ישנן 50 אגדות. מי תהיינה 10 הבאות? / מנחם לס

עברו 17 שנה מאז ישבתי במדיסון סקוור גארדן וחזיתי בנבחרת המזרח מרסקת את המערב משהו כמו 115-135. קחו או תנו נקודה. זה היה המשחק שקובי ניסה להתגרות במייקל ולהראות לראשונה שהוא לא פוחד מאלוהים.

בהפסקת המשחק הציגו את 50 האגדות. אם אינני טועה כמעט כולם היו שם; אני כבר לא זוכר בדיוק, אבל נדמה לי שב-1998 כולם היו עדיין בחיים ולפחות 45 מה-50 הופיעו. מו צ'יקס בטוח לא היה שם. משום מה אני זוכר שהוא לא הופיע.

מי יהיו עשרת הבאים שייכנסו לרשימת האגדות?

הנה בחירתי, לפי הסדר, נכון להיום:

  1. טים דנקן

הוא נושא הלפיד הטבעי מהדור ההוא לדור הזה. 5 פעמים אלוף NBA, פעמיים MVP, שלוש פעמים MVP של הפיינל, 14 פעמים אול סטאר, עונה 18 בליגה. ה-ביג פונדמנטל הוא הפאור פורוורד הגדול בהסטוריה, ו-50 האגדות לא יכולות לחכות למס' 51.

  1. קובי בריאנט

לא הרבה שחקני NBA יכולים לחזור מגיד אכילס קרוע וברך מנותחת ניתוח קשה, ולהאמין בגיל 36 אחרי 17 עונות שהם יכולים באמת ובתמים לשחק את הכדורסל הנעלה ביותר בליגה, ולעשות מקבוצתם החלשה קונטנדרית רק בגלל שהם משחקים בה! לקובי – כמו לדאנקן – 5 טבעות, MVP אחד, ופעמיים MVP של סידרת הגמר. הוא חוזר העונה לשחק, ולבטח יעבור את מייקל ג'ורדן במספר הנקודות, אם כי לקובי היו יותר עונות משחק.

  1. לברון ג'יימס

לברון נמצא בראש הכותרות כבר מגיל 14, ואלה שלא מרשים לקנאה או להרגשות שליליות אחרות להתערב עם שיקול דעתם חייבים להודות שלברון הוא חייה מיוחדת במינה שמילאה את כל התקוות שתלו בה. הוא מהווה שחקן עם קומבינציה מושלמת של כוח, מהירות, גודל, פיקחות כדורסלנית, וחוסר אנוכיות. הוא רק בן 29 וכבר ישנם לו 4 פרסי MVP, שני MVP של סידרות גמר, שתי טבעות, ועשרה אול סטארים רצופים. הוא לבטח שחקן האול אראונד הטוב ביותר של בני דורו, וקובי נמצא לפניו רק בגלל ששיחק יותר שנים ויש לו יותר אליפויות.

  1. אלן אייברסון

(הקסם נראה אפילו במגרש המשחקים)

כאן התלבטתי בין אייברסון ודירק נוביצקי אך בסופו של דבר הלכתי על אייברסון כי הוא יותר 'אגדה' בעיני. הוא המריוות'ר והמני פאקיו של הכדורסל. השחקן האמיץ והעשוי ללא חת מכולם, והקשה-החזק-הלא וותרן מכולם 'פאונד-פור-פאונד. התשובה הוא התשובה לכל דבר. אחד השחקנים המהירים והמוכשרים מכולם. הקטנצ'יק הזה שיחק פצוע ופגוע, מחובל ומידמם ולא הוציא מילה. הוא בא כל ערב ועשה SLAMMINGS לתפארת. היה MVP, ב- אול סטארים, ארבע פעמים מלך הסלים, שלוש פעמים מלך הגניבות, וב-2001 הוביל את הסיקסרס כמעט לבדו עד סידרת הגמר של ה-NBA. אגדה קטנה מהלכת על שתיים עם לב של נמר!

  1. דירק נוביצקי

למילווקי באקס לא היה מושג מיהו דירק נוביצקי שהם בחרו בבחירה בבחירה התשיעית של 1998 ומיד עשו עליו טרייד עבור רוברט 'טרקטור' טריילור. גם אף אחד אחר לא ידע. אחרי הכל, מה אתה יכול לצפות ממקלון גרמני בגובה 7 רגלים מוורצבורג, גרמניה? ובכן, הגרמני הזה הפך לאחד הקלעים הגדולים ביותר בתולדות ה-NBA, וללא ספק הטוב ביותר בין הגבוהים, טוב יותר אפילו מלארי בירד. הוא זכה ב-MVP, ב-MVP של הפיינלס, אליפות NBA, 12 פעמים אול סטאר, והשחקן הזר הטוב ביותר ששיחק אי פעם ב-NBA.

  1. דוויין ווייד

שלוש טבעות אליפות. ב-2006 הוא הביא במו ידיו ממש את מיאמי מבור עמוק של 2-0 לנצחון אליפות עם משחקים של 42, 36, 43, ו-36 – כששאקיל אונ'יל משמש לא הרבה יותר מדקורציה. אח"כ כשלברון הגיע, הוא ידע באלגנטיות להעביר את הלפיד לידיו כשהוא – דוויין – עדיין מחזיק בתואר מנהיג ומוציא לפועל בעיני רבים. הוא היה MVP של פיינלס, סקורינג צ'אמפ, שותף בעשרה אול סטארים, ומוביל כל השחקנים בכל הזמנים בחסימות של שחקנים בגובה 1.94 מ' ומטה.

  1. קווין גארנט

הוא הגיע ל-NBA כצעיר תיכון בן 18, ושתי עשרות שנים אח"כ הפך לאלוף NBA. כרטיס הביקור שלו? INTENSITY. בכל מה שהוא עושה. ישנם אומרים – ואני ביניהם – שהאינטנסיביות גובלת בליכלוך. אני לא יודע אם 'ליכלוך רע' או 'ליכלוך הנובע מאינטנסיביות'. כך או כך, כשרונו בשני צידי המגרש לא ניתן לויכוח. אלוף NBA, MVP, 'שחקן ההגנה' של הליגה, ו-15 אול-סטארים.

  1. ג'ייסון קיד

(המשחק הראשון? כדורגל!)

הוא החל את הקריירה בדאלאס, וחזר לשם לקחת אליפות שהיה כה ראוי לה. בסיבוב הראשון בדאלאס הוא היה פוינט גארד שיכול לחסל אותך בפוסט-אפ. כשחזר הוא חיסל אותך עם שלשות, ושכל. בין ובין הוא היה אחד מהפוינט גארדים המוכשרים והפקחים מכולם, וכמה שנים השחקן הטוב בליגה ALL AROUND. הוא שלישי בתולדות הליגה בטריפל-דאבלים, והיחיד בהסטוריה עם 15,000 נק', 10,000 אסיסטים, ו-7,000 ריבאונדים.

  1. קווין דוראנט

אני יודע שהוא רק בן 26, ואני יודע שכל הקריירה שלו עדיין לפניו, אבל אני לא יכול להימנע מהרצון להפוך אותו לאגדה עוד בשלבי האמצע של הקריירה שלו – אולי אפילו שלב השליש בקריירה שלו. עם 4 תוארי 'קלעי הליגה' ואול סטאר בכל עונה, וכן MVP ב-2014, הוא כבר אגדה.

  1. מי???

תחליטו אתם בתגובות!

 

מנחם לס

מנהל הופס. הזקן והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 79 תגובות

  1. אם בטופ 3 אין בכלל מקום לויכוח. 4-6 גם יהיו שם למרות שאם מסתכלים על שאר אגדות ה-50 אז הם נדחקים לשם בקושי מקומות 7-10 עדיין לא ראויים לשים את השם שלהם ברשימה של צמברלין, מייקל,מג'יק לארי קימי ולברון.

    בשביל להכנס לדיון צריך לקחת מינימום של MVP עונה סדירה וקבוצה על הגב לאליפות. קווין דוראנט עם יעשה עאליפות אולי..

  2. טוב רציתי להתאפק אבל לא יכולתי.

    וייד שייך לגמרי לרשימה.

    א ב ל

    ב2006 הוא לא הביא למיאמי אליפות. מי שעשה זאת היו השופטים בתצוגה מהמבזות בהסטוריה של הליגה.
    בעונות שלמות של הליגה לא היו שריקות פאנטום בכמות שוייד קיבל בסדרת הגמר ההיא.

    ועוד משהו קטן http://sports.cbsimg.net/images/visual/whatshot/steve_nash_return_farmar_blake.jpg

  3. הסיבה שבחרו מספר שרירותי של 50 הגדולים בכל הזמנים ב 1998 (שום קשר לאגדות) היתה כי הליגה חגגה 50 שנה.

    אם אתה רוצה להמשיך את הרשימה היום, צריכים להיות בה 17 שמות חדשים ולא 10.

    (ואולי אז תהיה סיבה להכניס את דוראנט…)

  4. 3 שמות שאני הייתי זורק לאוויר

    1) יאו מינג. קצת שוכחים אותו כי השיא היה קצר בגלל פציעות, אבל בשיאו היה שחקן של 25 נק׳ 10 ר1 ו2 חסימות למשחק. כנראה לי יקבל בגלל חוסר הצלחה בפלייאוף, אבל בהחלט אגדה.

    2) בלייק גריפין. אני לא סובל אותו, כמו הרבה אנשים אחרים, אבל קשה להתעלם מהכישרון (וההצגה) שלו.

    3) הגבה. הוא עוד לא שם, אבל הוא כבר במקום מצויין והתקרה בשמיים. רק שישאר בריא

  5. אני מניח שיעשו בחירה של 75 שנה בעוד מספר שנים ואז יתווספו 25 שחקנים וזה בהחלט סביר. עד אז יכול מאוד להיות שפאו גאסול ייכנס כיוון שהוביל את הנבחרת הלאומית שלו להישגים יוצאי דופן ברמה העולמית במקביל לקריירת נבא מרשימה מאוד הכוללת אליפויות.

    ברמה האישית הייתי רוצה לראות גם את ווסטברוק בפנים ( בדיוק מאותן סיבות של אייברסון ) .

  6. דוראנט חייב להחליף את התירוצים באליפות כדי להיות בכלל באזור של האולי.
    דייויס צריך לקרוע זוג נעליים, להיות mvp פעמיים ולקחת אליפות.
    הכי מושלם יהיה ווסטברוק לניקס, שתי אליפויות, mvp אחד בשבילו והשני לכרמלו, ושניהם נכנסים.

  7. תודה מנחם.
    לגבי 3 הראשונים באמת צריך להיות יצירתי מאד כדי לטעון שלא מגיע להם. כל אחד מהם שווה לפחות דיון על מקומו ב-10 הגדולים בכל הזמנים.
    מנחם, נכון כתבת את זה בעונה שעברה ועכשיו רק עשית עדכון? יש כמה נתונים לא עדכניים 🙂

  8. איך אייברסון לפני נוביצקי… בארץ שבה סופרים תוצאות יותר מהכל
    האליפות של נוביצקי שווה יותר מההשגים של אייברסון (למרות שאי אפשר להתכחש לשבירת הקרסולים שעשה לג'ורדן…)
    ועדיין.

  9. נראה שסטיב נאש יהיה בפנים
    גם גארי הכפפה פייטון בתמונה
    פול פירס וריי אלן ??
    מה עם פאו גאסול ?
    כשיש מוצמדים כאלן מוצלחים וואלה הבחירה קשה לאללה
    מומי ילך על האשם ת׳אביט האיש והאגדה

  10. דאנקן וקובי זה nobrainer. הם לגמרי מהזן של גדולי הדור, עם חמש טבעות אליפות ששמם מוטבע על כל אחת מהן באותיות של קידוש לבנה. גם הדומיננטיות שלהם לאורך כל הקריירה לא משאירה מקום לספק.

    הייתי גם מוסיף ואומר ששניהם ראוים להיכנס לרשימת החמישים תוך דחיקה ממנה החוצה של שמות אחרים.

    קראו לי שמרן ונוכל, אבל אני עדיין סבור שמספר טבעות הוא הפקטור העיקרי לשיפוט. במיוחד אם היה לך אימפקט עליהן. לפיכך אני משחרר מהרשימה אנשים כמו גארנט ואייברסון ומעדיף במקומם אנשים כמו סטיב קר ורוברט הורי. שניהם היו שותפים חשובים להרבה אליפויות, ועוד בקבוצות שונות (שאחת מהן היא תמיד הספרס, מה שגורם לי לשים את את הפלח ברשימת הגדולים).

    1. ממש הגזמת עם הורי ועם קר. אין קשר ישיר בין יכולת לבין מספר הטבעות. בסופו של דבר הורי היה שחקן מבוזבז (קר דווקא מיצה את עצמו)

    2. לא שמרן ונוכל אלא טיפש!
      ששחקנים שהיו מהטובים ביותר קודמים בהרבה לשחקני ספסל גם אם המחליפים זכו באליפויות והם לא.
      פער באליפויות שייך בהשוואה בין שחקנים ברמה דומה ולא בים שחקנים מובילים למשלימים.

  11. Captain beef heart – צודק, לא ראיתי כש עברתי על הרשימה. בסוגריים כדאי להוסיף שב1998 הוא עוד לא היה שייך לשם לדעתי.
    לגבי השאלה שהעלית על האליפויות – לא מסכים, אם אתה שחקן משלים שעשה כמה מהלכים טובים בפיינל ס זה עדיין לא הופך אותך ליותר משחקן על שהוביל קבוצה מוגבלת לפחות מזה. אליפות זה במידה רבה עניין של סיטואציה ולא רק של יכולת אישית של כוכב כזה או אחר

    1. מסכים איתך לגמרי שבמעמד סגירת הרשימה שאקיל היה בחירה תמוהה ביותר ואף יח"צנית ומיותרת.

      לית מאן דפליג כי מה שעשה לאחר מכן מצדיק זאת.

  12. דאנקן וקובי הם הבולטים שברשימה שעליהם אי אפשר שלערער… אפשר להכניס אותם ל10 הגדולים בקלות לדעתי.
    העשירי שלי זה או סטיב נאש שזה עצוב מאוד שלא סיים עם אליפות או פאו גסול שיש לו 2 אליפויות ויותר מזה הוא עשה דברים גדולים בנבחרת הלאומית.

  13. דורנאט עדיין לא שם. אני חושב שלנאש, פירס ואלן מגיע להיכנס ואולי גם לפאו גאסול. אבל אם אני צריך לבחור שתיים שייכנסו אחד במקום דוראנט ואחד במקום העשירי הייתי בוחר את פירס ונאש למרות שקשה מאוד לוותר על ריי אלן..

  14. איך אפשר לדבר ברצינות על סטף קארי או קאווין דוראנט בינתיים?
    אולי HOF עתידיים, אבל לאגדות?
    תבחינו בין ראי ההיסטוריה לבין טרנדים של כמה שנים אחרונות.

    אם הם יהיו שם או לא- אנחנו עוד 6-7 שנים מעולות מכל אחד מהם מכדי בכלל לתת לשאלה הזו זמן-אוויר רציני.

  15. מומי , גארי פייטון נכנס להיכל(אם אני לא טועה) והביא את ג'ון סטוקטון
    בתור המורה כביכול שלו שסיפר שתמיד היה שקט וראוי להערצה בהתנהגותו הטובה.
    האשים ת'אביט לא נכנס רק בגלל קונספירציה נגד אוהדיו 🙂

  16. אחלה טור מעניין מנחם כל השמות שהבאת ראויים,
    סטיב נאש (גם אני לא אובייקטיבי בגלל סימפטיה לגיא 🙂 )

  17. עוד 8 שנים יבחרו את 75 הגדולים, וכל העשירייה תהיה שם (יחד עם עוד 15 אנשים ו-50 הגדולים).

    דיוויס יבחר אז, אבל אם צריך לבחור היום-סטיב נאש. אין ספק.

  18. כל הבחירות כאן ראויות להיכנס לגדולים מכולם (אולי דוראנט טיפלה מוקדם מדי אבל כבר ההישגים האישיים שלו מכניסים אותו לרשימה).
    בצורה אובייקטיבית סטיב נאש ראוי להיכנס לרשימה כזו, בצורה לא אובייקטיבית אני חייב להכניס את t-mac.
    למרות שהיה יכול להיות גדול בהרבה, אנשים מסתכלים יותר על הפספוס מאשר ההישגים שלו.
    ממוצע לאורך 15 עונות של 19.6 נק', 5.6 ריב', 4.4 אס' ו-1.2 חט'.
    רק 15 שחקנים בהיסטוריה של הליגה הגיעו למספרים כאלה.
    5 עונות עם ממוצע מעל 25 נק', עונה של 32 נק' 5 אס ו-6 ריב' רק הוא וג'ורדן עשו. פעמיים מלך הסלים בליגה, ו-7 הופעות אולסטאר רצופות.
    פרש באותו שבוע יחד עם אייברסון ואפילו לא קיבל את ההכרה כהול אוף פיימר (עדיין).

    1. טימאק היה שחקן גדול אבל לא עשה שום אימפקט. כריס וובר מאוד דומה לו ונשמט מאותה סיבה (וובר עוד עשה יותר אימפקט בליגה)

  19. הראשונים שנכנסים ל 10 אחרי קובי, דאנקן ולברון הם

    נוביצקי, גארנט, ווייד, נאש, קיד, מקאדו, אייברסון.

    ואם זה 17 – פול, פייטון, דומיניק, מגריידי, דוראנט, פירס, גאסול.

  20. טעיתי, הכפפה הגנב גארי פייטון לא ב50 כמובן, יכול להיות שבנאום אחר
    מישהו מודה לסטוקטון על השקט והדוגמא שבו.
    מה לעשות היום הנהגי מוניות האלו (מומי) יודעים הכל.
    פעם הבאה כשאסע במונית שלך אתן טיפ גדול.

  21. סליחה על החפירה אך יש פה רמז למתנות שרציתי לתת למנחם
    מידן… ועוד הרבה כותבים שיודעים כמה אנו מעריכים,
    פעם הבאה זהו אני חייב לתת, אלה באמת מתנות שוות, ומגיעות לכם
    אף שאף פעם לא ביקשתם שום דבר אלא נתתם.
    בהתחלה כתבתי תודות וחלק לא היו בטוחים שאני אמיתי
    היום כבר יודעים, אז גם המתנות אמיתיות.
    זה שנותן את המתנות נהנה לא פחות מזה שמקבל אם לא יותר.
    דורון תפסיק לחפור ותן להם את המתנות במפגש הבא או לפני.
    התגובות והכתבות באתר פנטסטיות 🙂

  22. מקום 10 ללא ספק הולך להיות אנטוני דיוויס (בעתיד).
    בקצב ההתקדמות שלו אין סיבה גם שלא יגיע לאחד מעשרת שחקני הכדורסל הגדולים בכל הזמנים.

  23. אני מבקש להעלות כאן שאלת השוואה – במה בדיוק קווין גארנט גדול יותר מפאו גאסול? אני עוקב אחרי שניהם מתחילת הקריירה וקשה לי להאמין שיש הסכמה על כך שגארנט גדול מגאסול. ברמת התארים למיטב זכרוני פאו מעוטר לא פחות ואולי אפילו יותר. ברמה האישית לכל אחד מהם יתרונות על השני אבל לא באופן מובהק. שניהם מנהיגים ולשניהם קריירה ארוכה ומכובדת.

    1. אפילו לא באותו איזור חיוג.

      תזכיר לי מתי מישהו חשב על גאסול כמועמד ל MVP בזמן שגארנט זכה בו ?

      או מתי הוא נבחר לחמישייה הראשונה של העונה ? (גארנט 4)

      אפילו בבחירות לחמישייה השנייה של העונה גארנט גובר עליו 3-2

      שניהם נבחרו גם פעמיים לחמישיית הליגה השלישית.
      – אולי בגלל זה כדאי להשוות ביניהם ? !!!…

      מתי פאו הוביל את כל הליגה בריבאונדים ? (גארנט 4 פעמים)

      מתי מישהו בכלל חלם על פאו כאפשרות לשחקן ההגנה של העונה בזמן שגארנט זכה בתואר ?

      ואולי מישהו אי פעם הצביע עבור גאסול באיזה שהן בחירות לחמישיית ההגנה של העונה ?… (גארנט 9 פעמים רק בחמישייה הראשונה + 3 פעמים בשנייה…)

      אבל חוץ מהשטויות האלה – אתה צודק לגמרי.
      (ובכל זאת לאור ה"מעקב" שלך אחרי הקריירה של שניהם, הייתי מציע לך לא להיכנס לעסקי החקירות הפרטיות…

      1. טוב נגיב לפי הסדר :
        פאו גאסול ( 1980) קריירה ב NBA – 18.3 נק' , 9.4 ריבאונד , 1.7 חסימות , 51.3% מהשדה , 3.2 אסיסטים וחצי חטיפה. 1 אלוף עולם , 2 אליפויות NBA , 5 פעמים אולסטאר , רוקי השנה , 2 מדליות כסף אולימפיות , 3 פעמים אלוף אירופה. MVP אליפות העולם , פעמיים בחמישייה השנייה של הליגה. הקלע המוביל בתולדות ממפיס. השתתף ב 983 משחקי ליגה ו 115 משחקי פלייאוף.

        1. קווין גארנט (1976) קריירה – 18.2 נק' , 10.2 ריבאונד , 1.4 חסימות , 49.7% מהשדה , 3.8 אסיסטים ו 1.3 חטיפות. 1 זהב אולימפי , 1 אליפות NBA , 14 פעמים אולסטאר , 1 MVP ליגה סדירה , 1 שחקן ההגנה של העונה , 4 פעמים בחמישיית העונה , 3 פעמים בחמישייה השנייה , 9 פעמים בחמישיית ההגנה של הליגה ו 4 פעמים מלך הריבאונדים של הליגה. הקלע המוביל בתולדות מינסוטה. השתתף ב 1424 משחקי ליגה ו 143 משחקי פלייאוף.

          1. והנה התגובה –
            נכון שבאמריקאית גארנט מעוטר יותר. אבל את הכדורסל משחקים בעוד מקומות בעולם וההשפעה של גאסול על המשחק ברמה העולמית גדולה יותר. עידן גאסול הוא משהו שיחקק בזכרון הספרדי הלאומי וגם האירופאי לעוד שנים רבות. הרבה יותר ממה שעשה גארנט במינסוטה ובטח בבוסטון. בשורה התחתונה הסטטיסטיקה שלהם דומה , לגארנט הישגים אישיים גדולים יותר אבל פאו מעוטר יותר קבוצתית – בכל מקום שהיה בו. עכשיו תחליטו אתם מה יותר חשוב להיכל התהילה. בעיניי גאסול .

      1. קודם כל, כל התארים האירופאים שווים לתחת.
        שמור אותם להיכל התהילה של הכדורסל.
        כאן זה שחקני הנבא הגדולים של כל הזמנים…

        ומעבר לזה אתה מנסה לתחמן ולהציג ממוצעי קריירה בנבא, כשגארנט גם נכנס לליגה כתיכוניסט לעומת גאסול בגיל 21, וגם כשחקן בן 39 – נמצא כיום באופן טבעי רחוק יותר משיאו ואחרי שנתיים של פציעות ותפוקה נמוכה במיוחד…

        את השטויות האלה תנסה על מישהו אחר – לא עלי.

        1. דדי נכון שיש לפאו עוד כמה שנים לקלקל את הסטטיסטיקה אבל ההתחלה היא אותה התחלה לכולם… לא שמתי לב שזה 50 אגדות הנבא… חשבתי היכל התהילה… בכל מקרה שיבושם לך 🙂

          1. הבחירה של גארנט להיכנס בגיל תיכון זאת אחריותו בלבד והיא נחשבת בדיוק כמו הכניסה של קובי או כל אחד אחר. הוא יכל לחכות. זה אולי לא נוח לך אבל זו המציאות. לפאו תהיה ירידה ביכולת ורק הוא יחליט אם להמשיך או לא. אני לפחות הייתי הוגן בנושא. מה איתך ?

    2. אתה חושב על KG של הסלטיקס, שלבדו באמת לא בהכרח שייך. פאו גאסול אף פעם לא היה נחשב בין ה5 שחקנים הכי טובים בNBA וגארנט של מינסוטה היה בסטאטוס הזה המון שנים. זה הבדל ענק

  24. פאו היה בפירוש כינור שני בשתי האליפויות שלקח, אחרי מגה סטאר.
    גארנט לעומת זאת היה המנהיג והלב הפועם, בעיקר בצד ההגנתי, של בוסטון בעונת האליפות. הבדל נוסף – גארנט הוביל את הקבוצה המוגבלת של מיניסוטה לגמר הפלייאוף וגאס ול לא עשה דבר דומה עם ממפיס.

    1. היית הכל חוץ מהוגן – כולל הקשקוש המוחלט הזה על ה"אחריות" של גארנט לגיל שבו הוא נכנס לליגה.

      האחריות שלך היא לקחת מדדים רלוונטיים, אבל אתה ניסית לתחמן.

      1. מי מחליט מה זה מדדים רלוונטי? אתה ? למה זה קשקוש מוחלט חוץ מזה שזה לא מוצא חן בעינייך? אם גארנט נתן עונה של 20 ו 10 כשהוא בן 18 אז זה כן נחשב ? בקיצור אתה לא רציני

  25. ריי אלן, שאקיל אוניל(הוא שם?), פול פירס,אם אתה מכניס פה את דוראנט נראלי שווסטרבוק צריך להכנס הרבה לפניו וגם סטף קרי(אפילו שהוא עדין ילד.

  26. היחיד שלא היה בחיים בהצגת 50 הגדולים בזמנו היה פיסטול פיט.
    מלבדו גם שאקיל בחר לא להגיע לטקס.
    שאר ה48 היו נוכחים.

  27. פול פירס וריי אלן נראים כרגע הרבה יותר קרובים- לפחות לפני דורנאט ודייויס שאולי יהיו שם בעתיד
    לשניהם יש אליפויות כתנאי די הכרחי להיכנס לרשימות כאלה בארה"ב, אלן אחד הגדולים בתחומו ששיחקו את המשחק (צליפות) לאורך כל שנות הקריירה שלו
    פירס בגלל שהוא אישיות בנוסף למספרים
    נאש אולי יקבל משבצת על תקן "אלה שלא הביאו טבעת אבל היו כל כך טובים והביאו משהו חדש לליגה.."

  28. לאיתי: ממוצעים נמוכים בגלל גיל לא מורידים מראיית השחקן כראוי לבחיאנ אלא עיקר הקריירה ובעיקר הקריירה שלו גארנט היה מהטובים ביותר ונחשב לאחד מהפאוורים הטובים בכל הזמנים ומשחקני ההגנה הטובים בכל הזמנים ומהמגוונים ביותר בכל הזמנים. ופאו יכול רק לחלום על דברים כאלו ולא היה יכול להיות השחקן המרכזי של קבוצה אלופה.

  29. כמובן שנאש חייב חהיות בין העשרה עם שני מ-וי-פי של העונה והיותו מהרכזים המבריקים ביותר ורואי המשחק הגדולים ביותר.
    גם פירס וריי אלן ראויים.

  30. ואני הייתי מכניס את סטיב נאש, לא הוא לא זכה באליפות,
    היה פעמיים MVP, אבל הקבוצה שלו ריגשה לטעמי יותר מכל קבוצה אחרת מאז שנות ה-80 ולכן הוא ראוי להיות שם.

  31. איתי, גארנט הוא גאסול בהתקפה+ הגנה מוטרפת ומטרפת. ומנהיג. פשוט שחקן יותר טוב בהרבה. (פאו הוא שומר בינוני, אולי בינוני +, גארנט שומר ענק). ואני מת על פאו.

  32. גארנט זה השומר הכי טוב בהיסטוריה של העמדה שלו(PF).
    אנשים שוכחים איך הוא נראה מהכמעט שנייה ראשונה בליגה ובכל תקופת השיא המאוד ארוכה שלו.

    בהתקפה הוא היה אדיר, בהגנה הוא היה הכי טוב בהיסטוריה בעמדה שלו וזה לבד מוציא אותו מנצח מול כל השוואה לפאו, שהוא אולי האירופאי הכי מוצלח שעבר בליגה ובטוח אחד מהאירופאים הגדולים בהיסטוריה.

    אבל אירופה ואמריקה זה ענפי ספורט שונים למרות הכדור הכתום.

  33. לדעתי ווינס קארטר צריך להיות שם. אומנם לא זכה באליפויות אבל שחקן מוכשר בטירוף שהיה ממובילי הליגה עשור שלם.

  34. ככל הנראה פול פירס הכי מתאים להכנס לרשימה. מבחינת יכולת וסטטיסטיקות אישיות כריס פול גם היה ראוי. הבעיה היא ההישגים הקבוצתיים…

כתיבת תגובה

סגירת תפריט