בחירות הדראפט הטובות ביותר בכל הזמנים-28#/רועי ויינברג

הבחירה ה-28 נחשבת לזניחה. בדראפטים המוקדמים עד להרחבות הגדולות של הליגה, ובעצם רק זמן קצר לפני המיזוג עם ה-ABA שהציל את הנבא והפך אותה לליגה שאנחנו מכירים היום, היא כלל לא הייתה קיימת. אז איך היא הופכת לבחירה חשובה, שמושקעים בה היום מאמצי סקאוטינג אדירים?

בדומה למלחמה בטרור והמצב הבריאותי של ג'ורג' האריסון, 2001 הייתה שנת המפנה. אחרי שהאלופה לשעבר, סן אנטוניו ספרס, מנצחת 58 משחקים ומודחת שנה שנייה ברציפות בגמר המערב, היא משיגה את הבחירה ובוחרת בגארד צרפתי אנונימי שנתן עונה לא רעה בקבוצת אמצע טבלה בצרפת, טוני פארקר. שנתיים לאחר מכן הוא בחמישייה, ומניף את גביע לארי אובראיין עם מאנו ג'ינובילי, ברוס בואן, טים דאנקן ודיוויד רובינסון.

מכאן הגיעו שחקני NBA לגיטימיים יותר ויותר לבחירה, אבל קרוב לודאי שלא יצא ממנה עוד HOF עתידי (ו-MVP גמר) כמו טוני פארקר. אבל אנשים כמו נוריס קול, טיאגו ספליטר, לאונרדו ברברוסה ושות' כבר יצאו, וקבוצות עדיין מקוות שיפול לידן יהלום לא מלוטש כמו פארקר, ומוכנות לקחת את הסיכון. אף מנג'ר לא יפוטר בגלל שפישל בבחירה ה-28.

כל שחקן שלא שיחק ב-NBA ונבחר לפני 2013 לא נכנס לרשימה.

מוקדם מדי לדעת: ליביו ג'אן צ'ארלס (2013), סי ג'יי וילקוקס (2014), אר ג'יי האנטר (2015)

באסטים: פרי ג'ונס (2012), דונטה גרין (2008), מוריס אגר (2006), אריק בארקלי (2000), סקוט פאדג'ט (1999), קורי בנג'מין (1998), קית' בות (1997), פריסט לודרדייל (1996), מרלון מקסי (1992), קווין לינץ' (1991), לס יספן (1990), ריקי וינסלו (1987), קן ג'ונסון (1985), קורי בלקוול (1984), רוד פוסטר (1983), דייב מקלי (1982), קרייג שלטון (1980), קים אנדרסון (1977), בוב קרינגטון (1976), מייק ראטליף (1972), ג'רי גרוטה (1962), צ'אק אוסבורן (1961), אלן סוויר (1950)

שחקני NBA לגיטמיים: נוריס קול (2011), גריוויס וסאקז (2010), ווין אלינגטון (2009), טיאגו ספליטר (2007), איאן מנהימי (2005), בנו אודריך (2004), דן דיקאו (2002), גרג אוסטרטג (1995), לושיוס האריס (1993), שרמן דאגלאס (1989), אנדרו לאנג (1988), לארי קריסטוקוויאק (1986), ג'ין בנקס (1981), ארון ג'יימס (1974), פול רפנר (1970), ג'וני קוקס (1959), סוויד האלברוק (1956)

אול סטאר: לאונרדו ברברוסה (2003), דן ראונדפילד (1975)

האל אוף פיים: טוני פארקר (2007)

כפי שניתן לראות, הבחירה באמת לא הייתה בשימוש עד להרחבת הליגה, עם 6 בחירות בלבד שאשכרה הגיעו לליגה לפני 1974, מתוך 24 (בדראפטים של ה-BAA לא היו בחירות 28). עכשיו ננסה להרכיב חמישייה עם המבחר המוגבל, כשבעמדת הפוינט גארד הבחירה ברורה-טוני פארקר, עם גריוויס וסאקז היציב כמחליף.

כשוטינג גארד נציב את האלוף הטרי, לאונרדו ברברוסה. השחקן השישי של 2007 הוא סקורר יעיל שבשיאו היה שחקן של 18.7 נקודות למשחק, וגם נבחר על ידי הספרס-ומיד לאחר מכן הועבר לפניקס. כמחליף יש את דן דיקאו, שחקן שקלע בדאבל פיגרס בניו אורלינס של 2005, והעביר זמן גם בבוסטון, אטלנטה ופורטלנד.

הסמול פורוורדים שיצאו מהעמדה חלשים ביותר, והבולט שבהם הוא בוב קרינגטון, האיש שנבחר לפני דניס ג'ונסון הגדול. בשנתיים בליגה הוא לא עשה יותר מדי, אבל יותר מרוב האנשים פה, וזה מכניס אותו לרשימה.

בעמדת הפאוור פורוורד יש אול-סטאר, דן ראונדפילד. ראונדפילד נבחר 3 פעמים למשחק, וגם נכנס לחמישיית ההגנה הראשונה, והיה אחד מהשומרים הטובים ביותר. הוא השחקן השני הטוב ביותר שהבחירה הוציאה אחרי טוני, ללא ספק. גרג אוסטרטג, שידוע משנותיו עם הג'אז של סטוקטון ומאלון, יזכה לכבוד להחליף אותו, למרות שחלק ניכר מהקריירה בילה כסנטר.

בעמדה האחרונה יש שחקן ששיחק בעונה האחרונה בספרס עם פארקר, טיאגו ספלטיר. ספליטר המגוון, בחירה שלישית של הספרס בחמישייה, היה סנטר פותח באלופה במשך כל העונה, עד שבגמר סופסל ובוריס דיאו עלה במקומו. איאן מנהימי, הפייטר מאינדיאנה, יכול לשמש כמחליפו ולתת דקות מעולות כסנטר שני.

הסגל המלא: טוני פארקר, לאונרדו ברברוסה, בוב קרינגטון, דן ראונדפילד, טיאגו ספליטר.
ספסל-גריוויס ואסקז, נוריס קול, דן דיקאו, בנו אודריך, גרג אוסטרטג, איאן מנהימי,פול רפנר.

*
אתגר: מי השחקן שנבחר בבחירה ה-28 ושיחק במהלך הקריירה עם מייקל ג'ורדן ומיקי ברקוביץ'?

בלי ויקיפדיה כמובן.

רועי ויינברג

אחד מעורכי הופס. אוהב את מיאמי וגבוהים שמוסרים מעל 4 אסיסטים במשחק.

לפוסט הזה יש 27 תגובות

  1. ומי השחקן שניסה להטביע על חוזה ורגאס וקיבל בפנים את אחד הגגות המהדהדים שנראו באירופה?
    רמז – הגנים שלו הולכים להתרוצץ בליגה, והוא "באסט" לפי רועי, ובצדק…

  2. לא רק שיחק עם מייקל ומיקי אלא גם קלע יותר מהם במשחק (כמה שחקנים יכולים להגיד שיחקתי עם מייקל וקלעתי יותר ממנו).

  3. ג׳ינו בנקס שיחק עם מייקל ומיקי
    אי אפשר להגיד על בחירה 28 באסט , זה כמו להיות שיכור רצח ולגלות בבוקר שהבחורה שלידך מכוערת
    אפשר להביא רק מציאות בבחירה כזו נמוכה

  4. לבחירה הזו יש טעם של גלידה מקופסת קרטון. זה יכול להיות נחמד, זה יכול להיות טעים אבל זה לא משהו לספר לנכדים. והרגע הגדול ביותר זה אם אתה מגלה בגלידה איזה דובדבן שהגיע לשם בטעות בפס היצור…
    תודה על החפירה והמשך הסקירה

  5. שמו של ריקי ווינסלו הוא גם Reşat Fırıncıoğlu, שם טורקי שהוא אימץ כדי לקבל דרכון טורקי כששיחק בפנרבחצ'ה (אולי רצה לשחק בנבחרת טורקיה?) הוא היה החבר האחרון ב-PHI SLAMA JAMA של אונ' יוסטון, עם חאכים ודרקסלר והוא האבא של ג'סטיס וינסלו

  6. לא כוכבים גדולים אבל הרבה הרבה טבעות .
    פארקר הענק היחיד עם 4 טבעות.
    אודריך עם 2
    כגם לבארבוסה ולספליטר יש.
    בקיצור בחירה 28 מבטיחה לך קמע טוב.

  7. ובחזרה לויכוח האם לעשות עבירה ביתרון 3 לקראת הסוף:
    נבחרת הנוער של ישראל הפסידה אמש בגמר אליפות אירופה דרג ב', במשחק שהיה חסר משמעות למעשה כי שתי הקבוצות עלו לדרג א.
    8 שניות לסיום ביתרון 3, ישראל ביצעה עבירה, אבל זו היתה עבירה בזמן זריקה ל-3 שגם נכנסה נוסף לכל הצרות, וכך הפסדנו בנקודה.
    האם השחקן הישראלי ניסה לעשות פאול לפני הזריקה? אם לא אז זו ממש טעות טיפשית בהגנה שלו. אם כן אז זה ממש לא הצליח לו, וגם מדגים את הסיכון שבאיסטרטגיה כזו.

    1. ההבדל המשמעותי בהקשר הזה בין אירופה לnba זה ההמשכיות שנותנים השופטים למהלך. לכן, באירופה הסיכון למהלך כזה הוא הרבה יותר נמוך. עצם זה שזה קרה 8 שניות לסיום רק מגדיל את הטעות של השחקן שביצע את העבירה.

  8. מומי צריך לחבר סדרת ספרים כמו קופיקו
    מומי ברודוס
    מומי ושודדי המונה האבוד
    הרפתקאות מומי באל אי (או : לאן נעלמו הלייקרס)
    מאוד חזק ושומר על אותנטיות

    1. מומי יתחיל בליין של חוברות צביעה בעירום חלקי לגיל הרך
      וספר ילדים – הופסי פופסי בובסי

כתיבת תגובה

סגירת תפריט