביג 3 של הספארס קיבלו מקום בגן עדן עוד בחייייייייייהם, וכמו שהביג 3 של הסלטיקס גם כן.
    עוד 5-6 שנים נהיה יותר חכמים

    1. Smiley

      23 נוב 2015 14:55:54

      הייתי אומר גם OKC אבל הם עדיין עובדים על שיטת משחק יעילה שתמקסם את יכולות האחד על אחד של ווסטברוק ודוראנט

  31. מוש השור

    23 נוב 2015 14:42:59

    עם כל הכבוד הפוסט הזה הוא הזוי, אם תיקח אחד לאחד יש מאות אם לא אלפי להקות טובות מהביטלס, עדיין החיבור ביניהם עושה אותם לאחת הגדולות ביותר אם לא ה…, אי אפשר לפרק קבוצה לשחקנים בודדים ואז לסכום כמה היא טובה, מעבר לכך שיש בכדורסל היום טשטוש מוחלט של עמדות קלאסיות, ג"ס היא קבוצה ענקית, אם היא תמשיך ככה היא תהיה גם היסטורית, הקבוצה הזאת שינתה ומשנה את פני הכדורסל על בסיס יומיומי.

  32. צביקה

    23 נוב 2015 15:07:44

    אחלה יואש. זה נכון. וכולנו כאן יכולים כמובן ליפול על הפנים בתחזיות שלנו, אם משהו ישתבש, אבל דבר אחד בטוח – קארי שחקן שהיום אסור להחמיץ משחק שלו, ולא רק קארי – כל הקבוצה. למשל בחצי השני מול הקליפרס, גרין ואיגי ובארנס היו לא פחות מענגים לצפיה מקארי. קבוצה-קבוצה. זאת אומרת אין בכלל ספק שקארי הוא נומרו אונו, אבל כולם משחקים עם זה מושלם ולכן מנצלים את זה כ"כ טוב.

  33. צביקה

    23 נוב 2015 15:10:21

    נראה לי שקארי יחתום מעכשיו על הריפיט: MVP של העונה הרגילה ושבירת שיא השלשות, אליפות וMVP סדרת גמר לאיגי.

  34. סוס מעץ

    23 נוב 2015 15:21:00

    מנחם זו תגובה רק בשבילך. כולם יודעים שאתה רושם את הדברים רק בשביל לקבל עוד תגובות, אז הנה! הצלחת 🙂
    יש לי תחושה שהם יפתיעו גם את אלו שמאמינים בגדולתם,
    אבל ימים יגידו

  35. רועי ויינברג

    23 נוב 2015 16:58:16

    הם קבוצה מעולה, אבל אם קליבלנד לא הייתה בגמר בלי שני שחקני חמישייה ועוד שחקן שנכנס לבית חולים באמצע הסדרה בגלל התייבשות, כששני שחקנים אחרים צריכים לעבור ניתוחים של חודשיים בחוץ כל אחד, היא הייתה מנצחת אותם.

    ואפילו אם הם ינצחו 72 משחקים, לדעתי הם עדיין לא עוברים את הספרס בגמר המערב.

    1. יואש בן טולילה

      23 נוב 2015 17:13:20

      קליבלנד בכלל לא היתה מגיעה לגמר המזרח לולא נפצע פאו גאסול שאין לי מילה אחרת לתאר פרט ל-אנס אותם בצבע ושם את שיקאגו בעמדת יתרון עצומה בסדרה.
      אבל כמו שתיבודו שחט את שחקני שיקאגו לאורך שנים, גם שחקני קליבלנד נאלצו לשלם מחיר.

      הכדורסל של קליבלנד כמו בגמר לא יכול להביא אליפויות.

      2. מתן גילור

        23 נוב 2015 17:20:27

        הלכתי לבדוק כמה הוא "אנס אותם".
        משחק 1: 21 נק' ב-62.5% – בהחלט מרשים.
        משחק 2: 11 נק' ב-37.5%.
        משחק 3: עד שנפצע (מעל 20 דק') 6 נק' ב-42.9%.
        משחק 6: 8 נק' ב-37.5%.
        מה שמצחיק הוא שלזה אתה קורא "אנס אותם", אבל כשלברון קולע בסדרת גמר 28.2% ב-65% אפקטיבי מהשדה אתה מדגיש עם כוכבית כפולה שקוואי **עצר** אותו.

        1. יואש בן טולילה

          23 נוב 2015 17:57:35

          זה נחמד להסתכל על הסטטיסטיקה ולהגיד מה היא אומרת, אבל היא לא אומרת הכל.
          גאסול נפצע בסוף המשחק השני וב3 הוא כבר היה פצוע.
          אצל סנטרים בגובה 2.14 זה לא רק הסטטיסטיקה, אלא הנוכחות, שינוי זריקות והתשומת לב שהם מקבלים.
          כשהגבוהים המחליפים היו נואה, גיבסון ומירוטיץ', כל ההגנה של קליבלנד התחילה להתכווץ פנימה ונתנה לשיקאגו להחטיא כל הדרך הביתה – את זה לא תראה בסטטיסטיקה, אבל מי שראה את הסדרה, ואני בטוח שכמוני גם אתה ראית, יכל לראות את זה.

          לגבי לנארד את לברון – השמירה של לנארד התישה את לברון וגרמה לו לקבלת החלטות הרבה פחות טובה. כמו בכל קבוצה של לברון ניתן לראות שהאחוזים ובכלל הסטטיסטיקה האישית הם לא ערובה להצלחות.
          זה אחרת כשאתה לא מביא על לברון דאבל טים ישר בהתחלה ושובר את כל ההתקפה, או כשאתה גורם לו לעבוד גם בהגנה, לוחץ את הכדור וגורם לו לאיבודים וקבלת החלטות פחות אופטימלית.
          אף אחד באמת לא עוצר את לברון, המילה "אנס" היא כמובן כדי להמחיש את ההבדל בין לנארד לשאר שומריו של לברון לאורך הסדרות.

          1. יואש בן טולילה

            23 נוב 2015 18:00:30

            התכוונתי ל"עצר".

            ולגבי גאסול – הוא היה מאץ' אפ בלי מענה לקליבלנד. אני זוכר הרבה פרשנים שטענו טענות דומות לגבי ההשפעה שלו בסדרה.

          2. מתן גילור

            23 נוב 2015 18:19:18

            הבעיה היא שמסתמכים על משחק בודד בו קליבלנד הסתגלה לשחק לראשונה בלי לאב (מזכיר שגם וורז'או היה ברשימת הפצועים מבחינת מידת הספקולציות) וסמית' היה מורחק.
            אז כן, במשחק הזה פאו היה טוב מאד, אבל אין לנו מושג איזה התאמות בלאט היה עושה לאורך כל הסדרה. להסתמך על זה בשביל לקבוע שזה מה שניצח להם את הסדרה, מעט בעייתי, ואני כותב לך את זה בתור אחד שהפסיד על הסדרה הזו גלידה, כי עם כל הפציעות של קליבלנד באמת חשבתי ששיקגו תנצח. אבל חוץ מהמשחק הזה כל הסדרה הלכה לכיוון מאד ברור. גם הניצחון על הבאזר של קליבלנד הגיע אחרי יתרון גדול ומספר החלטות שיפוט "מעוררות מחלוקת".

  36. יואש בן טולילה

    23 נוב 2015 21:10:00

    אנחנו נוכל להמשיך להתעסק בזפקולציות האלה. אבל ברגע שנתחיל במי היה ובמי לא אנחנו לא נסיים..
    אין לי ספק שקליבלנד יותר טובה אבל במצב העניינים שנוצר בתחילת הסדרה, בטח עם מצבו הבריאותי של קיירי, עד פציעתו של גאסול השליטה היתה של הבולס.

    הכל אופן, אחת הדרכים הקצרות בה יפסיקו להזכיר את ההעדרויות של לאב וקיירי היא ריפיט של הווריורס השנה. אני גם חושב שבכל קונסטלציה שבה קליבלנד לא לוקחת אליפות בסגל מלא הדיון על הפציעות יהפוך ללא רלוונטי.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט