בתור מי שמסקר את מיאמי עבור הופס ומנהל את ״הלוהט״, קהילת אוהדי מיאמי היט בישראל, קשה לי להעמיד פנים שאני מגיע לפריוויו הזה בלי דעה מוקדמת. אני אוהד מיאמי, אני רוצה שהקבוצה הזאת תצליח, וברור לי שאסתכל עליה אחרת מאוהד ניטרלי. ועדיין, האופטימיות שלי לקראת העונה הזאת לא נובעת מהיט קאלצ׳ר, מהעבר של המועדון או מהאמונה שאריק ספולסטרה מסוגל להפוך כל סגל לקונטנדר. אני אופטימי כי כשמסתכלים על הקבוצה שנבנתה במיאמי, פשוט יש שם הרבה מאוד כדורסל.
העונה שבה הבינוניות ניצחה
אין דרך יפה במיוחד להגדיר את העונה שעברה. היא הייתה כישלון. מיאמי סיימה במאזן 39-43 ובמקום העשירי במזרח, הגיעה לפלייאין ולא הצליחה להגיע לפלייאוף. זה קרה למרות שהיא קלעה 120.9 נקודות למשחק, הנתון השני בטיבו בליגה, סיימה רביעית בריבאונדים עם 46.3 למשחק וחמישית באסיסטים עם 29.0. מצד שני היא ספגה 118.5 נקודות למשחק, רק במקום ה 22 בליגה במדד הזה. היו מספרים, היה כישרון, אבל בסוף לא הייתה קבוצה שלמה מספיק.
מבחינתי, הבעיה המרכזית הייתה ההיררכיה. באם אדבאיו, טיילר הירו ונורמן פאוול הם שחקנים מצוינים, אבל שלושתם מרגישים טבעיים הרבה יותר בתור כינורות שניים בקבוצה גדולה מאשר בתור החבורה שאמורה לסחוב אותך לאליפות. היו צעירים עם פוטנציאל, היו וטרנים טובים, הייתה התקפה שיכולה להתפוצץ בערב נתון, אבל לא היה שחקן אחד שמכריח יריבה לשנות סביבו את כל תוכנית המשחק.
גם מבחינה ניהולית הייתה תחושת החמצה. בדדליין שוב חיכינו לדג השמן, שוב דמיינו את יאניס, ובסופו של דבר מיאמי נשארה בלי מהלך גדול. בזמן אמת היה קל לבקר את פט ריילי ולשאול למה הוא שוב מחכה. בדיעבד, מתברר שהדייג הכי מנוסה באוקיינוס האטלנטי פשוט החליט לא לבזבז את הפיתיון על דג קטן.

ואז הגיע יאניס
הקיץ שינה את כל הסיפור. יאניס אנטטוקומפו ובובי פורטיס הגיעו ממילווקי, בעוד טיילר הירו, חיימה חאקז, קל׳אל וור וקספארס יאקוצ׳יוניס היו בין השחקנים שעזבו במסגרת השינויים הגדולים בסגל. נורמן פאוול גם הוא המשיך הלאה, ומיאמי למעשה פירקה חלק משמעותי מהקבוצה של העונה שעברה כדי לפתוח חלון חדש סביב יאניס.
זה לא היה מהלך זול, וזה גם לא שוד. מיאמי ויתרה על צעירים, עומק ונכסים כדי לקבל משהו שהיה חסר לה יותר מהכול, כוכב על אמיתי. בפעם הראשונה מאז שהתקופה של ג׳ימי באטלר החלה להתפרק, אין שאלה סביב מי הקבוצה הזאת בנויה. יאניס הוא הכינור הראשון, וכל השאר יכולים סוף סוף לחזור לתפקידים שמתאימים להם יותר.

אבל איפה הריווח?
זה הטיעון המרכזי נגד מיאמי החדשה, והוא לגיטימי. יאניס ובאם הם שני שחקנים אדירים, אבל שניהם רוצים לפעול באזור הצבע. למיאמי גם אין רכז על קלאסי, ולכן קל לדמיין משחקי פלייאוף שבהם היריבה מצופפת את האמצע ומכריחה את האחרים לנצח אותה מבחוץ.
רק שכאן בדיוק נכנסת הבנייה של הקיץ. טים הארדוויי ג׳וניור הגיע כדי לזרוק, קליי תומפסון הגיע כדי לזרוק, בובי פורטיס מסוגל לרווח מהעמדות הגבוהות, ואנדרו וויגינס כבר הוכיח שהוא מסוגל להעניש הגנות שמשאירות אותו פנוי. גם באם עצמו הפך בעונה שעברה לשחקן שמוכן הרבה יותר לקחת שלשות. אף אחד לא צריך לחשוב שהוא הפך פתאום לסטף קרי, אבל עצם העובדה שההגנה כבר לא יכולה להתעלם לחלוטין מהזריקה שלו עוזרת ליאניס.
קליי גם לא צריך לחזור להיות השחקן שהיה לפני עשור. מספיק שהמגן שלו מפחד לעזוב אותו. הארדוויי לא צריך לנהל התקפה. מספיק שהוא מקבל כדור אחרי החדירה של יאניס וזורק ללא היסוס. זאת בדיוק הסיבה שאני חושב שהדיון על חוסר הקליעה של מיאמי מעט מוגזם.
וזה ממש לא נגמר בחמישייה
אחד הדברים שאני הכי אוהב בסגל הזה הוא שספולסטרה לא יצטרך לחיות רק מהשמות הגדולים. ניקולה יוביץ׳ עדיין שם, ובגיל 23 הוא ממשיך להיות שחקן מסקרן בגלל השילוב בין גובה, יכולת להוביל כדור וקליעה. סימונה פונטקיו נותן עוד גוף גדול שיכול לרווח את המגרש, ודרו סמית יכול לתת דקות של הגנה, לחץ על הכדור ויציבות בקו האחורי. ניק ריצ׳רדס הגיע כדי לתת למיאמי סנטר אמיתי נוסף, משהו שמאפשר לבאם וליאניס לשחק בהרכבים שונים בלי שכל העומס בצבע ייפול עליהם. הסגל כולל גם את קשאד ג׳ונסון, מיירון גארדנר ושחקנים צעירים נוספים שינסו להילחם על דקות.
זה חשוב במיוחד במהלך עונה של 82 משחקים. קליי בן 36, הארדוויי בן 34 ויאניס כבר בן 31. מיאמי לא יכולה להרשות לעצמה להגיע למרץ כשהשחקנים המרכזיים שלה סוחבים עייפות של עונה שלמה. אם ספולסטרה יצליח לייצר רוטציה עמוקה ולמצוא תרומה אמיתית גם משחקנים מספר תשע, עשר ואחת עשרה, זאת יכולה להיות אחת הקבוצות הגמישות ביותר שהיו לו בשנים האחרונות.

והרוקי שמגיע עם אישור לזרוק
אסור גם להתעלם מריאן קונוול. מיאמי השיגה את הבחירה ה 37 בדראפט מאוקלהומה סיטי, ובחרה גארד בגובה 1.93 מטר שמגיע עם דבר אחד שכבר ברור מאוד בפרופיל שלו, הוא לא מפחד לזרוק.
בעונתו האחרונה בלואיוויל קונוול קלע 18.8 נקודות למשחק, אבל המספר היותר מעניין מבחינת מיאמי הוא 9.6 ניסיונות לשלוש בכל ערב. הוא קלע 3.29 שלשות למשחק, הנתון הטוב ביותר באזור שלו ואחד הגבוהים בכל כדורסל המכללות. האחוז באותה עונה היה 34.5, אבל שנה קודם לכן בקסבייר הוא קלע בערך 41 אחוז מבחוץ. כלומר, גם אם הוא עדיין צריך להפוך לקלע יציב יותר ברמת אן בי איי, מדובר בשחקן שהקליעה היא חלק מרכזי מאוד מהזהות שלו.
בליגת הקיץ כבר קיבלנו טעימה מהביטחון הזה, כולל משחק של 26 נקודות מול גולדן סטייט שבו קלע ארבע שלשות. אני לא מצפה ממנו להיכנס עכשיו ולשחק 25 דקות בכל ערב בקונטנדרית, אבל בסגל שבו יאניס מייצר כל כך הרבה תשומת לב בצבע, שחקן צעיר שמוכן לזרוק ברגע שהכדור מגיע אליו הוא חתיכת פרויקט מעניין.

דביון ופלה צריכים לעשות את הקפיצה
מבחינתי, דביון מיטשל הוא אחד השחקנים שהעונה הזאת תלויה בהם יותר ממה שנדמה. לא בגלל שהוא צריך להפוך לכוכב, אלא בגלל שמיאמי צריכה ממנו להפוך מרכז ששומר נהדר לרכז שגם באמת מנהל משחק. הוא צריך לדעת מתי יאניס צריך לקבל את הכדור, מתי להריץ פעולה עם באם, מתי להאט ומתי לתת לקבוצה לטוס קדימה. אם הוא עושה את הקפיצה הזאת, אחת החולשות הכי ברורות של הסגל הופכת להרבה פחות מפחידה.
ולצדו נמצא פלה לארסון, אולי אחד השחקנים שאני הכי סקרן לראות השנה. הוא סיים את העונה שעברה עם 11.4 נקודות למשחק, אבל אצלו המספרים אף פעם לא מספרים את כל הסיפור. הוא ההאסלר של הקבוצה. הוא רודף אחרי כדורים, נכנס בגוף, מגן, מוסר ועושה דברים שלא תמיד מגיעים לבוקס סקור. אפילו יאניס כבר הספיק להתרשם ממנו. אם הוא לוקח עוד צעד קדימה, מיאמי מקבלת שחקן רוטציה שמרגיש כאילו הוא נבנה במעבדה של ספולסטרה.

ההגנה היא המקום שבו אני באמת מתחיל להתלהב
אני לא מתכוון להכריז לפני משחק רשמי אחד שמיאמי היא ההגנה הטובה בליגה. זה צריך לקרות על הפרקט קודם. אבל מבחינת חומר הגלם, קשה למצוא הרבה קבוצות עם פוטנציאל הגנתי כזה.
יאניס ובאם באותו קו קדמי זה כמעט לא הוגן מבחינת האפשרויות שזה נותן לספולסטרה. שניהם יכולים להחליף, לעזור, לכסות שטחים עצומים ולהגן על הטבעת. וויגינס יכול לקחת כנפיים גדולות, דייוויון יכול להציק למובילי כדור, פלה נותן עוד גוף אגרסיבי ופיזי, וריצ׳רדס מאפשר לשחק גם עם סנטר טבעי מאחוריהם. יש כאן כלים להרכבים גדולים, קטנים, מהירים ופיזיים.
אני חושב שהקבוצה הזאת יכולה להיות בצמרת ההגנות בליגה, ואולי יותר חשוב מזה, היא בנויה לנצח גם כשהכדורסל מכוער. יהיו ערבים שבהם השלשות לא ייכנסו וההתקפה תיתקע. מיאמי עדיין יכולה לקחת משחק דרך הגנה, ריבאונד, פיזיות ועצירות בדקות האחרונות. בפלייאוף זה שווה המון.
ארבע עשרה דקות שהספיקו כדי להתחיל לדמיין
משחק הכנה הוא לא ראיה לשום דבר, אבל הניצחון 129- 105 על טורונטו בהחלט נתן הצצה נחמדה למה שהקבוצה הזאת יכולה להיות. יאניס שיחק 14 דקות בלבד וסיים עם 9 נקודות, 4 ריבאונדים ו-7 אסיסטים. דווקא שבעת האסיסטים הם הנתון שאני לוקח מהערב הזה.
זאת הרי כל השאלה סביב הציוות הזה. מה יקרה כשההגנה תכניס עוד שני שחקנים לצבע כדי לעצור את יאניס? לפחות בהצצה הראשונה, התשובה הייתה ברורה. הוא לא ניסה להילחם בכל פעם בקיר, אלא מצא את השחקן הפנוי. הארדוויי נראה טבעי מאוד בתפקיד שלו, באם כבר זרק מבחוץ, פורטיס נתן עוד אפשרויות מהספסל, והקבוצה נראתה כאילו היא מבינה מה היא מנסה לבנות. זה עדיין אוקטובר, ולכן אין שום סיבה להשתגע. אבל בתור טעימה ראשונה, קיבלנו בדיוק את הדבר שרצינו לראות.
ויש גם דרך שבה הכול משתבש
עם כל האופטימיות, יש כאן סיכונים. חלק משמעותי מהרוטציה מבוגר, הבריאות של יאניס היא גורם קריטי, וההתאמה בינו לבין באם עדיין צריכה להוכיח את עצמה מול הגנות שמקבלות שבעה משחקים כדי ללמוד כל חולשה שלך. אם הקליעה נופלת, אם דביון לא מצליח לנהל את ההתקפה ואם הווטרנים מתחילים להרגיש את הגיל, אפשר בהחלט לדמיין עונה הרבה פחות נוצצת.
גם עומק הוא דבר יפה רק אם השחקנים באמת טובים מספיק בשביל לשחק בפלייאוף. ביולי קל להגיד שלספולסטרה יש 12 אפשרויות. במאי הוא יצטרך לדעת על אילו שמונה הוא באמת סומך. לכן קונוול, יוביץ׳, דרו וכל שאר החבורה הם לא רק קישוט מסביב לכוכבים. אחד או שניים מהם יכולים להיות ההבדל בין קבוצה טובה לקבוצה שבאמת מסוגלת לנצח ארבע סדרות.

התחזית שלי
בעונה הסדירה אני רואה את מיאמי מסיימת בין המקום השלישי לשישי במזרח. הטווח רחב בכוונה, כי הרבה מאוד תלוי בבריאות של יאניס וביכולת של ספולסטרה לנהל את העומס של הסגל המבוגר. אבל אחרי 43 ניצחונות ומקום עשירי בעונה שעברה, מבחינתי הציפייה הבסיסית ברורה, הגיע הזמן לצאת מהפלייאין. הקבוצה הזאת טובה מדי בשביל להגיע שוב לאפריל כשהעונה שלה תלויה במשחק אחד.
בפלייאוף, חצי גמר המזרח הוא מבחינתי יעד ריאלי לחלוטין. משם אני כבר מרשה לעצמי להיות אוהד. יאניס הוא לא האקס פקטור של מיאמי. הוא הכלי הכי גדול בארגז הכלים של אריק ספולסטרה. האקס פקטור האמיתי הוא מה שספו יצליח לעשות עם כל מה שנמצא מסביבו.
אני לא מבטיח גמר מזרח ובטח שלא טבעת. אבל אם מיאמי מגיעה בריאה לחצי גמר המזרח, נשארים שמונה ניצחונות עד אליפות. עם יאניס, באם, קליעה מסביבם, עומק אמיתי והגנה שיכולה להפוך כל סדרה למלחמת התשה, אני לא חושב שזה מופרך לדמיין.
בשנה שעברה היו למיאמי הרבה שחקנים טובים ולא מספיק תשובות. השנה יש לה סגל עמוק יותר, היררכיה ברורה יותר ובעיקר שחקן שכל יריבה צריכה להתחיל את תוכנית המשחק שלה בשאלה אחת.
איך עוצרים את יאניס אנטטוקומפו?

קבוצת הגנה מפלצתית תהיה קבוצת התקפה פח זבל במיוחד בפלייאוף.
תכלס אם נורמן פאוול והירו היו עם הסגל הנוכחי הם היו קונטנדרית באמת.
תודה על הפריוויו,
לבנות על דביון מיטשל, שחקן בן 28 שיעשה קפיצת מדרגה בניהול משחק זה אופטימי מאוד. יכול להיות שזה יקרה, בכל זאת שחקן מתבגר ומבין יותר טוב את המשחק והדרישות, אבל זה קצת מסוכן.
סגל מעניין, אם הם בריאים יש להם פוטנציאל לא רע לצאת מהמזרח.
קבוצה מסקרנת.
אפשר לסמוך על ספולסטרה, שתמיד מכין לימונדה ממה שהוא מקבל.
בקבוצת האיכות השנייה במזרח ( אחרי הניקס ופילי).
הכוכבים שלה לא דרג א' (יאניס כבר לא שם) והספסל נראה חלש להחריד.
בהצלחה
הם יפתחו לפילי את התחת
כתבת יפה מאוד, תודה!
אין ספק שמיאמי מכוונים גבוה והסגל שלהם נראה מסקרן. מה שכן נראה שחסר שם, הוא ״מספר 2״ טבעי בעמדות הגארד. באם הוא בהחלט מספר 2 טוב ליאניס, אבל שניהם משחקים על משבצת שלעתים חופפת. נראה שלפחות על הנייר חסר להם הגארד ההחלטי שיכול להוביל כדור ולקלוע, סטייל ברונסון כזה, שישלים טוב את יאניס ובאם.
מסכים שההעפלה לפלייאוף ממיקום 3-6 היא ריאלית וכנראה גם חצי גמר. בשביל יותר מזה – הם יצטרכו למצוא את הגארד שייקח אותם עוד צעד קדימה.
פריוויו מקיף ומעולה
הצירוף של קליי והארדוואי משפרים את הריווח ועם וויגינס ועוד 2 שחקנים שיהיו אמינים ברגע שהם יקבלו מבט חופשי אז הפחד מחוסר ריווח יירד משמעותית.
באם הוא כינור שני ראוי שהוכיח את עצמו בשתי ריצות הפלייאוף עם באטלר שהסתיימו בגמר.
דביון מיטשל הראה שיפור כמנהל משחק אבל מעניין לראות אם יבצע עוד קפיצת מדרגה בתחום ואיך יתמודד בפלייאוף עם הגנות שיפעילו עליו לחץ מסיבי וינצלו את המצב שאין עוד מישהו מלבדו שיכול לתפקד כרכז באמינות.
השאלה הגדולה והמכריעה של העונה של מיאמי היא הבריאות והכושר של יאניס. הוא נפצע בפלייאופים של 20',23', נפצע רגע לפני פלייאוף 24' ושיחק 36 אשתקד עם 3 פציעות שלבסוף סיימו את העונה שלו, שבה כבר לא נראה כמי שכופה את העליונות הפיזית שלו על היריבה ופחות שולט מבעבר.
אם יש לו עוד עונה דומיננטית ובריאה בקנה אז התקרה של מיאמי היא אליפות. במידה ולא אז סביר להניח שייעצרו לפני גמר המזרח.
הם יצטרכו להביא רכז טוב לפלייאוף בטרייד בהמשך העונה. ווש וטריי יאנג מהר מאד יבינו את מצבם ואז יש מצב לטרייד טריי על דביון מיצל וזה כבר נותן להם בוסט רציני. ווש יסכימו עם ממתק בדמות קליי ובחירה אל תדאגו או תגידו שזה הזוי.
טריי תפור להיט הוא מה שחסר להם. הוא גם יהיה פנוי להרבה שלשות והפיק אנד רול יהיה מפלצתי בהתקפה.
והם קבוצת הגנה מצויינת שיכולים לחפות על בור הגנתי כמוהו המשמש כקונוס.
לא שולל שעם הכל מסתדר אפשר להצליח גם בלי רכז על אבל הסיכוי קטן יותר משמעותית.
לא תודה, טריי הוא בור בהגנה וצ'וקר היסטרי.
תודה רבה,
חסר שם גארד יוצר ברמה גבוהה (פאוול) ובפלייאוף זה יצוף. אני במקומם מנסה לעשות מהלך אם השאריות של הנכסים שלי על גארד יותר טוב ממיטשל (לא בטוח שיצליחו כי באמת אין הרבה נכסים)
אל תדאג לקראת פברואר מלא קבוצות שוקעות והמנגרים חסרי הבינה שלהם מחלקים ממתקים
אחלה פריוויו, תודה. חוץ מהניקס, אין אף קבוצה מזרחית שהיא עדיפה משמעותית על מיאמי, אבל יש כמה קבוצות צמודות. כרגע נראה לי סיבוב שני, בהנחה שיאניס בריא, אבל עוד שחקן יוצר לקו האחורי יכול לשנות את זה
ספו וריילי כבר כמה מאות שנים במיאמי, או שכך לפחות זה מרגיש. מעניין אם
מישהו מהם בונה על טבעת אחרונה והביתה.
זה טור שווה ערך לציפיות הגבוהות מהקבוצה.
תודה רבה לוהט
תודה על הפריוויו
דביון מיטצל בן 28, במקרה הטוב קולע 10 נקודות למשחק. מה אתה כבר יכול לצפות ממנו, זה השחקן, הוא לא ישתפר. הרבה יותר חשוב שכל שחקן מעל גיל 30 ישחק מעל 65 משחקים, אז יש להם סיכוי.
לדעתי הם גם פציעה אחת של יאניס מלהיות בפלייאין, המזרח מאוד עמוק השנה – אטלנטה וושינגטון אורלנדו, שארלוט – כולם שם
כשישאלו אותי כמה אני זקן – גדלתי על טים הרדוואי האבא והנה הבן כבר בן 34 (מתי הספיק??) ותיכף תולה נעליים
ספולסטרה מאמן מהטופ של הליגה, יכול לעשות ארוחת שף מקלח תירס נגוס. הג׳וב שלו תמיד מובטח, מה שמבטיח שקט נפשי ויכולת לנהל אסטרטגיות ארוכות טווח, שלא לדבר על הריספקט בחדר ההלבשה שמסדר את הראש של מוחתמי רכש נוצצים שמדברים יוונית במבטא אפריקאי.
המזרח יהיה השנה הכי מרתק שזכור לי מאז ימי הבולס העליזים. הניקס, בוסטון, הסיקסרס ומיאמי הן כולן קונטנדריות ללכת עד הסוף. הפתעות יכולות להגיע מאינדיאנה ועד שרלוט. יהיה שמח.
לגבי בוסטון – צריך לראות קודם איך טייטום נראה אחרי הפציעה. סוף עונה שעברה והפלייאוף זה מדגם קטן מדיי. אבל כן, המזרח נראה חזק. אין שם מפלצת חזקה כמו אוק׳ או הספרס במערב, אבל כן יש הרבה מאוד קבוצות לא פרייאריות, שלא נופלות מקבוצות פלייאוף מערביות אחרות דוגמת מיני, דנבר, יוסטון ולייקרס.
אתה גם צודק וגם שכחתי לציין את דטרויט בדירוג העוצמה. למעשה, הם ממש גבוה בסולם ״הקבוצות שהתחזקו עד שלקחו אליפות ב-8 העונות האחרונות״.
ובאשר לדנבר – זה לא אומר כלום על הצפוי, אבל במשחק ההכנה נגד יוטה הג׳וקר דפק את המהלך הכי הארלם גלובטרוטרסי שזכור לי מאז מדולארק למון:
https://www.youtube.com/watch?v=yHB2OGS04e4
זה שיוקיץ׳ הוא וירטואוז זה לא חדש 🙂
מ-2019 בערך ועד היום, יוקיץ׳ הוא תופעה. אבל איך שלא תסתכל על זה, האליפות עד כה הושגה רק פעם אחת. הווריורס ידעו יפה מאוד לסחוט תארים עם קרי בשנות השיא שלו ואפילו קצת אחרי השיא (22), כשבין לבין הייתה גם עונת ה73-9 שהסתיימה רק בהפסד צמוד בגיים 7. אבל בדנבר העסק קצת פחות עובד ולא מרגיש שבנו מאז 23 קבוצה מספיק חזקה סביב יוקיץ׳.
מצידי שיביא מסירות כאלה מהסל של דנבר עד לסל היריבה, אי אפשר לבנות רק עליו.
אין מסביבו קבוצה מספיק טובה. ספסל מאוד רדוד ומארי לא מספיק יציב כדי להיות מספר 2 בקבוצה אלופה.
לקחת 2 טבעות עם KD זה לא ממש "לסחוט תארים"…
הלייקרס של 09-10 היא הלא סופר-טים האחרונה לריפיט.
אתה 100% צודק לגבי צמד האליפויות עם דוראנט, אבל כן צריך לתת את מלוא הקרדיט על האליפות ב-15, האליפות ב-22 ועונת ה73-9 ב-2016. כלומר קרי ללא דוראנט היה שווה לווריורס 2 אליפויות + עונה סדירה הכי דומיננטית שהסתיימה בכמעט אליפות, שזה בינתיים משמעותית יותר ממה שדנבר הוציאו מיוקיץ׳.
אני סומך כל הסקאוטינג של מיאמי והיכולת לגדל דחויי דראפט לשדרגה של שחקנים לגיטימיים. קונוול הוא ממש שיחוק- צפיתי בו לייב בשנה שעברה בקולג' והוא בחלט גניבה.
מיצ'ל הוא אחלא שחקן אבל לא מוביל- מאמין שיביאו מתישהוא גארד טוב שיוצר לעצמו באיזשהוא טרייד ואז מיאמי היא בהחלט קונטנדרית.
אשקול להסכים לקבל תמורת מיצ'ל את אנט או לוקה ואפילו את ברונסון.
מסכים עם הניתוח, אבל לא עם הסקאלה עליה מניחים אותו, כלומר לדעתי גם אם כל הדברים הטובים יקרו, הסיכוי לאליפות קטן מאד, והסיכוי לצאת מהמזרח גם הוא אינו גבוה.
.
מה שיכול לשנות את זה, ולא יודע אם זה יקרה העונה או בעונה הבאה, זה טרייד נוסף. לדעתי הם מרחק טרייד טוב מלהיות קונטנדרית, ועכשיו צריך למצוא עבור מי להטריד, ואיך לשלם (לא יודע כמה בחירות נשארו להם). אם יצליחו, אז יש על מה לדבר.
.
תודה רבה הלוהט, אחלה פריוויו.
בס"ד
תודה רבה, יש הרבה סימני שאלה,
ובעיקר הרבה שחקנים שאתה לא יודע מה תקבל מהם.
קליי, ויגינס, הצעירים, האם יאניס יגיע בריא לפלייאוף?
להזכירכם כבר כמה שנים הוא לא מגיע בריא לפלייאוף
אשך יש מגוייס חדש ל ללל
https://m.sport5.co.il/articles.aspx?FolderID=403&docID=563023&int_source=taboola
גם אם היו לי 100 אלף ניחושים לא הייתי זוכר אותו
וזה הסיבה שהוא מלכלך על לברון, כי רק כך הוא יעלה לכותרות. הוא היה כלום בנבא ועכשיו מקבל כותרות על גבו של המלך.
"הוא הולך בכוונה לשבור את שיא הנקודות בכל הזמנים כדי שאף אחד לעולם לא יוכל לעבור אותו". בפרשנות שהיא לא הייטריות אפשר להגיד שהוא פשוט שחקן כדורסל טוב שיודע לשמור גופו ועל רמה גבוהה למעלה מ 20 שנה.
שומר היטב במעבדות אם לא תשלח איך תיקח?😉
מעבדות לא מעבדות האיש אנמוליה של אחזקת ושימור גוף.
הוא משחק יובל שהמגינים בורחים לצדדים ואסור לשמור לכן השיאים
גם פרו יכל לעשות זאת אבל כנראה שהוא לא משהו בכדורסל.
אני דווקא זוכר. עוד חייל בצבא הללל
תודה רבה!
האתגר הגדול של מיאמי הוא להאריך את הקריירה של יאניס, כי כרגע עם הפציעות והסט יכולות שלו זה לא נראה מבטיח במיוחד. אבל אם מישהו ידע לעשות את זה, כנראה שאלה ספו וריילי…
יש שני נעלמים שאם הם יסתדרו על הצד הטוב ההיא יכולים לעשות טופ מזרח – 1. כמו שכבר כתבו המון תלוי במיצ׳ל וביכולת שלו לנהל את העסק. אני מנחש שמהר מאוד ריילי יעבוד על להוסיף עוד פליימייקר לספסל כגיבוי או כמחליף כי מיצ׳ל לא רכז ראשון לקונטנדרית. 2. מה נשאר במיכל של וויגינס? הוא יקבל המון שטח ומבטים פנויים ואם יבוא נעול יכול לעשות עונה 🔥אם יבוא אנמי זה יראה רע. תודה לוהט
אחלה פרוויו
נראה שמיאמי חוזרת למקומה הקבוע כסוס השחור של הפלייאוף
ונראה שיגיעו לשם
🙏
לא יודע איך יגמר.
ימים יגידו.
מועדון ללא קהל, מלא בגופות שחקנים.לא יעשו כלום
מלא קהל