תקציר הפרקים הקודמים

אחד הגבוהים הטובים בליגה, לקח 2 תארי MVP בק-טו-בק בגיל 25 והוביל את המועדון לאליפות היסטורית, אבל לא הצליח להשיג טבעת שנייה, ו-5 שנים אחרי אותה אליפות ועונה רוויה פציעות שמסתיימת במאזן שלילי, מבקש לעזוב ועושה את דרכו לעיר חוף גדולה וזוהרת תמורת חבורת שחקני משנה חביבים .

בפעם הקודמת לשחקן קראו לו אלסינדור, בתחילת דרכו, וקארים עבדול ג'אבאר בהמשכה. המעבר ללוס אנג'לס לייקרס הניב לו 3 תארי MVP  בנוסף לתואר הבודד בו זכה בבאקס בעונתו הלפני אחרונה, ו-5 אליפויות. אבל רק אחרי 5 עונות נוספות ללא טבעת, וכשעובר עשור בין האליפות הראשונה שלו עד השנייה, שהיא גם עונת ה-MVP האחרונה שלו, בגיל 33. הבאקס, אגב, צלחו בקושי את העונה שאחרי הטרייד, קרסו עונה אחריה, והיו צריכים מספר שנים להתאושש .

הפעם מדובר כמובן ביאניס אנטדקומבו, שאמנם נזקק לקצת יותר זמן כדי להגיע לגבהים של עבדול ג'אבאר אבל גם פה, למרות עונות טובות של סביב 50 ניצחונות בעונה, רק פעם אחת הבאקס עברו את הסיבוב הראשון בפלייאוף, וגם אז רק כדי להיות מודחים בסיבוב הבא. יאניס, שכל אותן שנים היה בדיוני ה MVP-לא הצליח להשיג את ה-MVP השלישי, וכך הגענו לעונה שעברה.

עונה שעברה

מאזן 32-50, מקום 11 במזרח.

יאניס החסיר מלא משחקים, מיילס טרנר לא סיפק את הסחורה, והבאקס היו לא משהו בלשון המעטה, כך שהקבוצה לא הגיעה לפלייאוף לראשונה מאז עונת 2016, מה שסימן שהגיע הזמן לפירוק והרכבה.

מאמן

טיילור ג'נקינס ניצל מספינה שוקעת בממפיס אחרי תקופה שהתחילה טוב (זוכרים שהם סיימו מקום שני במערב?), ובא להציל ספינה שחשבה שאם תיתן לדוק ריברס לשמש בתור רב חובל תגיע לאיזשהו נמל מתישהו ובחתיכה אחת.

סגל

עזבו – יאניס, כידוע, עבר לחום של מיאמי, ולקח איתו את בובי פורטיס. כמוהם עזבו גם טוריאן פרינס וגארי האריס לדטרויט.

הגיעו – הירו, חאקז, ווייר ויאקוצ'יוניס הגיעו מפלורידה. קאריס לאוורט הגיע מדטרויט.

נשארו – עוסמאן דיאנג, פיט נאנס, גארי טרנט ג'וניור, ואלוהים שישמור איזה שם פרטי סרבי מרקוביץ' האריכו חוזים.

נבחרו בדראפט – בריידן בריז בבחירה ה-10 ונייט אמנט בבחירה ה-13 של מיאמי שהתקבלה בטרייד על יאניס.

גארדים – ריאן רולינס, קאריס לאוורט, קאספרס יאקוצ'יוניס, טיילר הירו, בריידן בריז, גארי טרנט ג'וניור, איי.ג'יי גרין, קורמק ראיין וקאם ג'ונס.

פורוורדים – חיימה חאקז ג'וניור, קווין פורטר ג'וניור, עוסמאן דיאנג, נייט אמנט, קייל קוזמה, פיט נאנס, משהו סרבי מרקוביץ'.

סנטרים – מיילס טרנר, קאליל ווייר, יריחו סימס

חשוב לציין שהסגל נחשב לאחד הסגלים חסרי הניסיון בליגה, כשרק 2 שחקנים מסתובבים בליגה מעל עשור, 12 נמצאים בה פחות מ-5 שנים, ועדיין הגיל הממוצע והחציוני בקבוצה הוא 25, מאחר והרבה מנבחרי הדראפט שם נבחרו בגילאים יחסית מבוגרים.

התחזית

אופטימי – ריאן רולינס ממשיך להשתפר והופך לבעל הבית. הירו, שגדל בוויסקונסין, הופך לאהוב הקהל ומשחזר את היכולת שהביאה אותו לאולסטאר. בריז משתלב נהדר בתור ווינג קשוח ויעיל, חאקז ממשיך את קמפיין השחקן השישי מהעונה שעברה. קאליל ווייר משתחרר מצילו של באם ועושה קפיצה, וגם אצל טרנר משהו משתחרר, והוא חוזר להראות כמו השחקן שהיה באינדיאנה. מילווקי מגיעה לפלייאין מהצד הטוב של ההגרלה למפגש מול מיאמי, ויאניס שייחנק ברגע האמת בדרך להדחה בסיבוב הראשון.

פסימי – הירו ממשיך את הקו הפצוע והמפוזר מעונה שעברה, ווייר לא מצליח לקפוץ מדרגה, ואין מישהו שמצליח לסחוב את הקבוצה ששוב מסיימת את העונה עם מאזן שלילי, כשיאניס דוהר כל הדרך לאליפות בחופים שטופי השמש של מיאמי.

ריאלי – הקבוצה מלאה שחקנים ראויים, ג'נקינס כבר הוכיח שהוא יכול לקחת חבורה שכזאת ולהוציא ממנה יותר משנראה לעין, ואפילו יעשו טרייד המשך לא גרוע ממש, כי מי צריך כל כך הרבה שחקנים שאף אחד מהם אפילו לא כוכב אמיתי? בסוף הם יגיעו לפלייאין ויסיימו את העונה במאזן חיובי בקושי, אבל לפלייאוף הם לא יגיעו, אבל היי גם יאניס לא יגיע הרבה יותר רחוק.