השעור החודשי ליהדות (5): 'הושענה רבא' (לכבוד חג הסוכות) / מנחם לס


השעור החודשי (5) של הרבי החב"דניק לייבל קסלמן מגרינוויל,

אוהד לייקרס דפוק: משמעות ה-"הושענה רבא"

אחת לחודש אפציץ אתכם בשעור יהדות. כל השונאים  האתאיסטים הלא מאמינים – ודדי בראשם – יכולים לעבור לפוסט הבא. אני? לא יודע בדיוק במה אני מאמין ולא מאמין, אבל לפחות אני מוכן להקשיב וללמוד.

חוץ מזה, לך תדע. אולי באמת יש גן עדן וגיהנום, אז למה לקחת צ'אנס (דדי, אני מציע גם לך להקשיב!)?

אז ככה: אני באטלנטה אצל הבת והנכדות לראש השנה והערב, ערב חג סוכות, הנכדה טלי (כמה חודשים לפני בת המצווה שלה) קוראת כמין 'הכנה' לכבוד בת המצווה הקרבה ובאה שלה משהו בתורה בבית הכנסת הרפורמי שלהם. לכן החמצתי את השעור השבועי של יום ששי עם החבר שלי רבי לייבל קסלמן, הרב של החב"דניקים של גרינוויל.

לכל שעור שלו שמחמיצים "תלמידיו הנאמנים" הוא שולח באימייל את סיכומו. האנגלית שלו מצויינת, אבל העברית שלו? עברית טובה אבל  חסידית כזאת כמו שדיברו בליטא. מסתבר שבשעור האחרון אתמול (יום ששי) הוא דיבר על חג סוכות ושלח למחמיצים את סיכום השעור.

הוא כותב שבחג סוכות כל העולם כולו נידון על המים, והואיל וחיי אדם תלויים במים, יום 'הושענה רבא' דומה במקצת ליום הכפורים ולכן מרבים בו בתפילה ותחינה כאילו היה זה יום הכפורים.

לפי הבנתי יום 'הושענה רבא' הוא היום האחרון של חג הסוכות, ובספר הזוהר כתוב שביום זה יוצאים דיני עולם בצורת "פתקים מבית המלך" (WHATEVER IT MEANS).

לפי מה שכתב – כיום המצוות העיקריות של חג הסוכות הן ישיבה בסוכה ונטילת ארבעת המינים. אך כאשר בית המקדש עמד בירושלים, הייתה מצווה נוספת: "מצוות הערבה". בנוסף לערבה שנטלו כחלק מארבעת המינים, היו מציבים ענף גבוה של ערבה ליד המזבח, והכוהנים היו מסתובבים סביב למזבח ומתפללים לבורא העולם: "אנא ה', הושיעה נא!" ולדיעה אחרת בתלמוד הם היו אומרים "אני והוא הושיעה נא!"

לכן לחב"דניקים (ובוודאי לחסידים אחרים) ישנם מנהגים שונים כזכר ליום 'הושענא רבה' שנחגג במקדש. בנוסף לכך, מכיוון שיום זה הוא יום גמר וחיתום הדין, מקדישים תפילות מיוחדות להתפלל לבורא העולם שיחתום את דיננו לטובה, ומכאן ההשוואה ליום הכיפורים, אבל ללא הצום.

לא אגיד שהבנתי בדיוק על מה מדובר (מה פתאום צריך יום תחינה נוסף אם רק התחננו לפני כמה ימים?), אבל שיהיה.

הסברים יתקבלו בברכה!

 

מנחם לס

מנהל הופס. הזקן והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 20 תגובות

  1. זהו ערב חג סוכות, ודן גילברט היהודי מתקשר לשרי אריסון, יצחק תשובה, לברון ג'יימס, ביל גייטס ומארק צוקרברג : "חבר'ה אתם חייבים לבוא לראות את האחוזה החדשה שקניתי."

    בסביבות השעה 12 בצהריים המסוקים של שרי, תשובה, לברון, גייטס וצוקרברג נוחתים במתחם האווירי של האחוזה, דן גילברט מקבל אותם, ויחדיו הם יוצאים לסיור בטירה המשתרעת על פני מאות דונמים. הם מטיילים בבוסתנים של עצי הדר, בוצרים גפנים בכרמים המדיפים ניחוחות שיכר, טובלים בבריכות של מעיינות טבעיים, רוכבים על סוסים גזעיים, עפים בכדור פורח לפסגות רכסים, מאכילים גוזל בן יומו של אלבטרוס נדיר, יורדים בסנפלינג אל יער קסום בו הם מלקטים אוכמניות, פטל, ותותי יער, נוסעים מהספארי היישר לאחוזה עצמה, שם הם צופים בסרטו החדש של לברון על גבי מסך אולם קולנוע ביתי בזמן שמלצרים עמוסי מגש חטיפים ומשקאות חריפים עושים את דרכם פנימה. לאחר הסרט עוברים לסאונה סקנדינבית לוהטת ו מפנקת, אחר כך עוברים למשחק כדורסל באולם תקני שם הם משחקים 5 נגד אחד (גילברט, תשובה, לברון צוקרברג וגייטס נגד שרי אריסון -…) לאחר התבוסה לשרי הם התפנו לחדר מסאז'ים הכולל עיסויים תאילנדים, שוודים, לומי – לומי, שיאצו, קוריאני, וים תיכוני. בשעה 16:30 הם מוזמנים לארוחת מלכים שנעשתה על ידי שף ממסעדה בעלת 3 כוכבי מישלן, עם שלל קינוחים, שותים קצת עראק אתרוגים, פותחים כפתור בחליפה, גילברט שולף קופסת עץ אלון בגימור עתיק מעוטרת בחרבות סולטאן עותמאני ושולף משם כמה סיגרים קובנים אורגינל היישר מהאוונה, שוברים קצת קרח לכוסות ואיתו ועם הערק שוברים קצת דיסטאנס, ואז גילברט מרשה לעצמו זחוח לשאול כטוב ליבו ביין :" אז מה אושפיזין יקרים שלי, איך הא ?! מה אתם אומרים על הקנייה החדשה שלי ?"

    עונים לו שרי ותשובה ביחד כדרך אגב : "הסוכה באמת יפה, אבל איפה הבית ?"

    סטגדש… חג שמח !

  2. הוא הסביר בקיצור נמרץ
    ככה זה אלנו אוהדי הלייקרס
    בראש השנה וביום כיפור נידונים בני האדם
    בסוכות העולם נידון על כמות הגשמים – יום חותם
    קפצת מתחילת החג שחג היום לסופו –
    היום בו מפרקים את הסוכה ומפרקים את הלולב
    כמו כן יש מנהג שעולם לא הבנתי ונקרא מנהג הצל , המתפלל מביט בצילו בחצות הלילה , אם הצל תקין אז שיחקת אותה ואם לא , תחזור להתפלל כאילו אין מחר .

    1. נראה לי שהמנהג הצל הזה קשור לענייני קבלה. אני מעולם לא שמעתי עליו ולא נהגתי אותו ולא מוכר לי אף אדם שנוהג אותו. הרבה פוסקים יצאו נגד המנהג הזה כי אנחנו לא צריכים להתעסק בעניינים של מזלות ועתידות אלא לחיות את המציאות כפי שהיא ולהתמקד בשיפור המידות וההתנהגות, ולא בניחוש העתיד.

        1. זה באמת תמוה בעיני. אגב הרמב"ם שהיה גדול פוסקי ההלכה, היה מאד רציונלי, ושכלתני, והתנגד מאד למיסטיקה וראה בזה עבודה זרה לכל דבר.

  3. גם אני צריך עזרה לאתגר קבוצת התורה שלנו…

    איך תגידו את עשרת הדברות אבל במקום להגיד מה לא , תגידו מה כן.
    (לדוגמא: לא תחמוד אשת רעך תאמר תאהב את משפחתך או משהו כזה)

    ולמה משה חרט על הלוח איסורים במקום דברי חיוב ?

    1. לא כל הדיברות הן מלשון איסור
      הדיבר ה 4 וה 5 – זכור את יום השבת וכבד את אביך ואת אמך
      איך תנסח לא תרצח ?
      לא תנאף ? לא תגנוב ?
      לפעמים עדיף פשוט לאסור

      1. עדו, הנה ההצצעה שלי:

        האמן באלוהיך (או האמן במשהו מעבר לעצמך)
        תן לאלוהיך כבוד (או הבע כבוד לעולם בו אתה חי ),
        הישאר נאמן לאמת שלך.
        דאג ליהנות ולנוח לפחות יום אחד בשבוע
        כבד את משפחתך, במיוחד את הוריך.
        שמור על קדושת החיים
        הקפד לשמור על יחסי אמון בלתי מעורערים עם בן/בת זוגך
        כבד את זכויות הרכוש של הזולת
        הישאר נאמן לאמת כשאתה נותן עדות
        הייה שמח בחלקך

    2. התפלפלות יתר.

      דווקא כאן הדברים פשוטים וברורים לאשורם מרוב כובד העניין. פשוט אל תעשה את זה ואת זה ואת זה!

      את ההתפלפלות (זה מה שיהוה אמר לעם ישראל דרך משה) תשמרו לבתי המדרש ובתי הכנסת והישיבות שתקימו בעוד אלפיים שנה ע"ח משלם המיסים הישראלי. בסעיפים האלה אל תתעסקו בבקשה. לכן אני קורא להן "עשר הדיברות".

  4. ido שאלה טובה.
    אגב לא כל עשרת הדיברות הן בלשון שלילה למשל "כבד את אביך ואת אימך" נאמר בלשון חיובית, אבל באופן כללי עשרת הדיברות הן קודי התנהגות יסודיים שאמורים להוות מסגרת שמאפשרת חיים תקינים בחברה היהודית בפרט וגם בשאר העולם אימצו לפחות את חלקם. לעניות דעתי חלק מהתשובה נובע מכך שאין מנוס מלקבוע גבולות ברורים ע"מ שיהיה ברור מה מותר ומה אסור, ומה עלול לפורר את הלכידות החברתית ולמנוע סדרי חיים תקינים.
    לדוגמא לא תחמוד אשת רעך אם היה כתוב בלשון חיובית, היה אפשר להסיק מכך שבנוסף לאהבה לאשתך אין איסור לאהוב גם את אשת השכן. מה שאין כן להיפך- אהבה לאשתך אמורה להיות מובנת מאליה וברורה, אבל לאהוב את אשת השכן ולחמוד אותה צריך לומר במפורש שזה אסור ועלול להרוס את חיי החברה.

    1. איסורים נועדו כדי לקבוע גבולות התנהגות ברורים. אין טעם לכתוב בשפה חיובית מכיוון שקשה עד בלתי אפשרי להכריח מישהו לעשות משהו בלי רצון.
      אדם חילוני שלועג לדיברות צריך לחשוב גם על מערכת החוקים בה אנחנו חיים, המלאה באיסורים וחוקים כתובים בשפה שפטית שלילית.

      1. עשרת הדיברות מעבר להיותם עשרה חוקים מהווים את הבסיס הפילוסופי של האמונה היהודית והבסיס גם של הפילוסופיה של הנצרות והאיסלם..

        אז התרגיל המחשבתי הוא איך להעביר את המסמך החשוב הזה על דרך החיוב.

        איתי בקבוצה יש כמה ראשי קהילות (נוצריות) שהולכים ללמד את זה מול הקהילה שלהם, ולימוד על דרך השלילה עובד בעיקר מול ילדים קטנים לא מול אנשים עם רציונל מבוסס.

        אני אתן דוגמא קיצונית. אחת מהקהילות אצלנו לא מרשה שימוש בצבע השחור באומנות של הילדים, הרציונל זה ששחור מדכא את השמחה והצבעוניות.

        הייתה קונה את הפילוספיה שלהם אם היתי אומר לך עך תשמש בשחור או אם הייתי אומר שים דגש על הצבעוניות?

        1. קפטן, אני דווקא לקחתי את הדיברות ברצינות, הן כאתגר אינטלקטואלי, ובמיוחד כדרך לחזור ולהבין מחדש מהו העיקרון עומד מאחורי כל דיבר.
          מניסיון, מבחינת סוגייה כלשהי מזווית ראייה שונה מהמקובל, עוזרת לתובנה גדולה יותר של הסוגייה.
          אגב, אני התלה בכך הגדולי המפרשים דוגמת ראשי והרמב"ם שעשו זאת בדיוק. זה שהפירושים שלהם הפכו למקודשים כמעט, אומר הרבה על בני האדם, אך לא צריך למנוע מאנשים הבנה ותובנות.

  5. רק כדי להוסיף על ענייני הושענא רבא – כיום מאוד נהוג לעשות "תיקון ליל הושענא רבא" על ידי ערב של שיעורים כל הלילה (או עד מאוד מאוחר) בסוכה, בדומה ללימוד שעושים בליל שבועות (לקראת מתן תורה).
    אחד ההסברים למנהג הזה זה העובדה שליל הושענא רבא הוא הלילה שבו האושפיז בסוכה הוא דוד המלך, ודוד המלך היה כל לילה קם בחצות ולומד תורה כותב את תהילים כל הלילה. אז לכבודו אנחנו ערים בלילה ולומדים תורה.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט