11 הדיברות דצמבר / עומר מזיג

מידי פעם (בסוף כל חודש) אני ארשום בפינה הזאת סט של 11 מגמות או דברים מעניינים ששמתם או לא שמתם אליהם לב בחודש החולף בNBA. לפני שיגידו – כן, עשקתי את הרעיון לפינה הזאת מזאק לואו מגרנטלנד, אבל זה כיף :-). הנה הדיברות לדצמבר:

למרכוס משחק הגנה – הבלייזרס של העונה סופגים 98.6 נקודות ל100 פוזשנים, [abbr title="בעונה שעברה הנתון עמד על 104.7 נקודות ל100 פוזשנים – מקום 16 בליגה"]הנתון השלישי בטיבו בליגה[/abbr]. חלק גדול מהקרדיט מגיע ללופז ולקיימן, שניהם סנטרים הגנתיים מצוינים שמגנים על הצבע. אבל כשאלדריג' בא לעבוד בהגנה, כמו ב3 ההארכות מול הספרס, זה מחזה יפהפה:

הבלייזרס מחזיקים כיום במאזן השני בטיבו בליגה, למרות פציעה ממושכת של רובין לופז ועונת נפל מצידו של ניקולה באטום. הרבה מהיכולת שלהם לשמר את ההישג ולרוץ חזק באפריל, תהיה תלויה ביכולת של אלדריג' לשמר את האינטנסיביות ההגנתית הנ"ל ולהציג אותה על בסיס יומיומי, מה שהתקשה לעשות בעונה שעברה ובפרט בסדרת הפלייאוף מול דוויט ויוסטון. בגובה 11"6 ועם Wingspan של 5"7, הוא מסוגל להגן על הטבעת, וגם להצליח לצאת ולהכיל חדירות של גארדים בזכות רגליים זריזות וקורדינאציה טובה. בינתיים זה נראה טוב.

רדיק משתחרר לקליעות – הרבה דברים העונה לא עובדים בקליפרס. ג'יי.ג'יי.רדיק הוא לא אחד מהם. הקלעי מדיוק (רק הגיוני שיבוא מתיכון בשם "דיוק") נותן את העונה הטובה בקריירה מבחינה התקפית, עם יותר מ15 נקודות למשחק באחוזים מצוינים מהשדה (כולל 2.5 שלשות לערב ב43%). חשוב מכך, הוא עושה זאת כמעט מבלי להעמיס על ההתקפה של הקליפרס – מבין 59 שחקנים שקולעים יותר מ15 נקודות למשחק העונה, הוא זה שעושה זאת עם הכי פחות [abbr title="כל אחזקה של הכדור על ידי שחקן נספרת כנגיעה אחת, לא משנה אם הוא זרק מסר או כדרר"]נגיעות בכדור[/abbr] – 37.1 בממוצע למשחק. בקבוצה בה משחקים [abbr title="96.8 נגיעות למשחק – שלישי בליגה"]כריס פול[/abbr] ו[abbr title=" 84.7 נגיעות למשחק – 13 בליגה וראשון מבין הגבוהים בפער גדול"]בלייק גריפין[/abbr], זה Skill שימושי. אז איך הוא עושה את זה?תנועה חכמה ללא כדור וניצול אדישות רגעית של מגנים:

שימו לב – אף אחד לא מסמן פה תרגיל. אף אחד לא יודע מראש לאן הכדור הולך. רדיק מזהה את דראגיץ קצת מחוץ לעמדה, רץ מסביב ל2 חסימות מאולתרות, ומקבל מבט חופשי לחלוטין מהפינה כשדראגיץ עובר מהצד הלא נכון של החסימה. פשוט, זול, קטלני.

חילופי חמישיות של פופוביץ – אחרי הפסד ב3 הארכות לממפיס ועם רשימת פצועים שכוללת את פארקר לאונרד ומילס, הספרס הגיעו למשחק בית מול פורטלנד (שבדיעבד הלך גם הוא ל3 הארכות) קצת עייפים. עבור גרג פופוביץ, זו הייתה הזדמנות לנסות דרך יצירתית לשמור על הגבלת הדקות של כולם – הוא פתח עם דיאו-דנקן-אנדרסון-גרין-ג'וזף, ו6:41 דקות לסיום הרבע הראשון פשוט החליף את כל החמישיה בבת אחת לספליטר-בונר-דיי-בלינלי-מאנו. 2:48 דקות לסיום הרבע הראשון הוא החזיר את החמישיה הראשונה בעוד חילוף מחומש, וכך עשה הלוך וחזור עד המחצית. זו הייתה תכלית הספרסיות של פופוביץ במיטבה, ואחד הדברים היותר כיפיים שראיתי ממאמן השנה. רק שימשיך לעשות את זה.

ריבאונד ההגנה של נוביצקי – תחזית שלי – בעונה האחרונה של דירק בקריירה, מתי שזה לא יהיה, הוא עדיין יהיה קלעי של לפחות 15 נקודות למשחק באחוזים טובים. כשהוא יפרוש (טפו טפו טפו כמה שיותר מאוחר), זה לא יהיה בגלל שהוא לא יכול לייצר נקודות יותר – זה יהיה בגלל שהוא לא מסוגל להסתדר יותר בצד השני של הפרקט. אז בהגנה הוא עדיין בסדר, ואפילו מעמיד מספרים הגנתיים מפתיעים שמצביעים שהוא מוריד את אחוזי השדה של יריביו כמעט מכל הטווחים, אבל בריבאונד המצב די עגום:

הגרמני, שמעולם לא היה ריבאונדר טוב במיוחד, לוקח 5.9 כדורים חוזרים למשחק העונה. זה הנתון הנמוך ביותר שלו מאז עונת הרוקי, והנמוך בהיסטוריה עבור 7-Footer שלא קוראים לו אנדראה ברניאני ומשחק יותר מ29 דקות לערב. דאלאס יכולה להתמודד עם זה – צ'נדלר של העונה אוסף קרשים כאילו הוא בכיתה ו' ולפני ל"ג בעומר, וגם רונדו ופרסונס ריבאונדרים טובים מאוד לעמדתם, אבל זה סימן. יש לנו עדיין לפחות עוד 3 שנים טובות של נוביצקי כפרנצ'ייז פלייר, אבל זו תזכורת עצובה לאנשים כמוני (שעדיין בוחרים אותו בטופ 25 בפנטזי) שגם הוא אנושי ובסופו של דבר מזדקן.

גניבת ריבאונדים – זה נוראי. במקרה הטוב זה רק מעצבן את החבר שלך לקו הקדמי ופוגע בכימיה (לראיה – לאנס סטיבנסון הוא ה"MVP" של הקטגוריה הזאת ואפילו הודה בזה בפומבי), במקרה הרע זה ממש מוביל להיעדר Box-Out ואפילו לאיבודי כדור – תראו את כריס האמפריס במהלך הזה מגיע משום מקום ומעיף לגורטאט את הריבאונד הזה ישר לידיים של [abbr title="שאותו הוא אמור לסגור פה לריבאונד"]אוליניק[/abbr]

זה מתחיל לקרות יותר ויותר בליגה, כמו גם תופעה של שחקנים שלא זורקים זריקות מהחצי על הבאזר כי זה פוגע באחוזי ה3 שלהם. יש הרגשה שבעידן הנוכחי, שבו ההנהלות שמות דגש גדול יותר על סטטיסטיקות בהערכה שלהן כלפי השחקנים, יש כאלה שדואגים מהמספרים יותר מידי ולפעמים שוכחים לשים את טובת הקבוצה לפני הסטטיסטיקה האישית.

תרגילים של קר מהחוץ – אני לא יודע אם הסטטיסטיקה הזאת קיימת, אבל גולדן סטייט חייבת להוביל את הליגה בנקודות מהוצאות חוץ. סטיב קר הביא הרבה דברים להתקפה של הווריורס העונה – אחד מהם הוא התרגיל היפהפה הזאת לקליי תומפסון נגד ממפיס מהצד:

קליי וקארי עושים קרוסלה על חסימה גבוהה של דריימונד גרין, ותומפסון מצליח להשתחרר מפרינס לזריקת 3 חופשית לגמרי. זה לא אירוע מבודד, וגולדן סטייט עולה הרבה פעמים עם תרגילים כאלה שמובילים לזריקות חופשיות לקארי ותומפסון. הסיכון נמוך, ועבור הקבוצה עם הPACE הגבוה בליגה ושניים מהקלעים הטובים בליגה, זה מוריד קצת מהלחץ של המשחק העומד לאורך 48 דקות.

תרגילים של ממפיס לקרטר – אם מגולדן סטייט היינו מצפים לתרגילים לקלעים, מה תגידו על ממפיס?התוספת של קרטר לקבוצת הגריט&גריינד הוסיפה מימד חדש של התקפה לדובים. קרטר, שפתח חלש את העונה, התאושש בחציו השני של חודש דצמבר ולצד הגנה טובה מעמיד מספרים של 10.6 נקודות למשחק עם 1.8 שלשות לערב ב38%. בשלוש השנים האחרונות לא היה לממפיס שחקן Catch&Shoot ברמה של וינסנטי, שיכול לתפוס כדור תוך כדי ריצה ולעלות לזריקה בתנועה חלקה אחת, וזה גורם לכך שייגר אשכרה משרטט לו תרגילים:

כמובן שזאת עדיין קבוצה שחיה בצבע, אבל אלה דברים שלא היו רואים בממפיס בשנים עברו, וזה גיוון מעניין במקום עוד פוסט-אפ של רנדולף. אם המגמה הזאת תימשך וקרטר ישמור על הכושר הנוכחי שלו בשני צידי המגרש, ההתקפה המשופרת של ממפיס העונה יכולה להשתפר עוד יותר.

בלייק גריפין מחצי מרחק – זה משחק של מספרים פשוטים – האחוז הממוצע בליגה לזריקות מחצי המרחק הוא באזור ה41% (והוא קולע פחות מזה), בעוד האחוז הממוצע בליגה לזריקות מהRestricted-Area הוא בסביבות ה61% (והוא קולע יותר מזה). אחוז הזריקות של גריפין שנלקחות מחצי מרחק קפץ העונה ל45 אחרי שעמד על 34 בעונה שעברה. זה הרבה יותר מידי, גם כשהוא קולע אותן ב39% מתקבלים על הדעת, וזה גם הסיבה לירידה הדרסטית שלו [abbr title="מ52.8% ל48.3%"]באחוזי השדה[/abbr] ו[abbr title="מ24.1 ל22.6"]בנקודות[/abbr]. כמובן שכפועל יוצא הוא מבלה פחות זמן קרוב לסל, וחווה ירידה משמעותית גם [abbr title="מ9.5 ל7.8"]בריבאונדים[/abbr] ו[abbr title="מ8.4 ל6.9"]בהליכות לקו העונשין[/abbr].

זה לא אמור לקרות לגריפין. כמו שקורה הרבה פעמים לגבוהים שמצרפים חצי מרחק לארסנל שלהם, נראה כאילו בלייק התאהב בזריקה הזאת וזה כמעט כאילו הוא מעדיף אותה על פני התכתשויות עם שחקנים גדולים וחזקים על מיקום. כשגארנט עשה את זה זה היה בגלל הגיל, כשבוש עשה את זה זה היה בגלל שיטת המשחק, וכשדירק עשה את זה זה היה בגלל שהוא קלעי עילית מהמיד ריינג'. לבלייק אין אף אחד מהתירוצים האלה – במקום יש לו אתלטיות מפחידה, כוח מתפרץ, וארסנל נרחב של הטעיות ותנועות בשטחים קטנים. אם הוא רוצה לקחת את הקליפרס לגמר מערב, הוא צריך קודם כל לקחת את הכישרון שלו לאזור הצבוע של המגרש.

ליבינגסטון בפוסט אפ – כיף לראות את ליבינגסטון, 2.01 מטרים, משחק בצבע מול שומרים נמוכים וקטנים ממנו. הרבה פעמים יריבות מנסות להחביא את השומרים הפחות טובים שלהן בהגנה ולשים אותם עליו כשהוא על המגרש.

כשזה קורה, הווריורס שולחים את ליבינגסטון לתפוס עמדה על הבלוק השמאלי, מעבירים לו את הכדור ומרווחים כולם לצד השני של המגרש. ליבינסגטון לא רק גבוה יחסית לרכז – יש לו גם את היכולת והניסיון להחזיק שומרים על הגב בדרך לצבע, והמהלך המועדף עליו משם הוא פייד-אווי בסיבוב לצד הרחוק, Move שכמעט לא ניתן להביא עליו עזרה ושהוא קולע באחוזים גבוהים. בעונה הרגילה הם לא משתמשים בזה יותר מידי, הרבה בגלל שההתקפה גם ככה עובדת מצוין, אבל בפלייאוף, כשהסקאוטינג רציני בהרבה וכל בעיית מיס-מאצ' הופכת לחשובה, אנחנו נראה יותר מזה.

דווין וויד – בתחילת העונה כתבתי בכתבה אחרת שהוא גמור ומתדרדר ולא יכול להיות מה שמיאמי מחפשת מהקו האחורי. אני כל כך שמח להיות טועה כאן – וויד נותן עונה חלומית של [abbr title="אגב, יודעים מי היחיד שיכול גם להגיד שיש לו עונה כזאת ב30 השנים האחרונות?וויד של לפני 4 שנים"]יותר מ23 נקודות למשחק בקצת יותר מ50% מהשדה[/abbr], הוא חוזר לחלק אסיסטים ולהגיע לקו העונשין, ואפילו מוסיף שיא קריירה של 35% מטווח ה3. פלאש בן 32, לא כזה הרבה, ולמרות שכבר הפסיד העונה 8 משחקים מתוך ה33 של מיאמי נראה הרבה יותר טוב מבחינה בריאותית. מיאמי כרגע רק 8 במזרח, אבל זה הרבה בגלל שכריס בוש היה פצוע וישב גם הוא 8 משחקים בצד. זה עוד רחוק, אבל עם וויד ישמור על היכולת הנוכחית ויעשה פלייאוף טוב עם מיאמי, יכול מאוד להיות שהוא יצא מה16.25 מיליון דולר שיש לו באופציה לעונה הבאה ויחפש חוזה מתגמל יותר, תרחיש שנראה דמיוני לפני שלושה חודשים. איזה כיף.

לברון – יש בעיה – ובמעבר חד, או לא כל כך חד לאור אירועי השבוע האחרון – קליבלנד מתקשה. אני יודע שכולכם מכירים את זה מהחודשיים האחרונים – אנשים עם עניין שולי בNBA, ששואלים אותך "מה קורה עם בלאט?יפטרו אותו?/פשש התחיל לנצח דיוויד הא?מלך ישראל תאמין לי/מה קורה עם בלאט?יפטרו אותו?" וחוזר חלילה. עד עכשיו התשובה שלי תמיד הסתכמה בזה שזאת קבוצה חדשה ומאמן חדש, שזה לוקח זמן. שלפתי את הרקורד של לברון בפתיחת העונה הראשונה במיאמי. כל הסיפור.

אבל השבוע זה השתנה. לכל מי שלא שמע כבר, תגבירו את הווליום ותלחצו PLAY:

Like I said, if we aren't better this year, we're gonna re-unite again and do some bigger and better things, alright

זה לא ציטוט של גורם מהקבוצה או שמועה – אנחנו שומעים את זה באוזניים שלנו. לברון ניסה (ואיכשהו נראה שהצליח) להנמיך את הלהבות כשהגיב שהם דיברו על משהו אחר, אבל אני לא קונה את זה. דקה לפני זה בוידאו, בפיגור 10 1:17 לסוף, אתם יכולים לראות את לברון משגר בהפגנתיות שתי שלשות רצופות כמעט מהחצי. עוד לפני זה אנחנו שומעים ממנו ציטוטים לא חיובים כמו "אני לא צריך לבקש רשות כדי לקחת על עצמי את המשחק. עברתי את השלב הזה". עכשיו מסתבר שהוא בחוץ לשבועיים, ויהיה מאוד מאוד מעניין לראות איך קליבלנד תראה בשבועיים האלה. לבלאט יש את קיירי שמאוד אוהב אותו, ובחירת דראפט של ממפיס שהוא יכול להשתמש בה כדי להביא חיזוק, אבל כדאי לו להתחיל לתעל את היתרונות האלה לנצחונות ומהר. מה שבטוח – דן דילברט ודיוויד גריפין לא עומדים להעדיף אותו על השחקן הטוב בעולם שיכול להשתחרר מהחוזה שלו כבר בשנה הבאה.

לפוסט הזה יש 30 תגובות

  4. מוש השור

    2 ינו 2015 00:41:26

    איזה יופי.. זאת לאוו מתומצת (לחיוב כמובן), כתיבה נהדרת. לגביי בלינק גריפין אני מאמין שייפול לו האסימון (איזה ביטוי של זקנים..) בסופו של דבר וברגע שהוא יעשה אינטגרציה של כל היכולות הוא יהיה הרבה יותר מפחיד. לברון – חתיכת דרעק, משחק כמו כוסית בחוסר איכפתיות משווע, חבילת כישרון אינסופית עם אופי של האנה מונטה.

  12. etayle

    2 ינו 2015 13:20:29

    אדיר.
    נקודה אחת מעניינת שאני רוצה לדבר זה
    "בלייק גריפין מחצי מרחק" – זו מחלה של כל הגבוהים בליגה (לאב) ודוגמא מצויינת זה איבקה שהוא גבוה זריז ואתלט שמסיים טוב ליד הטבעת אבל התאהב בזריקה מרחוק כי זה יותר נח ופחות אלים, זה מאפשר לשחקנים לשמור כח אבל רק למגה גבוהים של הקבוצה ולא לסייד קיק (נוביצקי דוגמא מצויינת) , לדעתי בלייק סוג של רכיכה ,כמו לאב ככה הם תמיד היו .
    מה שהוא לא תופר את זה כמו למרקוס \דירק .
    זו מחלה שחייבת מרפה נקווה שדיוויס לא יחלה בזה …

    1. TheGreatWall

      2 ינו 2015 14:54:24

      אני לא כל כך מסכים איתך. במקרה של איבקה לדוגמה, כשאתה משחק עם ווסטברוק ודוראנט אין לך ברירה אלא לפתח קליעה מחצי מרחק, כי אלו פשוט יהיו רוב הזריקות שתיקח. מן הסתם רוב התרגילים קרואים על שמם, והתפקיד הכמעט בלעדי שלך בהתקפה יהיה לחכות להוצאות שלהם. בקשר לאחרים, יש שחקנים שזה הנשק ההתקפי העיקרי שלהם, לדוגמה לאב, דירק ואלדריג'.
      לגבי גריפין, אני מסכים לחלוטין ואני חושב שהוא צריך לעבוד יותר על משחק הפוסט שלו כי יש לו יתרון פיזיות כמעט על כל 4 בליגה הזאת, והוא לא מצליח לנצל את זה

    2. עומר מזיג

      2 ינו 2015 15:45:44

      זה תלוי בקבוצה. אני יכול להבין למה במיאמי כשוויד ולברון חודרים לצבע כל התקפה שנייה, עדיף שבוש יצא ויזרוק ג'אמפים מחצי מרחק. כנ"ל איבאקה. אבל כשאתה האופציה ההתקפית השנייה (אולי צריכה להיות הראשונה?), ויש לך מסביב את רדיק ובארנס שכמעט ולא נכנסים לצבע ואת דיאנדרה שאי אפשר לבוא לעזור ממנו, אין סיבה שהוא לא יחיה בצבע. פלוס הוא ממש טוב בזה.

  16. bobby

    2 ינו 2015 15:52:46

    תודה רבה, מאוד נהניתי לקרוא!
    יפה שכתבת על וינס קרטר וההשתלבות שלו בממפיס – גם אני שמתי לב שהם מאוד אוהבים לבנות לו שם תרגילים, והוא ללא ספק עוזר להם בקלאץ' הרבה פעמים העונה.

  19. מנחם לס

    2 ינו 2015 17:47:03

    עומר, מספיק שתקרא את המחמאות כדי להבין שהטור הזה חייב להימשך. עשרות פעמים (אני לא מגזים!) היו כאן הבטחות על "התחלה של דבר מתץמשך" ואחרי פעם או פעמיים ההמשך נעלם.
    מקווה שלא תתעיייף ותמשיך עם הטור המקצועי מאד הזה!

  21. דורון

    2 ינו 2015 18:07:23

    פשוט שירה עומר, ענק.
    התרגיל של פופ להכניס קבוצה חדשה ורעננה
    יכול להמם את הקבוצה השניה.
    וזה מהמאמר האדיר שלך.
    עגל אני צריך לקרוא 5 פעמים.
    ברכות.

  23. אפלטון

    2 ינו 2015 21:16:44

    עומר מצויין!
    תובנות נכונות ומעמיקות.
    רק אציין שרדיק הוא חלק מרכזי בתכנית המשחק של דוק ריברס.
    אם תשים לב, הקליפרס מנסים לחקות כמעט בצורה מושלמת את בוסטון של עונת האליפות.
    רדיק על תקן ריי אלן, גריפין על תקן גארנט ופול על תקן רונדו.
    מעניין שהיחידי מבוסטון שחסר להם זה תואם פירס.
    התפלאתי שלא הלכו בקיץ בכל הכח על המקור

  24. עגל

    2 ינו 2015 22:01:26

    קראתי שוב ונהניתי אפילו יותר. מאיפה מצאת את הלקט של אולדרידג' ? והקטעים עם נוביצקי זה ממש מדויק. כולנו ראינו את זה אבל אני לא הבנתי מה מפריע לי בהגנה שלו. מסכן, לבנבן שאיבד את מעט האתלטיות שהיתה לו . . .
    גם הניתוח על רדיק מחמיא גם לו וגם לקבוצה. יעילות היא שם המשחק.
    תמשיך.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט