העונה שעברה:

מאזן: 60-22, מקום ראשון במזרח.

אחרי שנים במרתפי הליגה הפיסטונס הגיעו לפתיחת העונה הקודמת אחרי שביצעו קפיצת מדרגה עצומה מ 14 ניצחונות ל 44, שהביא לה את המקום השישי בקונפרנס והדחה מכובדת בסיבוב הראשון לניקס החזקים.

הפיסטונס לא עצרו פה וביצעו עוד קפיצה אדירה ושדרגו את עצמם ל 60 ניצחונות העונה ולמקום הראשון במזרח. כל זה כמעט ללא תרומה מג'יידן אייבי, הבחירה החמישית בדראפט 22', שהראה פוטנציאל מעניין בעונה שלפני עד שנפצע בצורה קשה ומאז לא חזר לעצמו.

האחראי העיקרי לקפיצות הקנגרו האלו הוא קייד קנינגהם, הבחירה הראשונה של דראפט 22', שמתקדם בכל עונה והשנה שיפר את קבלת ההחלטות שלו כמנהל משחק עם 9.9 אס' על 3.7 איב'.

למרות המקום הראשון היה ברור לכל שהקבוצה צריכה לפלייאוף עוד יוצר התקפי ברמה גבוהה שיוריד עומס מקייד אבל הפיסטונס הסתפקו בקלעי קווין הרטר שהגיע בדדליין בכושר קליעה לא טוב (פחות מ 34% מעבר לקשת בעונה וחצי טרם הגעתו למועדון). בהיעדר שדרוג משמעותי דטרויט הייתה כפסע מלהיות מודחת על ידי המג'יק מהמקום השמיני ובסופו של דבר נעצרה בסיבוב השני מול קליבלנד הבינונית (שקיבלה סוויפ משפיל מהניקס).

למעט דאנקן רובינסון לא היה מי שירווח לקייד (אף שחקן מלבדם לא הגיע לשלשה למשחק במינימום 30%), ושמוסיפים את הקריסה של דורן בפלייאוף (10.2 נק' ב 51% מהשדה לעומת 19.5 נק' ב 65% מהשדה בעונה הסדירה), מקבלים עול התקפי גדול מדי עבור קייד שקרס בעצמו עם 5.6 איבודים לערב.

מה היה בקיץ?

טובאיס האריס שהיה מנקודות האור הבודדות בפלייאוף עזב לספרס והגיע על המשבצת שלו ג'ון קולינס הקפיצי, שלמעט ריצת פלייאוף נאה עם ההוקס ב 21', נחשב לשחקן שמעמיד ממוצעים טובים בעונה הסדירה ופחות נתפס כשחקן הישגי.

אסאר תומפסון חתם על חוזה גדול ל 5 שנים על סך 155 מיליון דולר.

בגזרת שחקני המשנה סטיוארט הקשוח, לוורט המנוסה וססאר עזבו בטריידים. אבוקה אוקורי נבחר בבחירה ה 17, טוריאן פרינס הסולידי הגיע כדי לתת הגנה ושלשות אך ההחתמה המשמעותית לקבוצה היא הטרייד שהביא את אייזאה ג'ו מאוקייסי – צלף מוכח (2.5 שלשות מדוייקות במעל ל 40% בשנתיים האחרונות), שיעזור לקייד לרווח את המשחק. בדטרויט לעומת אוקייסי העמוקה יש לו את האפשרות והדקות להראות שהוא מסוגל להוביל כדור ולייצר מצבים לעצמו/לאחרים בצורה מסויימת, ולא להישאר רק בפוזיציית השחקן שמחכה בפינה לשלשה.

העונה:

חמישייה: קייד קנינגהם, דאנקן רובינסון, אסאר תומפסון, ג'ון קולינס, ג'יילן דורן.

שחקני ספסל בולטים: דניס ג'נקינס, אייזאה ג'ו, רון הולנד, טוריאן פרינס, פול ריד.

הסגל לא השתנה בצורה משמעותית אבל להמשכיות ולניסיון שנצבר יש יתרון לא מבוטל. ג'נקינס (שברזומה ה nba שלו 7 משחקים בלבד עד השנה שעברה), מגיע אחרי עונה שבה חצב וקיבע את מעמדו כרכז המחליף הבכיר וגם למד לשחק די בהצלחה לצד קייד. אין סיבה שהחתול רחוב הזה (לא נבחר בדראפט 24' והפתיע רבים בזכות הנחישות והקשיחות שלו), לא יראה מגמת שיפור בשני האספקטים הללו.

בשלד הצעיר והבכיר שכולל את קייד, אסאר ודורן קיים פוטנציאל שיפור. קייד יכול לעלות עוד מדרגה כסקורר והנוכחות של ג'ו ופרינס עשוייה להקל עליו ביצירת מצבים לעצמו ולחברים. אסאר נחשב לשחקן הפרימיטר הטוב בליגה ולמרות עוד עונה התקפית דלה בלשון המעטה (9.9 נק', 0.3 ניסיונות מעבר לקשת), יש בהחלט תקווה וציפייה שהתפלץ בן ה 23 ישתפר בהתקפה בצורה מסויימת. דורן לעומתו כבר הראה מגמת שיפור רצינית אבל בפלייאוף הכל התרסק והתברר כבלוף. חוסר היכולת שלו לאיים בהתקפה ממשהו שהוא לא דאנק / מטר מהסל שואף לאפס, בטח מול ההגנות האינטנסיביות של הפלייאוף. אולי אחרי הכאפה שחטף דורן יפתח קצת מהלכים בפוסט וקליעה מטווח בינוני.

בגזרת הגבוהים אחרי העזיבה של סטיוארט פול ריד מיועד לתפוס את מקומו כסנטר המחליף הבכיר. בדקות המועטות שקיבל תמיד ניפק תוצרת – 7.8 נק' ב 65% לשתיים ב 14 דקות בעונה הסדירה ו 7.4 נק' ב 70% לשתיים ב 9.6 דקות בפלייאוף. (שיאי קריירה בנקודות ואחוזים עונה סדירה ופלייאוף). קולינס שמגיע כתחליף להאריס יכול לשחק גם כסנטר בהרכב נמוך. הוא גבוה אתלטי ובעל יכולת ריווח נאה (1.3 שלשות מדוייקות למשחק בלפחות 37% בשלוש עונות האחרונות), שייהנה מנוכחותו של קייד שימסור לו ללובים כפי שהיה בתקופת טריי יאנג בהוקס.

התחזית:

התסריט האופטימי:

דטרויט מתעלה על ההישג של העונה שעברה עם 64 ניצחונות והמקום הראשון במזרח. קייד עולה רמה כסקורר ונבחר ל mvp. רובינסון וג'ו מנפקים 7 שלשות לערב ב 40%, ג'נקינס זוכה בשחקן המשתפר של העונה וריד מקבל קולות לשחקן השישי. אסאר במקום להשתכפל בהגנה ל 3 אנשים משתכפל ל 5 וזוכה בתואר שחקן ההגנה של העונה. דורן מגיע לעונה עם מובים בצבע אחרי שהאקים העביר לו שיעורים פרטיים בקיץ. קולינס מתמסר לקשיחות של המועדון ושומר כפי שלא שמר כל הקריירה.

בסיבוב הראשון הם עוברים את אורלנדו (והפעם בלי התקפי לב), בשני נוקמים בקליבלנד ובגמר המזרח מנצלים את הביתיות כדי להכניע את הניקס ב 7 משחקים עם נוקאאוט של קייד על ברנסון שמכריע את סוגיית הגארד הטוב בליגה. בגמר מפסידים לאוקייסי ב 6 משחקים.

התסריט הפסימי:

דורן לא מצליח לקלוע ממטר, אסאר מסנטימטר ושני הצלפים של הקבוצה (רובינסון וג'ו), מחמיצים חצי עונה כל אחד. קולינס מתברר כשחקן של קלוריות ריקות וג'נקינס וריד מראים שהעונה שעברה הייתה חד פעמית ולוקחים צעד אחורה. זה מספיק ל 37 ניצחונות בלי אפילו פלייאין. לקייד נמאס לסחוב את הקבוצה על גבו עונה שלישית ברציפות ומבקש טרייד בקיץ.

התסריט הריאלי:

המזרח התחזק באופן דרמטי והפיסטונס לא. לצד קייד אין אף יוצר ברמה גבוהה שיוריד ממנו מהעומס ההתקפי. הניקס, מיאמי, פילי וטורונטו עדיפות עליה ומחזיקות ביותר שחקנים מוכחים. מלבד מילווקי וברוקלין כל קבוצות המזרח יכולות ושואפות לעשות פלייאוף, ובהנחה שלא מגיע כוכב רציני בדדליין הדחה בסיבוב הראשון היא האופציה הסבירה ביותר.