אלן אייברסון בן 40 / עמית ירקוני

כתבה של עמית ירקוני, לכבוד יום הולדתו ה – 40 (איך הזמן עובר) של אלן אייברסון. תהנו.

לפני שהתחיל


אלן נולד בשביעי ביוני, 1975.
אמו ילדה אותו כשהייתה בת 15 (!) בלבד, אל תוך משפחה ענייה וחסרת דמות אב (אביו של אייברסון נאסר עקב סחר בסמים).
שנות ילדותו, הכוכב העתידי היה תלמיד גרוע שאהב לשחק פוטבול, וגם קצת כדורסל. לקראת סיום לימודיו בביה"ס התיכון, או ליתר דיוק, ב-14 בפברואר 1993, הסתבכו אייברסון וכמה מחבריו בקטטה בעת בילוי.
אלן עצמו נשלח לחמישה חודשים בכלא ולבסוף שוחרר בערבות. בתנאי עסקת הערבות, סוכם כי יחוייב לסיים את לימודיו לפני שיחזור למגרשי הכדורסל. עדויות מספרות כי את כל זמן שהייתו בכלא בילה במגרש, זרק, התאמן והתחזק, מאמין כעיוור בעתידו המעורפל. לבסוף, הגיע למכללת ג'ורג'טאון המכובדת ושיחק שם שנתיים תחת ג'ון תומפסון, לפני שניגש לדראפט.

איך זה התחיל
אייברסון נבחר ראשון בדראפט 1996 על ידי פילדלפיה 76. כבר בשנה הראשונה שלו, הוכיח מדוע נבחר גבוה כל כך. הוא שיחק עם המון ביטחון, כשבסוף העונה העמיד שורה סטטיסטית מרשימה של 23.5 נקודות למשחק, 7.5 אסיסטים, ו-2.1 חטיפות למשחק. הוא זכה בתואר רוקי השנה, אבל המאזן של פילי בסוף אותה עונה עלה רק ב-4 ניצחונות יותר מהשנה קודם לכן. בעונתו השנייה אלן המשיך לדשדש עם פילי בתחתית הטבלה המזרחית, כשהוא ממשיך להתפתח מבחינה אישית. בעונה לאחר מכן, מגמת השיפור הגדולה החלה להניב תוצאות, ואייברסון העמיד ממוצעים של 26.8 נקודות, 4.6 אסיסטים, 4.9 כדורים חוזרים, ו-2.3 חטיפות למשחק, ואף היה למלך הסלים של הליגה, לראשונה בקריירה שלו.


בתום אותה עונה פילי אף העפילה לפלייאוף (לראשונה משנת 1991) והדיחה את אורלנדו בסיבוב הראשון, על אף יתרון הביתיות של המג'יק. בסיבוב השני אלן והסיקסרס כבר הודחו בסוויפ על ידי אינדיאנה של רג'י מילר, אך בתור פלייאוף ראשון, אפשר היה לסמן אותו כהצלחה גדולה ומבטיחה. אלן הציג יכולת מעולה, קלע 28.5 נקודות למשחק, חטף 2.5 פעמים, וקטף 4.1 כדורים חוזרים. בסוף אותה שנה, זכה לחוזה חדש בסך 70 מיליון דולר ל6 שנים. בעונת 00\1999 אלן היה כבר כוכב של ממש. הוא נבחר בפעם הראשונה למשחק האול-סטאר שם קלע 26 נקודות ומסר 9 אסיסטים, היה שני לשאקיל אוניל בטבלת הקלעים, והכי חשוב – הוביל את פילי פעם נוספת לפלייאוף, וממקום גבוה יותר. הם הדיחו את שארלוט בסיבוב הראשון אך נעצרו בסדרה של 6 משחקים בסיבוב השני, שוב מול אנידיאנה. דיבורים על טרייד אייפנו את אותו הקיץ, אך בסופו של דבר נשאר "התשובה" כדי לספק עונת שיא.


שיא הקריירה

עונת 2000-2001 הייתה כבר אופרה שונה. זו הייתה ללא ספק העונה הכי טובה של "התשובה". בפעם הראשונה בקריירה עבר את רף 30 הנקודות למשחק (תואר נוסף של מלך הסלים), היה למלך החטיפות עם ממוצע של 2.5, זכה בתואר ה-MVP של משחק האולסטאר ובסיום העונה, גם ל-MVP של הליגה כולה (ה-MVP הנמוך והקל בהיסטוריה). יחד עם דיקמבה מוטומבו, שהגיע באמצע העונה מאטלנטה, וכשהיחסים עם המאמן – לארי בראון מעולם לא נראו טוב יותר, פילי הגיעה למאזן 26-56, שהיה שווה מקום ראשון במזרח. בפלייאוף הדיחו הסיקסרס בזו אחר זו את אינדיאנה, טורונטו ומילווקי, כששתי הסדרות האחרונות נגררו להכרעה במשחק שביעי. חבול, פצוע וכואב, הוביל אייברסון את פילי לגמר ראשון משנת 1983, נגד האלופים דאז – שאקיל אוניל וקובי בראיינט. למרות משחק ראשון ענק של אייברסון (48 נק') וניצחון חוץ יוקרתי בהוליווד, הלייקרס זכו באליפות אחרי חמישה משחקים, ומה שנזכור מהסדרה מצד פילי הוא בעיקר המהלך בו קלע על טיירון לו, ועבר מעליו בדרך להגנה כאקט של השפלה.

אחרי עונת השיא בעונות לאחר מכן, אלן המשיך לשבור שיאים אישיים, אך קבוצתו איבדה גובה במגמתיות. את עונת 02\2001 הוא סיים פעם נוספת כמלך הסלים עם 31.4 נק' למשחק. הוא העלה את ממוצע האסיסטים, היה למלך החטיפות בפעם השנייה ברצף, עם שיא קריירה של 2.8. למרות זאת, הסיקסרס התידרדרו למקום השישי במזרח, והודחו בפלייאוף ע"י בוסטון של פול פירס ואנטואן ווקר. לאחר מכן, החלו לצוץ שוב סכסוכים ומחלוקות בין הכוכב למאמנו – לארי בראון ושאר חברי הנהלה, בעיצומו נערך "נאום האימון", בו התנהג אייברסון כילד קטן, שרוטן על ביקורות כלפיו, בשל חוסר רצינות באימונים.

https://youtu.be/d29VsG35DQM

שאר הקדנציה שלו בפילי אופיינה בעליות ומורדות, וכשמדובר על הסיקסרס, בעיקר מורדות. הדחה בחצי גמר המזרח ע"י דטרויט בפלייאוף 2003 נתנה את האות לסיום הרומן של אייברסון ולארי בראון, אך לא לבעיותיה של פילי. אייברסון החמיץ את רוב עונת 04\2003 בגלל פציעה (בינתיים לקח בראון אליפות בדטרויט), והסיקסרס החמיצו את הפלייאוף. ניסונות נואשים של פילדלפיה להניב פירות מ"עידן אייברסון" גם עלו על שרטון. זהות המאמן הוחלפה ארבע פעמים תוך שנתיים, וגם צירופם של אנדרה איגודאלה בדראפט וכריס וובר בטרייד מסקרמנטו, לא עזרו מעבר להדחה בסיבוב הראשון בפלייאוף 2005 לדטרויט. דווקא באותה עונה קלע אייברסון שיא קריירה של 33 נקודות בממוצע למשחק, אך גם זה לא הספיק לזכייה במלכות הסלים כנגד קובי בראיינט בשיאו, שקלע 35.4. לבסוף, הציפיות שנתלו באיגודאלה, יחד עם האכזבות החוזרות ונשנות מ"התשובה", הובילו לפרידה המתוקשרת שאירעה ב-2006.


הטרייד לדנבר

בדצמבר 2006, הועבר אלן ביחד עם איבן מקפרלין לנאגטס, בתמורת לאנדרה מילר, ג'ו סמית, ושתי בחירות בדראפט עתידיות. בזמן מימוש הטרייד, ממוצע הנקודות של שני הכוכבים עמד על מעל 30 נקודות, והיה ברור כי אחד מהם צריך לקחת צעד אחורה. בהצגתו במדים הלבנים-תכולים של הנאגטס, הודיע אלן כי בכוונתו להיות כינור שני לכרמלו, אך הכול לקחו זאת בערבון מוגבל. השילוב הקטלני הזה הביא את דנבר להיות אחת הקבוצות האטרקטיביות בליגה, אך הקבלות סירבו להגיע. הגעתו של אייברסון לא פגעה במאזן של הנאגטס, אך גם לא גרמה לו לנסוק. בעונה הראשונה העמיד אלן ממוצעים של 24.8 נקודות, 7.2 אסיסטים למשחק, ודנבר הודחה בסיבוב הראשון של הפלייאוף ע"י סאן אנטוניו, שהמשיכה עד לזכייה באליפות. בעונה לאחר מכן, היה אייברסון הקלעי המוביל של הקבוצה עם 26.4 נקודות ומסר 7.1 אסיסטים למשחק. הנאגטס הגיעו למקום השמיני במערב עם 50 ניצחונות בעונה, והודחו בסוויפ ע"י קובי והלייקרס. כאן הגיעה הקדנציה של אייברסון בקולורדו למבוי סתום. בנאגטס ידעו שהסגל הנוכחי לא טוב מספיק בכדי להוביל את הקבוצה עד הסוף, מה גם שעדיף להשקיע באנתוני הצעיר, ולא באייברסון הדועך. על אף שהודיע כי בכוונתו לסיים את הקריירה בדנבר, ממש עם פתיחת עונת 09\2008, הועבר אייברסון לקבוצתו השלישית – דטרויט פיסטונס.

הדעיכה
אייברסון הוחלף תמורת צ'אנסי בילאפס, אנטוניו מקדייס' וצ'ייק סאב (בעונה הראשונה ללא "התשובה", הגיעה דנבר עד לגמר המערב). אחרי שבמשך כל הקריירה שלו שיחק תחת המספר 3, נאלץ להחליף את מספרו ל-1, משום ש 3 היה תפוס על ידי רודני סטאקי. במישיגן החלה הדעיכה הגדולה. הוא שיחק 54 משחקים בסך הכל בפיסטונס, בהם ירד ל-17.3 נקודות בממוצע, ירד גם כן במספר האסיסטים ובאופן ניכר בדקות המשחק. כהרגלו, הסתכסך עם הנהלת דטרויט, ובאפריל הודיע נשיא הקבוצה – ג'ו דומארס, כי אייברסון לא יכלל בסגל הקבוצה לשארית העונה. הסברו של דומארס, היה פציעה של אייברסון, אם כי היה ברור שמתחת לפני השטח, היחסים ביניהם עלו על שרטון. במצב לא מוכר לו וללא קבוצה, חתם בממפיס בסוף 2009, אבל שוחרר אחרי שלושה משחקים בלבד (אחת הסברות היא שהעזיבה היא תוצאה של סירובו להיות שחקן ספסל). ב-30 בנובמבר, עוד ב-2009, הודיע אלן עם דמעות בעניים במסיבת עיתונים שהוא חוזר לשורות פילי. על אף הפן הרגשי השמח, גם בפילדלפיה לא מצא אייברסון את המשבצת המוכרת לו. הוא שותף ב-25 משחקים בלבד, בהם קלע 13.9 נק' ומסר 4 אסיסטים במשחק.

 

בפברואר, מעט לפני פגרת האולסטאר, הודיע כי הוא עוזב את הסיקסרס, ומותיר את הקריירה שלו תחת סימן שאלה גדול. אחרי ששמו עלה לכותרות בעיקר בגלל קשיים כלכליים וסיבוכים עם החוק, הספיק אייברסון לעשות קדנציה קצרה במיוחד בבשיקטאש הטורקית בשנת 2010-2011.

ולסיכום
אלן אייברסון, הידוע בכינוי "התשובה", תמיד ייחשב לאחד השחקנים הטובים ביותר שלא זכו באליפות, ולילד הרע של עולם הכדורסל. גובהו הרשמי הוא 1.83 מטר, אך לא פעם נטען שהוא בקושי מטר שמונים. הוא היה אחד מחלוצי הכדורסל של שנות ה-2000. אחד מהיורשים הפוטנציאליים של ג'ורדן, זה שהכניס את אופנת המכנסיים הרחבים והכובעים הצבעוניים מחוץ למגרש, ואת השרוול המפורסם על הפרקט, שכיום חצי משחקני הליגה משתמשים בו. אין ספק כי הוא אחד הפוטנציאלים הכי גדולים שדרכו על המגרש שרק היה צריך הכוונה נכונה, שלעיתים קיבל אותה מלארי בראון בפילי. באותן תקופות, חזינו בסקורר אדיר, אחד מהחוטפים הגדולים בליגה וגם לא מעט חוצפה, כמו אותו מהלך מפורסם בו הוא מהתל במייקל ג'ורדן בעזרת הקרוסאובר הקטלני. לא מובן מאיליו לראות לוחם קטן מימדים שמשחק בכזו איכות, למשך כל כך הרבה זמן.

שיאי קריירה אישיים
נקודות: 60 נקודות נגד אורלנדו ב-12.2.05.
ריבאונדים: 11 ריבאונדים נגד גולדן סטייט ב-30.3.02.
אסיסטים: מסר פעמיים 16 אסיסטים.
חטיפות: חטף פעמיים תשעה כדורים.
דקות: שיחק פעמיים 54 דקות.

הקריירה לפי שנים
1996 – 2006 פילדלפיה 76'
2006 – 2008 דנוור נאגטס
2008 – 2009 דטרויט פיסטונס
2009 ממפיס גריזליס
2009 – 2010 פילדלפיה 76'
2010 – 2011 בשיקטאש

הקריירה בהישגים
רוקי השנה: 1997
1 MVP של העונה הסדירה: 2001
4 פעמים מלך הסלים: 1999, 2001, 2002, 2005
2 של משחק האולסטאר: 2001, 2005
11 פעמים אולסטאר: 2000-2010
2 פעמים מלך החטיפות: 2002, 2003
3 פעמים חמישיית העונה הראשונה: 1999, 2001, 2005
3 פעמים חמישיית העונה השנייה: 2000, 2002, 2003
פעם 1 חמישיית העונה השלישית: 2006
מדליית ארד באולימפיאדת 2004

לפוסט הזה יש 32 תגובות

  1. מנחם לס

    7 יונ 2015 06:31:50

    תודה על המאמר!
    אחרי הפלייאוף גם אני אכתוב עליו, בעיקר אתרכז בכל השקרים שטפלו בו, וכמה אמיתות עליו שהן בלתי ידועות. תודה על המאמר!

  3. אלעד אייל

    7 יונ 2015 08:24:03

    אני עוד זוכר אותו בג'ורג'טאון. הוא היה אדיר כבר אז ונתן כמה תצוגות נהדרות. אני לא בטוח שהוא מוערך כראוי בגלל שהוא נחשב לילד רע, אבל הוא באמת אחד הגדולים ששיחקו כדורסל, בוודאי אם מתחשבים במימדים הצנומים שלו.

  8. יניב

    7 יונ 2015 11:29:18

    האמת שבלי לדעת שזה היום הולדת שלו(נולד באותה שנה כמוני :)) בדיוק חשבתי עליו במסגרת הויכוחים של הלוזרים/ווינרים שהוא דווקא אחד היחידים שלא נכנסים לי לתבנית.אני בקטע של הספורט מאוד מאוד בית שמאי,מבחינתי כל עוד אתה השחקן הכי טוב בקבוצה שלך ואחד הטובים בליגה ולא הצלחת לזכות באליפות אתה מתוייג כלוזר(זה התמצית בהזדמנות נרחיב) אבל את אייברסון למרות שהוא הפסיד בגמר אני בהחלט לא יכול לתייג כלוזר,מה שהוא עשה עם פילדלפיה באותה שנה היה מעבר למדהים,פאק אחד השחקנים המובילים בקבוצה היה אריק סנואו…

  9. נדב

    7 יונ 2015 12:18:25

    אין היום אף שחקן פעיל שהמשחק שלו מרגש כמו של אלן, אני זוכר את עצמי בגיל שבע (2001), מחכה למהלכים שלו בתכנית הסיכום השבועית שהייתה משודרת בערוץ 5.

  10. מתן גילור

    7 יונ 2015 12:29:21

    מצטער להיות זה שמפוצץ את הבלון. אייברסון הוא סיפור. הוא היילטייטס. הוא אמרה. אבל לא שחקן כדורסל יוצא דופן.
    מדובר על שחקן שזרק המון וקלע באחוזים גרועים מכל הטווחים, קל וחמר בשביל סופרסטאר, לא מסר יותר מדי אסיסטיים (מעט בשביל רכז שמשחק כ"כ הרבה) ואיבד יותר מדי ביחס אליהם.
    בהחלט היה חוטף יוצא מהכלל.
    בקיצור, שחקן שכיף מאד לצפות בו, אבל לא אחד שיכול להחזיק קבוצה בטופ לאורך זמן.

    1. bobby

      7 יונ 2015 12:39:06

      מה שאתה כותב הוא בעקרון נכון, אבל בכל זאת – להגיע מספר עונות לממוצע נק' של איזור ה-30 למשחק, זה לא עניין של מה בכך.
      אפילו אם שחקן קולע את אותן נקודות באחוזים מזעזעים – עצם העובדה שיש לו את היכולת להגיע לכל-כך הרבה זריקות, זה כבר משהו. יש לא מעט שחקנים שיכולים לזרוק מלא, אבל מהר מאוד הם ייבעטו לספסל. עצם העובדה שבמשך פחות או יותר עשור אייברסון עשה את זה בפילדלפיה מבלי שמעמדו ייפגע – זה אומר הכל.

      לדעתי, הבן-אדם פשוט נתן למעמד האלפא-דוג, אליו התרגל בפילדלפיה, לעוור אותו. בגלל זה הוא לא הצליח להסתדר עם הקבוצות שניסו לבנות סביבו אחרי 2001, ולא בדנבר ושאר המקומות שביקר בהם החל מ-2006.

      אבל ברמה האישית, הוא היה כדורסלן מעולה. והכי חשוב – לא היה, ואולי גם לא יהיה, שחקן עם נתונים פיזיים דומים שיוכל לעשות את מה שאייברסון עשה על הפרקט.

    2. נדב

      7 יונ 2015 13:03:13

      בהמשך לבובי, אייברסון הוא גיבור כדורסל מהסוג ההרואי, כל נקודה מהשלושים שלו נדמית תמיד כמעשה גבורה, ובתור מעריץ הכדורסל הצעיר, הרזה והנמוך שהייתי אין לזה תחליף. גם לברון, אגב, מספר תמיד שאייברסון היה השחקן שהעריץ יותר מכולם בילדותו.

    3. שלומי

      7 יונ 2015 20:39:52

      האחוזים שלו פחות או יותר כמו של קובי בראיינט, רוב הזמן פחות..וכל הגארדים הדומיננטים בעשור קלעו באיזור ה-40%…

  12. יונתן שגב

    7 יונ 2015 15:41:49

    שחקן מיוחד. פשוט משהו אחר, שלא בטוח שנראה עוד אחד כזה עם סגנון משחק שלו + נתונים פיזים + אופי. כל כך מתאים לו ״התשובה״ שזה מדהים.

  13. איתי קדם

    7 יונ 2015 16:26:58

    אחד הגדולים בהיסטוריה של הכדורסל. לא נראה עוד אחד כמוהו כנראה.

    אין היום אף רכז בליגה כולל קיירי וכולל קארי שדומים ליכולת שלו באחד על אחד.
    אין אף רכז עם היכולות האתלטיות שלו פרט לדמיאן לילארד וגם זה בפרגון לדמיאן

  14. דדי

    7 יונ 2015 17:50:07

    אחד הדברים היותר מעניינים לגבי אייברסון שלא הרבה יודעים, זה שלמרות דיווחים שהוא בזבז את כל הכסף שלו וכיום הוא כמעט חסר כל – המציאות היא די שונה בזכות אחד הסוכנים שלו.

    הוא זיהה שאייברסון פשוט שורף את הכסף שלו בלי חשבון, ולכן סיכם עם חברת ריבוק שחלק נכבד מהסכום שאייברסון היה אמור לקבל תמורת חסות (32 מיליון דולר) – ייסגר בקרן מיוחדת שאייברסון יוכל לפדות רק בגיל 55.

    לא רק זה, אלא שבינתיים הקרן הזו מניבה לו ריבית של כמיליון דולר לשנה. (ובגיל 45 הוא מתחיל גם לקבל פנסיה מהליגה)

    אז מדובר פה במהלך שבעצם הציל או לפחות אמור להציל לאייברסון את הקיום הכלכלי שלו, ומאד מעניין אם עכשיו יותר ויותר שחקנים צעירים ירצו לעשות סידורים דומים עם חלק מהכספים שהם מרוויחים בתחילת הדרך.
    אין ספק שלכל הפחות סוכנים שאכפת להם מהלקוחות שלהם ינסו לדחוף אותם למהלך כזה אחרי שהסיפור של אייברסון התפרסם עכשיו.

  17. בלובלו

    7 יונ 2015 18:58:50

    השחקן האהוב עליי וישאר כזה לתמיד.
    אני זוכר בתור ילד שלראות אותו היה הדבר הכי כיף שיש, מה שעשה עם פילדלפיה בשנת השיא זה פסיכי ובלתי יאמן.
    אישיות גדולה גם מחוץ למגרש מה שהעניק לו כמות בלתי נספרת של מעריצים.
    היה השחקן הכי פופלארי בחצי הראשון של שנות האלפיים.

  18. דורון האסטבן

    7 יונ 2015 22:40:16

    השנוא עלי, הכי פחות כוכב, רב עם גדול המאמנים (בין)
    לארי בראון , גם באטלר והארדן עלו מאשפתות והם לא
    מתנהגים בשחצנות כזו, תקופה מסוימת אהדתי אותו קלות
    עם אריק סנואו ועוד בפילדלפיה,
    סוף הקריירה או כולה שהוא הרעיל הרבה קבוצות.
    מעניין ונוגע ללב הסיפור עם הסוכן האיכפתי,
    זה לא יעמוד מול אגו מטורף, יתכן והוא ישרוף הכל בשנה
    והלוואי ולא.
    היה לו אגו יותר גדול מלברון ,
    הכל מתאזן בסוף ואפילו בשיטקאט הטורקית זרקה אותו.
    בשביל אגו מנופח כזה זו מכה שלא נבין.

  19. חגי

    5 נוב 2015 23:15:14

    פנומן אמיתי,אחד מגיבורי היכל התהילה הבכירים אי פעם בליגה.
    שילוב נדיר של כשרון ופייטריות מימי הפוטבול שלו .

כתיבת תגובה

סגירת תפריט