בס"ד
יש כמה שינויים שכל הזמן מדברים עליהם והם לא יקרו בשנים הקרובות . למשל ביטול האופסייד (הנבדל) מדברים על כך שנים רבות (לפחות מאז מונדיאל 1990 ), וזה לא יקרה בקרוב …כנ"ל למשל ביטול בעיטות ההכרעה במשחקי גביע בכדורגל.
דוגמה נוספת ואקטואלית היא שינוי שיטת הפליאוף בנ.ב.א כך שרק מנצחת כל בית תעפיל אוטומטית ושאר 10 הכרטיסים יינתנו לקבוצות בעלות המאזן הכי טוב.
אבל ישנם שינויים פשוטים יחסית שהגיע הזמן להנחיל, ואבקש להציע מספר מהם. שני השינויים הראשונים קלים מאד ואחריהם ישנם שינויים קצת יותר מסובכים:
שינוי ראשון: כדורסל לא להחשיב את תוצאת הארכה למאזן הפנימי בין הקבוצות
שינוי זה רלוונטי לליגות באירופה ובארץ .כידוע כאשר שני קבוצות (או יותר ) נמצאות עם אותו מאזן מה שקובע לגבי מיקום הוא המאזן הפנימי בין הקבוצות .
במידה והמאזן הוא מאוזן מה שקובע הוא הפרש הסלים הפנימי. עד כאן הכל טוב ויפה …אלא שישנו עיוות גדול אחד בכל הסיפור הזה והוא שאם קבוצה א' למשל מגיעה להארכה ושם היא מתפרקת ומפסידה נניח ב 5 הפרש לקבוצה ב' ואז היא מגיעה לביתה ומנצחת ב 4 הפרש עוד לפני הארכה הרי שבחישוב הפנימי יקבע שקבוצה ב' ניצחה בנקודה בסיכום שני המשחקים .
אך זה לא הוגן ! וזאת מכמה וכמה סיבות פשוטות (לא נראה לי שצריך להרחיב בכך …אם מישהו ירצה אשתדל לעשות כך בתגובות).
בקיצור ולעניין במקרה שאנו הבאנו אזי יקבע שקבוצה א' ניצחה את קבוצה ב' בהפרש של 4 בסיכום שני המשחקים כך זה נכון יותר.
אנקדוטה קטנה לסיום:
פעם לפני שנים רבות הייתה קבוצה בארץ (קבוצת נשים ) שהתמודדה מול קבוצה אחרת בארץ בשיטת בית חוץ.
הקבוצה הזו נוצחה במשחק הראשון כמדומני ב 3 הפרש. במשחק השני בביתה היא הובילה רק 2 הפרש עם איזו שנייה לסיום כשהכדור קרוב לסל שלה. מה עשתה הקבוצה ? קלעה סל עצמי ואז שוויון והארכה (כמדומני שהיא לא הצליחה למחוק את ההפרש …אך העיקרון פשוט ). בקיצור לשנות את השיטה ומיד וזה פשוט מאד.
שינוי שני להחשיב את שערי החוץ רק לאחר הארכה!
גביע האלופות הגביע החשוב ביותר לקבוצות הכדורגל (לא נבחרות) מוכרע הרבה מאד פעמים בשיטה מעוררת מחלוקת.
ייאמר מיד אני הקטן תומך ממזמן בביטול מוחלט של שערי החוץ . אבל גם מי שבכל זאת רוצה לתת יתרון הוא יכול לתת זאת באופן מתון יותר.
תחילה נבקש לומר קצת רקע-
שיטת שערי החוץ הומצאה בערך בשנות ה60 כאשר ההיגיון היה פשוט בזמנו קבוצות היו "עושות במכנסיים " כאשר הם היו משחקות בחוץ. הן היו מסתגרות בהגנה ולא עוברות את החצי, ולכן ע"מ לעודד אותם לשחק טיפה יותר משוחרר קבעו את החוק הזה שאומר שבמצב של שוויון כולל הרי ששער החוץ שווה יותר. ככה קבוצה שניצחה בביתה 0-4 והפסידה בחוץ 5-1 תעלה כי היא ניצחה 0-1 בבדיקת שערי החוץ.
איני יודע אם בזמנו שיטה זו אכן עודדה את המתגוננות אך אני בטוח בוודאות שהשיטה הזו גורמת הרבה פעמים לשיקולים טקטיים על פני הכדורגל המרהיב וההתקפי .
השיטה כיום גורמת לעיוותים שונים ומסרסת דווקא את הקבוצה הביתית מכיוון שכל טעות תהיה קשה כפולה ומכופלת כשמדובר בשערי חוץ. קחו למשל קבוצה שנוצחה בחוץ 1-0 לכאורה תוצאה סבירה שתאפשר לה להתגבר על כך בביתה אלא שאם במקרה היא תחטוף שער ביתי היא תצטרך להחזיר בשלושה שערים (מבלי לספוג)
מה שגורם לעיוות טוטאלי ומאלץ להיכנס ליותר מדי חשבונות טאקטיים .
אני זוכר למשל משחק משנת 2007 במסגרת רבע גמר האלופות בין צ'לסי לולנסיה. המשחק הראשון הסתיים ב-1-1 .בגומלין במאסטייה, שהיה אחד האצטדיונים הביתיים ביותר בעולם דאז, שלטה ולנסיה באופן מובהק ועלתה ליתרון 0-1 לקראת סוף החצי הראשון. אולם לאחר שצ'לסי כבשה והמשחק עמד על 1-1 פתאום השתנתה ב-180 מעלות כל הגישה של ולנסיה. אם עד רגע השוויון הם תקפו אזי באותו הרגע הם עשו חשבון שכל טעות והם בחוץ כי אפילו ישוו ל 2-2 הם יודחו. ומכאן המשחק של ולנסיה הפסיק לשטוף ונהיה משחק הגנתי ומעובה וזאת מחשש לטעות .כמובן שזה לא עזר לולנסיה שחטפה בדקה ה89 ואמרה שלום לטורניר.
לכן לסיום גם אם ההחלטה לבטל כליל את שערי החוץ עדיין רחוקה ניתן לפחות לעדן אותה ולהחיל אותה רק לאחר הארכה.
ניקח למשל את הדוגמה הבאה: קבוצה א' ניצחה במשחק הראשון בביתה את קבוצה ב' בתוצאה 1-2 בגומלין ניצחה קבוצה ב' בביתה 0-1 . כיום המצב הוא שקבוצה ב' עולה כתוצאה משער החוץ.
במקום זה ההצעה מדברת על כך שהמשחק ייכנס להארכה ורק במידה ואין שערים יופעל עניין שערי החוץ.
אנקדוטה לסיום :
השיטה הנ"ל כבר מופעלת במסגרת חצי גמר גביע הליגה האנגלי שם שערי החוץ נחשבים רק לאחר הארכה ולא לפניה.
והנה מה שקרה שם אשתקד בחצי הגמר פגשה היונייטד האכזבה הגדולה מאשתקד בסנדרלנד.
במשחק הראשון ניצחה סנדרלנד בביתה 1-2 והיונייטד ניצחה בגומלין 0-1 ולכן הם הלכו להארכה. במידה והייתה מופעלת שיטת שערי החוץ יונייטד הייתה עולה אך בשיטת גביע הליגה שערי החוץ נספרים כאמור רק בתום הארכה.
וכאן קרתה הדרמה הבאה …עד הדקה ה 119 דקה לתום הארכה התוצאה נותרה בעינה אך בדקה זו סנדרלנד היממה את היונייטד בשער שוויון מתסכל ובין רגע עלתה במקומה…היונייטד התאוששה וכבשה שער ניצחון והשוותה את המאזן הכללי ל 3-3 אבל היא ניצחה 1-2 בדיוק כפי שהפסידה ולכן גם בשערי החוץ היה שוויון ככה הלכנו לפנדלים והיונייטד …הודחה.
שינוי שלישי לסדר את הליגות בכדורגל כך שמשחקי ההכרעה יהיו בסוף.
בכדורסל כידוע יש פליאוף …בכדורגל זה נראה מהפכני יותר .
אבל בכל זאת ניתן להציע הצעה פשוטה והיא לקבוע את משחקי הסיבוב השני בליגה (ובליגות מסוימות הסיבוב השלישי ).
בצורה שתבטיח שבמחזור האחרון ייפגשו שני הקבוצות המדורגות ראשונות בתום הסיבוב הראשון ככה נקבל למשל במחזור האחרון בספרד את בארסה –ריאל ואת הסיטי וצ'לסי באנגליה …אמנם ישנה סכנה לא קטנה שהאליפות תוכרע קודם לכן אבל נראה שהסיכון שווה את הסיכוי.
אגב הבטחתי כאן לא להציע הצעות מהפכניות מדי אך איני מתאפק ואבקש לומר בקצרה את התחזית שלי והיא שתוך כעשור יהיו כבר שיטות פליאוף בכדורגל .
מדוע ? כי הפערים גדלו מאד…באיטליה ובגרמניה אין כל תחרות על האליפות גם בליגות האחרות התחרות היא בין 2 גג 3 קבוצות על האליפות.
למעט אתלטיקו מדריד אין קבוצה קטנה יחסית שמהווה פקטור במאבק האליפות …אשתקד הייתה אפיזודה חולפת של ליברפול באנגליה אבל אפילו קבוצות כיונייטד וארסנל לא מהוות ממש פקטור על האליפות …לכן אני מניח שיהיה פליאוף בשנים הקרובות.
כיצד זה יתבצע ? הנה הצעה שלי שעלתה לפני כמה שנים:
1. במידה ולקבוצה יש יתרון דו ספרתי על פני השנייה בטבלה היא זוכה אוטומטית באליפות.
2. במידה והפער יעמוד על הפרש חד ספרתי יתקיים פליאוף של משחק עד חמשה משחקים נוספים בין שני המובילות .
3. מכאן ואילך כל ניצחון יעניק למנצחת 5 נקודות. בנוסף כל ניצחון מעבר לשער בודד יעניק נקודה נוספת למנצחת, נקודה כנגד כל שער (לדוגמה 0-3 יעניק 7 נקודות 5 על הניצחון ועוד 2 על הפרש).
4. במידה ולאחר כל משחק יעמוד הפער על מספר דו ספרתי של נקודות תוכרע האליפות …במידה והפער יוותר חד ספרתי אזי הפליאוף יימשך עד חמישה משחקים כאשר הראשונה לאחר המשחק החמישי זוכה באליפות.
ניקח לדוגמה כי בשנה נתונה ריאל סיימה עם 96 נקודות וברצלונה עם 88 .
הם ישחקו משחק ראשון בברצלונה …אם ריאל תנצח היא מגיעה ל 101 נקודות וסגרה את האליפות …במידה וברצלונה מנצחת היא צמקה את ההפרש ל 3 …אם היא הביסה 0-5 היא כבר חולפת על פני ריאל
(בכל מקרה שני המשחקים האחרונים 4+5 ישוחקו אצל הראשונה).
שינוי רביעי להוסיף פעם בכמה שנים מקצוע אולימפי באתלטיקה קלה.
מודה שזה שינוי כבר יותר מהפכני אך אני חייב להציע אותו.
מה מניע אותי ?
כידוע האתלטיקה היא מלכת הספורט פעם אמרתי כי אין אוהד ספורט אמיתי שלא אוהב אתלטיקה.
אני עצמי הייתי חולה אתלטיקה אני יודע שגם חברי אלעד אייל חולה אתלטיקה, ואם תרצו אריק איינשטיין ז"ל אהב מאד אתלטיקה קלה (ואף היה אלוף הארץ בגובה ).
חידה מה משותף ביני לבין טליה סלנט ?
איני בטוח שהיא יודעת מי אני אך התשובה היא ששנינו היינו אלופי אתלטיקה קלה בקפיצה לרוחק. אני עשיתי זאת במסגרת אליפות הישיבות התיכוניות 1993 (ושנה לפני כן במשולשת )
והיא עשתה זאת לפני מספר שנים במסגרת האולפנות. שנינו עשינו זאת בגבעת וושינגטון .
ונחזור לעניינו בקיצור שמתי לב שגם לי עצמי ירד קצת מלראות אתלטיקה קלה, וזה הטריד אותי מאד היות ופעם לא הייתי יכול לוותר על דקת אתלטיקה בטח לא באולימפיאדות או אליפויות עולם .
אך בשנים האחרונות קצת ירד לי ומכיוון שכפי שאמרתי כבר האתלטיקה היא מלכת הספורט ובעיות באהבת האתלטיקה זו בעיה חמורה לחובב ספורט אמיתי.
ניסתי להתעמק ולהבין מה הנקודה המרכזית שגורמת לי לירידה בהתעניינות ?
והמסקנה שהגעתי אליה היא שהאתלטיקה פחות או יותר מיצתה את עצמה בעיקר בכל הקשור לשיאים ולתוצאות איכות.
ניקח למשל ענף כמו קפיצה למרחק כבר קשה לראות קופצים שעוברים 8.50 שלא לדבר על לאיים על שיא העולם של מייק פאוול (8.95 מטר, שיא שבעצמו שבר שיא עולם בן 32 שנה-ר.ו).
נכון עדיין נשברים שיאי עולם ועדיין יש אתלטים גדולים אבל בגדול קשה מאד לצפות לשיא עולם .ואתלטיקה בלי שיאים
היא קצת כמו כדורגל בלי שערים או אם תרצו כדורסל בלי הטבעות.
בקיצור הגיע הזמן להחזיר את שיאי העולם לאתלטיקה.
אבל יש בכך קושי לא קטן כי ראשית הרבה מקצועות מיצו את עצמם שנים עם אתלטי על ולכן גם אם עדיין האדם לא הגיע לקצה גבול היכולת הרי שלא בכל יום ואפילו לא בכל דור.
ניתן לצפות לשיפור שיאי עולם במקצועות הקלאסיים.
שנית ישנם הרבה מאד שיאי עולם שהושגו בשנים היותר פרוצות מבחינת בדיקות הסמים המדובר בעיקר בנשים (למשל השיאים של המזרח גרמניות לשעבר), ולכן כיום לא ניתן לשבור אותם בצורה טבעית .(וכנראה שיש גם בעיות חוקיות למחוק אותם …למרות שכל אחד יכול לתאר לעצמו שהשיאים של מריטה קוך המזרח גרמניה ב 400 מטר או של
ג'רפית ג'וינר המנוחה ב100+200 או של המיידה המזרח גרמני יורגן שולט הם שיאים מפוקפקים ביותר ).
הידעתם למשל שיש כיום 11 שיאי עולם לנשים שנקבעו בשנות ה 80 לעומת 9 שיאי עולם בלבד בעשור האחרון ?
יתרה מכך גם כשכבר נשברים שיאי העולם בנשים הם נשברים במקצועות חדשים יחסית כגון ריצות מייל (לא אולימפי ) וכן הליכה ל 20 +50 ק"מ וקפיצה במוט .
לכן המסקנה היא לצרף עוד מקצועות חדשים אך לעשות אותם אולימפיים ע"מ שישקיעו בהם . כל מקצוע שכזה יאפשר דור או שניים לפחות של התפתחות מה שיבטיח לפחות 50 שנות פוטנציאליות של שיאי עולם באותו מקצוע.
ניתן להציע במקצועות הריצה ריצות למסלולים אחרים כגון 1000 מטר או 150 מטר.
לחליפין ניתן להוסיף /לשנות מקצועות בקרב 10 או שבע בנשים וכן לשנות את המשקל של כדור הברזל או הפטיש. ככה ישברו שיאים, מה שצריך בענף זה.
רועי ויינברג
11 פבר 2015 22:51:04מאמר מעולה,
הצעה נוספת שחייבת להכנס היא גג שכר לקבוצות הכדורגל האירופאיות, אבל אין סיכוי שזה יקרה, אז בעלי ההון מסכימים על רפורמה כמו פייר פליי שבתכל'ס לא באמת משפיעה.
מה שכן, זה צריך לקרות בכדורסל והכדורגל הישראליים. עכשיו, כדי שזה לא יפגע ברמה של הקבוצות באירופה-הקבוצות הישראליות יכולות להחתים כמה שחקנים שהן רוצות, אבל סך המשכורות שלהן במשחק ליגה נתון חייב להיות סכום מסויים.
לדעתי יכול להיות שבשנים הקרובות נתקרב לנקודה סינגולרית באתלטיקה, ושיאים לא ישברו יותר במקצועות הקיימים. זה נושא מרתק למאמר, אבל אין לי זמן לכתוב משהו כבד כזה.
איל
11 פבר 2015 22:57:44קרוב – כמה קרוב?
אני בטוח שיש לנו בקנה לפחות לעוד 50 שנה.
רועי ויינברג
11 פבר 2015 22:58:46זה מה שאחקור במאמר
אבל רק אחרי שתסתיים תקופת המבחנים שלי
איל
12 פבר 2015 16:38:39אם תשרוד.
זה לא מובן מאליו 🙂
מנחם לס
12 פבר 2015 00:04:13הייתי מעדיף לעבור ספורט אחרי ספורט ולהציע בו שינויים, ולבקש מהגולשים להביע דעתם.
אולי נעשה זאת בעתיד.
שינוי מחוובטי הוא בבעיטות עונש מ-11. זה עונש שחייב לבוא עמו כרטיס אדום וזה רק על פאול מכוון שהציל שער או תפישת כדור ביד שמנעה שער. אאחרת זה העונש הקשה ביותר בספורט, פי כמה וכמה יותר קשה מכל עונש בכדורסל, פוטבול, בייסבול, או אפילו הוקי קרח (שם "פנדל" הוא סקייטר נגד השוער עם כ-40% סכוי להצלחה)
אורן
12 פבר 2015 03:25:15בכל ענפי הספורט שציינת לא ניתן להגיע למצב של 0-0 משמים. וזאת לעומת כדורגל.
ללא פנדלים הכדורגל יהפוך למשחק משמים, כי מעבר לתרומה הישירה שלהם ל score – הם גם תורמים עקיפין בכך שמגנים מפחדים לבצע עבירה על שחקן בקצה הרחבה ובכך משחררים אותו למהלך שיכול להוביל לשער.
מתן גילור
12 פבר 2015 07:44:22מנחם, זה בדיוק המצב הנוכחי.
פנדל – עבירה בתוך הרחבה (לרבות עבירת יד).
כרטיס אדום – עבירה שמנעה הזדמנות ודאית להבקעת שער.
פנדל + אדום – מניעת הזדמנות ודאית להבקעת שער בתוך הרחבה.
נדב
12 פבר 2015 03:43:40הכדורגל צריך המון שינויים (לדעתי).
המכשול לכך הוא שהכדורגל מכניס מלא כסף גם ככה, ופיפא שמרנים בני שמרנים.
Yavor
12 פבר 2015 06:20:39יופי של הצעות. מסכים עם רובן, ובעיקר עם זו של הכדורסל, כפי שכתבתי במאמר כאן באתר:
http://www.hoops.co.il/?p=38076
אהרון שדה
12 פבר 2015 12:20:25היי ינון מה שלומך ?
אודה ואתוודה שלא זכיתי לקרוא את מאמרך (דצמבר היה חודש עמוס אצלי באופן יוצא דופן ).
זכיתי לקרוא אותו עכשיו מאמר נפלא .
ראשית חידשת לי את העניין הזה של ההוקי .
שנית כמובן אם הייתי יודע שההצעה עלתה כאן לא מכבר לא הייתי מוסיף עליה אני שמח שכיוונתי לדעת גדולים ובכל מקרה זה כ"כ הזוי שאף אחד לא פעל לשנות זאת זה כזה טריוויאלי .
Yavor
12 פבר 2015 16:14:49שלום אהרון
תמיד טוב שרעיון מוצלח יועלה כמה וכמה פעמים, בכדי שיקבל יותר חשיפה ואנשים יתרגלו אליו. תודה רבה!
אוהד ממוצע
12 פבר 2015 11:32:55בתחום האתלטיקה , שיא העולם לא נשבר בקפיצה למרחק משום שהאתלטים הגדולים שיכולים לשבור את שיא העולם פשוט לא מתחרים בתחום הזה מחשש לפציעות , בספר Faster, Higher, Stronger: How Sports Science Is Creating a New Generation of Superathletes–and What We Ca n Learn from Them חישבו לאיזה מרחק היה יכול להגיע יוסאין בולט בקפיצה לרוחק אם נגיד היתה לו את הטכניקה של קארל לואיס , מדובר על מרחק של בערך 10.40!!!!!!!! נגיד שהם טועים אפילו במטר , זה עדיין מרשים , מה שצריך באמת לעשות בענף הזה הוא פשוט להגדיל את סכום הזכיות על מנת למשוך ספירנטרים מהשורה הראשונה ולא ספרינטרים דרג שלישי.
אהרון שדה
12 פבר 2015 12:25:10ראשית דיברתי על כל המקצועות ולאו דווקא על אתלטיקה.
שנית קשה לי לראות איך מחשבים זאת כי רוחק בכל הכבוד זה לא רק ריצה זה גם טכניקה ,ניתור וכיוצ"ב תכונות שייתכן ויש אותן לבולט אך חובת ההוכחה עליו …לא ראיתי אותו קופץ ולו פעם בודדת לרוחק ולכן איני יודע (למרות שמועות על כך שהוא מנסה זאת באימונים).
שלישית : ניקח את האתלט האגדי קארל לואיס הוא אמנם עשה תוצאות ריצה פחות טובות משמעותית מבולט אבל זה נבע בעיקר מהזינוק הרע שלו אם היו נותנים להם לרוץ 80-90 מטר ולמדוד אותם ב 10-20 מטר אחרונים ההבדלים לא היו משמעותיים ביניהם
ככה שגם לואיס יכל להגיע בשיא המהירות לקרש וזה הספיק לו לסביבות 8.90 בקריירה .
אז איני בטוח כלל בתוצאה של 9.40 שלא לדבר על 10 מטר ומעלה שנראה דמיוני כמו הסיכוי של בית"ר ירושלים להיות בשנה הבאה אלופת הצ'מפיון .
אהרון שדה
12 פבר 2015 12:25:27כמובן ולאו דווקא על רוחק
אוהד ממוצע
12 פבר 2015 12:41:20אני חושב שבקפיצה לרוחק המטרה היא להגיע למהירות המקסימלית , בהשוואות שנערכו נמדדה המהירות המקסימלית של בולט לעומת קארל לואיס והיו פערים לא קטנים , עפ"י חישוב המהירות המקסימלי הגיעו למספר 10.40 , אני לא חושב שיש קשר לזינוק ההתחלתי (האמת שגם בולט לא ניחו בזינוק מרשים , בכל זאת בחור בגובה 1.96 לוקח זמן להתיישר).
לגבי הטכניקה , יכול להיות שאתה צודק , זה לא קל להגיע לרמת מיומנות של קארל לואיס , אבל פאוול הצהיר בעבר שלבולט יש את היכולת לנפץ את שיא העולם , אז כנראה שהוא זיהה את הפוטנציאל , ראיתי את בולט באימון של הבוסטון סלטיקס ונראה שיש לו ניתור מעולה , אבל לצערי זה הכול ספקולציות , אני לא רואה את בולט מתקרב לתחום הזה , ואם הוא יחליט שכן , זה בטח יהיה אחרי ריו שהוא מעבר לשיאו…
אוהד ממוצע
12 פבר 2015 12:53:11בקשר למהירות המקסימלית , על מנת להגיע לקפיצה מעל 9 מטרים צריכים לקחת סיכונים ואולי מדי פעם לפספס את הקרש , פאוול היה לוקח לא מעט סיכונים…
יאיר
12 פבר 2015 14:06:45תודה אהרון,
התפרצת לדלת פתוחה… יש כ"כ הרבה שינויים שצריכים לעשות בענפי ספורט, כאשר הכדורגל הוא כנראה הבולט מבין הענפים שצריכים להשתנות ובלבד שיפסיק להיות כל-כך משמים. אני עדיין בטראומה מאז המונדיאל, לא מסוגל לראות כדורגל מאז.
יאיר
12 פבר 2015 14:07:05דרך אגב, מאז שהפסקתי לראות כדורגל, עליתי ב5 קילו.
Ori88
12 פבר 2015 14:57:59מאמר מהסרטים:
תוספות שלי:
1. ביטול ההגשה השניה בטניס. תפקיד ההגשה בעבר היה להתחיל את המשחק ולראות מי טוב יותר במשחק עצמו. פדרר ודומיו שכללו את החבטה ופשוט גומרים משחקים בעזרתה.
ביטול ההגשה השניה יגרום להם להיות יותר זהירים ופחות להפציץ.
2. העלאה של גובה הטבעת בכדורסל ב – 30 ס"מ.
רמת הכדורסל הקלאסי תעלה.
יותר קליעה, תנועה, חסימה ופחות הטבעות אימתניות.
מולי
12 פבר 2015 16:05:52אני מסכים עם כל ההצעות מלבד הראשונה.
באמת שלא מבין למה זה משנה אם שיחקו משחק עם או בלי הארכה.
אשמח לשמוע מדוע לדעתך זה לא הוגן.
אהרון שדה
12 פבר 2015 17:16:08עניין הארכה פשוט בכמה אופנים.
ראשית : ע"מ להשוות יש לתת השוואה בנתונים וההשוואה היא ל 40 דקות בלבד כאן אתה לוקח משחק שמשוחק 45 עם משחק שמשוחק 40 דקות וזה לא הוגן קודם כל מספרית.
שנית : ואולי אף חשוב יותר משחק שמגיע להארכה הוא משחק קצת מעוות במה דברים אמורים ? למשל בעניין העבירות קבוצה מסוימת יכולה לאבד שחקנים ולהישאר קצרה ברוטציה בגלל הארכה ואז לא זו בלבד שהיא הפסידה את אותו המשחק ספציפית אלא שהקבוצה השנייה ניצלה זאת בשביל לקבוע פער משמעותי …כל חטאה של המפסידה היה בכך שהצליחה להיות יותר מדי צמודה שהרי הם הייתה קולעת נקודה פחות במשחק הרגיל מצבה היה טוב יותר וזה אבסורד.
שלישית : שים לב במשחקי גביע (כגון היולב קאפ ) אין הארכה במצב של שוויון במשחק בודד…אלא בסיכום שני המשחקים יחד ולכן באותו עקרון בדיוק אין לצרף את הארכה שנקבעה רק לצורך אותו משחק ספציפי…
4. זה מוביל לעוד ועוד שיקולים לא ספורטיביים למשל לפני כ 20 שנה התמודדה ישאל מול פולין במשחק מכריע על עלייה לאליפות אירופה.
במשחק הראשון בארץ ניצחה ישראל ב 9 הפרש ואפילו הפסד בפחות מכך ואנו עולים בגומלין הוליכו הפולנים ב 2 הפרש כמה שניות לסוף ואז צביקה לקח פסק זמן והבהיר שבשום מצב אסור לקלוע סל שוויון .
בסופו של יום שפר אחז בכדור עד הבזאר ואז הוא דפק שלשה וניצחנו …אבל מה היה קורה אם ישראל הייתה בפיגור 3 ? היינו נאלצים להפסיד בכדי להבטיח עלייה וזה אבסורד גדול שיכול עוד להתעצם אם קבוצה שלישית מעורבת על העלייה וככה אינטרס קבוצה א' להפסיד לקבוצה ב' יכול להדיח גם את ג' (ע"ח ב') .
חתוליו
12 פבר 2015 16:20:05לדעתי יש מקום להחליף את בעיטות הפנדלים בסיום ההארכה באחד על אחד- שחקן מול שוער כמו שעשו בזמנו בליגה האמריקאית. זה יוסיף מימד של מיומנות ויגדיל את המתח והעניין.
אהרון שדה
12 פבר 2015 20:46:45ייתכן אבל זה כבר רעיון מהפכני שלא ייושם מקלות.
אני השתדלתי להציע רעיונות שיכולים להתקבל בקלות יחסית.