ההיסטוריה של בחירות הדראפט 29# / MBK

הפרויקט של בחירות הדראפט כבר כמעט ונגמר, פוסט לפני אחרון בבחירות עד 30.

לסיום, יגיע פוסט המסכם את אלו שעשו זאת מבלי להיבחר כלל ופוסט המתאר גם כאלו שהגיעו לגדולה מהבחירה 40 ,47, 57 ו 65.

הבחירה ה-29 היא בחירה מעניינת מאוד. לרוב, בכל בחירה נמוכה היה איזשהוא שחקן יוצא דופן שעשה זאת. בשנים המוקדמות רוב הבחירות הנמוכות היה אוסף של של שחקנים זניחים שרובם הגדול לא זכה לשחק ולו דקה אחת בליגה.

ההתחלה הייתה דכאונית, לא נראתה אפילו חמישייה באופק, אבל תכלס בשנות ה 50 וה 60 מדובר בבחירות סיבוב רביעי.

הבחירה ה-29 של דראפט 66 היה אור בקצה המנהרה: דוני פרימן אשר נבחר בשלהי הסיבוב ה-3 ע"י פילדלפיה ולא שיחק ב NBA, אבל היה שחקן על ב-ABA כולל בחירה ל-6 אולסטראים רצופים ב-6 העונות הראשונות ב ABA, הוא גם היה סוג של נוסע מתמיד שלבש את מדיהן של רוב קבוצות הליגה (מינסוטה מסקויס, מיאמי פלוראידאנס, דאלאס/טקסס צ'אפרלס, יוטה סטארס, אינדיאנה פייסרס (אליפות ב 73) וסן אנטוניו ספרס. 11544 נקודות שקלע ב-ABA ממקמות אותו במקום ה-7 בכל הזמנים ב-ABA. לואי דמפיר ראשון, אגב, והוא בכלל נבחר 38 ע"י סינסאטי רואילס בדראפט 1967.

לאחר רצף מזעזע של שחקנים שמתאימים לט"ו בשבט ולא לט"ו באב נמצא יהלום בבחירה ה-29 בשנת 76. פיל סמית', SG ששיחק במכללת סן פרנססיקו, נבחר ע"י גולדן סטייט וורירס ונשאר קרוב למפרץ. הוא נבחר פעמים לאול סטאר והיה שותף לאליפות הקודמת של גולדן סטייט ב 1975. עונתו הטובה בקריירה היתה ב-76, (20 נקודות בדיוק למשחק) כשנבחר לנבחרת השניה של הליגה וגם לנבחרת ההגנה השניה של הליגה. כמו הגיבור המיתולגי היווני הוא קורע את האכילס ומאבד מיכולתו.

ג'ון לונג, הבחירה ה-29 של דראפט 78, העביר קרירה ענפה בליגה: 14 עונות כולל אליפות אחת עם הפיסטונס . הוא קלע מעל 12000 נקודות בקריירה. קשר משפחתי? הוא הדוד של דרנט לונג וטרי מילס. הוא היה קומבו גארד רב גוני ששיחק גם בפייסרס, בהוקס ובטורונטו (בגיל 40 לאחר 3 שנים מחוץ לליגה). בפיסטונס הוא פרח ובעונת 81-2 אף קלע 21.9 למשחק.

לואי אור הבחירה של 80, לפחות הספיק לשחק 8 עונות בליגה עם הספרה 55 הוא הספיק לקלוע 5545 נקודות.

סקוט הסטינגס שנבחר הספיק לשחק 11 עונות בליגה בהן פתח ב 19 משחקים בעונת השיא שלו הגיע ל-5.1 נקודות למשחק.

סטיוארט גארי  2.13? הספיק לשחק 7 עונות ולקלוע 906 נקודות ולשחק בנבחרת פנמה.

הבחירה ה-29 והפוסט הזה נראים בדרך לכיוון שלילי אז בואו ונהיה פרוביציאלים:

דיירון ניקס – נבחר ב 1989 ולאחר שנפלט מהליגה לאחר עונה אחת במדי הפייסרס ולאחר עונה מוצלחת במאלגה הספרדית הוא חובר לחוזה ווארגאס במכבי תל אביב כמחליפו של לא אחר מאשר מייק מיצ'ל ששוחרר ממכבי בגלל שהיה מבוגר (המשיך לשחק עד גיל 44 וחצי). מכבי נראתה רע, ניקס ווארגס עלו על המטוס והצמד דוויד אנקראם את ווינפרד קינג הרכיבו את הדרים טים של אדלר והשאר היסטוריה (דובדבנים, קצפת ודורון שפר).

אפרופו דורון שפר, חברו ל-UCON, הסנטר הארוך והלא מבטיח טרוויס נייט, נבחר ב-96 ולמרות שנבחר ע"י הבולס שיחק במדי הלייקרס, הסלטיקס והניקס ובאמתחתו אליפות אחת ו 1160 ריבאונדים בקרירה.

מרדי קולינס שנבחר ב 2006 הספיק לשחק בעיר הנמל אשדוד.

ג'ורג' אקלס, שהיה שחקן חמשייה ב UNLV הגדולה של תחילת העשור (91), לא שיחק דקה בליגה אבל הספיק לשחק בביירות.

נאצר מוחמד. למרות 2 טבעות אליפות עם קנטקי נבחר בבחירה ה-29 בלבד. הוא שחקן גבוה מחליף שנראה שנמצא בליגה לנצח נצחים. הוא עדין משחק וזכה באליפות במדי הספרס (2005*) שיחק ב 8 קבוצות שונות.

הרגע הביזארי שייך למארק מדסן הרקדן המצטיין של הבחירה (ובעל 2 טבעות עם הלייקרס, כיום עוזר מאמן)

לדובי – ג'וני ניומן SF שנבחר ע"י קליבלנד ניפק 4 עונות לא רעות כלל במדי הניקס.

אחלה שחקן ויופי של סקורר בטח ביחס למיקום הנמוך.

עכשיו הגיע המאני טיים של הבחירה

מאמן – ויני דל נגרו הבחירה ה 29 של 1988 העביר את הקריירה בין הליגה לבין איטליה. היה שחקן קשוח,

אימן 2 עונות את הבולס ו-3 עונות את הקליפרס. כיום מובטל אבל זכה לאמן את הנבחרת של בחירות 29.

C – פי ג'יי בראון

קשה למצוא שחקן גבוה נורמלי בבחירה כה נמוכה, מי כמו הפועל ירולשלים יודעת. בראון שנבחר ע"י הנטס לא מתאקלם בליגה ונוחת ב? הפועל ירושלים. הוא משוחרר בשל בעיות משמעת וחוזר לליגה ומנפק קריירה שמספיקה לו להיכנס לחמישיית הליגה של הבחירה ה-29!! מלבד ההישג הזה ולמרות בעיות במשמעת בירושלים, הוא זוכה לפרס השחקן הספורטיבי לשנת 2004. 3 פעמים חבר בנבחרת ההגנה השניה של העונה, 1089 משחקים בליגה במדי הנטס, מיאמי, שארלוט, ניו אולינס ובוסטון סלטיקס עימה זכה באליפות בעונת הפרישה שלו ב 2008.

בראון היה PF סנטר קשוח ושחקן ללא פשרות. הוא היה בורג חשוב במיאמי של סוף שנות ה 90 וחבר לקו קדמי הגנתי נהדר עם אלזונו מורניניג.

PF – טוני קוקוץ 1990

תהרגו אותי, אני לא מבין איך קוקוץ' הקרואטי (קרואטי ולא סרבי, מוטנגרי או סלובני) נבחר כל כך נמוך. קוקוץ' הוא אחד הגבוהים הכי ורסטילים ששיחקו בליגה. קוקוץ', שהיה ידוע לכל חובב ספורט ישראלי רפה הבנה, היה אחראי ל 3 זכיות רצופות של ספליט (יוגופלסטיקה/פופ 84) בגביע אירופה שאחת מהן על הראש של מכבי תל אביב. קוקוץ' הוביל את יוגוסלביה לזכיה במונדובאסקט של 90 עם קבוצה סופר מוכשרת (פטרו, דיבאץ, דינו, ראג'ה ועוד) וב-92 למדליית כסף היסטורית של קרואטיה מול הדרים טיים הראשונה והיחידה. קוקוץ' העביר 3 עונות בבנטון טריביזו בטרם נחת בשיקגו.

קוקוץ' היה חבר לבולס ללא ג'ורדן אבל כאשר 23 חזר, קוקוץ זכה ב-3 טבעות, בתואר השחקן ה-6 של העונה בעונה ההיסטורית של 95-6 (72-10), והוא זוכה השחקן ה-6 היחיד שגם זכה באליפות.

קוקוץ' כיום היה נבחר טופ 5 ויתכן והיה זוכה לקרירה מזהירה יותר בליגה. הוא הגיע לליגה רזה כמו אטרייה וכשפרש נראה כמו פאפרדלה. הוא שיחק במדי הבולס, פילדלפיה, אטלנטה ומילווקי.

אחד ממהלכיו הגדולים הוא סל ניצחון על הניקס (סורי דובי) כשפיל ג'קסון שרטט תרגיל עבורו וסקוטי פיפן סירב לעלות מהספסל.

קוקוץ' אמנם לא היה מגדולי השחקנים ב- NBA, אבל הוא מגדולי השחקנים שהמשחק הזה ידע.

SF ג'וש הווארד

למרות קרירה לא רעה בווייק-פורסט, הווארד ירד נמוך לכיוון הבחירה ה-29 של המאבריקס. דראפט 2003 היה הטוב במילניום הנוכחי.

הווארד נבחר לחמישית הרוקיס השנייה והיה חלק חשוב בדאלאס שהגיעה עד לגמר 2006 הוא נבחר לאולסטאר של 2007.

הווארד היה אתלט עם יד טובה מכל הטווחים. הוא דעך בצורה קיצונית אבל מגיע לו מקום בנבחרת.

SG – אדי ג'ונסון

תכלס, אדי ג'ונסון שיחק רוב הקרירה כ SF אבל הוא בעל יכולת קליעה ובנבחרת הוא ישחק כ SG

ג'ונסון שיחק כמעט 1200 משחקים בליגה (1199), וקלע 19202 נקודות (בדיוק).

הוא נבחר ע"י קנזס/סקרמנטו ועבר בסיאטל בסאנס, בפייסרס, בשארלוט וביוסטון (ובאוליפאקוס אותה הוביל עד לגמר והפסד לריאל מדריד של סבוניס). הוא היה קלעי גדול ולצערו שחקן נוסף העונה לשם פאסט אדי ג'ונסון שנבחר 49 והיה פעמיים אולסטאר לא היה כל כך מהיר ונעצר ע"י המשטרה בעוון בעילת קטין,  כשלצערו של אדי שלנו תמונתו היתה זו שפורסמה בשוגג.

נסיים בנימה אופטימית – בערוב הקרירה ולאחר החזרה מיוון הוא שיחק ביוסטון שכללה את האקים ובארקלי הקשישים, שם הוא ניפק את רגע הקסם הבא:

DJ ג'ונסון

די ג'יי גונסון לא רק שהוא ה PG הפותח, הוא לבטח השחקן הטוב ביותר שנבחר במקום ה-29.

הוא נחשב לא רק לגניבת דראפט עצומה גם לאחד השחקנים הכי אנדרייטד.

הוא נבחר ל-MVP של הגמר ב-79 כשהסופרסוניקס זכו באליפות.

לאחר 4 עונות בסיאטל הוא שיחק במדי הסאנס ואז עבר לבוסטון סלטיקס עימה זכה ב-2 אליפויות נוספות (84 ו-86).

כולם מזכירים את הביג 3 של בוסטון כפרונטליין הטוב בהיסטוריה ואמנם בירד באותם ימים היה הטוב ביותר שיש אבל ל – DJ יש חלק לא קטן בהצלחות.

1100 משחקים ב-13 עונות  עם מעל ל-15000 נקודות ו-5000 אסיסטים בקריירה. 5 הופעות באול סטאר , ו-11 פעם בנבחרת ההגנה הראשונה או השנייה של הליגה.

ג'ונסון נפטר בשנת 2007 ונכנס להיכל התהילה ב 2010.

את הכינוי, אגב, הוא קיבל מהכרוז של סיאטל. הוא שיתף פעולה עם 2 ג'ונסונים נוספים (VJ ,JJ,) מי הם?

מנחם לס

בעל האתר ועורך ראשי

לפוסט הזה יש 21 תגובות

  1. יופי של פוסט, יופי של סדרה.

    דניס DJ ג'ונסון, ויני "מיקרוגל" ג'ונסון וג'ון ג'ונסון שיחקו ביחד בסיאטל סך הכל 37 משחקים בעונת 80/1.

    1. +10
      הדמות של לונג ג'ון סילבר מבוססת על המשורר וויליאם הנלי, מי שהיה המנטור של סטיבנסון.
      (הנלי כתב את הפואמה המפורסמת אינוויקטוס invictus, שמפורסמת גם בגלל שנלסון מנדלה שילב אותה בנאום שנשא בזמן שהיה כלוא)
      הנלי סבל משחפת מגיל 12, ובגיל 19 נאלצו לכרות את רגלו. אבל המחלה לא מנעה ממנו להפוך לאחד מאנשי התרבות המשפיעים בסוף המאה ה-19.
      הוא תואר ע:י בנו של סטיבנסון כ-"איש ענק, רחב כתפיים, עם קב אחת, זקן אדום וצחוק מתגלגל. חכם, תמיד עליז, הייתה לו את היכולת לסחוף אחריו את כל מי שהאזין לו".

      ,It matters not how strait the gate
      ,How charged with punishments the scroll
      :I am the master of my fate
      .I am the captain of my soul
      (מתוך "אינוויקטוס" מאת וויליאם ארנסט הנלי)

  2. ג'וני ניומן היה חצי מצמד, יחד עם ג'ראלד ווילקינס, אח של דומיניק ואבא של דמיאן.
    ווילקינס וניומן היו צמד שסימל את הבינוניות מינוס של הניקס בחצי השני של האייטיז.

    הבחירה של קוקוץ' ב29 מוכיחה שהכל בליגה זה עניין של אופנה. היום כוכב אירופי בשל עם הנתונים הפיזיים והמספרים שלו היה לוטרי בטוח. לפני 25 שנה אירופה עדיין נחשבה למאגר שחקנים סוג ג'.

    1. צודק לגמרי לגבי קוקוץ'. אכן כולם חשבו פעם כמו מנחם לגבי חיוורי הפנים…

      הופתעתי שפי ג'יי בראון שיחק בירושלים. לא ידעתי….
      ומוזר שהוא עף על בעיות משמעת, הפרסים האישיים שהוא זכה בהם הם ברובם על הגינות ואזרחות טובה.

  3. פוסט נפלא!
    פיג'יי בראון הוא מאד אנדרייטד. היה קשוח ביותר ושחקן מצויין.
    בקשר לקוקוץ' – תמיד הורדתי מערכו בגלל שהוא "אירופאי חיוור" אבל די שכנעת אותי שאולי טעיתי בהערכתו.

  4. ההגדרה שלך לקוקוץ פשוט נפלאה ומדוייקת לחלוטין,אמנם תיכף מתן יעלה פה הרים של סטטיסטיקות שיראו שקוקוץ בNBA לא היה יותר משחקן ממוצע אבל מי שראה אותו בלייב ביחוד באירופה ראה באמת אחד השחקנים המיוחדים שהיו במשחק.רק נראה לי שהתפקיד שיותר תפור בשבילו הוא SF

    1. באירופה קוקוץ היה קוסם, חלק מאחת הקבוצות הגדולות שאירופה ידעה (הכי גדולה עם לוקחים בחשבון שבקבוצה שיחקו רק שחקנים שנולדו ביגוסלביה) – יוגופלסטיקה ספליט
      קוקוץ, ראדג'ה, פטר נאומוסקי, זוראן סאביץ' (בטוח שיש עוד כמה שאני לא זוכר)
      כל אחד מהם היה כוכב ענק בפני עצמו אחרי שעזב את ספליט.

      1. זאן טאבק הסנטר המחליף שהיה האירופי הראשון שזכה האליפות NBA במדי יוסטון
        שחקן מחליף או קמע ?
        פרסוביץ היה הרכז שלהם

      2. לעניות דעתי בנבא הרסו את קוקוץ׳!! החליטו שישחק 4, העלו לו מאסה בצורה מטורפת מה שפגם במהירות ובאתלטיות שלו בצורה אנושה, זאת מבלי להיכנס לנושא שהוא לא ניהל קבוצה בגלל שהגיע לשיקגו, בקבוצה אחרת היה הרבה הרבה יותר משמעותי, לדעתי ביכולת המסירה ובניהול המשחק (רק באלה, כן?) לא מופל מלארי בירד!!

  5. אוי קוקוץ ,קוקוץ.
    זה גורם לי למחשבה שצריך פעם לכתוב מאמר על כל האירופאים הראשונים …הם אמנם היו טובים …אבל יכלו להיות הרבה יותר טובים.
    למשל
    קוקוץ ( הגיל והקבוצה הגדולה גרמו לו להיות עוד בורג ..חשוב אמנם אבל בורג ).
    פטרוביץ ( נהרג באופן טרגי בדיוק כשנבחר לחמישיית הליגה השלישית ….לפני כן היה גדול שחקני אירופה עם ציבונה …ולא זכה לאמון מינימלי בפורטלנד …עבר לנטס ונהרג כעבור עונה חלומית ).

    סאבוניס ( היה ענק גם בנבא….ולתמיד אזכור את משחק 7 גמר מערב …כשהוא יצא בשש עבירות התוצאה פלוס 15 פורטלנד…ושאקיל נראה כמו ילד קטן….ואז כשיצא שאק חזר להיות שאק ול.א ניצחו ).
    בקיצור רק לאחר פריצת הדרך שהנל סללו הגיע הדור העכשווי עם נוביצקי ,סטויקביץ ,פארקר,גאסול,גאסול ועוד שהם כבר מוערכים כיאות.
    ר

    1. אהרון יותר נכון לומר שהם היו עושים קריירה בNBA יותר טובה אבל מבחינת יכולת זה לא משנה מאומה,הם היו ותמיד יהיו טובים וגדולים.ומכל הרשימה שנתת שהם שחקנים באמת מצוינים אני מכניס רק את נוביצקי לחמישיית כל הזמנים האירופאית ואולי את פארקר(ככה יש לי חמשיה גם לפי תפקידים
      פארקר,פטרוביץ,קוקוץ,נוביצקי וסבוניס.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט