על גאונות וחידוש / הגולש הוותיק ישראל קרמר

ישראל קרמר היה אחד הגולשים הוותיקים והנאמנים ביותר באתר הישן. הוא חזר אלינו אחרי כמה שנות היעדרות. בתקופת המלפפונים הזאת הוא שלח לי כמה מאמרים שהוכנסו מזמן, אך הסכמתי איתו שהם ראויים להכנסה מחדש לאלה שלא קראו אותו.

בזמן שכתב אותם היה תלמיד ישיבה. אני לא יודע מה מעשיו היום.

על גאונות וחידוש

כדי להיות שחקן כדורסל איכותי של ממש, ובוודאי בליגה הטובה בעולם, אתה חייב שתהיה לך חכמת משחק, שתבין מה קורה תוך כדי משחק ואיך אתה צריך לפעול בהתאם, ותדע למסור את הכדור כשאין לך אפשרות קליעה. אצל חלק קטן מהשחקנים החכמים מדובר בגאונות צרופה, יכולת לראות כמה מהלכים קדימה, עם יכולת מסירה מעולה וניהול משחק כרכז נפלא גם מעמדה אחרת, כשמדובר בשחקנים שעמדתם הטבעית אינה רכז.

הגאונות הקלאסית היא גאונות קבוצתית, ניתוב יכולת המשחק הגאונית להפיכת השחקנים מסביב לטובים יותר ואת הקבוצה לשלם הגדול מסכום חלקיו. כך היה למשל מג'יק ג'ונסון, וכך היה לארי בירד. מג'יק שיחק ברוב ככל הקריירה מעמדת הרכז ובירד מעמדת החצי פינה (סמול-פורוורד), אך שניהם היו יכולים לשחק היטב בכל עמדה ולעשות כל דבר על המגרש בהתאם לצורך, שלא לדבר על יכולת מסירה יוצאת מהכלל ומיקום מושלם לקליטת כדורים חוזרים. אצל בירד הגאונות חיפתה על יכולת גופנית מוגבלת ביחס למקובל ברמת המשחק הגבוהה ביותר, ואין כוכב על ברמתו שיש לו יכולת מוגבלת כמוהו, ואף שאר הכוכבים הגדולים האתלטיים יותר, אינם מגיעים לרמתו כיוון שלא התקרבו לרמת גאונות המשחק של בירד, למעט מייקל ג'ורדן ומג'יק ג'ונסון. אצל ג'ורדן הגאונות התבססה על ניצול מרבי ומטבי של היכולת האתלטית המופלאה לטובת היכולת הקבוצתית והפיכת השחקנים שסביבו לטובים יותר.

ראסל היה גאון הריבאונד וההגנה שניצל בגאונות את היכולת ההגנתית שלו כדי לנצח ולהוביל את קבוצתו לתארים למרות יכולת התקפית מוגבלת, וכן וילט יריבו הגדול שהיה טוב בהרבה בהתקפה וברמה לא פחות טובה בהגנה ובריבאונד ועם יכולת מסירה לא פחות טובה עם שיאי אסיסטים לשחקן שאינו רכז (ממוצע קריירה בעונה הסדירה – 4.44, ממוצע עונתי – 8.6 [וכן היה לו 7.8 בעונת 66/7' שלפני עונת השיא] וממוצע בפלייאוף מסוים – 9 ב-67'), כשיש לציין שלראסל ממוצע טוב יותר בקריירה ביחס לאותו מספר דקות (כך גם בכ"ח) ושיא ממוצע קריירה בפלייאוף (4.7). גאונים קבוצתיים בולטים נוספים, כל אחד בסגנונו המיוחד לו היו: אוסקר רוברטסון שהיה שחקן חוץ אתלטי שידע לעשות הכול בדומה למג'יק, בוב קוזי שהיה הראשון שהביא את הקסם למשחק, ארל מונרו ששיתף את כל גופו בתנועה במהלכי המשחק שלו, ג'רי לוקאס שידע לחשב כיצד יקפוץ על הטבעת והיכן ייפול כדור מוחטא מזריקה מסוימת, וג'ון סטוקטון – מלך האסיסטים והחטיפות בכל הזמנים. היו עוד אך לא רבים.

גאונות מסוג אחר היא גאונות אישית, יכולת אישית מדהימה לעשות דברים שלא יאומנו, אך כזו שלא מנתבת זאת דווקא לתרומה קבוצתית המובילה לניצחון. אמנם כל סל מדהים ומסירה מופלאה לסל של שחקן אחר תואמת לקבוצה, אך תרומה קבוצתית מתבטאת בכך שהשחקן זורק כשזה הדבר הטוב ביותר לקבוצה ברגע הנתון, ומוסר לאחר כשזה מה שנכון לעשות לטובת הקבוצה באותו רגע, ושחקן בעל גאונות אישית, הוא שחקן שיכול למסור גם כשמה שהקבוצה צריכה ממנו הוא קליעת נקודות, והוא לא פעם יזרוק לסל גם כשהדבר הטוב ביותר שהוא צריך לתת לקבוצה באותו זמן במשחק הוא לשתף את האחרים. הבולט יותר מכולם בגאונות האישית היה פיט מרביץ' שיכול היה למסור ולקלוע עם כיוון התנועה ונגד כיוון התנועה, דברים שלא ג'ורדן, לא מג'יק ולא בירד היו יכולים לעשות, וג'ורדן עצמו אמר שהיו דברים שמרביץ' עשה שהוא לא יכול היה לעשות.

השחקנים הטובים ביותר, הביאו דבר חדש למשחק שלא היה קודם או שכללו יכולת מסוימת לדרגת שלמות ואומנות: פול אריזין המציא את זריקת הניתור ועשה אותה בצורה המושלמת ביותר, סם ג'ונס שכלל עד לשלמות את הזריקה עם הלוח, אוסקאר רוברטסון היה שחקן החוץ שהיה יכול לשחק כשחקן פנים, ראסל שהראה שאפר לנצח ולהיות הטוב ביותר דרך ההגנה וקליטת כ"ח וחסימות גם עם יכולת התקפית מוגבלת, וילט שחידש שלשחקן פנים יכול למסור כמו שחקן חוץ (זה נכון גם לגבי ראסל אף שאין לו שיאים עונתיים או שיא לפלייאוף מסוים כמו לוילט), בוב קוזי שהיה השחקן הראשון שהיה הקוסם הראשון והראשון שהביא את היכולת למסור בכל מצב והמאמן אאורבך אמר לשאר חברי הקבוצה שיתכוננו למסירה מקוזי גם מהספסל, מרביץ' שכלל את יכולת המסירה של קוזי ושכלל את יכולת הקליעה במשחק כשהראה שאפשר לעשות את שני הדברים האלו גם תוך כדי תנועה וגם נגד כיוון התנועה, מונרו היה הראשון שיתף את כל חלקי גופו במהלכי המשחק שלו, כארים שכלל לרמת אומנות את זריקת וו השחקים, מג'יק שהמציא את היכולת לקבור את היריב עם חיוך והוא ובירד הביאו את היכולת לשחק בכל עמדה ברמה גבוהה, כשבירד מראה שניתן להיות כוכב על גם ללא יכולת גופנית מרשימה, בתנאי כמובן שיש לך גאונות משחק מרשימה במיוחד.

חוכמת המשחק והיכולת לחדש דברים הם תכונות שלא כל אחד נולד איתם, או שנולדים איתם או שלו, וכך גם תכונות המנהיגות והוינריות. כל הטובים ביותר, הגאונים והמחדשים לא היו מה שהיו ללא תכונות המנהיגות והוינריות אך זה נושא למאמר אחר.

 

מנחם לס

מנהל הופס. הזקן והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 54 תגובות

  1. יופי של פוסט, אכן ישנם מעט גאונים אמיתיים, דוגמאות מימים אלה, לברון גאון קבוצתי, ווסטברוק גאון אישי

  2. אין גאונים בכדורסל, כל ה "גאונים" שם, גאונים ביחס לקולגות שלהם.

    1. זו המטרה, אבל הגאונות היא להוסיף עוד שכבה מסוג מסוים מעבר ללשים את הכדור בסל. על זה המאמר.
      סטוקטון ואפילו ג'ייסון ויליאמס היו גאונים לאו דווקא בלשים את הכדור בסל אלא בדיוק וביצירתיות של המסירה

  3. תודה רבה על הטור. אני מצטרף לבן השחור שהזכיר לנו את דברי ליבוביץ' שהגאונות שם היא בתחום מאוד מסוים של ריצה אחרי הכדור.
    מוטב גם שלא נעריץ אותם יותר מדי, אפשר להסתפק בהערכה רבה 🙂

  4. פוסט מעניין ומדויק. מעניין אותי ישראל האם אתה רואה את לברון היום כשחקן אשר ממקסם את יכולותיו למען הקבוצה, ואם כן באיזו דרך.

  5. ממש לא מסכים עם עגל והבן. גאונות כדורסל היא הרבה יותר מהיכולת שליטה בכדור. זה גם היכולת לקרוא את המצב בצורה המדוייקת ביותר. היכולת לחזות מה יריבך הולך לעשות. היכולת לחשב מספר משתנים גדול בו זמנית. אולי לא צריך כישורים מתימטיים מורכבים ולא צריך את היכולת ללמוד הרבה מידע אבל צריך מעין חכמת רחוב שגם היא סוג של אינטליגנצייה.

    1. ג'ורדן לא גאון, תוריד ממנו את האתלטיות ותקבל בעלים כושל לקבוצת כדורסל מחורבנת.

      אתה משווה את הקשר מוח – עין – יד שלו, לשל למשל אומני רנסנס כמו דה וינצ'י ?

      "סוג של אינטלגנציה" – גם לכלבים יש סוג של אינטלגנציה, ולחתולים של יפו העתיקה יש יותר "חוכמת רחוב" מכל שחקני הניו יורק הניקס ביחד.

        1. לא, זה מתבקש. כששחקני שחמט לומדים בע"פ את המשחקים של כל היריבים שלהם, זה מובן מאליו, בכדורסל זה נחשב גאונות.

      1. רגע אתה טוען שמה שהפך את ג'ורדן לג'ורדן זה אתלטיות?!

        ג'ורדן, בירד ומג'יק גאונים בתחומם. תחומם זה כדורסל. כדורסל מורכב מהרבה דברים.
        חלאס עם הפולמוסים לשם פולמוס

        1. אז מה הפך אותו לגאון ? יכולת המסירה ? יש טובים ממנו. יכולת הקליעה ? יש טובים ממנו. ראיית משחק ? יש הרבה יותר טובים ממנו. מה נשאר ?…

          1. צודק. מנית את כל שאר המשתנים בכדורסל. לא נשאר כלום.
            אתה גאון ניתוחי.
            אני מצטער אבל אני לא יכול להתווכח עם שלילות הבנה ברמה כזו

  6. גם אני קורא לג'ון סטוקטון גאון, וגם ומג'יק, בירד ולברון הם גאוני כדורסל.
    אבל זה הכל עניין של פרופורציות, כן ? החכמה של שחקני כדורסל היא אינטואיטיבית ומבוססת על אינסטינקטים והרגלים נרכשים. זאת בעיקר עבודה קשה של אופטימיזציה "ואילוף". יש הבדל בין קוף מאולף לבין גאון.

    1. זה לא ההבדל, כל הגאונים עבדו קשה והקדישו אלפי שעות
      לשכלול ה CRAFT שלהם.

      1. אין לי בעיה עם עבודה קשה אבל זה לא התנאי לגאונות אלא רק הדבר ההכרחי שעוזר לה לפרוץ החוצה ולהתממש. אופטימיזציה ואילוף זה ההיפך מגאונות.

      2. אני אקח את תפקיד גיא לשנייה, אבל גאון או genius במקור אכן מילה שהתכוונה יותר ליצירתיות וליכולת ליצור ולייצר יש מאין.
        במובן הזה ספורטאים עילויים הם יותר גאונים מהרבה מדענים.
        היכולת של לקחת כדור ביד ולגרום לך כצופה לעמוד בפה פעור ועיניים לא מאמינות, היא הגאונות. ההפתעה והיכולת לייצר רגעי "קסם" היא גאונות. מג'יק ג'ונסון הוא גאון כדורסל, גם בירד היה כזה וכל השחקנים עם הקסם המיוחד שעושה אותם לאמנים.
        באתלטיקה ושחייה פחות מדובר על גאונות כי זה ניצול מקסימלי של תכונות גופניות אבל בספורטי הכדור, עם כמות האפשרויות הבלתי נגמרת בכל מהלך, היכולת לייצר את הקסם הזה לאורך זמן היא לא פחות מגאונית.

        1. אז צ'יקו ודיקו הם גאונים כי גורמים לך לעמוד בפה ועיניים פעורות ?

          ברור שאפשר לעשות עם כדורסל כמו עם מכחול דברים גאוניים, הטענה שלי היא פלח עצום באוכלוסיה לא יכול להתמודד על תפקיד "הקוסם" בכדורסל עקב מגבלות פיזיות וגופניות כמו סיבולת לב ריאה ואתלטיות.

          1. קודם כל צ'יקו ודיקו כבודם במקומם אבל הם לא הודיני. הודיני היה גאון, אבל לשם העניין, כן בכל סוג של אמנות, או יותר מזה, בכל תחום בחיים, העילאיים ביותר, אלה מה-0.1% שמסוגלים לעשות דברים שאף אחד לא יכול נכנסים להגדרה של גאונים.
            הטיעון שפלח גדול באוכלוסייה לא יכול לעשות את אותם דברים בגלל מגבלות גופניות הוא בדיוק תואם לטיעון שפלח גדול באוכלוסייה לא יכול להיות גאון כי יש לו מגבלות אינטליגנציה. (בלי להיכנס לדיון האם אינטליגנציה היא תכונה מולדת או נרכשת שאני יכול לפתור בשנייה. בגיל 6 הייתי הרבה יותר אינטליגנטי ממה שאני היום 😉

          2. וג'ורדן הוא לא סמית' שהמציא את המשחק.

            אתה רציני עם הטיעון השני ?

            בשביל להיות פיזיקאי או שחמטאי או צייר או מלחין לא צריך להיות אתלט על, אתה לא תלוי בשרירים שלך בניגוד לגאוני הכדורסל.

            תגביה את הסלים בעוד מטר ואז נראה מי גאון ומי לא.

          3. לגבי שחקן השח- בהחלט גאון. וזה שהוא משחק בעיניים מכוסות רק מדגישות כמה האינטואיציה משחקת פה תפקיד לא פחות חשוב מזיכרון צילומי או יכולת לנתח מהלכים קדימה. יש תכונות שיש רק לגאונים ואי אפשר להסביר אותם.
            לגבי הטיעון השני- רציני לגמרי. אינטליגנציה היא יכולת ביולוגית לא פחות מגובה. היא משתנה בין אנשים ללא קשר לרמת ההשכלה שלהם (לא כולם זוכים לפתח אותה כמו שאני בטוח שיש הרבה מראדונות ופלה בפבלות בברזיל שלעולם לא זכו להזדמנות או לא היו נחושים/מזליסטים/עם טיימינג מספיק בשביל לנצל את הפוטנציאל שלהם).
            מה שיש לגדולים באמת בכדורסל זה לא אתלטיות נדירה, זה אפשר למצוא היום בליגה כמו זבל, ולא יכולות גופניות נדירות (ביחס לספורטאים מקצוענים). יש להם את הניצוץ. את הנגיעה האלוהית הזו שאי אפשר להסביר. יחד עם הרבה עבודה קשה, מזל, טיימינג, תכונות פיזיות ואנשים שהיו שם בדיוק כשהיו צריכים. בגלל זה גאונות היא כזו נדירה. כי כדי שהיא תנוצל יש כל כך הרבה משתנים אקראיים שצריכים לקרות שזה מטורף.
            גאונות, כמו פורנוגרפיה. אי אפשר להגדיר אותה, אבל אני יכול לזהות אותה כשאני רואה אותה.

          4. אפלטון אתה מערבב פה שחבל על הזמן.

            אני אמרתי שאינטלגנציה היא לא גנטית, להפך, טענתי שאינטלגנציה מקושרת חזק מן הסתם לגאונות בעוד שיכולות פיזיות מן הסתם לא.

            שוב, הניצוץ הזה הוא ביחס ליריבים שלהם מאותו תחום, ונובע גם
            מתנאי השטח. זאת אומרת אם תחליף בין הירח לשמש עדיין לפיזיקאי תהיה את אותה יכולת, אם תשנה בין הסולמות המוזיקליים למלחין עדיין השמיעה האבסולוטית שלו תשאר אותו דבר, אבל אם תשנה מרכיבים פיזיים במשחק כדורסל, תראה שהרבה מהגאונים יעלמו ויצוצו "גאונים" חדשים.

            שחמטאי בקלות יכול להיות שחקן ברידג' או גו (משחק לוח סיני) או לעבוד בנאס"א

            האם כדורסלן יכול להיות שחקן פינג פונג ?

            האם ג'ורדן יותר גאון משאראס למשל ? ל

          5. אגב ראיתי פעם דולפין שהקפיץ על האף שלו 5 כדורי ג'אגלינג בו זמנית. אפשר לקרוא לו גאון.

          6. הכדורסלן לא יכול להיות שחקן פינג פונג ברמה עולמית בגלל הבדלי הגובה לא סתם האסייתים הנמוכים שולטים בענף הזה. (וזה בדיוק עקרון הברירה הטבעית שיש בספורט).

          7. אולי פינג פונג, באופן ספציפי, הוא לא יוכל. גם שחמטאי לא יצליח בכל מקצוע שדורש שכל. בטניס, כדורעף, כדורגל ושאר המקצועות הדומים אין סיבה שלא יצליח.

          8. אייל,קח מאמני כדורסל שאמורים להתעסק בפן הגאוני של המשחק, זוויות, כיסוי שטחים, טריטוריה וכ"ו לעומת רב אומן בשחמט ממוצע, למי אתה חושב יש יותר סיכויים להתקבל למשרות עם "שכל" ?

            בינוניים כמו מקהייל, ביירון סקוט, ובוז'י הרצוג לעולם לא היו יכולים להסתובב במקומות כאלו.

          9. הבעיה היא שאתה מקשר קישור ישיר בין גאונות לאינטיליגנציה.
            אם אתה מקבל את הטענה שגאונות קשורה ליצירתיות וליכולת יצירת היש מאין (כמו מקור הביטוי בלטינית) אז אין בהכרח קשר בין רמת המשכל (ובטח שלא ליכולת להצליח בתחומים אחרים) לבין ה'גאונות'.
            אני יכול להבטיח לך שאנדי וורהול לא היה חכם גדול, גם לא ג'ים מוריסון, ג'ימי הנדריקס ובטח שלא מראדונה, מג'יק ג'ונסון או הודיני, כולם גאונים בתחומם (והנה תבוא ותגיד שמוריסון אובררייטד).
            זה שלאחד הניצוץ הגאוני הוא ברגליים, לשני בידיים ולשלישי במיתרי הקול או בקצות האצבעות לא הופך אותם לפחות 'גאונים' מעילויי השח או הפיזיקאים הגדולים

          10. ברור ששחמטאים יכולים להיות טמבלים בחיים, ויש מספיק דוגמאות לכך אבל בתחומם שלכאורה נראה מצומצם אבל הוא לא, יש ביניהם גאונים.

            דווקא אני מאוד אוהב את מוריסון, אם כי אני חושב שיותר מדובר בפצצת כריזמה מאשר כשרון מוסיקלי שבהחלט ישנו.

            הנדריקס הוא לחלוטין מבחינתי הנגן הכי גאוני שיצא לי לשמוע, וזה כמובן מאוד סובייקטיבי.

            "יצירת יש מאין" הוא ביטוי מאוד בעייתי כי הוא מאוד "אווירירי", תגדיר יש מאין, מבחינה מדעית בכלל לא בטוח שזה אפשרי.

            אם אני לוקח מקרוני והופך אותה "יש מאין" למחרוזת בצק, אני נחשב גאון ?

            הדבר הכי גאוני של דר ג'יי היה הניתור שלו, דבר פיזיולוגי לחלוטין
            שבעקבותיו יש יתרון לשחורים על פני הלבנים. האם השחורים יותר גאונים מלבנים בכדורסל ? ברור שלא, לעומת סיבות סוציו אקונומיות שבגללם יש פחות שחורים בחלל.

          11. אשך יקר, ברור שישנם כל מיני סוגי גאונות, הטענה שלי היא שגם בתחומם (למשל קשר מוח – עין – יד) הם לא מהטובים ביותר.

            מצד שני כשאני חושב על זה, אני שונא השוואות בין תחומים לא קשורים אז יכול להיות שאני בעצמי חוטא בעיסוק בזה. כנראה שזה יותר מורכב.

            שיהיה יום טוב.

          1. 2+ לקפטן.
            גם מראדונה לצורך העניין הוא גאון מבחינתי וגם מסי לעומת רונלאדו שהוא לא גאון אלא פרפומר שמבצע את עבודתו על הצד הכי טוב שיכול להיות

        2. למכונה "הבן השחור…": זה אינו מוריד מראיית המשחק של גאוני הכדורסל. לראות כמהמהלכים קדימה בכדורסל ולפעול לפי זה זו גאונות וראיית משחק ברמה גבוהה שאין לזלזל בה בגלל גאונות אחרת שאולי אף יותר גאונית.

  7. דבר ראשון נוצר פה כיף של דיון.

    דבר שני לבן השחור, אינטליגנצייה הוא נושא שהאנושות עדיין לא הצליחה להגדיר ולכמת אותו כמו שצריך. יש מספר סוגים של אינטליגנצייה ומי שמוכשר בסוג אחד לאו דווקא מוכשר בסוג אחר. "חכמת רחוב" זה בהחלט סוג של אינטליגנצייה הקשורה יותר ליכולת קריאת בני אדם וקריאת מציאות ואני אישית לא חושב שהיא בהכרח פחותה מתפיסה מתימטית או תפיסה מרחבית.

    האם גאון הוא בהכרח מה שהחברה המערבית שלנו מכתיבה לנו כגאון? האם גאון הוא רק מי שמצליח בכמה סוגים בודדים של אינטליגנצייה אותה החברה המערבית מקדשת? אני אישית לא חושב ככה. בעיניי מוסכניק שיודע לאתר את הבעייה במנוע על סמך הצליל של המנוע הוא גם סוג של גאון. הצטיינות בתחום מסויים של אינטליגנצייה זה בעיניי ההגדרה למושג גאון.

    נכון שכדורסל הוא ספורט שעיקר הברירה הטבעית שלו היא ברירה גופנית בניגוד לשחמט. אבל גם בכדורסל ניתן למצוא גאונות. ואותם גאונים מצליחים להשפיע על המשחק בצורה מיוחדת כל אחד בדרכו שלו.

    1- יש את בעלי התפיסה המרחבית הגאונית שיכולים לתפוס בזמן נתון את המיקום של כל השחקנים ולעשות את החישוב המתאים כדי להביא לשחקן המתאים את הכדור בזמן הנכון.(ע"ע סטיב נאש לדעתי)

    2- יש את השחקנים שמצליחים לקרוא את מהלכי היריב ובעקבות כך לסכל אותם.(ע"ע דאנקן לדעתי)

    3- יש את השחקנים היצירתיים שיכולים לעשות קסמים ושאי אפשר לצפות מה הם הולכים לעשות בשלב הבא. אני לא מצליח להגדיר את זה כי יצירתיות זה מושג חמקמק.(ע"ע מאנו לדעתי)

    יש עוד לא מעט סוגי גאונות בכדורסל כמו שיש גאונות בכל מקום בו יש בני אדם כי גאונות אחרי הכול זה מושג יחסי.

  8. ישנם אנשים שעושים דברים מדהימים כתוצאה של אימון שחוזר על עצמו המון פעמים, ועל ידי כך מגיעים לשלמות שאף אחד אחר לא הגיע אליה. הם אילפו את עצמם אבל זה לא שונה מחיות שהטבע אילף אותם לעשות דברים מדהימים לא פחות. הגאונות בבסיסה היא ההיפך מזה – כלומר פריצה לא צפויה של המסגרות הקשיחות. ההברקה חייבת להיות לא צפויה. העבודה הקשה היא הכרחית, אבל רק כדי להוציא את הגאונות מן הכוח אל הפועל (גיא !)

    1. בשביל לדעת איך לפרוץ את הגבולות בצורה נכונה חייבים אימון. אימון זה לא רק הכרחי בשביל להוציא את הגאונות לפועל אלא גם כדי להבין מה הכיוון שלך צריך להיות כדי להבין איך לשבור את הגבולות בצורה הנכונה כי לשבור גבולות כל אחד יכול.

      מוזיקה אולי זאת הדוגמא הכי טובה בשביל זה, זה לכאורה אמנות שאלתור אמור לבוא הכי בטבעיות ובפשטות ועדיין בשביל לצאת מהגבולות של הסולמות ולעשות את אותה הברקה גאונית אתה חייב לנסות את היציאות האפשריות ולהתאמן עליהם כדי שתבין איזה יציאות מתאימות למוזיקה ואיזה לא. אנשים רואים את הנדריקס וחושבים שזה בא לו בקלות וזה בכלל לא נכון, זה חודשים על גבי חודשים של אימונים.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט