העונה שעברה:

מאזן: 30-52 מקום רביעי במזרח, הפסד שלא נאמר תבוסה שלא נאמר רמיסה בגמר המזרח 0-4 לניו יורק ניקס

אם תשאלו אותי, ואני כותב את זה אז אתם שואלים אותי, השינויים שקליבלנד עשתה לא עשו שום דבר כדי לשנות את הכיוון שאליו היא צועדת מהרגע שבו החתימה את דונובן מיטשל בעסקת ענק מהיוטה ג'אז (זוכרים?)

הקאבס נפרדו מגארלנד, והביאו במקומו ג'יימס הארדן, אלא שלהארדן יש תכונה ידועה של העלאת הרצפה בעונה הסדירה והנמכת התקרה בפלייאוף. אז תגידו, אבל הקאבס הגיעו עד גמר המזרח והפסידו לאלופה, מה אתה רוצה מהם?התשובה היא שמי שאשכרה עקב אחרי הפלייאוף הזה יודע שכדי להגיע למעמד, הקאבס ניצחו ב-7 משחקים קשים את טורונטו החלשה, ואז ב-7 משחקים את דטרויט השבורה, ברגע שהם פגשו קבוצה אמיתית הם טואטאו בלי שהצליחו אפילו להפסיד בחד ספרתי באף משחק ולא היו בסדרה הזאת ולו לדקה.

קצת מספרים מהסדרה הזאת: הארדן קלע 18% לשלוש, רק ארבעה שחקנים קלעו בספרות כפולות, אף שחקן לא קלע מעל 40% משלוש, ועל הגנה בכלל אין מה לדבר.

מה היה בקיץ?

מיטשל והארדן חתמו על חוזים חדשים, אבן מובלי וג'ארט אלן ממשיכים, ופייטון ווטסון הצטרף כדי להוסיף הגנה וקשיחות לחמישיה של הקאבס, שמהצג השני צמצמו מאוד את העומק והגמישות שלהם כשנפרדו משורת שחקנים, המובילים שבהם הם מקס שטרוס ודין וייד (הם גם החתימו את מריו הזוניה, לא היה עדיף סוס?).

העונה:

חמישייה: הארדן, מיטשל, ווטסון, מובלי, אלן.

שחקני ספסל בולטים: פרוקטר, מריל, תומאס, טייסון, הזוניה, תומלין

התחזית:

התסריט האופטימי:

הארדן נותן עונה סדירה לפנתאון, מיטשל הופך למועמד MVP אמיתי וזה נהיה ברור שהוא יכול להוביל קבוצה לאליפות, ווטסון מתברר כחתיכה החסרה שמאזנת הגנה והתקפה, הנעת כדור וסטטיות בהתקפה ובהגנה של הקאבס, וקליבלנד מסיימת במקום ה-3 במזרח אחרי הניקס ופילי, וכמובן, עפה בסיבוב השני. חשוב לי לציין שאולי הפוטנציאל הגדול ביותר לקפיצה בקליבלנד הוא דווקא מובלי. בתחילת הקריירה היו השוואות לקווין גארנט, בינתיים הוא עוד לא מממש את ההבטחה, שיפור בקליעה, והפיכה למפלצת הגנתית של ממש יכולים להפוך את קליבלנד לקבוצה אחרת.

התסריט הפסימי:

הארדן נפצע, חסר חשק, לא מאושר, לא מקבל את שהובטח לו, או כל אחת מהבעיות האחרות שרדפו אותו (או הוא אחריהן) במהלך קריירת ה-NBA המאוד מעוררת מחלוקת שלו. אנחנו מגלים את התקרה של מיטשל כמו גם את התקרה של התקווה ששחקן משלים יפתור את כל הבעיות של קבוצה. כמו כן עיסוק בלתי פוסק בהתאמה של מובלי ואלן, הקאבס מסיימים במקום ה-6 במזרח ומודחים בסיבוב הראשון.

התסריט הריאלי:

משהו באמצע. בסוף הארדן ומיטשל נותנים לך רצפה מאוד גבוהה, וקשה לי לראות איך הקאבס לא מסיימים ברביעיה הראשונה, אבל ב-NBA של היום לקחת אליפות זה קשה בצורה מטורפת, ואתה יכול לקוות שהדברים פתאום יסתדרו לך כמו שקרה לניו יורק ניקס, והקאבס בהחלט יכולים לספר לעצמם שזה יכול לקרות להם, אחרי הכל מה באמת ההבדל בין טאונס למובלי ובין מיטשל לבראנסן, אבל המציאות לימדה אותנו שכדי לקחת אליפות אתה צריך רגע אחד שבו שחקני הספסל עושים קפיצה, שחקן מוביל אחד או שניים הופכים למגה סופר דופר סטארים, ובעיקר שהקבוצה מתחברת סגנונית ומורלית באופן חריג, כך קרה לאינדיאנה, כך קרה לניקס, שתי הקבוצות הכי אובר אצ'יבינג של השנים האחרונות, האם זה יכול לקרות לקליבלנד? אני נוטה לחשוב שהארדן הוא חסם כימיה מובנה, ולכן התקרה שלהם היא התקרה שלהם, ואם אני צריך להמר הרי שהמזרח יסתדר בסופו של דבר כך שניו יורק ופילי יסיימו בשני המקומות הראשונים, ואז הפייסרס, הקאבס, הסלטיקס, ההוקס והפיסטונס יהיו דיי קרובות אחת לשניה, כשלאף אחת מהן אין סיכוי אמיתי בסדרת פלייאוף נגד שתי המובילות, וכך הגורל של קליבלנד הוא להיזכר כקבוצה טובה, אבל עוד אחת שלא יכלה לעשות את הקפיצה עם ג'יימס הארדן או בלעדיו.