שני משחקי פלייאוף בין מדורגות 1 ל-5 היו לנו הלילה, ובשניהם מדורגות 5 ניצחו ושמרו על הביתיות שגנבו במשחקים הקודמים. כך נוצר מצב שארבעת המשחקים הבאים (כל הסדרות נמצאות במצב הזה) יהיו סופר-קריטים להמשך הסדרה עבור המדורגות הבכירות. איזה כיף!
וושינגטון וויזארדס (5) 103 – אטלנטה הוקס (1) 101 – מצב הסדרה: 2-1 למכשפים
איך ניצחו (נתונים סטטיסטים בולטים שתרמו לניצחון): הוויזארדס היו דומיננטים במשך שלושה רבעים, וזה התבטא בסיום המשחק באחוזים עדיפים מהשדה ומהשלוש וכמו כן ניצחון קל בריבאונד (43-38), אך כיאה למשחק צמוד – לא היה משהו שבלט יותר מידי.
מתי ניצחו (מהלך המשחק): הוויזארדס פתחו חזק יותר עם 15-7, כשננה לוהט. שלשה של רמון סשנס כבר העלתה את ההפרש ל-10 נק' – משהו שלא קרה להוקס ברבע הראשון של משחק פלייאוף מאז 1973, וזה גם היה ההפרש בסוף הרבע הראשון.
ברבע השני הוויזארדס המשיכו לשחק טוב, והמשחק התחיל להתחמם עם פלגראינט 1 שנשרק לעבר ג'ף טיג, שעשה עבירה מסוכנת על בראדלי ביל. שלשה של פול פירס, שעקף את רוברט הורי בכמות השלשות בפלייאוף, העלתה את ההפרש ל-16. הרבע נגמר בתוצאה
ברבע השלישי, סיטואציה דומה למה שקרה בין טיג לביל קרתה שוב. בין… ביל לטיג – כשהם החליפו תפקידים, רק הפעם, ביל לא קיבל פלגראינט על פאול מאוד דומה לזה שהוא עשה, אבל טיג קיבל טכנית על "דיבורים מיותרים". שיםוט ביתי? אולי… פורטר השתלט על המשחק, ודאנק שלו העלה את הוויזאדס, שהפרשם הצטמק מעט ברבע השלישי, ל-78-61.
וויל ביינום, מיודענו, הפך את המשחק למשחק של 21 נק' (91-70). נראה גמור, נכון? טוב אז לא כך המצב – הספסל של ההוקס מובילים ריצת 17-0 משוגעת כשבסופו של דבר, מייק מוסקלה, אולי האחרון שנחשוב שיקלע סל שכזה, קובע שיוויון 101 עם שלשה אדירה, 14 שניות לסיום. אז בהעדרו של וול (שלא ברור מתי יחזור) המכשפים הלכו לפול פירס, שכישף את הכדור שנכנס עם הקרש – על הבאזר. הוויזארדס מנצחים!
מי ניצח (קלעים מובילים של המנצחת): אוטו פורטר (9 ריב'), בראדלי ביל (8 אס') וננה ( 7 מ-9 מהשדה, 7 ריב'), קלעו 17 כ"א. 14 היו לגורטאט עם 8 ריב' ופול פירס הוסיף 13 עם 7 ריב' משלו.
מי ניסה אבל לא הספיק (קלעים מובילים של המפסידה): ג'ף טיג עם 18 ו-7 אס' כמו גם דניס שרודר רק שהיו לו שני אסיסטים פחות ב-14 דק' פחות. 14 היו לקארול והורפורד, שניסה לפצות על העדרו של פול מילסאפ הוסיף דאבל דאבל של 12 נק' ו-10 כדורים חוזרים. קורבר? 6 נק', רק 5 זריקות מהשדה ב-37 דק. מה אתה, מייק מילר?
ממפיס גריזליס (5) 99 – גולדן סטייט ווריורס (1) 89 – הדובים מובילים 2-1 בסדרה
איך נצחו: הגריזליס נצחו בכך שפשוט הובילו בכל קטגוריה – האחוזים היו יותר טובים מכל הטווחים, הם שלטו בקרשים, יחס אסיסטים איבודים (בשניהם ממפיס הובילה) ובעיקר – הגבלת קארי ל-8 מ-21 כולל רק 2 מ-10 מהשלוש.
מתי ניצחו: המשחק נפתח צמוד, כשסל של תומפסון העלה את הווריורס ליתרון 3 (11-8), אבל שלשה מדהימה של קונלי שכמו שאומרים בשכונה "פירפר" את ברבוסה הוותיק, קבעה שיוויון 15. ממפיס המשיכו במומנטום וסיימו את הרבע ב-23-20.
הגריזליס שלטו בצבע, ועלו ל-35-24 בעזרת ריצה של 12-4 מתחילת הרבע. ממפיס המשיכו להיות דומיננטים כששלשה של מייק קונלי העלתה את הגריזליס ל-47-30. הרבע נגמר בתוצאה
טוני אלן הכניס את הקהל לטירוף עם כמה מהלכי hustle יפים, אבל שלשה של קלי תומפסון קבעה 60-51. אבל אל דאגה, זיבו בסביבה. לקראת סוף הרבע הפורוורד גדול הגוף החל לעבוד, והעלה את יתרון ממפיס ל-78-60.
גולדן סטייט החלו לצמק את הפער, אבל בעוד שהם עושים זאת, מאריץ ספייטס נפצע וירד לחדר ההלבשה. תומפסון המשיך את הקאמבק, שהוריד את ההפרש ל-10, 86-76. גרין מזנק על כדור אבוד, מוסר לבארנס, שקובע 88-84, אבל מארק גאסול וטוני אלן קוברים את המשחק עם שני סלים יפים. ממפיס 99 גולדן סטייט 89.
מי ניצח: גאסול עם 21 ו-15 ריבאונדים היה מעולה כשגם זיבו תורם 22, עם 8 כדורים חוזרים. לי וקונלי הוסיפו 11 כל אחד. טוני אלן ללא ספק היה חלק משמעותי מהניצחון גם הוא עם 8 נק', 4 חט', 5 ריב' והגנה נהדרת, כרגיל.
מי ניסה אבל לא הספיק: 23 היו לקארי עם 6 אס', בערך הממוצעים שלו מהעונה הסדירה, אבל הבעיה היא שהוא קלע אותם באחוזים חלשים (8 מ-21 כולל 2 מ-10 ואפילו 5 מ-7 מהקו זה בינוני ביותר). תומפסון קלע 20 באחוזים טובים עם 8 ריב'. 16 היו לבארנס.
ה-MVP:
תגידו, פאו גאסול כשיר למשחק 4?
גולדן סטייט מתחילים לגדל קוף על הגב. אם הם לא יבצעו ניתוח מהיר להסרתו הוא הולך לגדול למימדים של אוקלהומה…
לדעתי זו פשוט התנקשות יזומה במהמרים מלאס וגאס. נראה לי שכמה מליונים טובים אולי אפילו מליארדים הולכים לאיבוד. קודם סאן אנטוניו עכשיו מה שקורה…
כל ארבעת המוליכות בפיגור 2-1 ולפני עוד משחק חוץ.
משחק 4 זה מה שנקרא מבחין הגברים מול הילדים …הגברים הם אלו שייקחו את משחק 4 בחוץ בקושי המנטלי העצום הזה …והילדים יפסידו ויגמרו כמעט סופית את העונה.
במזרח אני משוכנע שגם אטלנטה וגם קליבלנד ינצחו משחק זה וישוו ל 2-2
במערב אני משוכנע שיוסטון תתפרק
השאלה הגדולה בעיני היא האם ג.ס יעברו את המשחק מול הגבר הבריון השכונתי (בטח במערב ) ממפיס הקשוחה .
זהו מבחנו האמיתי של האם וי פי.
הרבע האחרון בוושינגטון היה מדהים. ממינוס 18 ב6 דקות האחרונות היה נראה שכתוב על הכדור קאמבק! דניס שרודר הראה לי שיום יבוא והוא יהיה גיימר בליגה הזו. במהלך האחרון של ההוקס קורבר חיכה בחצי שלהם ע"מ להצטרף כטריילר ולנסות להשוות בשלשה אבל שרודר זירז אותו לעבור חצי בקו אחד ולקח את השומר שלו בשני צעדים עד להגעת דאבל טים ואז לאחר נפילה שחרר כדור קשה שהגיע לקורבר ובום שיויון. לאורך כל 6 הדקות היה באויר ריח של קאמבק מטורף ואכן זה מה שהיה. בדקות האלה וושינגטון לא הצליחו לעצור את המומנטום וחדירות נהדרות של שרודר + שתי שלדות גדולות + חטיפה וסל החזירו את הנוקס למשחק בגדול. השאלה הגדולה שריחפה באויר ( לפחות אצלי בבית (:) הייתה מדוע כשוושינגטון לא מצליחה לקנות סל במאני טיים פול פירס בספסל? ואז 14 שניות לסיום, אחרי שלשת השיויון פירס עלה ולקח את השומר לחתי מטר בתוך קשת השלוש. דאבל טים? אין בעיה תנועה חצי סיבובית ופירס תופר ג'אמפר ארוך וקשה על שמירה כפולה ועם 0 טיקים על הלוח. ווינר שוט ענק.
לא קורבר קלע את השלשה. מוסקלה.
אופס . ככה זה שחצי עין סגורה מעייפות
יכול להיות שקונספציית ה"כדורסל יפה לא אוכל בשלבים מתקדמים בפלייאוף" מתממשת לנגד עיננו? גם ההוקס וגם גולדן מתקשים מול קבוצות קשוחות ומאומנות.
המקום שבו ניתן לראות מי סיים עונה ומי עוד עובד – טוויטר. דאנקן מצייץ הרבה יותר ממה שצייץ על המגרש..
בתחילת הסדרה הייתי בעד אטלנטה אבל צורת הפח שהם משחקים בצירוף הסיפור על השברים ביד של וול העבירו את חיבתי לוושינגטון. הימצאותו של אחד השחקנים החביבים עלי – מרצין גורטאט גם עזרה. איזה כיף לראות אותם מנצחים בלי וול… ועוד בצורה כזו….
לגולדן סטייט קורה מה שחששתי. מול דובי הגריזלי מההרים המעושנים הלוחמים נראים יותר כמו מכשפים….
וכשהדוב דורך עליך קשה ביותר להכנס לריכוז הדרוש על מנת ללחוש כראוי את הלחשים שיכולים לעזור.
מעניין מה יהיה שם ואם קרי ותומפסון יצליחו למצוא את הידית…
תודה על הסיקור, השלמת לי את החלקים שהיו חסרים 🙂
מרצין גורטאט, for christ's sake ?!
מרצין גורטאט, for christ's sake ?!
🙂
דאנקן ני 10 דקות: כריס פול ינסה לחזור למשחק מספר 3
אני היחיד שאמר שממפיס תנצח!
אז מנחם מי רפה הבנה עכשיו?
קצת קרדיט לילד בן 14 לא?
לא צריך להתפלא על התוצאות של אטלנטה וגולדן:
אטלנטה משלמת שכר לימוד על חוסר ניסיון במעמדים כאלה. עדיין 50%-50% מי ינצח בסדרה כי עם כל הכבוד וושינגטון לא שווה יותר מסיבוב שני. פירס הוא אכן דוגמא נפלאה למומייה בת 3000 שנה שנחה כל העונה כדי להפציץ בפליאוף אבל ג'ורדן הוא לא. וושינגטון שווה סיבוב שני עם סטיית תקן +-1. היא יכולה לעבור את אטלנטה אבל לא יותר.
לגבי אטלנטה, אני לא מפסיק לחשוב על התקרית של ספלושה במועדון בניו יורק. האם יכול עונש שיכול לבטא איזהשהו תגמול/ נקמה/ חינוך על איך שהוא הרס לאטלנטה את העונה?
לגבי גולדן. כן, על הנייר היא אמורה לקחת את ממפיס, אבל ממפיס כאילו בנויה לתת תשובות לגולדן סטייט. מכל קבוצות הפליאוף זאת הקבוצה הכי גרועה שגולדן יכלה לקבל.
קבוצה הגנתית עם קו קדמי מפחיד והמון ניסיון פליאוף עושים את זה קשה מאד עבור הפלאש ברודרס ושות'. אם ה"יפים" יפסידו את משחק 4, הסיפור גמור, אבל היי, אנחנו עדיין לא שם. ניצחון במשחק 4 וזאת סדרה פתוחה לגמרי עם יתרון ביתיות לקליפורניה.
ההגנה של טוני אלן הלילה- קליניקה.
אולי קארי ותומפסון צריכים להתחפש לדורה ובוטס וכשאלן בסביבה לצעוק לו: "חטפני אסור לך לחטוף!".
כן, אהמ..אהמ..
תודה רבה על הסיקור המעולה!
אם יש בכל זאת סיבה לאופטימיות עבור גולדן סטייט בכלל, ואצל קרי בפרט, היא שלמרות שממפיס מצליחים לשמור את הלוחמים על סקור נמוך, הם לא לגמרי מצליחים למנוע מהם את הזריקות שהם אוהבים.
כלומר – הסיבה לכך שגולדן סטייט כבר 2 משחקים לא מוצאים את קצב המשחק שלהם לא נובעת רק מההגנה (המעולה) של ממפיס, אלא גם מזריקות שפשוט לא נכנסות לגולדן סטייט.
נכון – ממפיס כופים עליהם זריקות לא פשוטות, אבל לאורך כל העונה קרי ותומפסון לא התקשו להשחיל גם זריקות כאלה.
מספיק ששלשה אחת או שתיים יותר ייכנסו להם – והם יצליחו לשנות את המומנטום במשחק, ולתסכל את ממפיס.
אצל קליפרס-רוקטס לדוגמא, ההגנה של קליפרס מצליחה לפגוע כמעט בכל אסקפט של משחק ההתקפה של הרוקטס, שהוא בכל מקרה דיי מבולגן. אבל הלוחמים צריכים פשוט להמשיך לשחק כרגיל, וברגע שהזריקות ייכנסו יותר, הם יהיו בסדר.
וושינגטון נראו הרבה יותר טוב מאטלנטה לאורך כל הסדרה, ואחרי מה שקרה במשחק 3 ברבע האחרון, הם לא הולכים לתת להם צ'אנס כזה לגנוב נצחון במשחק 4. הם יתנו הצגה ומלחמה, והם ינצחו. לא רואה שיש לאטלנטה את האופי לנצח את וושינגטון, שכמובן בגמר תפסיד למי שלא תעלה מבין שיקגו וקליבלנד.
לעומת זאת אצל הלוחמים, התחושה היא שיש להם את היכולת ואת האופי. משחק 4 יהיה מאוד קשה, אבל ג"ס יכולים לקחת אותו.
בשאר חצאי הגמר, הקליפרס נראים במומטום אדיר, ורק משחק מטורף לגמרי של הארדן יכול לשנות את הכיוון שאליו הולכת הסדרה הזאת.
והסדרה של הקשוחים, קליבלנד-שיקגו, תימשך 7 משחקים, ועוד הצגות הירואיות.
אחלה סיקור יונתן
גולדן סטייט גמורים אלא אם אכתוב יומן איפות לממפיס
יומן אליפות